גני ילדים ואקדמיה

בשנים האחרונות חלה צמיחה מהירה בלמידה בלתי פורמלית של מדעים. העדויות מציעות שהשתתפות בלמידה כזו מעניקה תועלות, כולל ביצועים משופרים בלמידת מדעים פורמלית ועניין מוגבר במדע. נכון להיום, למידה כזו מוענקת באופן טיפוסי לילדים ולמשפחות, כאשר תשומת לב מעטה ניתנת לאוכלוסיות מבוגרות יותר. אולם אנשים מבוגרים הם צרכני ידע נלהבים עם השתתפותם בלמידה המקושרת לרווחה נפשית משופרת ולבריאות טובה יותר. פרשנות זו מציגה את ניסיונם של המחברים בפיתוח ובהעברת אירוע של למידת מדעים בלתי פורמלית למבוגרים. המאמר מתייחס להצלחות, לאתגרים ולקבלה על ידי הקהל, ומספק מספר קטן של המלצות (Brookfield, Katherine; Tilley, Sara; Cox, Maire, 2016).

במהלכן של אינטראקציות עם ילדים במרחב הגן, אנו פוגשים את דרכי ההתמודדות שלהם עם פעילויות המעוררות אתגר. ניתן לראות ילדים המתקשים להביע עצמם באופן מילולי, מתקשים להתנהל באופן מווסת בהתאם לדרישות הגננת ומגיבים באופן לא מותאם באינטראקציות עם חבריהם. התפתחות של תהליכי למידה והתנהגות יומיומית מיטבית דורשת מהילדים הפעלה של מיומנויות הוויסות העצמי שלהם. המחקר הנוכחי עוסק בדרכים בהן ניתן להרחיב את מיומנויות הוויסות העצמי של ילדים צעירים בטווחי הגילאים שלוש עד שש. המחקר מאופיון בהתייחסות לשני ממדים מקבילים ומשלימים: האחד מיקוד בילדים ותיאור התפתחות הוויסות העצמי שלהם כתוצאה ממעורבות חינוכית מובנית, והשני בחינת ההתפתחות של הסטודנטיות, שהעבירו את הפעילויות. מטרת המחקר היא לבחון האם ובאיזה אופן תכנית קצרת טווח המתבצעת בגן מחזקת את תהליכי הוויסות העצמי של הילדים ובמקביל מקדמת את יכולות הוויסות העצמי ותחושת המסוגלות העצמית של הסטודנטיות עצמן (רחל רביד ועינת ליכטינגר).

הולך ומתהווה כיום גוף מחקרי העוסק בהשקפות של מורים בחינוך לגיל הרך לגבי השילוב של טכנולוגיות דיגיטליות בפרקטיקה שלהם. למרות העדויות לדיגיטציה בבתים בחברות השפע ולאינטראקציות של ילדים בתיווך גבוה של סביבות דיגיטליות, מעט מורים שילבו עד כה מכשירים דיגיטליים בפדגוגיה מבוססת משחק. לפיכך, מטרת פרויקט זה היא לבחון את העמדות ואת הנטיות של המורים כלפי שימוש במכשירים דיגיטליים בחייהם האישיים ובפרקטיקה המקצועית שלהם בחמש מדינות (אנגליה, לוקסמבורג, מלטה, יוון וכווית) (Palaiologou, Ioanna, 2016).

אוצרות דיגיטלית מספקת דרך להתעלות מעבר לתחומי הלימוד האקדמיים המסורתיים וליצור חומרי הוראה זמינים כדי לתמוך ביוזמות אוריינות בקרב מתבגרים ומבוגרים. יכולות ההוראה שכלי הווב 2.0 (Web 2.0) מציעים מאפשרות לאוצרים להגיע לקהלים בדרך שלא הייתה אפשרית בעבר. המחברים מציעים מסגרת של אוצרות דיגיטלית לשימושם של מורים כאשר הם אוספים, מקטלגים, מבקרים, ממשיגים ומפיצים משאבים (Sharma, Sue Ann; Deschaine, Mark E. , 2016).

