תחומי לימוד

המאמר מתאר מסגרת עבודה הנקראת SOURCES אשר מורים למדעים יכולים לעקוב אחריה כדי לסייע לתלמידים לעסוק בשאלה האם אנשי כדור הארץ נמצאים לבד ביקום. ניתן להשתמש בפעילות, המתמקדת במדעי כדור הארץ והחלל, כדי לשלב מקורות ראשוניים בכיתת המדעים. השיטה כוללת הקלטות שמע, סרטוני קולנוע ווידאו, כתבי יד, ספרים, מחברות, הרצאות ועוד (Waring, Scott M.; Herlihy, Christine, 2015).

מחקר זה בוחן האם השתתפות של 42 סטודנטים בקולג' בסביבה לבניית ידע תסייע להם לעבוד כקהילה כדי להבנות את הידע הקולקטיבי שלהם לגבי ההיסטוריה של המדע, ובהתאם, לפתח השקפה מדעית מעודכנת יותר. הממצאים מצביעים על כך שפעילויות בניית הידע של הסטודנטים הביאו לפיתוח של שיתוף הפעולה המקוון שלהם כתהליך למידה ולעבודה אפקטיבית של ידע קולקטיבי הנוגעת להיסטוריה של מדעי הטבע כתוצאת למידה (Hong, Huang-Yao; Chai, Ching; Tsai, Chin-Chung, 2015).

מאמר זה מתאר שתי התנסויות חדשניות עם טכנולוגיית מידע ותקשורת (ICT) בהכשרת מורים באמצעים של פיתוח שני בלוגים אודות ספרות ילדים ובוגרים צעירים. המחקר של שתי הפעילויות מראה את השימושיות של הבלוגים בהשכלה הגבוהה ואת תרומתם להכשרה הלשונית והספרותית של המורים לעתיד (Neira-Pineiro, Maria del Rosario, 2015).

במאמר זה, המחברים מתארים פרויקט שפותח עבור קורס בפיזיקה ברמת מתחילים. מטרת הפרויקט הייתה לעודד את התהליך היצירתי במדעים, מאחר ומדע מוזכר לעתים רחוקות בדיונים לגבי יצירתיות. המחברים ביקשו לערב סטודנטים בתהליך היצירתי על ידי הצבת אתגר קולקטיבי לכיתה. האתגר כלל עיצוב אמצעים ברי-קיימא שבעזרתם ניתן יהיה ליצור סרטים קצרים על נושא הקיימות (Munakata, Mika; Vaidya, Ashwin, 2015).

אליוט אייזנר (Elliot Eisner), חלוץ בחינוך לאמנות, מציע כי ניתן להתמודד עם אתגרים חינוכיים באמצעות פנייה לעדשות אמנותיות. במאמר זה, המחברת שואבת מהצעתו של אייזנר כדי לשקול את ההנחות, הערכים והחזון של חינוך מתמטי על ידי פיתוח תיאוריה של תכנית הלימודים במתמטיקה כצורה של אמנות (Dietiker, Leslie, 2015).

פרויקט עדש"ה – עמיתים דנים בשיעורי המתמטיקה – אותו מובילים ד"ר רוני קרסנטי ופרופ' אברהם הרכבי, מהמחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן למדע, החל את דרכו לפני כשלוש שנים. הפרויקט, המתנהל בתמיכת קרן טראמפ, מציע הכשרה מתקדמת למורים למתמטיקה באמצעות צפייה קבוצתית מודרכת בשיעורים אמיתיים שצולמו בכיתות, ומאפשר לימוד, דיון והתפתחות מקצועית. בעקבות העלייה במספר הסרטונים והביקוש ההולך וגדל מצד מורים ומרכזי פסג"ה (מרכזים להתפתחות מקצועית של מורים) הפזורים ברחבי הארץ, הושק באחרונה אתר האינטרנט של פרויקט עדש"ה. האתר החדש מְרַכֵּז בתוכו את כל השיעורים שצולמו עד כה במסגרת התוכנית, וכולל הדרכה לצופה וחומרים לניתוח וללמידה מתוך השיעורים (אתר מכון ויצמן למדע).

מחקר זה מציג אסטרטגיה לשילוב שאלות סקרניות של התלמידים בתכנית הלימודים כדרך להפחית את השונות בין תחומי העניין של התלמידים לבין הדרישות של תכנית הלימודים. המחברים בחנו כיצד חמישה מורים בבית הספר התיכון משלבים את השאלות של התלמידים בהוראה שלהם, את הפרספקטיבות של התלמידים לגבי שילוב זה ואת ההתנסות בלמידה בדרך זו (Hagay, Galit; Baram-Tsabari, Ayelet, 2015).

