אקטואליה

מושג הסטנדרטים שהחל להתגבש לפני שני עשורים, הוצג כתרופת פלא לריפוי חוליי החינוך. לדעת ד"ר עמי וולנסקי, מושג זה הוביל לנוקשות בשיטות הלמידה, לאחידות במטרות ולראיית המבחנים כחזות הכל. לטענתו הסטנדרטיזציה הוצבה בדרגת חשיבות כה גבוהה עד שאנרגיות, משאבים, גמישות ויצירתיות בדרכי העבודה של בתי הספר שותקו ונעלמו. מחקרים מן השנים האחרונות שבדקו את תוצאותיה של מדיניות זו זועקים בממצאיהם על נזקים חינוכיים מצטברים במדינות השונות. הממצאים מצבעיים על כך שריבוי מבחנים הביא להתפתחות דפוסי הוראה מכניסטיים, דפוסים המכוונים להצלחה בבחינות באופן שהמאיס את תהליך הלמידה הן על התלמידים והן על המורים. השיטה יצרה עומס בלתי נסבל על המורים, ובעקבות כך גם לשחיקה מקצועית ולנטישת ההוראה.

למתבונן כיום במערכת החינוך בישראל נדמה כי המורה טוב הוא זה שגורם לתלמידיו ללמוד ושתלמידיו מצליחים בבחינות. לגישה זו השלכה מידית על דמות המורה שאותו יש להכשיר. גישה זו ממקדת את המבט אל מה שאפשר "להעריך", "למדוד" ו"להשוות". לדעת שלמה בק תפיסה זו מוטעית ומסוכנת. היא אמנם מפתחת תלמיד שיודע להשיג ציונים גבוהים, אך ספק אם מצמיחה תלמיד שבאמת מבין, יודע ויודע ללמוד. לטענתו במוקד תהליך ההוראה צריך לעמוד הדיאלוג עם הילד במובן הקלאסי-יווני של המילה, ובמוקד תהליך ההכשרה המקצועית להוראה צריכה לעמוד אישיותו של המתכשר על כל רבדיה.

הספר מבוסס על סיפורים שנאספו במאות ראיונות עם אנשי חינוך ממגזרים שונים ומציג מקרים נבחרים מסיפורי הדילמה של מורים ומנהלים בשבעה שערים נושאיים: הערכת הישגי התלמידים; אכיפת כללי התנהגות; טובת היחיד מול טובת הכלל בכיתה; זכות התלמיד לפרטיות; מפגש בין השקפות עולם שונות; יחסי צוות חינוכי-הורים; יחסי מורים עמיתים. בכל אחד מהשערים הקוראים מעמידים עצמם לנוכח ניסיון הזולת ושואלים במה הדברים נוגעים לו ולבתי-הספר שלהם בעוד הדילמות נבחנות בביקורתיות ונקשרות אל מושגים עיוניים. (נעמה צבר בן- יהושע, לירון דושניק, גדי ביאליק)

המחברים סוקרים את התפתחות הרעיון בדבר חופש אקדמי ואת מקומו כיום בסוגים שונים של מוסדות אקדמיים. בהמשך הספר מדווח מחקר בדבר תפיסת החופש האקדמי על רכיביו השונים בקרב מורים במכללות האקדמיות לחינוך ולהוראה, מוסדות שזכו במעמד אקדמי רק בעשורים האחרונים. המחקר מאפשר הצצה ראשונה אל משמעות המושג, ואל הקשר בין תפיסתו לבין "אקדמיות" המורים וזיקתם לדת. (דרורה כפיר, אלי כהן-ג'וור, אילנה ברוש)

המחבר בוחן את השאלה האם תסייע הפרטה לקליטת כוח אדם איכותי יותר למערכת החינוך? ומסביר כיצד העברת הביצוע של תכניות חינוך רבות לשירות מיקור חוץ גרמה להרעה ממשית בתנאי העסקתם של עובדי ההוראה בפרויקטים אלו. במאמר מובאת סקירה ביקורתית מפורטת של ביטויים שונים בהפרטה בחינוך ומשמעותם האופרטיבית, לאור המתח בין תהליך ההפרטה לבין מטרות היסוד של מערכת החינוך בישראל (איתן מורן)