מאמר זה מדווח על ניתוח של דאגות לגבי ניהול הכיתה של פרחי הוראה בחינוך לגיל הרך לפני תחילת הקריירה שלהם ובוחן בנוסף את הקשיים שהם חוו בניהול כיתה בשנת ההוראה הראשונה שלהם ואת אסטרטגיות ההתמודדות שלהם. שישה עשר פרחי הוראה בחינוך לגיל הרך שנרשמו לאותה תכנית להכשרת מורים רואיינו מיד לפני סיום לימודיהם, ורואיינו שוב בתום שני הסמסטרים הראשונים לאחר תחילת עבודתם בבתי ספר ציבוריים (Akdag, Zeynep; Haser, Cigdem, 2016)

הציונות-הדתית (להלן: הצה"ד) לכודה בתוך "סינדרום אידיאולוגי" המקשה עליה לנתב את דרכה בין שני עולמות מנוגדים: מצד אחד, עולם ה'קודש : ' עולם קבוע, ציוויי, אובייקטיבי, בעל תכנים אידיאיים מחייבים הממלאים את מכלול חייו של האדם; ומצד שני, עולם החול המאמין בעמדות רלטיביסטיות בתוך עולם דינאמי ומשתנה בעל ערכים אוניברסאליים וליברליים, סובייקטיבי ובלתי יציב. היעדר פתרון תאולוגי-חברתי ופוליטי להתמודדות עם הניגודים שבין שני העולמות גורם לכך שהמתחים בין האידיאולוגיות השונות ממשיכים לייצר כל הזמן זרמים חדשים של קהילתיות בתוך הצה"ד הנעים על ציר הרצף שבין שמרנות לליברליות דתית, תופעה שאף התעצמה בעקבות השפעות פוסט-מודרני.

במחקר זה נעשה שימוש במתודולגיית מחקר איכותנית כדי לבחון כיצד סטודנטים מתנסים בהתלהבות מתהליך הלמידה בפעם הראשונה כמו ילדים. מטרת המחקר הייתה להסביר את הפרספקטיבה של הסטודנטים ולבטא אותה כשלם מבני קוהרנטי. שישה סטודנטים (גילאי 22-17) תיארו כיצד הפכו נלהבים לגבי חינוך בפעם הראשונה כמו ילדים. התיאורים שלהם נותחו תוך שימוש בסגנון ניתוח פנומנולוגי (DeRobertis, Eugene M. , 2016).

התנהגות תוקפנית מחד גיסא והתנהגות פרו־חברתית מאידך גיסא מופיעות בגיל הרך, ויש להן השלכות לטווח קצר ולטווח ארוך. עיקרו של מאמר זה עוסק בבחינת תרומתו של הטיפול בפעוטות בבית ובמעון להסבר התפתחותה של התנהגות חברתית חיובית ושלילית. במחקר השתתפו 103 פעוטות בני 4-2 שנים, אימהותיהם ו־28 מטפלות ב־16 מעונות ציבוריים במרכז הארץ. במחקר נערכו שתי תצפיות: אחת בבית הפעוט בהשתתפות האם, הפעוט ואחיו, והשנייה במעון בהשתתפות המטפלת, הפעוט ועמיתים מקבוצת השווים. המחקר התבסס על המודל של תאוריית התיווך ההוראתי, ומממצאיו עולה כי מתן תחושת יכולת לפעוטות וּויסות התנהגותם על־ידי האם ועל־ידי המטפלת במעון קשורים לשכיחות גבוהה יותר של התנהגות פרו־חברתית מצדם ולשכיחות נמוכה יותר של התנהגות תוקפנית. מנגד, עידוד שאינו נובע מהתנהגות הפעוט (להלן עידוד לא ממוקד) מסביר את הופעתה של התנהגות תוקפנית רבה יותר והתנהגות פרו־חברתית מועטה יותר. תרומתו של הטיפול והתיווך ההוראתי בבית ובגן להתפתחותן של התנהגויות חברתיות חיוביות ושליליות נדונה במאמר בהרחבה (עינת שופר אנגלהרד, פנינה קליין ויעקב יבלון).

למידה קונסטרוקטיביסטית היא לא טכניקה כלשהי של הוראה. למידה קונסטרוקטיביסטית היא למידה משמעותית, שבמהלכה הילד מעבד את המידע שקלט ונותן משמעות לחוויותיו האישיות. ואל דאגה, אימוץ הקונסטרוקטיביזם איננו מחייב שינוי מהפכני בארגון סביבת הגן. הוא דורש בעיקר שינוי תפיסתי אצל הגננת, וכמובן אצל ילדי הגן (ליאורה לוי).

