אקטואליה

מחר 98 הייתה רפורמה מרחיקת לכת , פרי עבודתה של ועדה בראשותו של פרופסור חיים הררי ,שמטרתה להעניק לבוגרי בתי הספר בישראל מידע בסיסי וחיוני במדעים וטכנולוגיה . עשור אחרי המועד שנקבע להשלמתה מנתחים שלושה חוקרים ממכון וייצמן למה כמעט לא נותר ממנה דבר. יש כמה תובנות המציינים החוקרים בסיכום שלהם : היעדר תכניות לטווח ארוך: למשרד החינוך לא היו ועדיין אין תכניות ארוכות טווח, מובנות ומחייבות. היעדר אורך רוח: אחד הדברים שמכשילים שינוי במערכת החינוך הישראלית הוא טלטלת ה"רפורמות" בכל כמה שנים והעובדה שרפורמה חדשה סותרת על פי רוב את קודמתה. מערכת החינוך בנויה באופן שאינו מאפשר לראות שינויים משמעותיים בני קיימה בפחות מעשר שנים. לכן שר חינוך המבקש לקדם את מצב החינוך המדעי בישראל יתקשה לראות את פרי עמלו בזמן כהונתו בתפקיד ( פורטס , דיוויד. רוני מועלם , תמי לוי נחום ).

רם שמואלי, מפקד בכיר לשעבר בחיל האוויר, ויצחק אוחיון, מנכ"ל לשעבר של אינטל ירושלים, התגייסו ב2008 למערכת החינוך והכינו עבורה הצעה אשר תחולל שינוי מהותי במעמדם המקצועי והחברתי של המורים. השרה והמנכ"לית של המשרד הקודם עודדו את השניים לגבש את ההצעה. שניהם מונעים בידי מה שהם מכנים "תוספת לקורצ'אק": קורצ'אק אמר ש"לתקן את העולם זה לתקן את החינוך", שמואלי ואוחיון מוסיפים " לתקן את החינוך זה לתקן את מצבם של המורים ". הם החליטו לפעול לשינוי מהותי ברוח תפיסתם והחקר שערכו מתוך מינהלת ייעודית שהוקמה לטובתם במשרד החינוך. על בסיס עיון בדוחות, חקר הגורמים ומפגשים הם הכינו הצעה לתהליך שבו הגורמים "שאצלם נמצאת החוכמה" יתכנסו לסדרת דיונים כדי לגבש במשותף מדיניות מורים אסטרטגית .

סקירת ביקורת ספר חדש שנכתבה ע"י בני מר מעיתון "הארץ" . פחות ממאה שנים אחרי שהכריזה מלחמה על החדר, החלה הספרות היהודית להתגעגע עליו. קובץ המאמרים והזיכרונות החדש מסביר את המבט הכפול על המוסד החינוכי הוותיק והמושמץ ביותר. החדר – מחקרים, תעודות, פרקי ספרות וזיכרונות, עורכים עמנואל אטקס ודוד אסף, הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2009, 578 עמודים. רוב הביקורות על החדר הן מאוחרות, ונובעות מהשוואתו לשיטות החינוך המתקדמות שנהגו באירופה החל במאה ה-18. קודם לכן לא היה למה להשוות את החדר מפני שבאירופה הנוצרית לא התקיימו בתי ספר, בוודאי לא בצורתם המודרנית. יהודי, גם עני מרוד, שלמד בחדר, ידע לפחות קרוא (וכתוב), שעה שרוב סביבתו הנוצרית הייתה אנאלפביתית. גם השכלתו המוגבלת לא נפלה מזו של שכניו. החדר היה אפוא רע במיעוטו.

