הכשרת מורים

בשנים האחרונות, המחקר מצביע על כך שהיכולת להכוונה עצמית בלמידה (SRL) חיונית להתפתחות המקצועית של מורים. המחקר הנוכחי מעלה את השאלה לגבי התנאים בהם ניתן להעצים את מיומנויות ה- SRL בפיתוח מקצועי של פרחי הוראה ומציע שיטה להערכת SRL כמאורע בזמן אמת (.(online event). המחקר הנוכחי בוחן את ההשפעה של תמיכה רפלקטיבית ל- SRL בסביבה טכנולוגית משולבת: מתוקשבת ווידיאו-דיגיטלית ( Microteaching ) על התפתחות ההכוונה העצמית של פרחי הוראה. נבדקים היו 88 פרחי הוראה אשר השתתפו בקורס חובה 'הוראה זוטא. במחקר נעשה שימוש חדשני בהערכת SRL כמאורע בזמן אמת. הממצאים מראים כי הקבוצה שקיבלה תמיכה טכנולוגית רפלקטיבית לטיפוח SRL הפגינה יכולת SRL רבה יותר בהתנסותם ההוראתית מאשר הקבוצה שנחשפה לטכנולוגיה ללא תמיכה רפלקטיבית לטיפוח SRL הן בהיבט המטה קוגניטיבי, המתייחס לתכנון, בקרה והערכה; והן במרכיבי המוטיבציוני, המתייחס לעניין וערך המשימה, מסוגלות עצמית וחרדת הוראה (זהבית כהן, ברכה קרמרסקי).

מאמרו המקיף והשיטתי של איימן אגבארייה על בעיות היסוד של הכשרת המורים הערביים בישראל. המאמר מתייחס לסוגיות הבאות : תמונת מצב : המדיניות להכשרת מורים ערבים, סטודנטים ערבים במכללות להוראה בחינוך העברי , היבטים משפטיים , היבטים תקציביים, לקראת מדיניות חדשה בהכשרת המורים הערביים בישראל, צעדים נדרשים ברמת משרד החינוך, צעדים נדרשים ברמת המכללות בחינוך הערבי, צעדים נדרשים ברמת המכללות בחינוך העברי (אגבארייה , איימן).

במכללות להוראה אנו עדים במשך השנים לתופעה שיש מקום לחקור את מקורותיה ומשמעויותיה. התופעה היא ריבוי פונים להוראה בחינוך מיוחד בהשוואה למסלולי בתיה"ס האחרים, ובהתחשב בכמות האוכלוסייה בעלת הצרכים המיוחדים במערכת החינוך. מחקר זה הוא המשך למחקר קודם (הלל לביאן 2003) בו נמצא, כי שונות אישית או משפחתית הייתה אחד המניעים המרכזיים בפנייה ללימודי חינוך מיוחד. נתון זה לא היה כלול בשאלת המחקר אך עלה בבירור מן הממצאים. מחקרים רבים בחינוך דנו במוטיבציה של פנייה להוראה בחינוך רגיל, אולם בחינוך המיוחד כמעט ולא נחקר נושא זה. מטרת מחקר זה לבחון, באמצעות סיפורי חיים, מה הניע פרחי הוראה (20 משתתפים) לבחור בחינוך המיוחד. כלי המחקר הוא אוטוביוגראפיה. ניתוח החומר בוצע בגישת ההשוואה המתמדת ( רבקה הלל-לביאן) .

האוניברסיטה של B.C בקנדה הנחשבת לאחת האוניברסיטאות המובילות בהכשרת מורים בקנדה עורכת בימים אלו שינויים מהותיים בקורסים להכשרת מורים. בכל הקורסים הנלמדים במסלולים להכשרת מורים יהיו מעתה דגשים בשני נדבכים: שונות וצדק חברתי. ההיערכות החדשה נועדה לתת מענה לצרכי המורים המלמדים כיום בבתי הספר בקנדה ולכן היסודות של הוראה ולמידה בה יש מרכיבים גבוהים של שונות תלמידים מקבלים משנה חשיבות מבחינת שיטות ההוראה הנלמדות והתפיסות החינוכיות. לאוניברסיטה יש עניין רב להיות קשובה לצרכי השטח ומכאן השינויים בהדגשי ההכשרה להוראה. כל פרחי ההוראה שיירשמו בשנים הקרובות למסלולי הכשרת המורים באוניברסיטה יידרשו להתמודד עם הסוגיות והסוגות של שונות וצדק חברתי כבר בשלבים ההתחלתיים של ההוראה, ההכשרה והלמידה .