סקירה אודות ספר חדש על מיומנויות דיגיטאליות ללמידה בעידן התקשוב בעריכת Allan Martin and Dan Madigan. הקובץ כולל 21 מאמרים משובחים על מכלול הסוגיות של הקניית מיומנויות רלבנטיות לעידן הדיגיטאלי בכלל ולמידה בפרט. יש בספר ניתוח של המיומנויות המייצגות כיום את הדרישה למיזוג בין תכנים ותקשורת. כך לדוגמא, ניתן למצוא בספר על התפתחות תחומי אוריינות המידע במכללות ובאוניברסיטאות, אוריינות ללמידה מתוקשבת והפדגוגיה של למידה מתוקשבת וגם כישלונות והצלחות בהקניית אוריינות מידע ללומדים בעידן הדיגיטאלי.

בשנה האחרונה אנו שומעים על ניסיונות של מוסדות חינוך לנסות לשלב את משחק ההדמיה Second Life בתוכניות הלימודים המתקדמות שלהם. האם מגמה זו חיובית מבחינת החינוך המתוקשב? לדעת Stephen Downes ממובילי החינוך המתוקשב והמידענות בעולם ובהחלט איש הגות חדשני ולא שמרן, מדובר על תופעה לא רצויה ואפילו מסוכנת." יש לזכור", טוען דוואונס, "כי במהלך השימוש במשחק ההדמייה של סקונד לייף אנו נוטים לשפוט אנשים לפי המראה החיצוני שלהם, אנו נמשכים לדמויות שיש בהן מסתורין, תשוקה, תשומת לב להופעה חיצונית ושאר גינונים חיצוניים". מדובר על מהלכים שיש בהם לא מעט מניפולציה.

בשנים האחרונות נוסדו עשרות בתי ספר ברחבי ארצות הברית שמוקדשים להשגת תוצאות גבוהות ועקיבות באוכלוסיות שלרוב משיגות תוצאות נמוכות באופן עקיב. בתי הספר שנטלו על עצמם את המשימה הזו באופן הנחוש ביותר היו בדרך כלל בתי ספר ברישיון – מוסדות במימון ציבורי ובניהול פרטי, שעורכים את אחד הניסויים החינוכיים השנויים במחלוקת. עדין מוקדם לומר אילו מבתי הספר המתרכזים בקידומם של ילדי עניים יתגלו בסוף כמוצלחים ביותר. בינתיים, בתי הספר המשפיעים ביותר משתייכים לרשת "תכנית ידע הוא כח" – KIPP – Knowledge Is Power Program (להלן קי"פ), אשר ייסדו דייויד לווין (Levin) ומייקל פיינברג (Feinberg). המאמר מתאר את שיטת עבודתם, מידת ההצלחה ועיקרי הביקורת המופנית כלפי הרשת. (פול טאף)

המחקר העצמי (self-study) בהכשרת מורים מאופיין בבחינה של תפקיד העצמי והעשייה המקצועית. למחקר עצמי יש שתי מטרות עיקריות הנוגעות להבנה עמוקה של המורכבויות בהוראה: פיתוח אישי-מקצועי לשיפור הפרקטיקה הפדגוגית, וכן קידום הידע על הכשרת מורים: תהליכים, תכניות והקשרים שהפרקטיקות של מכשירי המורים מעוגנות בהם. בחודש במרס 2007 יתקיימו במכון מופ"ת יום עיון ושני מפגשים, שאליהם הוזמנו שני חוקרים מחו"ל, המובילים בתחום המחקר העצמי בעולם: Prof. John J. Loughran ו- Prof. Tom Russell. באתר הכנס הפניות למאמרים וספרים בנושא, פרסומים ומידע נוסף אודות Russell ו-Loughran (כולל ראיון מוקלט עם Loughran), תכנית יום העיון המלאה ופרטי הרשמה.