פתיחתו של ביה"ס העתידי בפילדלפיה בשנת 2006 זכתה להתעניינות עולמית ולהד תקשורתי רב. מדובר היה בביה"ס חדשני להקניית מיומנויות של המאה ה21 ללמידה ולעבודה. ביה"ס הוקם בתמיכת חברת מיקרוספט אשר ביקשה לכונן ביה"ס מתקדם ומוביל בתחומי החדשנות החינוכית. חברת מיקרוסופט לא התערבה בניהול ביה"ס ורק הגישה סיוע טכני. ההתחלה נשמעה מבטיחה אך כל המומחים האמריקאיים שהתכנסו לאחרונה במכון אנטרפרייז לדיון בדפוסי התנהלותו והישגיו של ביה"ס העתידי הגיעו למסקנה כי בשלב זה ביה"ס העתידי רק רשם שיעור בכישלון מתמשך. אחד הגורמים העיקריים כישלון של ביה"ס העתידי שלא נחסכו ממנו משאבים טכנולוגיים וכספיים לאורך כל הדרך היה הגורם האנושי, כלומר חוסר היציבות וחוסר המנהיגות של הנהלת ביה"ס שהתחלפה כל הזמן (4 מנהלים תוך 3 שנים). הכישלון של ביה"ס העתידי יכול להקנות לנו כמה לקחים חשובים להבנת סוד הצלחתם של רפורמות חינוכיות, ביניהן החזון הפדגוגי של מנהלי ביה"ס מול עתירות המשאבים של ביה"ס.

מחקר זה מנתח את הגורמים המשפיעים על הירתמות מורים לשינויים מצד אחד, ומצד שני, את הגורמים המשפיעים על התנגדות מורים לשינויים. ניתוח זה נעשה באמצעות ניתוחים סטטיסטיים כמותיים של השפעות מאפיינים אישיים של המורים על סיכויי ההצטרפות של המורה ל'אופק חדש', וכן, באמצעות ניתוחים סטטיסטיים כמותיים של השפעות מאפיינים בית ספריים על סיכויי ההצטרפות של המורים המועסקים בהם ל'אופק חדש'.נמצאו השפעות משמעותיות ומובהקות של מאפיינים אישיים של המורים על סיכויי הצטרפותם שלהם ל'אופק חדש'. נמצא למשל כי להבדלים ברמת המחויבות וברמת המעורבות של המורים בבית הספר, אשר באים לידי ביטוי במילוי תפקידים בבית הספר, השפעה ניכרת על הצטרפות המורים לרפורמה. גם לרמת ההשכלה של המורה ולרמת השחיקה של המורה (ותק, גיל) יש השפעה על ההירתמות שלו לשינוי. רקע חברתי- כלכלי נמוך משפיע על הירתמות מוגברת לרפורמה. כמו-כן, השתתפות קודמת של המורה בניסוי 'דוברת' (רפורמה בעלת מאפיינים דומים לרפורמת 'אופק חדש') גם-כן מעלה את סיכויי ההצטרפות של המורה. עוד נמצא כי למאפיינים של בתי הספר השפעה משמעותית על הירתמות המורים המועסקים בהם לשינויים, מעבר להשפעות של המאפיינים האישיים של כל מורה ומורה. נמצא למשל, שככל שבית הספר ממוקם באזור יותר פריפריאלי כך שיעורי ההצטרפות של המורים המועסקים בבית הספר גבוהים יותר ( שאל כהן).

הרצאתה של פרופסור תמר אריאב במסגרת כנס בית ברל לחברה ולחינוך שהתקיים במכללה האקדמית בית ברל, 2-3- ליוני 2009. במדינה כמו שלנו יש לחינוך הציבורי חשיבות ממדרגה ראשונה. ישנם משתנים אחרים, שאינם תלויים במורים, ואשר משפיעים על הישגים לימודיים. הכוח לטפל במשתנים אלה הוא בידי המדינה והיא תעשה זאת רק אם תחליט שהחינוך הציבורי חשוב, ושהמורים הם בני טיפוחיה ולא שק החבטות שלה. פרופסור תמר אריאב סבורה כי ניצני ההתמוטטות של החינוך הציבורי כבר גורמים נזק חברתי-כלכלי שעלול לפגוע גם ביכולת הקיום של המדינה לאורך זמן. יש לשמור על החינוך הציבורי — מהגיל הרך ועד לתואר האקדמי — מפני "אוצריזציה" ניאוליברלית, חקיקה אינטרסנטית והחלטות ממשלה שנשמעות תקינות פוליטית אך בפועל פוגעות באיכות החינוך.