בכל 50 המדינות בארה"ב בהן מתקיימות תכניות הכשרה אלטרנטיביות אין אחידות או עקרונות פדגוגיים משותפים כלשהם . כל מדינה מדגישה היבטים אחרים של הכשרת מורים אלטרנטיבית .הדרישות בכל אחת מהמדינות שונות ולכן הסמכה בתכנית אחת במדינה מסוימת אינה בהכרח רלבנטית לדרישות ההוראה של מדינה אחרת. עפי"י נתוני מרכז National Center for Education Information (NCEI) כשליש מהמורים שגויסו במהלך 2009 היו בוגרי תכניות הכשרה אלטרנטיביות . מספרם הגיע בשנה זו ל62,000 מורים מתחילים ברחבי ארה"ב . במאמרים מתוארים המרכיבים השונים של שתי תכניות אלטרנטיביות להכשרת מורים במדינות ארה"ב ( Reese S).

מעט מאד מחקרים התפרסמו עד כה על היעילות של מודלים שונים של התנסויות מעשיות בשדה של פרחי הוראה , ומכאן חשיבותו של מחקר זה שנערך בארה"ב והשתמש בסטנדרטים הפדגוגיים של INTASC כעוגן או מסגרת מבחינה על מנת להשוות ולהעריך מודלים שונים של התנסויות פרחי הוראה בשדה. השאלות שנשאלו ע"ע עורכי המחקר היו: האם סוג ההתנסות המעשית בשדה משפיע על יכולותיו המקצועיות של פרח ההוראה והאם סוגי ההתנסויות המעשיות בשדה גיבשו תפיסה ייחודית משלהם לגבי הידע התוכני והמעשי המועבר על ידם (Caprano, Mary Margaret; Caprano, Robert M. Helfeldt, Jack ).

המאמר פותח את גיליון כתב העת בסקירה של הרעיונות המרכזיים המועלים במאמרים השונים הכלולים בו. האתגר המרכזי של הכשרת המורים הוא להכשיר די מורים איכותיים שיוכלו להתמודד בהצלחה עם תלמידים בעלי רקע תרבותי ואתני שונה, במיוחד בהקשרים עירוניים. הכותבים מעידים כי כמורי מורים הם נמצאים במוסד העומד בחזית האתגר הזה, ובו למדו שרעיונות נועזים – רעננים, יצירתיים, שונים ומבוססים אמפירית – חיוניים לפיתוח פתרונות יעילים להתמודדות עם אתגר זה ולהכנסת רפורמה חינוכית. כחוקרים בעלי תחומי מומחיות ומסורות מחקר שונים הם הבינו שרעיונות נועזים הם גם מפתח להתפתחותם האישית כמו לפיתוח הידע האנושי מאז ומתמיד (Kuhn, 1962 ). המחקרים המובאים בגיליון זה של כתב העת והעוסקים ברעיונות נועזים מאורגנים סביב חמישה נושאים מרכזיים. מאמר המערכת סוקר אותם ודן בהם בהתבסס על מה שהעורכים רואים מתוך קריאה בהם, המסר שהם שומעים ומה שהם חושבים על הטיעונים המועלים ( Wang, J., Spalding, E., Odell, S.J., Klecka, C.L. & Lin E.).

במחקר המוצג במאמר הגדירו החוקרים קוגניציות כייצוגים ומבנים מנטאליים הנוכחים בראשו של המורה החונך ברגע מסוים. את רמת המודעות של המורה לכך (Eraut, 2004) ניתן לקבוע על פי שכיחויות שונות של מה שהם מכנים "רגעים רפלקטיביים". אלה הן אפיזודות ייחודיות במהלך שיחות החונכות שבהן חשיבת החונכים מתייחסת לשימוש בכשירויות הדרכה בהן נעשה שימוש בשיחת החונכות. איסוף הממצאים התבצע לפני ואחרי השתתפות המורים החונכים בקורס חונכות לפיתוח כישור הדרכה. החוקרים בקשו להבין את הקשרים שבין חשיבת המורים החונכים לבין פעולותיהם במהלך דיאלוגים אלה ( Crasborn, F., Hennissen, P., Brouwer, N., Korthagen, F., & Bergen, T).