הרפורמות התכופות הנגזרות על מערכת החינוך באנגליה הפכו את המורים לטכנאי הוראה המודרכים להפיק מתלמידיהם ציונים גבוהים על חשבון הוראה אמיתית ואינטימית. שאלת מקצוענותם של המורים תופסת מקום מרכזי בשיח החינוכי האנגלי. המתנגדים טוענים שגישת התכתיבים (top-down) הממשלתיים הביאה לרידוד מיומנויותיהם של המורים ופגעה בסמכויותיהם. אחת הבעיות היסודיות בגל הרפורמות הזה, לדברי ד"ר ש. גווירץ, נעוצה בכך שהעיקרון העומד בבסיסו הוא "ניהוליזם", "אידיאולוגיה שלפיה הפתרון לבעיות בחינוך או בכל תחום אחר, רווחה למשל, טמון בניהול יעיל והדוק יותר". גווירץ טוענת שבתי-הספר באנגליה סובלים מ"עומס יתר של שינויי מדיניות תכופים ויוזמות חדשות". "כמעט כל שבוע מתפרסמת מדיניות חדשה שמורים נדרשים להתאים עצמם אליה" (ד"ר אדם לפסטיין, אוניברסיטת אוקספורד)

השנה מתקיים הכנס הטכנולוגי הרב-תרבותי בפעם השלישית ובהיקף רחב יותר, כך שרוב המכללות להוראה בישראל מצטרפות אליו ומציגות בו פרויקטים רב-תרבותיים. הכנס נועד לקדם את הקישורים הרב תרבותיים בין המכללות והמרצים, המייצגים תרבויות שונות של החברה הישראלית, ולהטמיע את השימוש בטכנולוגיות תקשורת. הכנס מאשפר להיחשף למגוון של טכנולוגיות: וידאו קונפרנס, אינטרוייז ותוכנות א-סינכרוניות להמשך דיון בפורומים מקוונים. הבסיס הטכנולוגי מוכן ומותאם למשתתפים כך שהשימוש בכלי יהיה נוח ופשוט. בכנס יוצגו פרויקטים ויוזמות המגשרים בין קהילות שונות. (מירי שיינפלד, אסמאא גנאיים, איילין חוטר)

לדעת המחברות, מורים גדולים אינם שמרנים ובעלי שיטות ואינטואיציות שונות. הם לא פועלים כמו מורים אחרים ולא מאמינים לכל מה שלימדו אותם. מארבעה עשורי מחקר, שכלל ראיונות של ארגון גאלופ עם אלפי מחנכים עולות כמה מסקנות: הדפוס הכולל העולה מהתוצאות הוא שלמורים גדולים יש כשרון מולד לעבודתם. הכישרון הוא טבעי ואישי, ומדרבן מורים גדולים להתנהג בדרך הייחודית להם. מבחן קליפטון לגילוי חוזקות תוכנן ע"י ד"ר קליפטון ופסיכולוגים, בלשנים, מומחי סקרים ומנתחי תכנים. מורים גדולים מצליחים למקסם ולמצות את החוזקות שלהם וממבחן זה נועד לזהות, לברור ולהדגיש אינדיקטורים מרכזיים באישיות המבוססים על תגובת הנשאל. המבחן אמור לסייע לחשוף את כשרונותיו הבולטים של הנשאל (הדפוסים המחשבתיים, הרגשיים וההתנהגותיים הטבעיים הניתנים ליישום פרודוקטיבי) ב-34 תחומים חשובים המפורטים בספר. (רוזאן ליסוולד, ג'ו-אן מילר)

מחקר זה מציג מבט היסטורי על דמות המורה כפי שמשתקף במסמכי משרד החינוך, המועצה להשכלה גבוהה וביטויים ממשיים של "דמות המורה" במכללות המייצגות אידיאולוגיות שונות ורבות שנים.באופן מעשי, בודק המחקר כיצד דמות המורה "הראוי" משתקפת בשיח החינוכי של הגורמים המובילים המעורבים במערכת הכשרת המורים: משרד החינוך, בעל האחריות החוקתית, המועצה להשכלה גבוהה, האחראית על הענקת מעמדן האקדמי לתכניות הלימודים במכללות להוראה, ושלש מכללות להוראה, אשר בהן נבדקו ביטויים ממשיים של "דמות המורה". נידרלנד, דרור והופמן מסכמים ומדגישים את "דמות המורה" כמושג חמקני, הכלול בתהליך האקדמיזציה המתמשך ובמעמד המכללות שעדיין לא הוכרע.

