הכשרת מורים

המורה והמחנכת ענבל סמית יוצאת למסע היסטורי בעקבות השיתופיות הקיבוצית, על מנת להבין את הקושי האישי שלה בלמידה השיתופית. לדעתה אין מקום לקדש הלמידה השיתופית ולתת לה מקום כה מרכזי כפי שמתקיים היום בלימודי מגמת תקשוב ולמידה. היא צריכה להתקיים, אך במינון סביר יותר מול הלמידה האישית ( ענבל סמית) .

המחקר המוצג בודק את תפיסותיהם של מנהלי בתי ספר כלפי קורס ההכשרה למורים חונכים. זהו חלק ממחקר רחב-היקף בנושא ההתמחות בהוראה. בשנת תש"ס (2000) החלה לפעול בכל מערכת החינוך במדינת ישראל תכנית ההתמחות למורים מתחילים בשנת עבודתם הראשונה. אחד הרכיבים המבנים את ההתמחות הוא קבלת חונכות בידי מורה חונך לאורך השנה. תפקיד החונכות הוא חדש במערכת, ובשנים האחרונות משרד החינוך פיתח מערך של קורסים להכשרת חונכים במכללות האקדמיות לחינוך ובאוניברסיטאות ( שוובסקי, נ' ושץ-אופנהיימר, א' ) .

כדי להבטיח שמערכת כוללת הון אנושי ראוי , עליה להבטיח תהליכי סינון והכשרה הולמים. נייר עמדה זה נכתב במטרה לסייע למקבלי ההחלטות לבחון את תהליכי המיון הקיימים , להכיר את החלופות ולשקול תהליך אחיד או מתוקנן של מיון לתכניות ההכשרה. שתי מורכבויות מרכזיות קיימות בתהליך המיון הנוכחי – חוסר סטנדרטיזציה והבנייה בין ובתוך מכללות, ושימוש במסנן קוגניטיבי באופן שלעתים עשוי לחטוא למורים הרצויים. במילותיו של קורצ'אק : "אין לתת לילד מורה האוהב את הספר ואינו אוהב את האדם" . נייר העמדה נכתב בסיוע מומחים בחינוך, בתהליכי הכשרה במכללות ובמיון והוא מתבסס , בנוסף על הידע של בכותבות , על סקירת ספרות מקיפה ( בנושא תהליכי מיון בכלל ובתהליכי מיון להכשרת מורים בעולם ובישראל בפרט) ועל סקר שנשלח למכללות בנושא המיון לתכניות ההכשרה, עליו השיבו 10 מכללות , גדולות וקטנות , ומשלושת המגזרים ( ממלכתי , ממלכתי-דתי , לא יהודי) ( ג'ודי גולדנברג , בתיה בר לב , ליאת בסיס).

המל"ג אישרה את המסלולים החדשים כדי לעודד המשך מחקרים לדוקטורט ולשפר את איכות ההוראה. במל"ג מסבירים כי המהלך יביא לשדרוג והעלאת הרמה של תחום מערכת החינוך בישראל שכן פיתוח המחקר צפוי לשדרג את תוכניות הלימוד להוראה, לעודד סטודנטים להמשיך לדוקטורט וכן למשוך סגל מרצים איכותי לטובת המכללות לחינוך. בנוסף, במל"ג סבורים כי התוכנית לתואר שני מחקרי תביא למצב שבו הסטודנטים, שמרביתם הם מורים בפועל במערכת החינוך, יוכלו לחקור את סביבת העבודה שלהם ובכך לתרום לצבירת ידע אקדמי חדש בתחום ( תומר ולמר ).

הכותב מתמודד עם השאלה אילו בתי ספר הם המתאימים ביותר להתנסות מעשית של מתכשרים להוראה. שאלת הקשר "תוכנית הכשרה – בית ספר" נבדקה כבר רבות במונחים של יחסים, קשרים או קוהרנטיות (Boyd et al., 2009). לדעת הכותב ראוי גם לבדוק את השאלה אם סוגים שונים של בתי ספר שבהם משובצים המתכשרים, מקדמים או מעכבים את התפתחותם המקצועית. קיים ידע רב יותר על מורים מאמנים, מדריכים פדגוגיים וכיתות ופחות – על מאפייני בתי-ספר ( Ronfeldt, R ) .