המחקר המוצג במאמר הוא מחקר איכותני המעוגן בגישות פוסט-מודרניות למחקר (Lather, 2012, St. Pierre, 2011 – post-qualitative) בהתאימו לגישה הריזומטית שמדגישה מעין "שיבוש" דפוסים שגורים של חשיבה. מטרת המחקר הייתה לבחון את הדרכים שבהן מורה מתחיל, על הלמידה וההתנסויות המקצועיות שלו, נע בזמן ובמרחב בתוך מסגרת הוראה: "כיצד מקשר מורה מתחיל למדעים את מה שלמד בהכשרה לסביבת עבודתו החדשה כשהוא בונה את הפרקטיקה שלו?". מדובר במורה המלמד בכיתות ט', י"א וי"ב מדעי הסביבה ומדעי כדור הארץ. המורה התקבל לעבודה בבית הספר שבו התנסה כמתכשר (Kathryn J. Strom).

בעוד שטכנולוגיות חדשות רבות מספור מופיעות בכיתות בית הספר ובחיינו, המחברים טוענים שאנו צריכים לזכור מהן מטרותינו בקריאה לפני שאנו משתמשים באחת מהטכנולוגיות. מחברי המאמר מציעים שמטרה עיקרית היא פיתוח היכולת לקרוא כדי ללמוד בעזרת מידע מקוון (Leu, Donald J; Forzani, Elena; Timbrell, Nicole; Maykel, Cheryl, 2015).

שדה המחקר של רכישת שפה שנייה התרחב יותר ויותר בשנים האחרונות, והעלה סוגים שונים של תיאוריות חדשות. תזה זו מסכמת סוגיות עיקריות של חוקרים מקומיים וזרים בתחום זה מאז שנות התשעים של המאה העשרים לפי מסגרת מושגית של מחקר השפה השנייה, ולאחר מכן ממיינת הישגים יחסיים מנקודות התייחסות של תיאוריה חברתית-תרבותית (Wang, Shuangshuang , 2015).

היכולת לזהות את הרעיון המרכזי דרך קריאה של טקסט אינפורמטיבי היא מיומנות ברמה גבוהה שהתלמידים מפתחים בכיתות של בית הספר היסודי כבסיס לרכישת מיומנויות אחרות בכיתות גבוהות יותר. מאמר זה מספק אסטרטגיות לימודיות עבור מיומנות חשובה זו כמו גם לשיפור הבנת הנקרא (Lord, Kathleen M. , 2015).

המאמר עוסק בהוראת אנגלית כשפה זרה באמצעות האינטרנט. הדגש הוא על השימוש ביישום המקוון Voki ועל הדרכים המועילות ליישמו בכיתה. המאמר מציג גם סקירה של פעילויות בכיתה תוך שימוש ב-Voki המכוונות לפיתוח מיומנויות תקשורת של תלמידים (Aikina, T. Yu.; Zubkova, O. M., 2015).

מחקר זה בחן האם שימוש בתכנית קריאה מקוונת (Headsprout® Early Reading; HER) כהוראה משלימה עבור קוראים בכיתה ב', ללא קשר לבעיות קריאה התחלתיות, הובילה לשיפורים במיומנויות קריאה בהשוואה לילדים שלא קיבלו שעות הוראה נוספות. נמצאו הבדלים מובהקים לטובת משתתפי קבוצת ה-HER על פני מדדים של דיוק בקריאה ומיומנויות של זיהוי מילים (Tyler, Emily; Hughes, John; Beverley, Michael; Hastings, Richard, 2015).

מאמר זה שואל מהי המטרה של חינוך למדעים? מה אנו רוצים שהסטודנטים יידעו ויהיו מסוגלים לעשות, וכיצד אנו משיגים מטרות אלה? מחברת המאמר טוענת שמטרה מקיפה אחת היא לסייע לסטודנטים להבנות הסברים מכניסטיים סיבתיים של תופעות. המשמעות לכך בכימיה היא שאנו פועלים כדי לסייע לסטודנטים להשתמש בהבנה שלהם את האינטראקציות ברמה המולקולרית כדי להסביר ולחזות אירועים מקרוסקופיים. יתר על כן, בעוד שהבניית הסברים היא מטרה חשובה לכשעצמה, הפעולה של הבניית הסברים מסייעת לסטודנטים לפתח הבנה עמוקה יותר, ומספקת סוג של שביעות רצון אינטלקטואלית ששינון עובדות אינו יכול לספק Cooper, Melanie M. , 2015).

