הכשרת מורים

גיליון שעוסק בהכשרת מורים אינו יכול להיות שלם בלי מורים, בלי לשמוע על תקופת ההכשרה שלהם ועל איך הם רואים אותה ממרחק השנים והניסיון המעשי. מערכת "הד החינוך" הפגישה שישה מורים לשיחה במכון "כרם" בירושלים, ואם נדרשת שורה תחתונה אפשר לומר שיש לנו אפילו שתיים: אחת – אין בין המורים הסכמה על התועלת שבלימודי הוראה והשנייה מפתיעה – השישה, בדרגות שונות של ניסיון מעשי, מתלהבים מהמקצוע. היחס שלהם ללימודי תעודת הוראה נע בין הצורך בהכשרה מעשית ששמה דגש על התנסות בשטח והתאמה למציאות לבין העניין בהכשרה שמעמידה במרכז את המורה כאדם ערכי וחושב. דברי הביקורת שלהם, אם נשמעים, נובעים ממקום עמוק ואמיתי, אכפתי. אמנם את הדילמה מה חשוב יותר לתת במוסדות להכשרת מורים – תפיסת עולם או ידע – לא פתרנו וגם הצעות מהפכניות לשינוי לא עלו במפגש שלנו, אבל הייתה התלהבות גדולה מהוראה וחינוך.

משבר הביקושים למקצוע ההוראה הוא בינלאומי ואינו אופייני רק לישראל. ההסבר למשבר נעוץ בארבעה משתנים עיקריים : 1. גיוון הולך וגדל בהיצע של תחומי תעסוקה לבעלי תואר אקדמי בתחומים רבים, 2. המורכבות ההולכת וגדלה של מקצוע ההוראה 3. "הבריחה מהכיתה" למכלול תפקידי חינוך שאינם הוראה , 4. פערי סטאטוס גדלים ( רמת שכר ורמת הערכה חברתית ) בין מקצוע ההוראה למקצועות אחרים במשק. משתנים אלה הם הגורמים הבולטים ביותר לירידה החריפה בביקוש למקצוע ההוראה בעולם ובישראל. הירידה בביקוש , אין צורך לומר, מתבטאת בהרשמה להכשרת מורים באוניברסיטאות ובמכללות. אם רוצים לשפר את מעמד ההוראה ואת כמות ואיכות הפונים אליו, שינוי בהכשרת המורים אינו מספיק, יש לטפל בהיבטים נוספים . יש לשדרג את סמלי הסטאטוס של מקצוע ההוראה. כדי שתהיה הכשרת מורים צריך שיהיה ביקוש למקצוע ההוראה. כדי שיהיה ביקוש למקצוע ההוראה צריך לחשוב "מחוץ לקופסה", למשל תואר שני בהוראה לכל בוגר, שיכונים יוקרתיים, פרסים כספיים , תקשורת טובה ( עמי וולנסקי) .

ד"ר מוחמד עיסוואי , ראש המכללה האקדמית לחינוך אלקאסמי בבקה אל גרבייה , הצליח בפרק זמן של פחות מעשרים שנה להפוך מוסד חינוכי קטן ושמרני למוסד אקדמי גדול ופתוח שמכשיר בעזרת שיטות מתקדמות וציוד משוכלל (ספרייה מעודכנת, מעבדות , מחשבים, תחנת רדיו) אלפי מורים בתחומים מגוונים , מקדם ומתסיס את הקהילה שבה הוא פועל והופך את עצמו , בצעדים קטנים ומדודים, לבסיסה של האוניברסיטה הערבית הראשונה בישראל. הראיון עם ד"ר עיסוואי "בהד-החינוך" מלמד על חדשנות חינוכית ורצון להוביל שינוי ע"י הסגל של המכללה האקדמית אלקאסמי. הכשרת המורים במכללה מבקשת לעמת את הסטודנטים עם עצמם , עם הערכים שגדלו עליהם. עימות כזה באמצעות נוקבות מערער את האיזון של הסטודנטים ויוצר מתח מצמיח בין ערכי הבית והחברה, בין ערכי המסורת לערכי ההכשרה המקצועיים וההומניסטיים. כדי שעימות כזה ייצור אנרגיות חיוביות נחוצה אווירה פתוחה ודמוקרטית מורים המודעים למתח הערכי שהחברה הערבית נתונה בו ולגודל השליחות המוטלת עליהם. אם תהליך ההכשרה הצליח, בתודעת הסטודנטים מתפתח סולם ערכים חדש , מאוזן ודינמי.

