אקטואליה

יאנוש קורצ'אק דחה את ההצעות שקיבל מחברים לבריחה מהגטו ובחר להישאר עם חניכיו ועם חברי הצוות של בית היתומים היהודי שניהל מ-1912 ונרצח באושוויץ. מפעלו החינוכי לא נפל מגבורתו ומעמידתו המוסרית. הוא הקים וניהל שתי פנימיות ליתומים והצליח לאפשר לילדים מבתים לא מתפקדים לעבור תהליכים חינוכיים משמעותיים של צמיחה ושיפור עצמי.לדברי מחבר המאמר, תמצית מפעלו החינוכי של קורצ'אק היא הומניזציה של העולם: הפיכת העולם והאדם לטובים יותר.

עורכי הספר, Hartshorne et al., מקבצים יחד מחנכים ומלומדים בנושאי חינוך וטכנולוגיה חינוכית מארה"ב, מאיחוד האמירויות הערביות, מסינגפור, מניו זילנד ומישראל ל-24 פרקים לגבי השימוש בכלים מבוססי רשת להכשרת מורים (Hartshorne et al, 2012).

ג'יי הורוויץ הפנה את תשומת לבנו לויכוח מהותי המתנהל בימים אלו בארה"ב : קרלסון-פאיג' מתריעה בנוגע לשעות הרבות שילדים צעירים (וגם מבוגרים יותר) מבלים מול מסכים. לדעתה, השהות מול המסך באה על חשבון המשחק החופשי של הילדים, ובגלל זה היא פוגעת בפיתוח הדמיון והיצירתיות שלהם. האם האשמה באמת נמצאת רק בטכנולוגיה, יכול להיות שטכנולוגיות רבות מסוגלות דווקא לעודד את הדמיון ואת היצירתיות. אולי יותר מאשר האינטרנט מונע את היצירתיות, בתי הספר עושים זאת.

מי הן הנשים החוקרות במכללות להכשרת מורים? מה הם מאפייני הזהות שלהן: מרצות? חוקרות? או אולי מכשירות מורים? באילו תהליכים מקצועיים-אקדמיים הן התנסו? כיצד הן מגדירות את עצמן? וכיצד הן מגדירות את המושג מחקר? הספר מציג מחקר שמספק תשובות לשאלות אלה. המחקר שם את הנשים החוקרות תחת העדשה המחקרית, על רקע ריכוזן הגבוה של נשים בתפקידי הוראה ומחקר ועל רקע תהליכי האקדמיזציה המואצים שעוברות המכללות לחינוך ( חנה עזר) .

ג'יי הורוויץ מדווח על ההחלטה של כמה בתי הספר הציבוריים בעיר ניו יורק לוותר על התוכניות הייחודיות שלהם ללמידה אישית. לפני שנה , שלושה בתי ספר היו הפיילוט הראשון של תכנית, ושניים מאלה החליטו כבר השנה לא להמשיך בה. ההחלטה כנראה קשורה למחקר על התכנית שהתפרסם במהלך הקיץ. המחקר לא מצא הישגים משמעותיים אצל התלמידים שלמדו בתכנית. ( ג'יי הורוויץ ) .

האם ניתן לצמצם את הפער הקיים בין הישגי השיטה הפרטנית לאלו של השיטה להמונים? אם אנו מסכימים שהשכלה הייתה ונותרה הכלי המרכזי שבאמצעותו מתרחשות מוביליות וצמיחה חברתית, כיצד ניתן להעניק השכלה להמונים באופן יעיל ומצמיח, כאילו הייתה זו השכלה פרטנית, או לפחות קרוב לכך? ( ליאת בן דוד ) .

ספרות במרחב מרובה תרבויות, מספר את סיפורם של מפגשי קריאה ולימוד שבהם השתתפו מורים יהודים וערבים במסגרת לימודיהם המשותפים. השיח המרתק בין עולמן של היצירות לעולמו של כל אחד מהקוראים והקוראות ולעולמה של מנחת המפגשים (מחברת הספר) חשף זיקות בין פרשנות ותרבות כמו גם מתחים בחברה הישראלית. הספר בוחן את גבולותיו של השיח בהקשרים אקדמיים ואת יכולתו לקדם למידה משמעותית באמצעות העיון ביצירת ספרות. בד בבד בוחן הספר את התהליך האישי שעברה המחברת תוך כדי המפגשים עם תלמידיה והכתיבה עליהם ( יעל זרמי-פויס ) .

מחקרים מראים כי אחוז גדל והולך של האוכלוסייה בארץ אינו מקבל את הכלים או את התנאים להתמודדות בעולם מודרני. רמת ההישגים של ילדי ישראל במבחנים בינלאומיים נותרת ירודה ביותר. נחוצה תפיסה חדשה של מהות החינוך, המושתתת על הבנת העולם שאנו חיים בו היום. תפיסה זו צריכה להתבסס על כמה עקרונות מרכזיים, המשולבים ותלויים זה בזה ( ליאת בן דוד) .