מורים בקריירה שנייה" מוגדרים במחקר זה כ"מורים משני (changing) קריירה" בעלי חמש שנים לפחות של התנסות המבקשים להתכשר להוראה במסלול חלופי לבעלי תואר אקדמי. השאלות: )1) מהן התפיסות הראשוניות של "משני קריירה" על הוראה ולמידה?, (2) מהם הקשרים בין מאפייני הרקע של "משני הקריירה" לבין התפיסות הראשוניות הנ"ל?, (3) כיצד מתפתחות תפיסות אלה במהלך הסמסטר הראשון ללמודים בתוכנית החלופית? ההשתמעויות להכשרת מורים הן שמכיוון שמורים משני-קריירה מוצאים עצמם בתהליך אישי עמוק של שינוי, התוכניות עבורם צריכות לזמן רפלקציה על תפיסות הוראה ולמידה, אולי בגישה ביוגרפית שיש בה התייחסות להתנסויות עבר ( Tigchelaar, A., Vermunt, J.D., & Brouwer, N) .

המאמר מתעד תהליכי מחקר עצמי וממצאים של קבוצת מורי-מורים שבחנה התנסויות למידה בבית ספר להתפתחות מקצועית (PDS) במתודולוגיה של מחקר-עצמי-שיתופי. יעדי החוקרים היו לחקור, לתעד ולהבין טוב יותר את תמונת העמיתות שכל אחד מהם שותף בה. ניתוח הממצאים העלה כמה מאפיינים. יש צורך בטרנספורמציה של העמיתות לנוכח הרמות הרבות של קשרים עם קבוצות ופרטים בה, שכן קשר מתפתח מתוך התנסויות משותפות והשיתוף בהן ( Ikpeze, C.H., Broikou, K.A., Hildenbrand, S., & Gladstone-Brown, W) .

פרקי הספר, שכל אחד מהם מתייחס למדינה אחרת, מאורגנים על פי מידת המיתאם בין רמת הישגי תלמידים במדינה כפי שנמדדו במבחני PISA ובמבחנים בינלאומיים אחרים לבין הארגון והתמיכה בהוראה כמקצוע מועדף/חזק בה. הפרקים מתפתחים ממדינות שבהן הקשר בין מדיניות לבין מעשה בהכשרת מורים הוא ברמת שילוב גבוהה אל מדינות שבהן קשר כזה חלש יותר ובצד הרטוריקה הקוראת לחיזוק איכות המורה נתיבי ההכשרה שפותחו אין בהם עקביות או שהם לא מסורתיים ( Darling-Hammond, L., & Lieberman, A ) .

מחקר זה בחן הנעות ראשוניות שונות ודומות ללמד בין 257 פרחי הוראה אמריקניים ו-542 פרחי הוראה סיניים תוך שימוש בסקאלת FIT-Choice. בשתי המדינות, המשתתפים הונעו להיכנס להוראה בשל ערכי התועלת החברתית שלהם. פרחי ההוראה האמריקנים דיווחו על הנעות גבוהות באופן ניכר מערכי התועלת החברתית, יכולות להוראה, ערכים פנימיים וחוויות קודמות של הוראה ולמידה, והנעות לגבי קריירה בנסיגה נמוכה יותר(Lin, Emily, Shi, Qingmin, Wang, Jian, Zhang, Shaoan, Hui, Liu, 2012).

מוקד המאמר הוא בניסיון להבין כיצד סטודנטים להוראה מפרשים ידע תיאורטי שנלמד בתוכנית ההכשרה במסגרת התנסויותיהם בשדה או מהי הפרשנות האישית שלהם לידע תיאורטי. זהו מחקר איכותני בו נעשה שימוש בראיונות חצי מובנים עם 10 מתכשרים להוראה (Cheng, M. M. H., Tang, S. Y. F., & Cheng, A. Y. N).