מורה בעל 15 שנות ותק בחינוך היסודי בישראל, מרוויח את השכר הנמוך ביותר מבין כ-35 המדינות המפותחות, כך עולה מדו"ח רחב היקף, בשם "מבט על החינוך 2007", שפרסם ארגון ה-OECD, בשנת 2008. הדו"ח משווה נתונים מהמדינות החברות בארגון, במגוון גדול של נושאים הקשורים במערכת החינוך. עיתון "קו לחינוך" ריכז באתר שלו באינטרנט כמה מהממצאים המרכזיים של הדו"ח.

תופעה ידועה היא שאנשים נבדלים זה מזה בתחומים רבים, ורבו הניסיונות להסביר שונות זו. המודל הטריאדי של סגנונות הקיום (M.o.E.) מציע כיוון חדשני ומעניין להסבר ההבדלים והדמיון בתפיסת העולם ובהתנהגות של פרטים ושל קבוצות. המודל תורם להבנת חיי הפרט ולהתבוננות ביקורתית על החברה שבה אנו חיים. השימוש בו מאפשר גם התוויית כיוונים ליצירת חברה עתידית, שיש בה מקום להתפתחות אישית וליחסים בינאישיים משמעותיים ותורמים. קובץ המאמרים שבספר הוא פרי עבודתם של חוקרים ושל מחברים המתמקדים בתיאוריה של "סגנונות הקיום". הוא כולל התייחסויות מגוונות מבחינה חינוכית, חברתית, פילוסופית ופסיכולוגית, ובכך פורס בפני הקוראים מן השפע שחקר המודל הטריאדי מניב ( עורכים: פרופ` יעקב רנד, ד"ר דינה שקולניק).

הספר החדש של צוות החוקרים ומומחי החינוך (חלקם עם רקע של ניהול בתי ספר ופיקוח) של אוניברסיטת הרווארד זוכה להדים מאד חיוביים בארה"ב ומחוצה לה. הספר מציע גישה סיבובית או מעגלית לשיפור עבודת ההוראה והלמידה יותר ע"י אינטראקציה בין מורים, לומדים ותכנים ופחות ע"י לחצי מבחנים והערכה נורמטיבית. נקודת ההנחה היא שיש להגביר מצד אחד את התכנון הפדגוגי המשותף של צוותי מורים בבתי הספר ומצד שני ליישם יותר אינטראקציה בין מורים, תלמידים ותכנים בכיתות. יש קשר הדוק בין כל המשתנים האלו והיכולת המשותפת של צוותי מורים לנתח מצבי הוראה בכיתות תועיל להם וללומדים. תהליך שיפור ההוראה והשבחתה בביה"ס הוא תהליך מעגלי של חקר אירועים משותף, למידה בחברותא ורפלקציה מניתוח אירועי למידה בביה"ס. הייחודיות של התפיסה המוצעת בספר: הסבבים של ניתוח אירועים, הפקת לקחים אינו מוגבל רק לצוותי ביה"ס אלא רצוי להנחילו ולהעבירו במפגשים משותפים קבועים בין מפקחים, מנהלי ביה"ס, מורים ובעלי תפקידים מכמה בתי ספר. כלומר, המחוז החינוכי צריך לעודד ולטפח מפגשי העברת ידע קבועים בין צוותים משותפים של כמה בתי ספר במחוז. כמו שנהוג בבתי חולים כל פעם מציג צוות ביה"ס מקרה מסוים או שיטה שנוסתה בכיתה ואחרי זה כל חברי הצוות דנים באירוע, מנתחים ומציעים תובנות משלהם ( Elizabeth A. City, Richard F. Elmore, Sarah E. Fiarman, and Lee Teitel).

