אקטואליה

חשיבותה של הגיאומטריה, כענף מרכזי במתמטיקה וכאבן יסוד בתחומי המדע והטכנולוגיה ובחיי היום-יום, אינה מוטלת בספק. עם זאת, מקצוע זה נחשב לקשה גם ללומדיו וגם למלמדיו. אסופת המאמרים בספר זה מציגה את פניה המגוונות של הגיאומטריה ואת אפשרויות היישום של נושאים גיאומטריים בהכשרת מורים ובהוראה בבית הספר. הספר מציג תמונה רחבה ורבגונית של תחום הגיאומטריה, החל מהוראתו בגן הילדים וכלה בשימוש בכלים טכנולוגיים לקידום ולפיתוח החשיבה הגיאומטרית. הספר בוחן את היחס למקצוע הגיאומטריה, מציע כלים ופעילויות חקר לפיתוח כישורים גיאומטריים, מציג דרכים להתמודד עם הקשיים בלמידת המקצוע וחושף את הקוראים ליופיו של התחום. יותר מכול, הספר מחזק את המודעות לחשיבות המחקר ואת תרומתו לשיפור למידת הגיאומטריה והוראתה.

טלפונים ניידים, טאבלטים ומכשירים דיגיטליים רבים אחרים מופיעים בחייהם של ילדיהם מרגע לידתם, אבל מהו מקומן של הטכנולוגיות הללו בשנות חייהם ובחוויות הלימודים הראשונות של הילדים? בעידן ה"טכנו-פעוט" אוסף מאמרים זה מתמקד בחקירת פוטנציאל השימוש בטכנולוגיות על-ידי ילדים, ולא בשאלה מה הטכנולוגיות יכולות לעשות בשבילם.

???מהו מקומם של מוזאונים לאמנות, מדע ומורשת בעיצוב החוויה החינוכית של תלמידי בתי הספר בישראל? מהם התנאים לקיום שותפות בין מוזאונים למערכות חינוך? והאם ישנו ביטוי לכלי החינוך המוזאוניים בהכשרתו של המורה ובעבודתו בכיתה? הספר שיח פדגוגי במרחב המוזאוני: שותפויות בתי ספר ומוזאונים בישראל נותן מענה לשאלות אלו ואחרות.

מחקר זה נועד להעריך את מידת התאקלמותם האקדמית של תלמידי תיכון מהגרים בעלי השכלה מקוטעת. באמצעות סקר לאומי שהועבר בארה"ב בקרב תלמידי כיתה י', נבחנו מספר היבטים: מהי שכיחותה של השכלה מקוטעת בקרב תלמידים שנולדו מחוץ לארה"ב, מהי רמת הביצועים האקדמיים של תלמידים בעלי השכלה מקוטעת, אילו קשרים קיימים בין השכלה מקוטעת לבין הישגים אקדמיים ומעורבות אקדמית והאם קיים הבדל בהשפעתה של השכלה מקוטעת על תלמידים שהיגרו בגילאי בית ספר יסודי לעומת על-יסודי.

ספר חדש בהוצאת מופ"ת: זה שנים רבות השיח השולט במערכת החינוך מתמקד בהישגים לימודיים, בסטנדרטים פדגוגיים, באחריותיות המורה, בתחרות, בשיווק ועוד. בשיח זה, שרבים רואים כמייצג תפיסות עולם ניאו-ליברליות, נעדר מקומם של הרגשות בתהליך החינוך בבית הספר בכלל ובעבודת המורה בפרט. למותר לציין, כי רגשות שזורים בעולמם המקצועי של המורה והמנהל ומכוונים אותם בעבודתם החינוכית.

ב-2013 יזם משרד החינוך רפורמה שתאפשר לבתי ספר חרדיים לשנות את מעמדם ממוסדות מוכרים שאינם רשמיים לבתי ספר ציבוריים רשמיים הקשורים לזרם חדש במערכת החינוך: זרם החינוך החרדי-ממלכתי. בבתי ספר חרדיים-ממלכתיים, מצופה מהתלמידים ללמוד את כל תוכנית הליבה, המקבילה לזו הנלמדת בבתי ספר ציבוריים אחרים, ובכלל זה מקצועות חילוניים כמתמטיקה, אנגלית, עברית ומדעים. מחקר זה בחן כיצד קבוצה של בתי ספר חרדיים העניקה לגיטימציה לרפורמה חדשנית זו, שהחוק אינו מחייב לאמצה.