ספרה החדש של פרופסור בליל עילם ראש החוג ללמידה, הוראה והדרכה, באוניברסיטת חיפה. אוריינות ויזואלית מהווה אוסף מיומנויות הנחשבות כיום להכרחיות בעולם גלובאלי ודיגיטאלי, שהמידע בו מוצג בצורה וויזואלית. הספר דן בהיבטים שונים של האוריינות הוויזואלית בחינוך והשלכותיה לתהליכי הוראה-למידה של תלמידים ומורים. תהליכים אלו דורשים הבנה מעמיקה של המושגים ייצוג וייצוגים, של סוגיהם ואפיוניהם, של השימוש היעיל בהם, תוך טיפוח ערנות ליתרונותיהם וחסרונותיהם. בספר חלק תיאורטי הדן בתהליכי התפיסה הוויזואלית, שפות סימבוליות ודיווחי מחקר לגבי ייצוגים והלמידה בעזרתם ( Eilam Billie ).

הספר החדש, שיצא במהלך 2012 באנגלית, כולל שורה של מאמרים מעניינים שמסבירים כיצד להפוך את הלמידה של התלמידים ליצירתית ומרתקת יותר. המאמרים ממחישים כיצד ניתן ליצור חשיבה מסתעפת בכיתה וכיצד להגביר את המוטיבציה של התלמידים בכיתה. מוצגות שיטות הוראה ללמידה פעילה בכיתה , כולל עבודה בצוותים לפתרון בעיות יצירתי. עורכי הספר, חוקרים בתחומי הפסיכולוגיה החינוכית והפדגוגיה נחשבים כמומחים בעולם בתחום של יצירתיות בלמידה והנעה בכיתה. (John Baer, וJames C. Kaufman )

במאמר זה מעמיקה לדון המחברת ( ד"ר מילי אפשטיין –ינאי ) בכמה מחשבות על הוראה ולמידה, במיוחד על האופן שבו הוראה ולמידה באות לידי ביטוי בתהליך הכשרת המורים. היא התמקדה בשלושה מושגים מרכזיים בתהליך ההוראה-למידה: פליאה, סקרנות וחקרנות , ובעזרתם ניסתה להאיר תהליך זה. לסיכום המאמר היא כותבת : "מבלי להדגיש את החיבור העתיק בין הוראה למעשה של אדם העומד נוכח אי־ידיעתו — אי אפשר ללמד. כדי ללמד צריך להשתוקק ללמוד. גלגוליה העכשוויים של הכשרת המורים בכל שלביה השונים נעדרת, כך נדמה לי, השתוקקות זו." ( מילי אפשטיין-ינאי ) .

הספר מתאר בצורה מעמיקה את הגישה ההתפתחותית לחינוך גילאי 3-8 כפי שגובשה ופותחה בהולנד על בסיס התיאוריה התרבותית-חברתית של ויגוצקי על ההתפתחות האנושית. מטרת הספר היא להבהיר את התפיסות והמושגים המרכיבים גישה התפתחותית זו וחשיבותה בשכבת הגיל שבין 3 ל8 שנים ודרכי היישום בגילאי הגן וכיתות היסוד של בתי הספר היסודיים., כפי שיושמו במערכת החינוך בהולנד בגילאי הגן וכיתות היסוד של ביה"ס היסודי. הספר מהווה אסופת מאמרים חשובה על תהליכי סוציאליזציה ולמידת עמיתים בבית ספר גם מעבר ליישום של מערכת החינוך ההולנדית ( עורך : Bert van Oers ) .

מאמר זה הוא מאמר ביקורת על על הספר "איך ילדים מצליחים" מאת Paul Tough. המחבר טוען בספרו כי מיומנויות לא קוגניטיביות, כגון: התמדה, שליטה עצמית, סקרנות, מצפוניות, כוח סבל וביטחון עצמי, מכריעות יותר להשגת הצלחה מאשר אינטליגנציה (Annie Murphy Paul, 2012)

איך אפשר להסביר את העובדה שישנן מורות מוכשרות, חכמות, בעלות ידע וניסיון המפחדות להתמודד עם משימות חדשות, ולעומת זאת יש מורות אחרות, בעלות יכולות נמוכות יותר, שלא מפחדות להעז? באילו בתים גדלו הבטוחות והאמיצות, ומה שידרו להן הוריהן? ומה קורה כשהמעזות פחות מגיעות למערכת החינוך ופוגשות שם את הסמכות הניהולית? הספר מבוסס על מחקר רחב ובוחן את שאלת המסוגלות המקצועית של מורות: כיצד היא נבנית במשפחת המוצא של המורה, מה קורה לה במשפחה הגרעינית של המורה ומה הם הגורמים המשפיעים עליה בעולם המקצועי ( אפרת קס) .

