הכשרת מורים

המועצה האמריקאית להסמכת מורים (NCATE) גיבשה מדיניות חדשה שנועדה לקבוע מדדים כמותיים לגל גורמי הסמכת המורים במדינות ארה"ב. עד כה היו הקריטריונים העיקריים לבחינות הרישוי בארה"ב איכותיים וקבעו הוכחת רמות שליטה ומיומנויות . עתה החליטה מועצת ה-NCATE בהחלטה מרחיקת לכת מחודש נובמבר 2005 לגבש מדדים כמותיים מחייבים לבחינות הסמכת המורים. המדדים הכמותיים יפותחו בשיתוף פעולה בין NCATE ובין חברות ומכונים המתמחים במדידה והערכה נורמטיביים. המשמעות מבחינת פרחי ההוראה בארה"ב היא מרחיקת לכת , הם ידרשו לעבור בחינות נורמטיביות ברמות מינימום שייקבעו מעתה ע"י ה- NCATE.

המאמר מציג את תמצית הגדרת מקומו ותפקידו של המד"פ בתכנית ההכשרה של הסטודנט. החלק הראשון של המאמר דן בתהיות ובלבטים סביב ניסוח חזון חינוכי המנסה לתת תשובות לשאלות, כגון מהי ההוראה הראויה ומיהו המורה הראוי. החלק השני מוקדש לניסיון לחדור אל עולמה של סטודנטית בשנת לימודיה השנייה, המתארת ביומן מסכם את התנסותה בבית הספר. באמצעות ניתוח מפורט של היומן שנכתב כהערכה עצמית ביקורתית של הסטודנטית עצמה, בוחן המחבר את פרשנותה ואת הערכתה העצמית לאור המאפיינים של חזון חינוכי שפרטיו נדונו בחלק הראשון של המאמר. בדרך זאת, הדיון בשתי נקודות הקוטב – מחד גיסא, ההתחברות אל עולמה ואל נקודת מבטה של המודרכת ומאידך גיסא, הניסיון להטיל אור על נקודת מבט זאת מן הפרספקטיבה של צמיחה לקראת מעמד של מורה ראויה – מסייע, לדעת המחבר, להדגים כיצד חזון חינוכי כמסגרת רעיונית מאפשר לנו לשאול שאלות באשר להתנסות של סטודנטים מודרכים ובאשר לפרשנות שהם נותנים להתנסות זו (זילברשטיין, משה)

המאמר עוסק במשמעות שמעניקות סטודנטיות בדואיות להוראה, כפי שהיא באה לידי ביטוי בדו-שיח המתקיים ביניהן לבין הקהילה שהן חיות בה ואשר בה התחנכו. המחברת מציעה את סיפוריהן של המתכשרות להוראה כבסיס לניתוח המעמד המשתנה של האישה הבדואית וקהילתה. לטענת המחברת הנשים מאמצות שיח המסגל את החינוך ואת ההוראה אל מהלך חייהן. הן מעניקות משמעות לפנייתן להוראה בצל סיפורה של החברה הבדואית, הנמצאת בתהליכי שינוי עמוקים. (ענת פסטה-שוברט)

המאמר הנוכחי מתאר מחקר איכותני שמטרתו לבדוק כיצד מתמודדים פרחי הוראה עם תהליך יצירת פורטפוליו דיגיטאלי ומה הם מפיקים מהתהליך. המחקר נערך בקרב קבוצה של פרחי הוראה הלומדים בתכנית חמש שנתית להכשרת מורים באוניברסיטה אמריקאית. מרבית פרחי ההוראה אינם מודעים למורכבות של בניית הפורטפוליו הדיגיטאלי והנטייה הראשונית שלהם היא לבנות את הפורטפוליו בצורה חד-ממדית ומקוצרת. במהלך ההנחיה של מורי המורים יש לחשוף אותם לעקרונות של מורכבות ההוראה כפי שצריכה לבוא לידי ביטוי בפורטפוליו הדיגיטאלי. אחד הממצאים המעניינים הוא כי תהליך הכנת הפורטפוליו הדיגיטאלי חיזק את הזדהותם של פרחי ההוראה עם מקצוע ההוראה (Milman, Natalie Bׂ)