לדעתה של פרופסור תמר אריאב , חיזוק מעמדו של המורה כרוך בין השאר במשיכת אנשים טובים למקצוע ההוראה, בשמירה עליהם במסגרת המקצוע ובפיתוח מקצועי שלהם. הוא גם קשור בתהליך ההכשרה שלהם וביישום ההמלצות של ועדת המתווים ("ועדת אריאב") להכשרת מורים . מאחר שההוראה אינה עוד מקצוע מגיל צעיר ועד הפנסיה, יש לפתוח אותה לקבוצות מועמדים מגוונות ובהתאם לכך ליישם את מסלולי ההכשרה האקדמיים השונים שמתאפשרים כיום באמצעות המתווים החדשים בהכשרה להוראה. חשיבה דינמית כזאת לצד מאמצים אמיתיים לשיפור המעמד הציבורי של המורים ותנאי עבודתם עשויים לרומם את איכות מערכת החינוך שלנו.

המהלך האחרון של ממשלת אוסטרליה ל"הצניח" ישירות בוגרי אוניברסיטאות מצטיינים כמורים לבתי ספר מעורר התנגדות בקרב אנשי חינוך ומומחי חינוך באוסטרליה ומחוצה לה. במסגרת היוזמה הממשלתית האוסטרלית החדשה , הקרויה Teach-for-Australia יוצע לבוגרי אוניברסיטאות מצטיינים שסיימו זה עתה את האוניברסיטאות ללמד בבתי ספר ברחבי אוסטרליה לאחר קורס הכנה מהיר של 6 שבועות . הממשלה האוסטרלית הקצתה לתכנית החדשה תקציב ראשוני של 22 מיליון דולר והוא נועד לשפר את איכות ההוראה ויותר מכך את איכות המנהיגות החינוכית בבתי ספר תיכוניים ויסודיים. מבקרי התכנית הרבים במערכת החינוך האוסטרלית טוענים כי סיכויי הצלחתה נמוכים לאור העובדה שלא ניתן למורים החדשים "המוצנחים" להתמחות קודם לכן בכיתות ולהפיק מכך תובנות פדגוגיות וניסיון חיוני להתמודדות עם תלמידים , ניהול כיתה וסוגיות העברה קוגניטיביות .

מטרתו של המחקר הייתה לתת תמונה רחבה של תחום הכשרת מורים באזור גדול אחד (NYC) ולתאר באופן כללי כיצד מכשירים בו מורים לבתי ספר יסודיים ומהי ההשפעה של השונות בהכשרה. במחקר נבחנו כמה היבטים: זווית הראייה של שוק העבודה, מאפיינים של תוכניות הכשרה, מאפייני מורים ודיגום של השפעות של הכשרה. התוצאות מראות שיש שונות בין תוכניות ביעילות הממוצעת של המורים הנכנסים לעבוד בבתי הספר בעיר. בלטו כמה תוכניות שהבוגרים שלהן היו יעילים יותר בצורה משמעותית, כפי שהשתקף בהישגי תלמידיהם. מן המחקר עולה גם שמאפיינים של תוכניות הכשרה משפיעים על תוצרי תלמידים אם כי ראוי לציין שהממצאים הם יותר בבחינת קו שמסתמן מאשר קביעה סיבתית מוכחת (Boyd, D.J., Grossman, P.L., Lankford, H., Loeb, S., & Wyckoff, J).

ראיון עם ד"ר אהרון זיידנברג בגיליון "הד החינוך" מדצמבר 2009. אחרי 23 שנים בתפקיד מנהל מכללת בית ברל שלפניהן ובמהלכן הכשיר מורים באוניברסיטת תל אביב ובמכללת בית ברל, מגבש ד"ר אהרון זיידנברג תכנית מרחיקת לכת לארגון מחדש של הכשרת המורים בישראל. ד"ר זיידנברג מציע להפוך את הכשרת המורים לתואר שני. במקום הכשרה של ארבע שנים לתואר ראשון , הוא מציע שנתיים הכשרה לתואר שני. יש כיום מסה של צעירים בגיל 26-27 שלמדו היסטוריה, סוציולוגיה , ספרות, אמנות, פילוסופיה ועוד. מוצע לנצל את התהליך החברתי הזה לטובת ההוראה. מוצע לגייס אותם להוראה ולאפשר להם ללמוד לתואר שני. כך יהפכו כל בוגרי מדעי הרוח והחברה למאגר פוטנציאלי של עובדי חינוך. תהליך זה צריך להיעשות על ידי העברת לימודי ההכשרה להוראה לרמת תואר שני, או לפחות ללימודים פוסט-ב"א. התוכניות הללו יוכלו להתקיים באוניברסיטאות ובמכללות לחינוך.