התנסויות אורייניות של ילדים צעירים בבית מעצבת את ההתפתחות של כישורי ניצני אוריינות. בעקבות השימוש ההולך וגובר במחשבי לוח אישיים (כגון, iPads) בבתים ובמסגרות החינוך לגיל הרך חשוב לחקור את היחס בין הכלים הדיגיטליים לבין ניצני האוריינות. המחקר הנוכחי בחן את היחסים בין כישורי ניצני האוריינות של 57 ילדים בטווח גילים 4-2 לבין שימוש ביתי במחשבי לוח אישיים לצורך כתיבה וקריאה (Neumann, Michelle M., 2016).

המחברות מציגות שלושה מחקרים שהתמקדו בקריאת ספר אלקטרוני (e-book) בקרב ילדי גן בהקשרים שונים המכוונים לתמוך באוריינות בגיל הרך. במחקר מספר 1 המחברות חקרו את ההשפעה של גיל הילדים ומספר הקריאות העצמאיות על מודעות פונולוגית וקריאת מילים. במחקר מספר 2 המחברות בחנו: (א) התנהגות הורים במהלך קריאה משותפת עם ילדיהם בספר אלקטרוני בהשוואה לקריאה משותפת בספר מודפס ו-(ב) תיווך הורי בקריאה משותפת של ספר אלקטרוני מתחשב בזולת בהשוואה לקריאה משותפת בספר אלקטרוני שאינו מתחשב בזולת. במחקר מספר 3 המחברות השוו תמיכה של מבוגרים בקריאה משותפת בספר אלקטרוני לקריאה משותפת בספר מודפס והשוו את שני הסוגים של הקריאות לקריאה עצמאית של ילדים בספר אלקטרוני (Korat, Ofra; Segal-Drori, Ora, 2016).

מאמר זה מתמקד בקשר בין המצאת גן הילדים הפרבלי בגרמניה לבין הקמת גן הילדים העברי בפלשתינה בראשית המאה העשרים. הוא יסקור את הרעיונות הפדגוגיים של פרידריך פרבל, ממציא גן הילדים ומקצוע "הגננת", וישרטט שני מסלולים שהובילו מרעיון גן הילדים בגרמניה לגן הילדים העברי: המסלול מברלין לפלשתינה והמסלול ממזרח אירופה לפלשתינה. מטרת המאמר להציג את השפעת גן הילדים הפרבלי על גן הילדים העברי שהיווה תשתית לגן הילדים הישראלי כיום, כמו גם את השפעתו של פרבל על התכניות להכשרת גננות במכללות לחינוך (יעל דיין).

המאמר בוחן את השפעתה של השתתפות בתכניות אוריינות למבוגרים על זהויותיהם של לומדים על ידי חקירה של התנסויות העבר וההתנסויות הנוכחיות שלהם, והערכת ההשפעה של פדגוגיות מיוחדות. הממצאים מראים כיצד התנסויות חיוביות של לומדים בתכניות שלהם גרמו להם להעריך מחדש את ההבנות הקודמות שלהם ואפשרו הבניה של זהויות חדשות כאנשים המסוגלים ללמוד (Tett, Lyn, 2016).

ילדים קטנים יכולים להשתמש ברמזים, שמבוגר מספק מידע באופן פדגוגי לתועלתם, כדי להעריך את חשיבות המידע ואת יכולת ההכללה שלו. אך על מנת להשתמש בפעולות פדגוגיות כדי לכוון את הלמידה, ילדים חייבים ללמוד לנווט אינטראקציות פדגוגיות מתמשכות, כשהם מזהים אילו פעולות ספציפיות בטווח של הֶקְשֵׁר כולל משמעותן למעשה פדגוגית (Butler, Lucas P.; Markman, Ellen M.. , 2016).

המאמר מתאר מחקר שנעשה ב-34 נשים, שבחרו בחינוך לגיל הרך כקריירה שניה. מטרתו הייתה להציע תכנית לימודים מותאמת להוראה לגיל הרך כקריירה שנייה בהינתן שתכניות הלימודים להכשרת אקדמאים להוראה נגזרו מתכניות הלימוד לתואר ראשון, ללא התייחסות להון האנושי שהלומדים מביאים איתם. המחקר בחן את ציפיות הנחקרות מתכנית ההכשרה הקיימת, את המיומנויות והכישורים שרכשו, את הערך המוסף של אלה ואת הבנת אופן שילובם של הלומדים בתהליך ההכשרה כבסיס להעצמתם (שוש ויצמן ומירה קרניאלי).