ספר המאמרים החדש בעריכתה של פרופסור Kitty-te-Riele מאוסטרליה על שינוי סביבת הלמידה וההוראה בבתי ספר זוכה לעניין רב בעולם. קובץ המאמרים כולל פרקים מעניינים על חדשנות פדגוגית בבתי ספר, מרחבי למידה מסוג אחר בבתי ספר , למידה מתוקשבת ולמידה מבוזרת חוצת גבולות בין ביה"ס והבית , זהויות הלומדים בבית הספר כיום וסוגי הדיאלוג הנחוצים , פדגוגיות התקווה בבתי הספר ואפשרויות יישומן ועוד. בתיאור הפריט ניתן לקרוא גם המחברים ותוכן העניינים של הספר.

מערכת החינוך בסקוטלנד נרעשת בעקבות הצגת תכנית חדשה לחינוך ולמצוינות בבתי הספר היסודיים המבקשת לעדכן את תכניות הלימודים הקיימות ולהתאימן לילדי המאה העשרים ואחת. הרפורמה, כפי שנכתב באתר של ממשלת סקוטלנד, נועדה לא רק לבדיקה ולעדכון של תוכני הלימוד אלא גם לסקירה מקיפה של שיטות הסמכה, ההערכה וההוראה הסקוטיות. מטרתה להעניק לילדי סקוטלנד כישורי למידה, חיים ועבודה ולהכינם לתפוס את מקומם בחברה ובכלכלה המודרנית. הרפורמה, מבטיחה הממשלה באתר, אינה שינוי חד-פעמי אלא תחילתו של תהליך ממושך שנועד להבטיח את העדכניות והרלוונטיות של תכניות הלימוד לצרכים החברתיים המשתנים. הדגש ברפורמה הסקוטית מושם על תחומי הטכנולוגיה המתוקשבת. התלמידים הסקוטים יידרשו, בין השאר, להכיר את אפשרויות הפקת המידע בסביבות המתוקשבות של , WEB ,2.0 הם יפתחו בלוגים, ידעו לערוך וויקי וגם ילמדו טכנולוגיות מתקדמות של מיקרו-בלוגים, כגון טוויטר ורשתות חברתיות אחרות.

בשעה שמרבית מדינות העולם מטפלות ברפורמה חינוכית בשיטת הטלאים והדגשת היבטים ארגוניים , הרי במדינת מערב וירג'יניה החליטו על גישה כוללנית ומאוזנת יותר הנקראת Global21. שתי הנדבכים העיקריים של תכנית Global21 הם חיזוק מיומנויות יסוד של התלמידים במדעים , אמנויות ושפות וחיזוק ההוראה וההערכה המעצבת והמסכמת מצד שני. תכנית החדשה נבנתה כמענה לאכזבה הגדולה מהתוכנית הקודמת הכלל ארצית No Child Left Behind. במקום הדגש של אחריותיות המורים בתכנית הקודמת הרי הדגש בתכנית החדשה Global21 הוא על בניית מיומנויות של תלמידים מצד אחד ופיתוח מקצועי של מורים מצד שני. במסגרת תכנית Global21 תינתן הרבה יותר תמיכה למורים בכלל ותמיכה טכנולוגית ליישום טכנולוגיות מידע בפרט. התמיכה תתבטא במתן עדיפות גבוהה יותר לפיתוח מקצועי של המורה בקהילות עמיתים מתוקשבות תוך מאמץ להעביר את מעבודה אינדיבידואלית לעבודה שיתופית.