המורים בבריטניה מתקוממים כנגד מבדקים לחידוש רישיון הוראה מידי 5 שנים. המבחן המעשי נועד לבדוק את יכולות וכישורי ההוראה של המורה הן מבחינת תכנון השיעור והן מבחינת העברתו. עפ"י ההצעה , מורים שלא יעברו את המבחן המעשי , לא יורשו לחזור וללמד בכיתה. ההצעה הועלתה ע"י משרד החינוך הבריטי ותת-השר האחראי לבתי הספר. איגודי המורים באנגליה מתנגדים בתוקף להצעה לרישוי חוזר וההתנגדות גם לדיון בפרלמנט הבריטי. אי השקט של המורים באנגליה נמשך בימים אלו נוכח הכוונה של משרד החינוך ליישם את מבחני הרישוי החוזרים כבר השנה.

נוכח אי הנחת בארה"ב מדרכי הכשרה של מורים מקצועיים לבתי ספר תיכוניים שם ומיכולותיהם הפדגוגיות הירודות מחפש משרד החינוך הפדראלי האמריקאי פרוגרמות איכותיות ליישם שינוי מהותי בהכשרת המורים לבתי הספר התיכוניים באוניברסיטאות בארה"ב . על רקע זה גובש נייר עמדה מעניין של Alliance for excellent education בארה"ב המנתח באופן ביקורתי את חוסר יכולותיהם הפדגוגיות של פרחי ההוראה לבתי הספר התיכוניים והקורא לשנות את כל תפיסת ההכשרה של מורים בבתי ספר תיכוניים מהוראה מקצועית כוללת מבוססת תחום דעת להוראה מקצועית מותאמת ודיפרנציאלית. בנייר העמדה יש גם אזכור של כמה תוכניות נבחרות מצליחות להכשרת מורים לבתי ספר תיכוניים כגון התכנית החדשנית של אוניברסיטת פורטלנד והתכנית של אוניברסיטת מישיגאן .

המאמר בוחן את הלימוד הסדנאי המתקיים במכללת אורנים משנות השבעים של המאה העשרים ועד ימינו ואת זיקתו להכשרת מחנכים ברוח הומניסטית, ומתמקד בשאלת מקומו של הגבול בין "תוכן" (לימוד של דיסציפלינארי וטקסטים כתובים) ל"תהליך" (עיסוק בצמיחה אישית ובמערכת היחסים בקבוצת הלומדים). המחקר מבוסס על עיבוד וניתוח של ראיונות עומק עם מנחי הסדנאות. המאמר מתאר את הסדנאות, את האווירה שליוותה את שלבי הקמתן, ואת שני המודלים שנוצרו: סדנאות המתמקדות בתהליך וסדנאות שנעות בין התוכן לתהליך. נמצאה התלבטות מתמדת של המנחים לגבי המודל הסדנאי הראוי, ושינויים במקומו של הגבול בין התוכן לתהליך. למרות שבתקופה הנוכחית המטוטלת נוטה לכיוון התוכן, דבר המשתלב בתהליכי האקדמיזציה במכללת אורנים ובצמצום המשאבים המיועדים לסדנאות, לטענת החוקרות, אין זה סוף פסוק. המסגרת הסדנאית מוסיפה להשתנות, והסוגיה ממשיכה להטריד מחנכים ומכשירי מורים והחוקרות ביניהם. החוקרות סבורות כי יש להכשיר מורים-מחנכים גם להיבטים החינוכיים שבהוראתם, ועבודה סדנאית היא כלי מתאים לכך, שהולם את "רוח אורנים" ( דינה לרון ונעמי דה- מלאך).