נותחה תוכנית שבה מתכשרים-מתקדמים לימדו מתכשרים-מתחילים דרכים לתכנון שיעור ואסטרטגיות הוראה יעילות. הסטודנטים החונכים עבדו בהדרכת מורי המורים שלהם. המחקר היה איכותי ועשה שימוש בראיונות אישיים ובסקרים פתוחים. שיתוף בוגרי המכללה כחונכים סייע בכמה דרכים: כל המתכשרים החדשים למדו כישורים מרכזיים בתכנון שיעורים בתקופה קצרה ביותר כשהיו מעורבים מעורבות פעילה בהתנסויות אותנטיות. הם נהנו מעבודה עם עמיתים מנוסים ומהשיח עימם על למידה, תקוות ותחומי עניין/דאגה שונים. המתכשרים, גם הנושרים, בטאו הערכה לכך שהיה מי שעמד לצידם וסייע להם להתגבר על מכשולים. הדבר חיזק את תחושת הביטחון ואת התחושה שיש ל תוכנית מחויבות ליצירת אווירה של אכפתיות ולקידום הלומדים בה ( Faucette, N., & Nugent, P) .

סקירת מידע ביבליוגראפית אודות אי-שביעות רצון מהכשרת המורים בארץ ובעולם. הממצאים נאספו במאגרי מידע בינלאומיים בחינוך ובמאגרי מידע ישראליים. עיקרי הממצאים מבוססים על ראיונות עם סטודנטים להוראה ועם מורים בוגרי תכניות הכשרת המורים בארץ ובחו"ל. הסקירה נערכה במהלך חודש יולי 2012 ע"י צוות מרכז המידע במכון מופ"ת .

מורים מאמנים באוניברסיטה צריכים להפעיל סגנונות פיקוח ספציפיים וסוגי שיח במהלך התצפיות לאחר השיעור כדי לסייע לפרחי ההוראה לפתח יכולות של התאמה לתלמיד, כגון: הצדקת קבלת ההחלטות, איזון הניסוי והסיכון עבור התלמידים, ודיון בהתאמות הלמידה כדי לענות על צורכי התלמידים(Soslau, Elizabeth, 2012)

מסגרות של התנסות מעשית מהוות סביבות למידה פוריות לפיתוח יכולות הוראה מותאמת של מתכשרים. מורי מורים יכולים למנף שיחות הדרכה במסגרת ההתנסות, להציב אתגרים ולהנחות מתכשרים להערכה-עצמית ולשינוי-עצמי כדי לסייע להם להבין את התנסויותיהם ולפתח יכולות אלה. חיוני לחקור טיפוסי שיח בשיחות הדרכה כדי להכיר את דרכי ההנחיה שמורי מורים נותנים לחיזוק תהליכי הכוונה עצמית, ועל הפעלת יכולתם להבחין במצבים ובבעיות שמתכשרים אינם מבחינים בהם בעצמם. מטרת המחקר הייתה לבחון אילו (1) טיפוסי שיח משוב ו-(2) טיפוסי הדרכה פדגוגית מחזקים או מזניחים הזדמנויות לפיתוח מומחיות בהוראה מותאמת בקרב מתכשרים. זאת בהתייחס ל-(3) שלושה קשיים אופייניים של מתכשרים שנחקרו רבות בספרות המקצועית: תפיסת מהלכי הוראה מוכרים כמובנים מאליהם, התמודדות עם מטרות דואליות והבנת הקשר והשפעתו (Elizabeth Soslau).

אף שיש עדויות לחשיבות האינטליגנציה רגשית (להלן, א"ר) של מורים להסתגלות וללמידה של תלמידים ולניהול עבודתם שלהם, רק מעט ידוע על רמות היכולות הרגשיות של מתכשרים ומורים מתחילים. כותבי המאמר מצאו שמתכשרים להוראה הם בעלי רמות א"ר נמוכות מהממוצע בהשוואה לכלל האוכלוסייה. נמצאו גם הבדלים מגדריים: סטודנטיות מתפקדות ברמת הממוצע בשימוש ברגשות לצורך חשיבה ובוויסות רגשות, אך פחות טוב בהבחנה ברגשותיהן וברגשות אחרים ובהבנת מידע רגשי. סטודנטים מתפקדים באופן זהה בכל הכשירויות הנ"ל ולרוב נמוך יותר מהסטודנטיות (Roisin P. Corcoran & Roland Tormey).