המאמר בוחן אחת מהבעיות המרכזיות המאפיינות את הכשרת המורים מזה שנים רבות: העדר הקשר בין הקורסים הנלמדים במוסד ההכשרה לבין ההתנסויות המעשיות בשדה. הכותב מביא מהתנסויותיו האישיות כמורה-מורים וכמנהל הכשרת מורים באוניברסיטת וויסקונסין ומהספרות העוסקת בנושא. לאחר מכן הוא מביא דיון במגוון של תוכניות הכשרה המופעלות כיום בארה"ב, שיש בהן הבטחה להעמקת למידת המתכשרים להוראה ולחיזוק יכולותיהם להיות מורים איכותיים במסגרות בית ספריות מורכבות. תוכניות אלה יוצרת מרחבים משלבים/מערבים (היברידיים) בהכשרה שבהם ידע אקדמי, ידע מעשי וידע הקיים בקהיליות מתחבר בדרכים פחות היררכיות לשירותה של למידת מורים. זהו שינוי פרדיגמתי באפיסטמולוגיה של תוכניות ההכשרה, המוביל לדמוקרטיזציה ולכוללנות (inclusiveness ) והוא חיוני להשגת המטרות הרצויות בהכשרת מורים כיום ( Zeichner, K.).

דעות על ידע והקנייתו- בספרם מעורר החשיבה שפורסם ב-1991, Lave & Wenger הציגו דעה ייחודית על למידה, ומושגים חדשים כמו השתתפות פריפריאלית לגיטימית ולמידה מצבית. עבודתם השפיעה על מורי-מורים ועל חוקרים רבים, וכתוצאה מכך, נפתחו זוויות ראיה חדשות על הוראה. מטרת המאמר היא לדון בשאלה של משמעות זווית ראיה זו לעבודה של מורי מורים ושל חוקרים על הבנת התנהגות מורה ולמידת מורה ועל פדגוגיה של הכשרת מורים. זאת גם לנוכח תחושת האכזבה הקיימת מההשפעה של ההכשרה על החינוך וההוראה בבתי הספר (Cochran-Smith & Zeichner, 2005,Grossman, 2008). בגישה המתוארת במאמר משתנה מומחיות מורה המורים מתפיסת התפקיד המסורתית של מרצה לתפיסה לפיה יש למורה יכולת לדלג על התיאוריה לזמן מה, ליצור התנסויות למידה ממשיות ולאפשר או לזמן רפלקציה על התנסויות אלה, תוך התחשבות בצרכי המתכשר ובשלב ההתפתחותי המקצועי בו הוא נמצא. על מורה המורים גם ליצור הזדמנויות ללמידת עמיתים במסגרת ההכשרה, דבר המכין את המורים להתפתחות מקצועית המבוססת על שיתוף פעולה ושותפות עם עמיתים. עליו להדגיש יצירה משותפת של משמעויות חינוכיות ופדגוגיות בקהיליית עמיתים כבר בשלב ההכשרה.

המאמר הנוכחי מציג מחקר שהתמקד בהבנת תהליכים שהתרחשו בשלוש מכללות לאחר פרסום דוח דוברת . ניתוח שיח, המתמקד במיצוב מורי המכללות בעת משבר לנוכח תהליכי השינוי שהתרחשו במכללות, אפשר התמודדות עם סוגיית הזהות המקצועית של מורי המורים. הקולות השונים, כפי שבאו לידי ביטוי במהלך הראיונות , אפשרו זיהוי, תיאור והסבר של ממדים סמויים וגלויים בתהליך ההתמודדות לנוכח התמורות שחלו בתחום הכשרת מורים. ניתוח הראיונות חושף מסרים סותרים שהצביעו על איום קיומי ועל תחושת חוסר אונים מצד מורי המכללות. עוד עלה מהראיונות כי קיימים כשלים בזרימת מידע בין הקבוצות השונות בתוך המכללות, וכי דרכי ההתמודדות לוקות בהעדר מדיניות ברורה ומגובשת (אסתר ורדי-ראט, אריאל חורין, חוה גרינספלד, עירית קופפרברג).