מחקר זה דן בדמותם של שלושה דיוקנאות מורים בעיני סטודנטים להוראה: המורה האידיאלי, מורה המורים ודיוקנם של הסטודנטים להוראה כמורים, על רקע סקירת הדיוקנאות השונים של המורה בספרות המחקר ובהגות. המחקר בוחן את תפיסת דמויות אלה בקרב שתי תת – קבוצות של סטודנטים להוראה: פרחי הוראה במכללה אקדמית להכשרת מורים ומורים -סטודנטים, המשלימים תואר ראשון במכללה להכשרת מורים או במכללה אזורית המחקר העלו, כי קיימות שתי קטגוריות -על מרכזיות בתפיסת דיוקנאות המורים אצל הסטודנט להוראה: האחת – תכונותיו האישיות, והאחרת – הידע שלו, הדיסציפלינרי והדידקטי. בעיני פרח ההוראה, קטגוריית -העל הבולטת בדיוקן המורה האידיאלי היא תכונותיו האישיות. התכונה הבולטת פחות בדמותו של המורה האידיאלי היא ההשכלה הכללית ורוחב האופקים. תכונתו של המורה האידיאלי כסוכן חיברות, המקדם נושאים חברתיים, אינה מוזכרת כלל. לטענתם, שיפרו הסטודנטים במהלך ההכשרה את תכונותיהם כמורה "אמפתי וקשוב", "בעל ידע בשיטות הוראה" ו"מנהיג ", אך כמעט ולא שיפרו את הידע הדיסציפלינרי שלהם ואת השכלתם הרחבה (נירית רייכל ,שרה ארנון )

מעבר מהוראה בבית הספר להוראה בהכשרת מורים מציב קשיים בהסתגלות לציפיות ההשכלה הגבוהה, אי-ודאות לגבי תפקידים מקצועיים, קושי להסתגל לכשירויות הפדגוגיות הנדרשות לעבודה עם לומדים מבוגרים ודאגות בדבר ההתאמה של הידע האקדמי והמקצועי הדרוש. המאמר תורם להבנת האתגרים העומדים בפני מורי-מורים חדשים בבניית זהויותיהם המקצועיות בהשכלה הגבוהה. הממצאים מראים שלמרות הצלחה בהוראה ובאימון מתכשרים להוראה בבתי-ספר לרוב המרואיינים נדרשו שנתיים עד שלוש כדי לבנות את זהויותיהם המקצועיות החדשות. המעבר מתפקוד כמורה וכמורה חונך למתכשרים בשדה לתפקוד כמורה-מורים בהשכלה הבוהה עשוי להיראות כשינוי קטן, אך מן המחקר עולה שזהו מעבר המאופיין במתחים רבים ( Murray J., & Male, T).

המאמר דן במושג "רפלקציית ליבה"(core reflection) המכוון לרפלקציה מעמיקה יותר מהמקובלת, אם כי אין הכוונה לצלילה לתוך החיים הפרטיים, אלא לחיזוק היכולת להכניס שינויים בתבונה. מדריך פדגוגי צריך להיות בעל יכולת לזהות ולקדם התפתחות של רפלקצית ליבה כחלק מההתערבויות הפדגוגיות המנחות שלו. חלק מכך צריך להיות הכיוון של התמקדות, עם המונחה, בסיטואציה האידיאלית ובגורמים המגבילים את מימושה, וגילוי אמפתיה לגבי שניהם. גם היכולת לעשות קונקרטיזציה צריכה להתאפיין במיקוד ברמה של זהות ושליחות בהצגת שאלות כמו: מהי הסיטואציה האידיאלית שאתה שואף אליה? מה אתה רוצה להשיג? או: מה מונע ממך מלהתקדם? ( Korthagen, F. & Vasalos, A).