האם הילד שלי מקובל? האם ילדים אחרים אוהבים לשחק איתו? האם יש לו חבר או חברה קרובים? כיצד פותר הילד שלי את המריבות שלו עם ילדים אחרים בגן? האם הוא דומיננטי או נאלץ לוותר כל הזמן לילדים אחרים? זוהי ההזדמנות שלכם ללמוד כיצד לגדל ילד חברותי. הספר "לגדל ילד חברותי" הוא תוצר של עשרים וחמש שנות מחקר, עבודה בשטח וייעוץ והדרכה למאות ילדים, הורים וגננות. בספר "לגדל ילד חברותי" אשתף אתכם בכל הסודות – כיצד להיות הורים חברותיים יותר וטובים יותר בלי לוותר על ערכים וקריירה (עדה בקר).

המחקר הנוכחי בחן את הדירוגים של מורי ומנהלי חינוך קדם יסודי אסטוניים, פיניים, שבדיים והונגריים ביחס למקצועיותם של מורי החינוך הקדם יסודי בהקשר חוצה-תרבויות. לפי הדיווחים של הנציבות האירופאית ושל הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD), המקצועיות של מורי החינוך הקדם יסודי היא גורם מרכזי בהבטחת האיכות של החינוך לגיל הרך. שאלת המחקר הייתה: מהם הדירוגים של מנהלים ושל מורים לגבי מקצועיותם של מורי החינוך הקדם יסודי באינטראקציה ובמעורבות משפחתית, בתכנון החינוך ובהערכה של התפתחות הילדים, תוך שימוש באסטרטגיות הוראה ותמיכה בהתפתחות מקצועית ליצירת סביבה התורמת לצמיחה ולהתפתחות של ערכים (Peterson, Tiina; Veisson, Marika; Hujala, Eeva; Harkonen, Ulla; Sandberg, Anette; Johansson, Inge; Bakosi, Eva Kovacsne, 2016).

זה שכיח בקורסים בקולג' לבחון סטודנטים על הקריאות הנדרשות בקורסים אלו. עם צמיחת החינוך המקוון סטודנטים נדרשים לעיתים קרובות לספק ראיות לקריאת החומר. אולם, קיים מחקר אמפירי מועט הקובע את האמצעים הכתובים הטובים ביותר כדי להעריך שסטודנטים קוראים את החומרים. מחקר זה השווה באופן ניסויי את ההשפעה של מתן סיכומי קריאה או שאלות חקר על ביצועי מבחן של סטודנטים. התוצאות חשפו ששאלות חקר הובילו לציוני בוחן גבוהים יותר ולהכנה טובה יותר לבוחן, בהתבסס על משוב מהסטודנטים (Davis, Cheryl J.; Zane, Thomas, 2016).

המחקר המוצג במאמר הוא מחקר אקספלורטיבי העוסק במהותו של גן הילדים בעידן שבו יש דרישות לאחריותיות והדגשת יתר של פיתוח כישורים אקדמיים כבר בגיל הרך. בדוח שכותרתו "משבר בגן הילדים" (Miller & Almon, 2009) הזהירו המחברים שגן הילדים בארה"ב השתנה רדיקלית לאור שני העשורים האחרונים ושדרכי למידה הולמות מבחינה התפתחותית שאורגנו סביב משחק, חקר ואינטראקציות חברתיות הומרו בתוכנית לימודים מרשמית, הכנה למבחנים ומיקוד ברור על בניית כישורים אקדמיים, עד כדי הפיכת כיתת הגן לכיתה א'. עורכי המחקר הנוכחי בדקו את הקשר בין למידה בגיל הרך ולמידה בגיל מאוחר יותר בהנחה שתוכן הלמידה וארגונה בגיל הרך משפיעים משמעותית על למידה. שאלות המחקר: (א) עד כמה ובאילו ממדים השתנתה חווית הגן בבית ספר ציבורי בין 1998 ל-2010 ? (ב) האם ב-2010 גן הילדים הוא כיתה א' החדשה? (ג) האם שינויים בגן הילדים לאורך זמן זה שונים בגנים המשרתים ילדים הזכאים לארוחה חינם ו/או ילדים שאינם לבנים? (Bassok, D., Latham, S., & Rorem, A).

…קצב הלימודים באקדמיה הופך את חווית ההתחלה (של הלימודים או הסמסטר) מהתרגשות רבה לאתגר שרק הולך ומתגבר אם לא מבצעים את ההתאמות והפעולות הנדרשות…סביבת לימוד נכונה היא סביבת לימוד שיש בה אווירת לימודים. אווירת לימודים היא אווירה המעודדת ומאפשרת למידה, נותנת מקום לחשיבה, מסייעת לריכוז ומונעת הסחת הדעת (רן שמשוני).