מהי "התכשרות להוראה לצדק חברתי"?- הוראה לצדק חברתי מבוססת על ודורשת ידע (למשל, ידע תוכן, ידע פדגוגי, ידע העצמי ועוד), מסגרות לפרשנות (למשל, אינטגרציה בין ידע לבין אמונות, ערכים ומחויבויות מוסריות ועוד) ודרכי עבודה הולמות (למשל, פדגוגיות מבוססות-תחום דעת, אסטרטגיות לתמיכה בתהליך הלמידה ועוד). כמו כן נדרשת מחויבות של המורה להיות חלק מתנועות חברתיות רחבות תוך עבודה כמסנגר וכפעיל למען תלמידיו . מדידת "התכשרות להוראה לצדק חברתי"-כיצד? – הנחת היסוד בבסיס פיתוח כלי למדידה הייתה שיש רצף עליו נעים בנושא זה מתכשרים ובוגרים. הם שונים בשיעור שבו הם מבינים, מקבלים ויודעים ללמד בדרכים ההולמות עקרונות של צדק חברתי. מעבר לשונות בין האנשים קיימת גם ההשתנות האישית של כל לומד לאורך זמן. מורים מתחילים או מתכשרים יהיו בעלי הבנה פחותה ולכן יפגינו מחויבות פחותה כלפי הוראה לצדק חברתי. ובשונה מכך, מורים מנוסים, במיוחד אלה שלמדו בתוכנית שזה המוקד המפורש שלה, יציגו מחויבות חזקה והבנה מעמיקה יותר.

אם תימשך המגמה הקיימת, עשוי בעוד מספר שנים המסלול להסבת אקדמאים להוראה להיות מסלול ההכשרה המרכזי במכללות להוראה בישראל. כך עולה מבדיקה שערך עיתון קו לחינוך במספר מכללות להוראה, לקראת פתיחת שנת הלימודים. בבדיקה נמצא, כי בכל המכללות שנדגמו חל גידול מרשים, הנע בין 40% ל 100%- , במספר הנרשמים למסלולים להסבת אקדמאים להוראה. לעומת זאת, לא חל גידול משמעותי במספר הנרשמים למסלולי ההכשרה להוראה הרגילים.

המחקר האיכותני המתואר במאמר עסק בשימוש בבלוגים לעידוד רפלקציה וולונטרית במסגרת הכשרת מורים. הנחת היסוד של החוקרים הייתה שלמתכשרים להוראה יש הזדמנות לפרש את פעולותיהם ואת אמונותיהם על הוראה ולמידה בתהליך של רפלקציה. שימוש בבלוגים מאפשר רפלקציה אישית הפתוחה לאינטראקציה של קהל קוראים. הדבר יוצר בסיס לחקר הבלוגים כמרחבי-עבודה המאפשרים לקיים רפלקציה זו. במחקר השתתפו 9 סטודנטים. יש למורי-מורים אפשרות להרחיב את ההתנסויות של המתכשרים בכל טכנולוגיה במהלך ההכשרה ולתת אפשרויות לשימוש בכך לצורך קיום חשיבה רפלקטיבית גם לאחר סיום הלימודים. על מורי-מורים לזכור שכדי לעודד שימוש בטכנולוגיה צריך לעודד את המתכשרים לשלבה ברפלקציות שלהם ולהתחשב בשני גורמים: א) שילוב בשגרות היומיום, דבר שעשוי להצריך הפחתה של הדגש על כתיבה במהלך הרפלקציה ומתן אפשרות לכתיבה חופשית, שאינה צמודה לדיוק דקדוקי; ב) קיום תקשורת עם אחרים, דבר המחייב התנסות במגוון של מצבים היוצרים קשר כזה הן באמצעות טכנולוגיות והן בקשר בלתי אמצעי. אם אכן יש ציפייה שמתכשרים להוראה ישלבו טכנולוגיה בעשייה האישית המקצועית שלהם חשוב להכיר את העמדות שלהם כלפי טכנולוגיה, ולקחת בחשבון את העדפותיהם ביחס לתהליכי הרפלקציה והאמצעים לקיומם ( Shoffner, M.).