המחקר מעריך את ההשפעה של בתי ספר להתפתחות מקצועית על מתכשרים להוראה תוך השוואתם לבוגרי הכשרה מסורתית בשלב קבלת היתר ההוראה. מקורות הנתונים היו הערכות הוראה של מתכשרים ששימשו לניתוח כמותני של הממצאים ותלקיטים ששימשו לניתוח איכותני. הניתוח הסטטיסטי הראה שבוגרי ה- PDSקבלו ציונים גבוהים יותר באופן מובהק בהיבטים של תכנון והכנת חומרים, הוראה בהירה של התכנים, שאילת שאלות, הפעלת שגרות, יכולת לעסוק בכמה מטלות בו זמנית, תקיפות והגינות, הערכה באמצעות תצפית, שימוש במגוון כלי הערכה, תיעוד, תקשורת עם תלמידים ( Castle, S., Fox, R.K. & O'Hanla Souder, K) .

מורים רבים חשים מאוימים ממפגש עם הורי התלמידים ומאמינים כי חסרים להם הכישורים להתמודד במצב זה. המחקר בדק את יעילותה של סדנה שמטרתה לתת מענה חלקי לבעיה זו. תוכננה סדנה שהקנתה למורים כלים להתמודדות עם ההורים תוך התנסות בסימולציות מובנות של מצבים שכיחים במפגש עם הורים, גיבוי הרקע התיאורטי בנושא תקשורת בין אישית, הטיות בשיפוט ובמתן משוב ומתן דפי עזר למורה בתחום זה. (ג'ודי גולדנברג)

מחקר זה מתמקד במודל ההדרכה של מתכשרים להוראה במסגרת ההתנסות המעשית שלהם המכונה "ליווי דידקטי". מודל זה פועל במחלקה לחינוך באורנים, העוסקת בהכשרת מורים לביה"ס העל-יסודי. מטרת המחקר הייתה לבחון את תרומתו של מודל הליווי הדידקטי להתפתחות המקצועית של המתכשרים להוראה וכן, לבדוק את מידת שביעות הרצון מהמודל מנקודת המבט של המתכשרים להוראה (דינה לרון ,לילך לב ארי).

המחקר החל מתוך רצון להעריך את מידת שביעות הרצון של מורי-מורים מהשתלמות מתמשכת שנערכה באורנים, מטעם המוסד, במשך שנתיים, אך המשכו באבחנות שעלו ונתבהרו כתוצאה מניתוח הנתונים שנאספו. במהלך ניתוח הנתונים נחשפו תובנות מעניינות של חברי הקבוצה על עצמם ועל מקצועם, ואלה שפכו אור על מאפיינים ייחודיים למורי הדידקטיקה שבקרב מורי-המורים. לתובנות אלה חשיבות רבה לטיפוחה המקצועי של קבוצה מכריעה וחשובה בקרב מורי-המורים ( יעל פויס וקארי סמית ).

המבקרים של תוכניות הכשרת המורים המסורתיות טוענים כי יכולת מילולית בצירוף ידע תוכן הם בהחלט קנה המידה המשולב למדידת הוראה טובה. המאמר בוחן ומנתח שורה של מחקרים העוסקים בנושא והדנים באמות מידה אלו להוראה טובה. ממצאי המחקרים מלמדים כי לגבי המורה הטוב, הטוב מאד, והמצטיין אין כל מתאם משמעותי בין מדדים של יכולת מילולית והערכה מבוססת מומחיות של יכולות המורה. אבל, לגבי המורים הפחות טובים המדדים של יכולת מילולית נמוכה מעידים באופן ישיר על יכולות הוראה ירודות. מורי מורים צריכים באופן עקרוני לקחת בחשבון יכולות מילוליות של מורים, אך נוכח הטווח הנרחב של מדדי יכולות הוראה בין מורים רגילים, מורים טובים לבין מורים מצטיינים, לא מומלץ להתבסס רק על קנה מידה יחיד ופשטני של יכולת מילולית על מנת לחזות יעילות של הוראה. המסקנה: יכולת מילולית אולי חשובה להערכת יכולת ההוראה אך אינה מדד מספק. המחברים מציעים גישה אלטרנטיבית לבחירת מועמדים להוראה (Michael D. Andrew. Casey D. Cobb Peter J. Giampietro)