כתבה מעניינת מ- 17 באוגוסט 2015 כוללת תיאור מצב של שוק הספרים האלקטרוניים ומתמקדת במצב באירופה. ספרים אלקטרוניים נחלו הצלחה בקנדה, ארה"ב ואנגליה. המכירות של ספרים אלקטרוניים היום בארצות אלה מהוות כרבע עד שליש משוק צריכת הספרים ובשנת 2018 צופים שיהוו את פלח שוק הספרים המכניס ביותר. המצב באירופה שונה. בשנת 2014 הספרים הדיגיטליים הוו רק 8% משוק הספרים בצרפת, פחות מ- 4% בגרמניה ואיטליה ו- 1% בשוודיה ונורבגיה (יפה אהרוני).

אפרת מעטוף מדווחת בבלוג שלה על מערכת המאפשרת קבלת הודעות למכשירים ניידים בנושאי טבע, מדע וסביבה: "מפעילים קבוצת ווטסאפ לפעילות עם תלמידים? באמצעות מיזם עולם ON תוכלו להיות מנויים על ידיעות בתחומים שונים. הידיעות נכתבות בהתאמה לגילאי חט"ב וחט"ע ומעוצב בצורה המותאמת לשיתוף בקבוצות הווטסאפ" (אפרת מעטוף).

מחקר זה בחן את האפקטיביות של עבודת המעבדה בחינוך למדעים עם מערך מחקר של מבחן מקדים ומבחן שאחרי כן. שישים ושמונה כיתות ט', שכללו 1773 משתתפים, הוקצו רנדומלית לשלוש קבוצות ניסוי ולקבוצת ביקורת. בקבוצת הניסוי הראשונה נלמד נושא הכימיה של העמילן בבית הספר בלבד, בקבוצת הניסוי השנייה נלמד נושא זה רק במעבדה המספקת שירותים למרכז למדעים (Science Center Outreach Lab), קבוצת הניסוי השלישית הייתה מסגרת משולבת שכללה הן ביקור במעבדה והן למידה בכיתה, והקבוצה הרביעית הייתה קבוצת ביקורת (Itzek-Greulich, Heike; Flunger, Barbara; Vollmer, Christian; Nagengast, Benjamin; Rehm, Markus; Trautwein, Ulrich, 2015).

קריאה מקוונת דורשת אסטרטגיות ומיומנויות הבנה מסורתיות וחדשות, שיש ללמוד אותן ולתמוך בהן, בייחוד עבור קוראים מתחילים צעירים. המשמעות של קריאה מונחית באינטרנט היא שקריאה זו מספקת אסטרטגיית הוראה מוצלחת עבור המורה בבית הספר היסודי, כזו התומכת בילדים צעירים ברמות השונות של מיומנות בקריאה בדפוס ובקריאה באינטרנט תוך לימוד קריאה של טקסטים אינפורמטיביים ברשת (Salyer, David, 2015).

בספר חשיבה יצירתית בהוראת מדעי הטבע תמצאו תובנות להוראת נושאים מדעיים באופן יצירתי. הספר נשען על ארבעים שנות ניסיון של המחבר בהוראה ובמחקר בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ובהוראה במערכת החינוך על שלל מסגרותיה, ילדי הגן, תלמידי בית הספר, סטודנטים ופרחי הוראה. מטרת הספר היא לעודד ולטפח חשיבה לא שגרתית – המכונה לעתים "חשיבה מחוץ לקופסה", "חשיבה יצירתית" או "חשיבה מסדר גבוה" – בהוראת נושאים מדעיים. הספר נועד לשכלל את הכישורים ואת היכולת של מורים, מרצים, סטודנטים למדעים, תלמידים ואוהבי טבע, לחשוב ביצירתיות כשהם לומדים, מלמדים או מתבוננים בטבע (אליעזר זמסקי).

המטרה העיקרית של מחקר זה הייתה לקבוע את פרקטיקות ההוראה של מתכשרים להוראת הפיזיקה בבית הספר התיכון ביחס להעדפה שלהם להוראה מסורתית או קונסטרוקטיביסטית. ניתוח הממצאים של הסקר ושל הראיונות הראה שרוב המתכשרים להוראה בבית הספר התיכון החזיקו באמונות ביניים (מסורתיות ועד קונסטרוקטיביסטיות) לגבי הוראת פיזיקה (Demirci, Neset, 2015).