ניתוח תיאורטי של הגורמים והמשתנים התורמים להיווצרות הזהות המקצועית של פרח ההוראה. הזהות המקצועית של פרח ההוראה מתגבשת, אמנם על יסוד תכונות דמוגרפיות, משתני סביבה ותכונות אישיות ( משתני אישיות) , אך גם לתהליכי ההכשרה של פרחי ההוראה יש השפעה משמעותית על התגבשות הזהות המקצועית שלהם. ניתוח תיאורטי רב-ממדים של המשתנים השונים והיחסיים בתהליך היווצרות והתגבשות הזהות המקצועית של פרח ההוראה במחזור חייו ובמהלך הכשרתו (Annemie Schepens, Antonia Aelterman, Peter Vlerick ) .

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון כיצד למידה מקוונת אסינכרונית מבוססת שיח מקוון משפיעה על התובנה של פרחי הוראה בתחומי האוריינות . ממצאי המחקר מוכיחים כי יצירת שיח מקוון מוביל לדיאלוג מקוון המסייע רבות לפרחי הוראה לפתח ידע נרחב ומבוסס יותר בתחומי אוריינות כתיבה וקריאה. הדיונים המקוונים בפורומים ובקבוצות דיון מתוקשבות תמכו באופן מובהק בפרחי ההוראה מבחינת רכישת התכנים ובסיס הידע הפדגוגי לשליטה טובה יותר בתחומי האוריינות. המחקר נערך בקרב פרחי הוראה הלומדים באוניברסיטה אמריקאית ( Courtney, A. & King, F).

המדיניות החינוכית החדשה של מממשל אובמה משפיעה גם על מערכת הכשרת המורים שם. לאחרונה הכריזה בוושינגטון המועצה הלאומית להסמכת מורים THE NATIONAL COUNCIL for Accreditation of Teacher Education -NCATE, על רשימת דרישות חדשות כתנאי להסמכת תוכניות ונתיבים להכשרת מורים בארה"ב. שני שליש מהמורים החדשים בארה"ב מקבלים את ההסמכה הפורמאלית שלהם מידי NCATE. בין הדרישות החדשות : התוכניות אינן צריכות לעמוד בסף מסוים שנקבע על ידי המועצה אלא להוכיח רמות של מצוינות בהפעלת התכנית ושינויים מדרגה ראשונה בכל הנוגע לאיכות ההכשרה המכוונת לשפר את הישגי התלמידים בבתי הספר. דרישה מהותית נוספת כתנאי לקבלת ההסמכה היא הרחבה משמעותית של ההתנסות המעשית של פרחי ההוראה בבתי הספר כחלק בלתי נפרד מהקורסים המתקיימים באוניברסיטאות ובמכללות בארה"ב. דרישות נוספות מחייבות מעתה את כל מסלולי ההכשרה בארה"ב להפעיל תוכניות מחקר ופיתוח על מנת לשפר את העברת הידע הפדגוגי –התנסותי הנדרש לפרחי הוראה. המשמעות של הדרישות החדשות , טוענים מומחי חינוך בארה"ב , היא הרחבת ההתמחות המעשית של פרחי ההוראה מעל ומעבר למצב הקיים כיום בהכשרת המורים בארה"ב.

המאמר עוסק בתוצרים המתמקדים במדיניות ובמעשה בהכשרת מורים מצד אחד ובנושא ההתמקצעות מצד שני. הוא בוחן מה קרה כשמועמדים להוראה נדרשו, במסגרת ההתנסות המעשית, לערוך פרויקט חקר תוך התמקדות בלמידת תלמידים ובתוצאות וההשלכות של דרישה זו. בתהליכים מקבילים קיימו החוקרים, שהם מורי מורים בתוכנית, חקר על עצמם ועל למידת הסטודנטים שלהם. א, המאמר מבהיר את הרעיון של חקר מורים בהכשרה לאור הספרות המחקרית הקיימת; ב. המאמר מתאר מחקר על פרויקט-חקר בתוכנית הכשרה אחת כדרך להערכת תוכנית ההכשרה ותוצריה. ניתוח עבודות החקר וממצאים נוספים הובילו את החוקרים להבנה מעודנת יותר של סוגי הזדמנויות הלמידה והמגבלות שפרויקט החקר שנבדק מעמיד בפני המתכשרים. לאור זאת מטרתם היא לעצב מחדש את היבטי הפרויקט כך שיפתח בקרב המתכשרים עמדת חקר או ידיעה על הוראה ולמידה המשולבות בכל הקורסים ובהתנסות המעשית במסגרת ההכשרה, ולא יהיה פעילות פרוצדורלית המתבצעת כחלק ממטלות התוכנית( .Cochran-Smith, M., Barnatt, J., Friedman, A., & Pine, G ).