מחקר זה עוסק בשאלת האפקטיביות של ההדרכה הניתנת למורים מתחילים, כפי שהיא משתקפת מאירועים שהמדריכים עצמם מציגים.המדריכים הפועלים במערכת החינוך, רובם ככולם הם מורים ותיקים שהתמחו בתחומים מסוימים (לדוגמה – הוראת המתמטיקה, אוריינות, שילוב המחשב בהוראה), אך לא בהכרח רכשו מיומנויות הדרכה והנחיה. מטרת המחקר לזהות ולאפיין קשיים של מדריכים בתהליך ההדרכה ובאינטראקציה עם המודרכים שלהם, כדי להציע כיוונים אפשריים להכשרה טובה יותר לתפקיד ההדרכה (קליימן, שרה . הראל, מירי)

בשנים האחרונות גברה המודעות בצורך להכשרה בתחום ההתמחות, בעיקר בתחומי המתמטיקה והמדעים, בשל כך חשוב שהסטודנטים המתמחים בטבע ומדע יתנסו בהוראת תחומי דעת אלה. המחקר מלווה יוזמה ייחודית של החוג לטבע ומדע במכללת אורנים, על פיה הועבר למעשה קורס הדידקטיקה של הוראת המדעים מהמכללה לשדה ושולב במערך ההתנסות בבית הספר. הסטודנטיות בנו יחידת לימוד שלמה במדעים, בהתאם לתכנית הלימודים, והיו אחראיות בלעדית להוראתה בכיתה. אופן כזה ניתנה לסטודנטיות הזדמנות להתנסות עצמאית בהוראה בתחום התמחותן, בתמיכה של מרצת קורס הדידקטיקה. בשל ייחודו של הפרויקט יש חשיבות רבה לליווי על ידי מחקר הערכה המתייחס לכל ההיבטים הרלוונטיים. המחקר הראה שניתן לשפר את תהליך ההתנסות המעשית בבית הספר: ישנו ערך רב לתהליך של שילוב לימודי הדידקטיקה בהתנסות מעשית ממשית של סטודנטים המתמחים במדעים. באופן כזה יכלו הסטודנטים לבצע את המעבר מלומד פסיבי למתנסה פעיל ועד למורה מוביל כיתה באופן מושכל, תוך רפלקציה תמידית ובתמיכה צמודה של המערכת האקדמית (מיכל קרופניק-גוטליב ושרה פאר)

מאמר מקיף וחשוב זה, שהוא חלק מקובץ מאמרים של AERA משנת 2005 נחשב כאחד מאבני היסוד של הספרות המחקרית על הכשרת מורים בשנים האחרונות. המאמר נכתב ע"י פרופסור פאמלה גרוסמן מאוניברסיטת סטנפורד והוא מסכם בצורה מעמיקה ונרחבת את הגישות הפדגוגיות המתקדמות השונות המיושמות ע"י מורי מורים להעברת תכנים ומיומנויות בקורסים להכשרת מורים. הסקירה של Grossman, Pamela סוקרת את המחקרים שנערכו בין השנים 1985- 2001 על הגישות הפדגוגיות בהכשרת מורים ולאחר מכן מציגה אותם על פי חמש גישות פדגוגיות עיקריות : שיטת חקר המקרים , שימוש בהיפרטקסט ותיעוד וידאו , סימולציה ממוחשבת , פורטפוליו בהכשרת מורים , מחקר עצמי של סטודנטים להוראה (Grossman, Pamela ) .