סטודנטים להוראה וגם מורים חדשים מבקשים הדרכה כיצד לפתוח שיעור, איך לקיים שיח כיתתי שיש בו מעורבות אבל לא צעקנות, מתי לסיים את שלב ההקניה ולעבור לשלב התרגול ומתי להרים את הקול כדי לאותת לילדים שהפטפוט בכיתה הפך בלתי נסבל.הספר 'ניהול כיתה', ראשון מסוגו בישראל, מנתח תהליכים ומצבים בכיתה ומציע שפע של תאוריות, ממצאים וכלים יעילים לניווט השיעור. הספר דן באתגרים שכל מורה פוגש בכיתה:

לטכנולוגיות המידע, לתקשורת הדיגיטלית ולרשתות החברתיות הזמינות יש השפעה ניכרת על עולם המשתמשים בהן, בעיקר על צעירים השולטים בהן היטב. צעירים אלה שוהים חלק ניכר מזמנם בבתי הספר, שאף ברובם מאובזרים בטכנולוגיות חדישות, בכל זאת יש פער בין עולמם המהותי של הלומדים במרחב הדיגיטלי לבין העולם הבלתי רלוונטי שהם חווים במרחב הבית-ספרי.

הספר שלפנינו מספק מענה דחוף, עשיר ומאתגר לפער הבלתי נסבל במערכת החינוך הישראלית בין ההכרה שהחינוך לאמנות הוא יסוד מרכזי בפיתוח אישיות הצעירים ובהתחדשות התרבות לבין השוליות הנידחת שהוא זוכה לה בפועל במכלול תכנית הלימודים. המאמרים הנכללים בספר מלמדים על חשיבות החינוך לאמנות דרך הדגשת הזיקה שבין התפתחות אסתטית להתפתחות אתית ולהיבטים החברתיים של העשייה האמנותית. הספר פותח בדיון ממבט-על בשאלת מקומן של האמנויות במערכת החינוך, ובהמשכו מציע דרכים מעשיות לשילובן במערכות החינוך בבתי-הספר ובמכללות לחינוך.

ספר זה פותח צוהר להיכרות עם עולמן של מנהלות בבתי ספר יסודיים, המטפחות נתיבי חדשנות בארגון החינוכי, כשהן מפעילות מנועי שינוי ושיפור בתחום הפדגוגי, הארגוני והטכנולוגי. הספר, העוסק בניתוח ספרות מקרים בעבודתן של מנהלות, מאיר את עוצמתן כמנהיגות מובילות בעלות גישה הוראתית-פדגוגית, המשקיעות את מלוא מרצן בקידום איכות ההוראה והלמידה ובטיפוח המורים כמשאב חיוני להצלחה.

רבים הם החוגים לתואר ראשון השייכים לתחומי המדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה בהם שיעור הנשים הלומדות נמוך. ישנם מספר חוגים לא-מדעיים, כגון פילוסופיה, בהם המצב דומה. המאמר מבקש לבחון כיצד סטודנטים תופשים את המקצועות הנלמדים במסגרת לימודי תואר ראשון והאם התפישה שקיימת הפליה מגדרית נגד נשים בחוגים מסוימים אכן מנבאת הבדלים מגדריים בחוגי הלימוד. מן המחקר עולה שהמנבא הדומיננטי לאיזון מגדרי בחוגים לתואר ראשון אינו היות המקצוע מדעי או לא-מדעי, אלא שילוב של מאפיינים שונים של המקצוע, כגון האם המקצוע נתפש כמתמטי, מדעי, מסייע לאנשים או יצירתי.

תאודור אדורנו (1903 – 1969) היה מחשובי ההוגים הגרמנים-יהודים במאה ה-20 ומאנשי הרוח המובילים של "אסכולת פרנקפורט" ושל "התאוריה הביקורתית". חינוך לעצמאות מחשבתית, שהוא ספרו הראשון של אדורנו המתורגם במלואו לעברית, יצא לאור מיד לאחר מותו והפך במהרה לרב מכר בגרמניה. הוא מציג את הגותו המורכבת של אדורנו באופן נגיש ובהיר דרך דיון במשמעות החינוך הפוליטי לאחר השואה. בספר זה אדורנו מפנה מבט ביקורתי אל רבדים פסיכולוגים הכרוכים בפוליטיקה של החינוך וההוראה, מצביע על איסורי הטאבו ועל הסטריאוטיפים הפוגעים במעמד המורה, ועומד על השפעתה של תקשורת ההמונים על החינוך ועל עצם היכולת של היחיד לחשוב ולנהוג באופן נאור ואוטונומי. בתוך כך הוא מתריע על הסכנות האורבות לדמוקרטיה מתהליכים מתמשכים של ברבריזציה חברתית, ומנתח כמה מסממניה הבולטים: פופוליזם, הסתת נגד אינטלקטואלים, סימון אויבים מבפנים.

הספר פתיחות ואמונה מנסה להתוות דרך פילוסופית אשר מסוגלת לגשר בין שני הערכים הללו, שבדרך כלל נתפסים כניגודים מובהקים במאבק התרבותי הניטש בין הליברליזם החילוני לשמרנות הדתית. הספר מציע ראייה חדשה של סוגיה זו מתוך התייחסות להיבט החינוכי, והוא משלב מדרשים מודרניים מקוריים על סיפורי המקרא.