המאמר מציג את הבעייתיות של "תרבות של עדויות" בהכשרת מורים, בעקבות מחקר מעקב וניתוח של הפרויקט "מורים לקראת עידן חדש". מדובר בפרויקט "מורים לעידן חדש" (TNE) שהופעל בבוסטון במטרה לשפר את הכשרת המורים. התיאוריה שבבסיס היוזמה הייתה שתרבות מחקר צריכה לכלול סטנדרטים רציניים וכבוד לעדויות מן השדה כדי להשיג שיפור מתמיד של תוכניות הכשרה ולשמש דגם להפצה לתוכניות הכשרה אחרות (Carnegie Corporation, 2001). התפישה המנחה הייתה שעל ההכשרה להיות ממוקמת באקדמיה, כי בה קיימים ידע רב, ניסיון ומומחיות במחקר וכן פוטנציאל לשיתוף פעולה אינטרדיסציפלינרי בין חינוך לבין תחומי דעת אחרים (Fallon, 2006). עבודת הפרויקט כללה סקירת ספרות רחבה, ובניית מסגרת מושגית המייצגת את ההיבטים המרכזיים של הכשרת מורים שיש להתחשב בהם כדי להבין את ההשפעה של הכשרת ואת תהליך הלמידה בה (ר' דגם בעמ' 461 במאמר). המסגרת המושגית המורכבת וזוויות הראייה המתודולוגיות והדיסציפלינריות השונות של המשתתפים הצביעו על כך שבבניית "תרבות של עדויות" יש צורך לנקוט מבט "תרבותי" ולהכיר בערכים ובאמונות של המשתתפים וגם בדרכי העבודה וההנחות שלהם על מחקר, על עדויות, על שאלות ועל תפקיד החוקרים (Cochran-Smith, M).

משאבים רבים מושקעים כיום בעולם, בעיקר בארצות הברית, להכשיר מורים להוראה מרחוק כך שיהיו בעלי כישורים מתאימים. הדבר נובע מתוך הבנה כי לאור התרחבות הלמידה מרחוק ומיסודה, נכון למורים תפקיד מפתח בחינוך דור העתיד, ולשם כך עליהם להיות מומחים בהוראה בכלל ובהוראה מרחוק בפרט. קיימים כיום קורסים שונים להכשרה והתפתחות מקצועית של מורים, ואלה מתבצעים באמצעות למידה מרחוק. אולם הכשרת מורים לקבלת הסמכה להוראה באופן מקוון נמצאת עדיין בשלבים התחלתיים. החוקרים המעטים שבחנו תופעה חדשה זו תמימי דעים כי קיים צורך במחקרים נוספים, כמותיים ואיכותניים, שיבחנו את היתרונות והחסרונות בהכשרה והתפתחות מקצועית של מורים באמצעות תוכניות למידה מרחוק ( יהודית דורי, אורית הרשקוביץ וצביה קברמן ) .

תפיסות התפקיד של המדריכה הפדגוגית רבות ושונות. עמימות זו מדגישה את חשיבותה של תחושת המסוגלות המקצועית של המדריכות. המחקר הנוכחי בדק מה נחשב בעיני מדריכות פדגוגיות לגורמים המשפיעים על תחושת המסוגלות המקצועית שלהן. כלי המחקר היה ראיונות עומק פתוחים עם עשר מדריכות פדגוגיות ותיקות משלוש מכללות שונות וממסלולים שונים. הממצא המרכזי הוא התנאי ההכרחי בעיניהן לתפקודן היעיל – לפעולמתוך חוויית חופש ואוטונומיה. החופש מאפשר לכל אחת ללמד מתוך הערכים המנחים אותה ובהתאם ל"אני מאמין" אישי ומקצועי שפיתחה. החופש דורש ממנה במהלך שנות התפקיד להיות במצב מתמיד, תובעני אך מספק, של חיפוש. ממצאי המחקר מלמדים על החופש האקדמי כתנאי יסוד לתחושת היכולת של המדריכות לתפקד ביעילות ובהנאה ( קס, אפרת ).