תחומי לימוד

סקירת ספרות זו מכוונת לנתח מחקרים קודמים שפונים ללמידה אקראית של אוצר מלים ברכישת שפה שנייה. המאמרים שנכללו בסקירת ספרות זו בוחנים את ההבנה לגבי למידה של אוצר מלים באמצעים אקראיים, את הקשר בין הקריאה לבין למידה אקראית של אוצר המלים, ואת האסטרטגיות ואת המשימות שמקדמות את הלמידה האקראית של אוצר המלים. הממצאים מראים שהלומדים של שפה שנייה מפתחים מאוד את אוצר המלים שלהם על ידי אמצעים אקראיים של חשיפה למלים בהקשרים אינפורמטיביים (Restrepo Ramos, Falcon Dario, 2015).

בארה"ב – על פי דוח Book Stats של AAP האחרון מדצמבר 2014 חלה עליה ברווחים מספרים אלקטרוניים ב- 5.6% יחסית ל – 2013. על פי דוח הספרים של Kobo מדצמבר 2014 ההערכה היא ששוויו של שוק הספרים העולמי הנוכחי הוא 14.5 מיליארד דולר והתחזיות שיגדל ל- 22 מיליארד ב- 2017. על פי דברי נשיא KOBO חלה התקדמות עצומה בשוק זה מבחינת הגידול במספר המולים, המשתמשים והטכנולוגיות החדשות. לאור נתונים אלו נשאלת השאלה האם הגיע סופו של הספר המודפס? מסתבר שלא. על פי סקר של The Bookseller נמצא ש- 75% בגילאים 16-24 מעדיפים את הספר המודפס על פני האלקטרוני (יפה אהרוני).

מחקר זה בוחן את הפיתוח של תת-מיומנות ספציפית ללמידה ושיפור הוראה—הפקת השערות לגבי השפעות ההוראה על למידת תלמידים. הושוו שתי קבוצות של פרחי הוראה לבית הספר היסודי: קבוצה אחת אשר השתתפה בקורס שיטות מתמטיות טיפוסי ואחת שהשתתפה בקורס המשלב מיומנויות ניתוח ללמידה מהוראה. הנתונים כוללים את תגובותיהם של פרחי הוראה לבית הספר היסודי על סרטוני וידאו של הוראת מתמטיקה אשר סופקו לפני ואחרי השלמת הקורס (Yeh, Cathery; Santagata, Rossella).

ד"ר תמר ורטה־זהבי מפרסמת ספרי ילדים (עשרה עד כה) ונפגשת עם ילדים (6,000 בשנה) כדי לחנך אותם להומניזם. "ילדים צעירים", היא אומרת, "חווים את שנאת האחר כמשהו רע. גיליתי שילדים לא רוצים לשנוא ולא רוצים לפחד, זה מקלקל להם את איכות החיים" (יעל דקל).

תיאורים מדעיים אודות מנדל (Mendel) והסיפור שלו במסגרת בית הספר הם בעייתיים מפני שחוזרים שוב ושוב על כמה הצהרות השנויות במחלוקת בין היסטוריונים של המדע כאילו היו עובדות מוצקות. במאמר זה, המחבר דן בתרומה של ההיסטוריה של המדע ושל מאמרים שפורסמו בעיתונים מדעיים המכוונים למורים, העשויה להביא לשיפור בדרך בה המדע בבית הספר עוסק במנדל והתיאוריה שלו (Charbel N. El-Hani).

אפרת מעטוף מפנה את תשומת ליבנו לפרויקט אירופאי המשקף את הלך הרוח החינוכי באיחוד האירופי לקידום נושאים מדעיים בקרב החברה: "ENGAGE – פרויקט שמטרתו להמחיש לתלמידים כי השימוש ביישומי מדע וטכנולוגיה בעידן המודרני מסתמכים לא רק על עדויות ודאיות אלא גם על חישובי סיכון-סיכוי ועל שיקולי עלות-תועלת טיעונים, ולכן השקפותיהם בסוגיות אלו ויכולתם לטעון טיעונים מנומקים הנם חשובים. באתר הפרוייקט (בעברית) נמצאים חומרי למידה מעוררי חשיבה שפותחו במסגרת הפרויקט, המידע כולל התאמות אפשריות לתוכניות הלימודים במקצועות שונים בשכבות גיל שונות" (אפרת מעטוף).