הארגון האמריקני "ברית למען חינוך מצוין " Alliance for Excellent Education פרסם לאחרונה נייר עמדה שכותרתו "הוראה למען עולם חדש; הכשרת מורים בחינוך העל יסודי להוראה המכינה לקראת לימודים גבוהים וקריירה". הטענה המרכזית בנייר העמדה היא, שלמורים בחינוך העל יסודי בארה"ב חסרה ההכשרה הנדרשת כדי לעצב בוגר תיכון, שיוכל לתפקד בהצלחה בעולם של גלובליזציה, חדשנות טכנולוגית ושוקי עבודה משתנים.בנייר העמדה מצוין, כי חוקרים וקובעי מדיניות החינוך עדיין לא גילו מהי הרפורמה, הנדרשת בהכשרה להוראה, כדי לעמוד ביעד זה. עוד נטען, כי קיים ליקוי בסיסי בתוכניות ההכשרה להוראה בארה"ב. בסקר שנערך ב 2008- בקרב מורים חדשים, ציינו רק 44% מהם כי הם מרגישים מוכנות ללמד. בקרב המורים החדשים בבתיה"ס העל יסודיים היה האחוז אף נמוך יותר ( "קו לחינוך", 31 לדצמבר 2009 )

הגישות להכשרת מורים מבוססות על הקניה של ארבעה סוגי ידע – כל גישה נותנת עדיפות לסוג ידע מסוים; כל הגישות מתעלמות מן העובדה שהסטודנטים להוראה באים להכשרה עם הרבה ידע קודם על הוראה. יש לחתור לגישה אלטרנטיבית: הכשרה אינטגרטיבית הנותנת מקום מרכזי להתנסות . לעומת הגישות הרווחת בהכשרת המורים מבקש ד"ר אשר שקדי להעמיד גישה הנותנת מענה למכשלות המבניות שלהן. הוא מכנה אותה "הגישה הקונסטרוקטיביסטית־התמחותית". הגישה היא "קונסטרוקטיביסטית" כיוון שהיא מניחה כי תפיסת ההוראה ומעשה ההוראה נבנו אצל המורים לעתיד טרם כניסתם לתכנית ההכשרה וממשיכה להיבנות – אצל כל מורה בדרכו שלו – במהלכו של תהליך ההכשרה וגם לאחר סיומו, קרי במהלך שנות ההוראה (Holt-Reynolds, 2000). היא "התמחותית" כיוון שהיא מעמידה במרכז ההכשרה את ההתנסות המצטברת בפועל במצבי הוראה אמיתיים, מתוך אחריות מלאה, אם גם מבוקרת, של הסטודנטים על תהליך ההוראה (Wilson et al., 2002). בגישה זו היסודות העיוניים והיסודות המסייעים האחרים הם יסודות נלווים להתנסות המעשית ( אשר שקדי) .

לדעתו של פרופסור ישעיהו תדמור , מערכת ההכשרה להוראה נתונה בשנים האחרונות בטלטלה עזה. טלטלה זו ניזונה משינויים הקוראים תיגר על מטרות החינוך הקלאסיות ומעלים תהיות ביחס לאופי המורה הראוי ותהליך הכשרתו . המכללות לחינוך כבולות – גם מרצונן – לתכנית הלימודים שמכתיב האגף להכשרת מורים במשרד החינוך ותואמת לדרישותיה של המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), ואינן מעזות לחרוג ממנה. אימת "הדגם המנחה" שורה עליהן. אמנם במכללות פועלים חברי סגל – מהם ששמם הולך לפניהם בהגות ובמחקר – המנסים להטות את תכנית הלימודים אל הקוטב של העצמת רוחם של הלומדים כך שיוכלו להעצים בבוא היום את רוחם של תלמידיהם ולהעניק להם חינוך במיטבו, אולם השפעתם חלשה; הרשויות והאינרציה חזקות מהם. נראה שהמכללות, גם האזוריות, מוותרות על עצמאותן וסגוליותן. כאשר נוסדו קיוו רבים שיפתחו דגם אקדמי ייחודי, אך הן העדיפו ללכת בעקבות הדגם האקדמי השולט. הדגם הזה מכתיב למכללות בפרט ולחברה בכלל מושגים מסוימים של "אקדמיות", "מדעיות" ו"רוח האדם".