בדרך כלל אנו נתקלים בדיווחי עיתונים ובמאמרים מלומדים המסבירים מדוע רפורמות בחינוך במדינות שונות נכשלו ומה הלקחים שניתן להפיק מכך. לשם שינוי, התפרסם עתה ספר חדש בארה"ב המתעד דווקא סיפור הצלחה של רפורמה חינוכית. הספר מתאר את גורמי ההצלחה (שעליהם אין חולקים היום בארה"ב) של הרפורמה בבתי הספר הציבוריים בלוס אנג'לס. הכוונה למעשה לרפורמה שמאחוריהם עמדו שני גורמים LEARN ו LAAMP. כמו כל רפורמה בחינוך הגורמים שאפשרו את ההצלחה הם הכוחות החברתיים והדינאמיקה של הכוחות הפוליטיים. הספר מקדיש בפרקים הראשונים ניתוחים של גורמים אלו ובהמשך מתייחס גם לשיקולים החינוכיים והפדגוגיים וההיערכות בבתי הספר. למי שמתעניין בדינאמיקה של תהליכי שינוי מרחביים בחינוך יכול ספר חשוב זה להוסיף תובנות לידע הקיים על רפורמות בחינוך.

המחקר של הסטטיסטיקן הממשלתי פרופ' יצחקי ושותפיו "על מגבלה ברמת דירוג ההצלחה של קבוצות במערכת החינוך" – "קיימים מצבים רבים שבהם הכימות בעזרת מדד (למשל ממוצע הציונים בכיתה) נותן תחושה מוטעית שאפשר למדוד ולדרג קבוצות באופן אובייקטיבי ומדויק, בשעה שלמעשה הנתונים הבסיסיים אינם מאפשרים למדוד ולדרג אובייקטיבית. מבחינה הזו הנזק שיכול להיגרם משימוש במדדים כמותיים עלול להיות גדול מאי השימוש בהם, שהרי הדרוג המוטעה נותן לנו בטחון בתוצאות הדירוג בשעה שאם היינו יודעים שלא ניתן לדרג הרי שהיינו ערים לכך שייתכנו מצבים מוטעים ומטעים…"

יוזמה חדשה של עיריית הרצליה אשר מטרתה להכשיר תלמידי תיכון להיות מורים פרטיים מוסמכים בעיר. היוזמה נולדה בעירייה לפני כשנה, מתוך מטרה להציע אלטרנטיבה לשיעורים הפרטיים, שוק אשר על פי ההערכות, מגלגל עשרות מיליוני שקלים המוצאים מכיס ההורים. מעבר להקלה המשמעותית במחירים, באמצעות הפרויקט, מוגברת גם המחויבות החברתית והערבות ההדדית של בני הנוער בעיר. הכשרתם של בני הנוער נמשכת כשנה ובמסגרתה הם לומדים להיות מורים פרטיים מוסמכים במקצועות המובילים: מתמטיקה, אנגלית, הבנת הנקרא ומקצועות רבי מלל.

מוצגים במסמך זה שהוכן על ידי מרכז המידע והמחקר של הכנסת מידע ונתונים כלליים על מערכת החינוך בישראל. המסמך מתמקד במערכת החינוך הפורמאלית שבאחריות משרד החינוך. ראשי הפרקים: מבנה מערכת החינוך; חקיקה מרכזית בתחום החינוך; נתונים כלליים – מוסדות חינוך, כיתות ותלמידים; עובדי הוראה; תשתיות פיזיות במערכת החינוך; תקציב החינוך; הישגי התלמידים במערכת החינוך ועוד .

הספר מתמטיקאים ואירועים גדולים בתולדות המתמטיקה הוא השני בסדרה של שני ספרים מאת בנו ארבל בהוצאת מכון מופ"ת. הספר הראשון קיצור תולדות המתמטיקה הופיע באפריל 2005. שני ספרי הסדרה צומחים מהגישה ההתפתחותית בהוראת המושגים המתמטיים, הרואה בהצגת מסלול ההשתלשלות ההיסטורית של הרעיונות המרכזיים של המושגים המתמטיים שהשפיעו על החשיבה בכלל ועל המתמטיקה בפרט – דרך הוראה מרתקת ובעלת השפעה על הלומדים. בספר שלפנינו שמונה אירועים חשובים בתולדות המתמטיקה המלווים בביוגרפיות של מתמטיקאים שתרמו לאותם אירועים. האירוע פותח הוא התגלית של האפס, אחת התגליות הגדולות בתולדות האנושות. "התקלה המופלאה" שהובילה לתגלית זו שינתה את פני האנושות כולה. היא הפכה את החשבון ועמו את המתמטיקה לנחלת הכלל. המצאת הלוגריתמים "הכפילה" את חייהם של האסטרונומים ולא רק את שלהם. משפט אי-השלמות של גודל הוכיח שהמתמטיקה אינה שלמה ושהאדם לעולם לא יגלה את כל סודות היקום ( ארבל, בנו).