נוכח הכניסה המאסיבית של מכשירים ניידים כגון אייפדים ( iPads ) לכיתות הלימוד בארה"ב היה צפוי שיגובשו תפיסות דידקטיות ופדגוגיות כקווים מנחים להוראה באמצעות טאבלטים. בעוד מערכות החינוך האמריקאיות מתייחסות בעיקר למעטה החיצוני של יישומים ואפליקציות מתאימות ללמידה ולהוראה מתוקשבת בכיתה, הרי הישועה הגיעה דווקא ממערכות החינוך באירופה המציעות תפיסות דידקטיות יותר מגובשות כנקודת מוצא להוראה באמצעות טאבלטים. לאחרונה יצא ספר באנגלית שנכתב ע"י המומחית האוסטרית לפדגוגיה מתוקשבת , Sabrina Huber .

פרופסור מייקל פולאן (Michael Fullan ) מקנדה מטובי המומחים לשינוי חינוכי בעולם הוציא לאחרונה ספר חדש המנסה להתמודד עם סוגיית התקשוב החינוכי ותהליכי השינוי בבתי הספר. פרופסור פולאן , שצבר ניסיון מחקרי רב בתהליכי שינוי חינוך , מציע פרספקטיבות משלו וחזון להנעת השינוי החינוכי בבתי הספר באמצעות הטכנולוגיה החינוכית. הספר מציע ראייה ראיה מערכתית של הנעת השינוי החינוכי בבתי הספר ובמחוזות חינוך באמצעות תקשוב חינוכי .

ג'יי הורוויץ סוקר גישות עכשוויות לסוגיה של הכנסת מכשירי פלאפונים לביה"ס ולכיתה בארה"ב. שימוש בטלפון סלולארי בעת השיעור איננו שווה ערך להעברת פתקאות בכתב יד על נייר. ההזמנה להיסח הדעת באמצעות הטלפון הסלולארי גדולה בהרבה מזאת של אמצעים יותר מסורתיים. חנה ולדן מגיבה, גם בבלוג של בריטג, וגם במאמרון בבלוג שלה . בתגובה שלה בבלוג של בריטג היא מודה שקיימת בעיה אמיתית של היסח הדעת, אבל היא מזכירה לנו שמדובר בבעיה רווחת בכל תחומי החיים, ועל תלמידים, וגם מבוגרים, ללמוד להתמודד איתה. בבלוג שלה ולדן מרחיבה על הסוגיות פדגוגיות שמתעוררות בעקבות השימוש האפשרי של טלפונים סלולאריים בכיתה.

הספר מציג ניתוח של יחסי הגומלין והאינטראקציות שבין דמוקרטיה וחינוך ברמות המקרו והמיקרו. הניתוח מראה שדמוקרטיה ומוסדות חינוך מושפעים על ידי ממדים טבעיים, דמוגרפיים, מוסדיים ותרבותיים של החברה שלהם, ושיש להתמודד עם הקשר ביניהם תחת התנאים האותנטיים של החברה ועם נקודת מבט פנימית. הספר מספק בסיס איתן עבור דיונים על דמוקרטיה בכל הרמות. לפיכך הוא תורם לדיונים פונקציונליים אודות הפילוסופיה מאחורי החינוך והדמוקרטיה, על ידי כך שהוא מסייע למוסדות חינוך, מורים, מנהלים וכל האזרחים האחראיים לתהות על תפקידם בחברה בתוך מסגרת מובנת ופשוטה ודרך תהליך הדמוקרטיזציה ( Demirbolat, A. O).

מחנכים מחפשים לעתים קרובות דרכים להוציא תלמידים שקטים מקליפתם, אבל מחקרים מציעים שבתי הספר יכולים לשפר את התוצאות האקדמיות של התלמידים המופנמים על ידי הפחתת הלחץ להיות חברותיים ולתת לכל התלמידים מעט יותר זמן לעשות רפלקציה (Sparks, S. D. 2012).

לאור התרחבות השימוש בסרטי וידאו בהוראה מקוונת נוצר צורך בספרות מקצועית העונה על צרכי המורים והמרצים המלמדים בעזרת סרטי וידאו בהוראה מקוונת . ספר חדש בהוצאת Springer משנת 2012 מנסה לענות על צורך זה. הספר מציע גישה שיטתית לניתוח סרטי וידאו, יצירתם עיבודם ואריזתם לצרכי למידה מקוונת. לא מדובר בספר פדגוגי אלא בספר באנגלית המציע את הטכניקות השונות שיוכלו להנחות את המורים והמרצים ( Ram, A. Ranjith, Chaudhuri, Subhasis).