את הדיון על הכשרת המורים יש לקיים בהקשר רחב – בהקשר של השבר העמוק בין החברה לבית הספר. לשבר הזה יש השלכות על כל ממדי החינוך ובמיוחד על המורים – הוא הופך את תפקידם לבלתי אפשרי. אי־אפשר להוביל לשיפור ניכר בהכשרת המורים ובמערכת החינוך בכללותה בלי לחשוב מחדש על שאלות היסוד הכרוכות במצב המורים. אסור להסתפק בהסדרת הקיים. מתווי ההוראה החדשים אולי יעשו סדר במערכת (וזה עשוי להיות הישג לא מבוטל), אך הם לא יובילו לשיפור מהותי. במצב של שבר, טיפול בצד אחד של הסדק שאינו מוביל לתזוזה גדולה ולאיחוי ניצב לפני סכנה, או במילים של רוני אבירם: "רה־ארגון של האבסורד". אם נמשיך לעסוק כמעט אך ורק בבעיות האדמיניסטרטיביות, הלוגיסטיות והתקציביות של הכשרת המורים, נמצא עצמנו במקום שבו אנו נמצאים – "פול גז בניוטרל". על הכשרת המורים להפוך לטרנספורמטיבית. הכשרת המורים צריכה לראות את תפקידה העיקרי כמכשיר (תרתי משמע) לשינוי מערכת החינוך ( אמנון כרמון) .

גיליון שעוסק בהכשרת מורים אינו יכול להיות שלם בלי מורים, בלי לשמוע על תקופת ההכשרה שלהם ועל איך הם רואים אותה ממרחק השנים והניסיון המעשי. מערכת "הד החינוך" הפגישה שישה מורים לשיחה במכון "כרם" בירושלים, ואם נדרשת שורה תחתונה אפשר לומר שיש לנו אפילו שתיים: אחת – אין בין המורים הסכמה על התועלת שבלימודי הוראה והשנייה מפתיעה – השישה, בדרגות שונות של ניסיון מעשי, מתלהבים מהמקצוע. היחס שלהם ללימודי תעודת הוראה נע בין הצורך בהכשרה מעשית ששמה דגש על התנסות בשטח והתאמה למציאות לבין העניין בהכשרה שמעמידה במרכז את המורה כאדם ערכי וחושב. דברי הביקורת שלהם, אם נשמעים, נובעים ממקום עמוק ואמיתי, אכפתי. אמנם את הדילמה מה חשוב יותר לתת במוסדות להכשרת מורים – תפיסת עולם או ידע – לא פתרנו וגם הצעות מהפכניות לשינוי לא עלו במפגש שלנו, אבל הייתה התלהבות גדולה מהוראה וחינוך.

משבר הביקושים למקצוע ההוראה הוא בינלאומי ואינו אופייני רק לישראל. ההסבר למשבר נעוץ בארבעה משתנים עיקריים : 1. גיוון הולך וגדל בהיצע של תחומי תעסוקה לבעלי תואר אקדמי בתחומים רבים, 2. המורכבות ההולכת וגדלה של מקצוע ההוראה 3. "הבריחה מהכיתה" למכלול תפקידי חינוך שאינם הוראה , 4. פערי סטאטוס גדלים ( רמת שכר ורמת הערכה חברתית ) בין מקצוע ההוראה למקצועות אחרים במשק. משתנים אלה הם הגורמים הבולטים ביותר לירידה החריפה בביקוש למקצוע ההוראה בעולם ובישראל. הירידה בביקוש , אין צורך לומר, מתבטאת בהרשמה להכשרת מורים באוניברסיטאות ובמכללות. אם רוצים לשפר את מעמד ההוראה ואת כמות ואיכות הפונים אליו, שינוי בהכשרת המורים אינו מספיק, יש לטפל בהיבטים נוספים . יש לשדרג את סמלי הסטאטוס של מקצוע ההוראה. כדי שתהיה הכשרת מורים צריך שיהיה ביקוש למקצוע ההוראה. כדי שיהיה ביקוש למקצוע ההוראה צריך לחשוב "מחוץ לקופסה", למשל תואר שני בהוראה לכל בוגר, שיכונים יוקרתיים, פרסים כספיים , תקשורת טובה ( עמי וולנסקי) .