אחד הנושאים הטעונים ביותר בחברה הישראלית הוא יחסי ערבים-יהודים. דומה כי המורים נקלעים לדילמה בלתי פתירה: מצד אחד לא ניתן להתעלם מהנושא בגלל מרכזיותו, ומצד שני הדיונים עלולים להעמיד מורים בעין הסערה של הדיון הציבורי. מטרת המחקר הנוכחי היתה לבחון את המשתנים המנבאים ניהול שיח בנושא יהודים וערבים בכיתה. 70 מורים, מתוכם 20 ערבים, ענו על שאלונים שניסו לגלות את מידת הפלורליזם שהם מגלים בכל הנוגע לשילוב יהודים וערבים בחברה ובמערכת החינוך, לתחושת המסוגלות שלהם, לאופן שבו הם תופסים את תפקידם, ולמידה שבה הם מנהלים דיונים בנושא היחסים בין יהודים לערבים במדינת ישראל.

מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב, התראיין למגזין סוף השבוע של דה מרקר לרגל פתיחת שנת הלימודים תשע"ח. הוא דיבר על פערים בחינוך, אינטגרציה, נשירת מורים ותשלומי הורים בבתי הספר הפרטיים. https://www.themarker.com/markerweek/1.4404959

פרופ' סמי שלום שטרית, פעיל מזרחי בולט וכיום ראש התכנית לקולנוע במכללת ספיר, נתן באחרונה ראיון לכתב העת "הד החינוך" ובו סקר את תולדות בית הספר קדמה, שנועד להילחם בהסללת תלמידים מהפריפריה למסלולים מקצועיים ולהילחם באי השוויון בחינוך. אלה עיקרי הדברים:

הבחירות לנשיאות האמריקאית ב-2016 סימנו תקופה של שסע פוליטי עמוק באומה ותוצאתן היתה מפנה אדמיניסטרטיבי וערכי משמעותי בתחומים אחדים, ובכללם הגירה. מאמר זה בוחן את ההשלכות של המפנה הפוליטי הזה על תלמידים מהגרים בתקופת ממשל טראמפ. הכותבים בוחנים את הספרות על בחירה בבתי ספר ועל המדיניות כלפי מהגרים – שני התחומים בהם צפוי השינוי הגדול ביותר בחיי מהגרים בארצות הברית. הכותבים מזהים נושאים שעדיין לא נחקרו מספיק, כגון החוויות החינוכיות הייחודיות של תתי-קבוצות מיעוטים-מהגרים שונות, יחסי הגומלין בין גזע לבין סטטוס ההגירה, ותלמידים מהגרים באזורים כפריים. המאמר מציע המלצות למדיניות ולמחקר.

ההקשבה העמוקה לקולותיהם של מדריכות ומדריכים פדגוגיים ותיקים ומנוסים לצד ההקשבה לרטט העולה משתיקותיהם עוררו את שאלותיה של המחברת על מהות ההכשרה להוראה בזיקה לתודעה הורית. כך נסללה הדרך להבניית גישה פדגוגית-נרטיבית להכשרת מורים, השאובה מתחום הספרות היפה, האתנוגרפיה, הפסיכולוגיה והחינוך, הפילוסופיה ותאוריות פמיניסטיות.

עמידה ביעדי החינוך במאה ה-21 מחייבת שינוי פרדיגמות בהוראה ובהערכה: מהתמקדות בהוראה להתמקדות בלמידה; ומהתמקדות בהערכה כמדידה להתמקדות באבחון הלמידה לשם שיפורה. הערכה לשם למידה (הל״ל) – assessment for learning – היא גישת הערכה הקשרית התואמת את הפרדיגמות החדשות, והיא העומדת במרכז אסופת מאמרים זו. הל"ל ממוקדת בלמידה (לא בציון) ומכוונת לחשיפת ההבנות של התלמידים ולתיקונן במידת הצורך תוך כדי הלמידה. באמצעות הל״ל הלמידה הופכת גלויה, והמורים עצמם נעשים ללומדים הבוחנים ומעריכים את הוראתם באופן שוטף לשם שיפורה. במקביל הם עוזרים לתלמידיהם להיות מורים של עצמם באמצעות הקניית מגוון אסטרטגיות מטה-קוגניטיביות וכן אסטרטגיות של מתן משוב והוראת עמיתים.

הספר בוחן את הפעילות של קריאת ספר של הורים לילדיהם בחברה הערבית ולתרומה של פעילות זו להתפתחות הילדים. הספר מבוסס על מחקר מקיף שהעריך את התהליכים האורייניים המתרחשים במשפחות ערביות ואת משמעותם להתפתחות האוריינות בשפה הערבית (ערפאת ספייה חסונה, 2017).