אילו איכויות של המורה מחשיבים הסטודנטים כחשובות ביותר? התשובה תלויה ככל הנראה בסטודנט. מחקר זה ניסה לאתר אמונות לגבי איכויות המורה המהותיות ביותר מבחינת מטרות ההישג האקדמיות של סטודנטים. מטרות. המחקר הנוכחי בחן את ההשערה שסטודנטים המכוונים למטרות פיתוח מומחיות (mastery goals) מעדיפים מורים שממריצים ומאתגרים אותם מבחינה אינטלקטואלית, בעוד שאילו המכוונים למטרות הפגנת יכולת (performance goals) מעדיפים מורים אשר מציגים את החומר בבהירות ומספקים רמזים ברורים לגבי הדרך להצלחה ) Senko, C., Belmonte, K., & Yakhkind, A ).

הספר עוסק בתהליכים הקשורים בהבניית הזהות המקצועית בהוראה ומשקף את העשייה הרבגונית של רשת עמיתי המחקר במכון מופ"ת. הספר מוכיח כי חוקרים החוברים יחדיו מעשירים את עולם הידע ומוסיפים לו תובנות וממצאים הנובעים מכל מחקר בנפרד, מהעשייה הקבוצתית ומהמרקם השלם. שערי הספר עוסקים במדיניות המעצבת את ההכשרה להוראה בישראל, במתרחש במכללות לחינוך בתקופה של מציאות משתנה ובסוגיות המאפיינות את הזהות המקצועית ואת התפתחות המקצועית של המורה בישראל במאה ה-21. ( רמה קלויר, לאה קוזמינסקי).

הטענה של המחקר הנוכחי , שנערך באנגליה, היא כי למאפייני התרבות הארגונית של בתי הספר בהם מוצבים פרחי ההוראה במהלך התמחותם המקצועית יש השפעה משמעותית על התגבשותם כמורים בתחומי דעת שונים. השפעה זו היא לעתים משמעותית יותר לעתידו של המורה יותר מכל גורם הכשרה אחר. הקליטה של פרחי ההוראה בבתי הספר תלויה במאפייני תחום הדעת וביחסי העבודה בין המורים והתמיכה ההדדית של מורי שכבת הגיל או תחום הדעת בביה"ס. כאשר מצב יחסי העבודה ירוד בגלל תרבות ארגונית מסוימת בביה"ס או השלכות שחיקת המורים הוותיקים אז גם עתידו המקצועי של פרח ההוראה יהיה מעומעם . המחקר נערך בבתי ספר באנגליה שם מרבית הכשרת המורים נעשית באופן מעשי בבתי הספר. ( Alaster Scott Douglas).

המאמר מתאר את תהליך ההערכה מבוסס סרטי וידאו שנועד להקנות משוב והנחייה לפרחי הוראה המוכשרים לתפקידי חינוך בגיל הקדם יסודי בארה"ב. פרחי ההוראה המיועדים לתפקידי בגילאי הקדם יסודי מתעדים ומצלמים את עצמם בהתמחות המעשית בשדה ואחרי כן נפגשים עם המורים המאמנים ומורי המורים שלהם יחד עם עמיתיהם לקורס על מנת לדון ולנתח את אירועי הלמידה והאינטראקציות בגני הילדים או בכיתות היסוד. התהליך המתואר הוא חלק אינטגרלי כיום מפרויקט CLASS בארה"ב ( Laparo, Karen M.; Maynard, Christine; Thomason, Amy; Scott-Little, Catherine) .

המורה – לפחות בחברה החופשית – אינו רק טכנאי, אלא ממעצביו של התהליך החינוכי. זאת ועוד – הוא משפיע על התלמידים לא רק במעשיו אלא גם בזהותו. תפקידו של המורה אינו מסתכם בפעולותיו אלא שואב רבות מיכולתו להתבונן בעקרונותיו ובנאמנויותיו. הכשרתו להוראה מתחזקת לכן לא רק מתוך הגברת שליטתו בשיטות ההוראה, אלא גם מתוך פיתוח אותם משאבים המאפשרים לו לנהל שיחה עם הצעירים; כלומר באמצעות הרחבת הפרספקטיבה האינטלקטואלית שלו, חידוד יכולותיו היצירתיות והביקורתיות, והעמקת תובנתו למטרותיו כמורה ולטבע הסביבה שמטרות אלו מתממשות במסגרתה ( שפלר ישראל) .