ד"ר מוחמד עיסוואי , ראש המכללה האקדמית לחינוך אלקאסמי בבקה אל גרבייה , הצליח בפרק זמן של פחות מעשרים שנה להפוך מוסד חינוכי קטן ושמרני למוסד אקדמי גדול ופתוח שמכשיר בעזרת שיטות מתקדמות וציוד משוכלל (ספרייה מעודכנת, מעבדות , מחשבים, תחנת רדיו) אלפי מורים בתחומים מגוונים , מקדם ומתסיס את הקהילה שבה הוא פועל והופך את עצמו , בצעדים קטנים ומדודים, לבסיסה של האוניברסיטה הערבית הראשונה בישראל. הראיון עם ד"ר עיסוואי "בהד-החינוך" מלמד על חדשנות חינוכית ורצון להוביל שינוי ע"י הסגל של המכללה האקדמית אלקאסמי. הכשרת המורים במכללה מבקשת לעמת את הסטודנטים עם עצמם , עם הערכים שגדלו עליהם. עימות כזה באמצעות נוקבות מערער את האיזון של הסטודנטים ויוצר מתח מצמיח בין ערכי הבית והחברה, בין ערכי המסורת לערכי ההכשרה המקצועיים וההומניסטיים. כדי שעימות כזה ייצור אנרגיות חיוביות נחוצה אווירה פתוחה ודמוקרטית מורים המודעים למתח הערכי שהחברה הערבית נתונה בו ולגודל השליחות המוטלת עליהם. אם תהליך ההכשרה הצליח, בתודעת הסטודנטים מתפתח סולם ערכים חדש , מאוזן ודינמי.

לדעתה של פרופסור תמר אריאב , חיזוק מעמדו של המורה כרוך בין השאר במשיכת אנשים טובים למקצוע ההוראה, בשמירה עליהם במסגרת המקצוע ובפיתוח מקצועי שלהם. הוא גם קשור בתהליך ההכשרה שלהם וביישום ההמלצות של ועדת המתווים ("ועדת אריאב") להכשרת מורים . מאחר שההוראה אינה עוד מקצוע מגיל צעיר ועד הפנסיה, יש לפתוח אותה לקבוצות מועמדים מגוונות ובהתאם לכך ליישם את מסלולי ההכשרה האקדמיים השונים שמתאפשרים כיום באמצעות המתווים החדשים בהכשרה להוראה. חשיבה דינמית כזאת לצד מאמצים אמיתיים לשיפור המעמד הציבורי של המורים ותנאי עבודתם עשויים לרומם את איכות מערכת החינוך שלנו.

המהלך האחרון של ממשלת אוסטרליה ל"הצניח" ישירות בוגרי אוניברסיטאות מצטיינים כמורים לבתי ספר מעורר התנגדות בקרב אנשי חינוך ומומחי חינוך באוסטרליה ומחוצה לה. במסגרת היוזמה הממשלתית האוסטרלית החדשה , הקרויה Teach-for-Australia יוצע לבוגרי אוניברסיטאות מצטיינים שסיימו זה עתה את האוניברסיטאות ללמד בבתי ספר ברחבי אוסטרליה לאחר קורס הכנה מהיר של 6 שבועות . הממשלה האוסטרלית הקצתה לתכנית החדשה תקציב ראשוני של 22 מיליון דולר והוא נועד לשפר את איכות ההוראה ויותר מכך את איכות המנהיגות החינוכית בבתי ספר תיכוניים ויסודיים. מבקרי התכנית הרבים במערכת החינוך האוסטרלית טוענים כי סיכויי הצלחתה נמוכים לאור העובדה שלא ניתן למורים החדשים "המוצנחים" להתמחות קודם לכן בכיתות ולהפיק מכך תובנות פדגוגיות וניסיון חיוני להתמודדות עם תלמידים , ניהול כיתה וסוגיות העברה קוגניטיביות .