מצגת מעניינת שנלוותה להרצאתה המאלפת של פרופסור מרים בן פרץ בהרצאתה בינואר 2007 בסמינר המחלקה להוראת המדעים והטכנולוגיה בטכניון. המצגת מכסה את הנושאים הבאים הנוגעים לרפורמות בחינוך בכלל ולרפורמות בישראל בפרט: הגורמים להצעת רפורמות, רמת השינוי (Cuban, 1988), נסיבות המעוררות יוזמות חדשות (עפ"י Kingdon, 1984), מהות בעלי העניין (the stake holders), מושגים המסבירים את יחסי הגומלין בין בעלי העניין: סינרגטיות (synergy), מקבילית הכוחות (parallelogram of forces), בעלי עניין, מושגים המסבירים את יחסי הגומלין בין בעלי העניין, מושגים המסבירים את יחסי הגומלין בין בעלי העניין, דוגמה לסינרגיה במערכת החינוך הישראלית, הרפורמה המבנית ב-1968, כיצד פעלו בעליי העניין?, דוגמה להשפעת ההפעלה של הרפורמות (מרים בן פרץ).

מהם מאפייניה של תרבות מסך האפיינית לצעירים כיום? בראש וראשונה היא מאופיינת בהימצאותה בכל מקום בחייהם של צעירים: בבית, בבית הספר, במקומות עבודה, במקומות בילוי, בכבישים. היא ניידת, זמינה, מקיפה מכל עבר ומטשטשת את הגבולות שבין קיום במציאות הקונקרטית ובין קיום במציאות המתווכת. במציאות זו מיטשטשים הגבולות בין חלוקות חברתיות מוסכמות ומקובלות, כדוגמת המרחב הפרטי והציבורי והשימושים התקשורתיים, שבאופן מסורתי שירתו חלוקה זו. במציאות של תרבות המסך הקיימת כיום נגזרים טשטושי גבולות רבים נוספים, בין קטגוריות שנתפסו כמובחנות עד לא מזמן: טשטוש בין מידע, בידור ופרסום; טשטוש בין למידה פורמלית ובלתי פורמלית; טשטוש בין לימודים ומשחק; וכן הלאה (דפנה למיש)

מצד אחד מוסכם שהמדע מחדש ומעצים סוגים מסוימים של ידע וחושף את מנגנון המוח והלמידה. מצד שני ידוע גם שמערכות ארגוניות וחברתיות, כגון מערכת החינוך, משתנות בקצב איטי מאוד, אם בכלל. ניתן לשאול האם אפשר יהיה לשלב את הידע המצטבר במהירות רבה בחקר המוח, על מנת שמערכת החינוך תהיה טובה ואפקטיבית יותר? לדעת פרופ' ידין דודאי, התשובה היא שלילית. אמנם בזכות חקר המוח אנו מבינים יותר את המנגנונים שאחראים ללמידה והתנהגות, אבל התופעות עצמן כבר היו ידועות לנו מזמן. (סיכום הרצאה מכנס "מה במוח" שהתקיים במכון מופ"ת)