העובדה שתלמידים מבלים יותר זמן באינטרנט וכותבים ברשתות חברתיות כמו פייסבוק אינה אומרת בהכרח כי רמת הכתיבה שלהם באנגלית משתפרת, להפך. כך טוען הדו"ח החדש של מועצת המורים לאנגלית בארה"ב. בהשפעת הSMS – והתכתובות המהירות בפייסבוק הכתיבה של תלמידים כיום בארה"ב הפכה להיות שטחית ורדודה. התלמידים מעבירים לכיתה את הכתיב הרדודה שהתנסו בה בפייסבוק . לכן, חייבים להגביר את הלחץ על התלמידים להגביר את המאמצים לכתיבה יותר איכותית באנגלית , חלק מזה ניתן להשיג באמצעות בלוגים ייעודים בכיתה , אבל חייבים להנחיל לתלמידים סטנדרטים יותר גבוהים של כתיבה באנגלית , מסכם הדו"ח הנקרא: "Writing Between the Lines — and Everywhere Else. עד לפני 10 שנים רמת הכתיבה של תלמידים בארה"ב הייתה בהחלט גבוהה כתוצאה ממאמץ לאומי אמריקאי של שנים להקניית כישורי כתיבה , עתה המורים לאנגלית בארה"ב מתמודדים לא רק עם הנחלת יכולות כתיבה אלא גם עם השפעת התרבות האינטרנט הפוגעת בהתנסות בכתיבה.

מזכיר המדינה לענייני חינוך בארה"ב , ארני דנקן , הודיע כי תוך 6 חודשים הוא יזרים תקציב 44 מיליארד דולר להשקעות בחינוך ובמורים. ההעברות התקציביות האדירות הן במסגרת הצו הנשיאותי לעידוד הכלכלה האמריקאית American Recovery and Reinvestment Act -ARRA . התכנית הפדראלית היא להעביר במהירות את תקציבי הפיתוח למחוזות החינוך ולבתי הספר. באופן מיידי ישמשו הכספים לבלימת תהליכי צמצום ונשירת כוחות ההוראה בבתי הספר ובהמשך לבינוי ולשיפוץ בתי ספר. בשלב השלישי ישמשו התקציבים לקידום רפורמות חינוכיות ופדגוגיות בבתי הספר עפ"י תוכניות חדשות שיגובשו בהמשך.

מהי חשיבותה ומהם אפיוניה של תקשורת בין-אישית במסגרת חינוך הומניסטי? איך מטפחים אותה הלכה למעשה? איך מגבירים את מעורבותם של התלמידים בתוכני הלימוד, ואיך מאפשרים לכל תלמיד לתת ביטוי הולם למחשבותיו ולרגשותיו? הספר מעגלים של קשר מציג את "מעגל הקשר" ככלי לטיפוח ביטוי אישי ותקשורת בין-אישית של מורים ותלמידים במוסדות חינוך המעוגנים בהשקפת עולם הומניסטית. הספר מתאר מאפיינים אחדים של חינוך הומניסטי וקווים לרקע העיוני ש"מעגל הקשר" מבוסס עליו; הוא מצביע על דרכים ליישומו בתחומים השונים של חיי המוסד החינוכי; ומעלה אחדים מן הקשיים ומהבעיות הכרוכים בהפעלתו. בנוסף לכך הספר מציג אוסף של טקסטים – ספרותיים ועיוניים – הנוגעים בחינוך, המאירים את הנושאים הנדונים בספר מזווית ייחודית ומהווים בסיס לדיון של מחנכים בנושאים אלה ( אורה בן-יוסף ).