דוח זה הינו הערכה מעצבת של מערך שותפות ה- PDS בין שלושה מסלולים במכללת בית ברל (הגיל הרך, היסודי וחינוך מיוחד) לבין ארבעה בתי הספר היסודיים ומספר גנים ביישוב קדימה-צורן. ההערכה ממוקדת בתהליכים שהתרחשו בעיקר בסמסטר ב', לאחר שנעשו מהלכים ליישום דוח הביניים, ובתוצרים השנתיים. שאלות ההערכה עסקו בשינויים שחלו בקרב השותפים לגבי תפיסת ה-PDS ומטרותיו, אספקטים שונים הנוגעים לביצוע ולהתנהלות מערך השותפות בסמסטר ב' (בתוך המכללה ובשדה), ובתפוקות מערך השותפות: שביעות רצון, תרומה לכל שותף, תרומה לבתי הספר ולמכללה והשגת המטרות. אחת הבעיות המרכזיות שדוח זה מצביע עליהן — שהדבק הפנים-מכללתי בביה"ס לחינוך עדיין לא היה חזק מספיק בתשס"ה כדי לאפשר שותפות PDS רבת מסלולים — תלויה אך ורק בעבודה של הצוותים בתוך המכללה ומהווה, להערכת החוקרות, תנאי הכרחי למימוש יעיל של השותפות בהמשך הדרך. סוגיה מרכזית נוספת בהפעלה קשורה לעמימות בהגדרת תפקידים במערך השותפות: מי אחראי על מה, למי פונים באיזה עניין, מי מדווח למי וכד'. תפקיד ראש המרכז לתכנון לימודים לא הוגדר כלל למרות מרכזיותו הרבה (תמר אריאב, טלי היוש, אירית מירו).

במאמר זה מתואר בקצרה תהליך השינוי שניזום ע"י הפקולטה לחינוך באוניברסיטה קנדית אשר בנתה מחדש את תוכנית הכשרת המורים שם על בסיס עקרונות של חקר ורפלקציה. עיקרו של המאמר מציג את ממצאי מחקר המעקב אחרי יישום התכנית החדשה ומדווח על הממצאים העיקריים לגבי עמדות הסטודנטים להוראה במהלך שלוש השנים בהם הונהגה התכנית ( Renate Schulz and David Mandzuk)

ביקורת חיובית ומעניינת אודות הספר החדש באנגלית הלכי רוח בהכשרת מורים Dispositions in teacher education, קובץ של 9 מאמרים ומחקרים שיצא לאור ב2007. מאמר הביקורת משבח את קובץ המחקרים המציגים גישה מעמיקה ואנליטית לגבי מעורבות מורי המורים בהכשרת המורים והכוונתם. חלק מן המאמרים דן בשיקולי הערכה מחקריים של מועמדים להוראה והדגשים במסלולי ההכשרה ואחרים דנים בחשיבות השיתוף והדיאלוג בין מורי מורים. הביקורת התפרסמה בגיליון מרץ 2008 של כתב העת Teachers College Record.

השאלה המרכזית שנדונה בהרצאה היא כיצד יש להשתמש בדוחות מחקר (מחקרי הערכה) כדי לעצב מדיניות – ובאופן ספציפי את מדיניות ביה"ס לחינוך במכללה האקדמית בית ברל. בהרצאתו מביא ד"ר עמוס הופמן כמה דוגמאות קונקרטיות לגיבוש מדיניות כתוצאה מנתוני מחקרים שערכה יחידת המחקר במכללה. הכוונה בעיקר ללימודי החובה, שהיו סלע מחלוקת בשנים האחרונות עקב העומס הגדול על התלמידים מבחינת השעות והצורך המקביל בקיצוץ תקציבי. התחומים שנחקרו ויוצגו הם: לימודי אוריינות, לימודי תרבות המחשב ולימודי השואה.

דגמים שונים של מכללות לחינוך/להכשרת מורים בעולם. יש מקומות שהמכללה היא מוסד בפני עצמו ויש מקומות בהן המכללה צמודה לאוניברסיטה/ 60% מהמוסדות המכשירים מורים בארה"ב הם אוניברסיטאות, כ30% הן מכללות עצמאיות לחינוך, חלקם קשורות לאוניברסיטאות בתוכניות משותפות לצורך התמחות בלבד וחלקן בעלות מעמד אקדמי מוכר מלא להכשרת מורים. המכללות להכשרת מורים באנגליה שהיו בחלקן הגדול עצמאיות עד 1984 הצטרפו לאוניברסיטאות הבריטיות, אך נהנות במרבית המקרים מאוטונומיה מלאה, אך עם בקרה חינוכית הדוקה מאד מרשויות ממלכתיות. חלק גדול מן המכללות באנגליה מכשירות את המורים בשיתוף פעולה מירבי עם בתי ספר מאמנים אשר משקלם בתהליך הנו משמעותי. (עמי סלנט)