לאילו כיוונים צריכה רפורמה חינוכית לאומית לחתור? למצוינות של בתי ספר ברחבי המדינה או להתקדמות מושהית, הדרגתית יותר ומאוזנת? מייקל פולן (Fullan) מגדולי החוקרים בתחומי תהליכי שינוי בחינוך אשר חקר לעומק את הרפורמה החינוכית הבריטית בסוף שנות ה-90 בתחומי האוריינות והחינוך המתמטי בבתי ספר יסודיים סבור כי המודל של יצירת "איי מצוינות" של בתי ספר יש בו כדי לפגום בתהליך יישום של רפורמה חינוכית ובשינויים הקוריקולריים שהיא חותרת להשיג. ברפורמה חינוכית מוצלחת יש חשיבות ליצירת התפתחות מאוזנת בין בתי הספר. רפורמה לאומית טובה אסור לה לטפח תחרות בין מנהלי בתי ספר כפי שקרה לא אחת במחוזות החינוך באנגליה, אלא להבטיח שיתוף פעולה בין מנהלי בתי הספר באותו מחוז. רפורמה מוצלחת אינה מתעלמת מצרכי המורים ונותנת עדיפות לטיפוח ההון האנושי של המורים עצמם ברוח התפיסה של (Hargreaves (2003. על מנת שרפורמה חינוכית תצליח צריך שהמורים בבתי הספר יפרחו בבתי הספר ויחושו כי הם מתפתחים מבחינה מקצועית.

בעוד מערכות החינוך בישראל מנסות ליצור רפורמה חינוכית שעיקריה שינוי מבני וארגוני, מציגה מערכת החינוך הבריטית חזון חינוכי אחר לשנת 2020 שגובש בשנתיים האחרונות על ידי קבוצת מחקר בשם. 2020 Review Group הממצאים הוגשו לאחרונה לשר החינוך הבריטי. מעצבי המסמך סבורים כי המאמץ החינוכי העיקרי לשנים הבאות במערכת החינוך הבריטית צריך להתבסס יותר על שיטות הוראה איכותיות ולמידה מותאמת ופחות על שינויים ארגוניים. התאמת הלמידה: הכיוון העיקרי צריך להיות יותר בכיוון התאמת הלמידה לצורכי השונות של הלומדים על ידי הוראה איכותית יותר. לשם כך יש לפעול ליצירת תוכניות לימודיות רחבות ומגוונות יותר שיאפשר לתלמידים לפתח את כל טווח המיומנויות, הידע והעמדות הערכיות שלהם. כל בתי הספר באנגליה ידרשו, על כן, לחתור להתאמת ההוראה והלמידה שלהם לשונות של התלמידים ולגבש אסטרטגיות הוראה ודרכי הוראה מתאימות למטרה זאת.

סקירת מקורות מידע שהוכנה על ידי צוות פורטל מס"ע לקראת יום העיון במכון מופ"ת: מה במוח? הסקירה המוערת כוללת מבחר מאמרים ומחקרים על התפתחויות בתחומי חקר המוח בארץ ובעולם ומאמרים המנסים לתרגם את ממצאי חקר המוח לתחומי ההוראה והלמידה. כמו כן, מובאים בסקירה מקורות מידע מעודכנים על תחומי חקר המוח וליקויי הלמידה מזוויות בפסיכולוגיה, רפואה וחינוך.

הספר "חשיבה ודיבור", שפורסם ברוסית ב-1934 לאחר מות מחברו ותורגם לראשונה לאנגלית ב-1962, מתורגם כיום ליותר מעשרים שפות. בתרגום שלפנינו, מן המקור הרוסי המלא, נעשה ניסיון לדייק לא רק בתוכן, אלא גם לשמור על סגנון החשיבה המיוחד של המחבר. ויגוטסקי מבקר בספר בחריפות את תורתו של הפסיכולוג השוויצרי ז'אן פיאז'ה. במהדורה העברית מובאת תשובתו של פיאז'ה לדברי הביקורת, שנכתבה כשלושים שנה מאוחר יותר. מאמר של ויגוטסקי על רב-לשוניות בילדות – נושא בעל חשיבות רבה במציאות הישראלית – נוסף אף הוא למהדורה העברית. הספר כולל הקדמה מאת ד"ר בלה קוטיק-פרידגוט העורכת המדעית של המהדורה העברית. המחברת מסבירה בה תרומת רעיונותיו של ויגוטסקי לחינוך כיום. ההקדמה מזמנת גם היכרות עם תולדות חייו הקצרים ומעשיו הרבים ומגוונים של ויגוטסקי האדם והמדען ועם הקשר שלו ליהדות.