נושא מרכזי בחינוך מדעי הוא הכנת מורים בבית הספר היסודי ללמד מדעים בלהיטות ובהצלחה בכיתות שלהם. לצורך שיפור הכנת מורי בית הספר היסודי להוראת מדעים, מסלול הכשרת המורים באוניברסיטה גדולה במערב התיכון של ארצות הברית פיתח קורס חדש בעל תוכן מדעי תחת הכותרת ( Physical Science in the Elementary Classroom (PSEC. המטרה של מחקר זה הייתה לקבוע את ההשפעות של קורס ה-PSEC על תפיסותיהם של פרחי הוראה לגבי הוראת המדעים (Bergman, Daniel J.; Morphew, Jason).

ייצוגים הם כלי יעיל בידי מורים לכימיה, והם בוחרים להשתמש בו בכיתותיהם כדי לעזור לסטודנטים להבין תפיסות מופשטות. ייצוגים יכולים להיות מודלים, גרפים, אנלוגיות, דיאגרמות, סימולציות, משוואות או כל שיטה אחרת להצגת מידע. היות שמגוון הייצוגים הוא רחב, על המורים לבחור באילו מהם להשתמש. הסיבות שהביאו את המורים להחליט באילו ייצוגים להשתמש לא תועדו כראוי בספרות המחקרית, במיוחד בכל האמור לידע של המורה בהוראת המדעים ובתוכני ההוראה. בהתאם למודל של ידע תוכן פדגוגי (Pedagogical Content Knowledge = PCK) הידע הייצוגי של מורה מעוצב בעיקר על ידי האוריינטציה שלו כלפי הוראת המדעים. PCK זוכה לביקורת על כך שהוא מתמקד בידע של המורה ולא בדרך שבה ידע זה מתורגם לעבודה המעשית. מחקר זה משווה בין שתי מורות לכימיה בבית ספר תיכון כדי לגלות את היחס בין בחירתן בייצוגים שהשתמשו בהם בפרקטיקה שלהן לבין תפיסתן את הוראת המדעים (Sarah B. Boesdorfer).

פקולטות למדעים במערכת ההשכלה הגבוהה משתדלות לתת משקל רב יותר לשיפור ההוראה והלמידה של דיסציפלינה ספציפית. אחת התוצאות של שינוי זה היא העסקת חברי סגל שיש להם התמחות בהוראה (SFES – science faculty with educational specialties ). מן המדגם עולות האמונות שמורי SFES מחזיקים בהן באשר להוראה ולהתנסויות מעשיות בכיתה. המאמר מדגיש את החשיבות שיש לתרומתה של הפקולטה כפי שהיא באה לידי ביטוי במעורבותה בשיפור ההוראה והלמידה (Tracie M. Addy, Patricia Simmons, Grant E. Gardner, & Jennifer Albert).

כיצד מורים יכולים להגביר מוטיבציה אצל כל התלמידים שלהם, בנים ובנות, ללמוד מדעים? זהו אחד האתגרים הגדולים ביותר העומד בימינו בפני המורים. בספר Enhancing Adolescents' Motivation for Science: Research-Based Strategies for Teaching Male and Females Students המחברות מספקות תיאוריה, מחקר ופרקטיקות של מוטיבציה כדי לסייע למורים לעמוד באתגר זה (Lee Shumow & Jennifer A. Schmidt).

במכון המחקר הרפואי (Howard Hughes Medical Institute (HHMI מאמינים בכח של אנשים הפועלים כיחידים, לקדם מדע דרך מחקר והוראה מתקדמת שיהיה לרווחת האנושות. הפרופסורים ב-HHMI מחויבים ומתאימים את עצמם להכשרת סטודנטים לתואר ראשון למדעים ובמיוחד ליצירת מעורבות רבה יותר של הסטודנטים בתהליך הלמידה. שיטות ההוראה המתקדמות במכון מחקר רפואי זה במדעים, השמות דגש על התנסות מעשית, החלו לחלחל בקהילה האקדמית, וגרמו להנאה והתלהבות בקרב הלומדים. בכתבה זו, ארבעה פרופסורים של HHMI משתפים אותנו בכמה מהאתגרים שעמדו ועומדים בפניהם (Nicole Kresge).

המאמר מראה את הדרך שבה אנו מבינים כיצד לפתח פעילות של קריאה עם תרגילים של קריאה לפני תחילת הפעילות וקריאה אחרי-הפעילות עבור שיעור שאורכו 100 דקות לפחות. הקורס פותח כדי לעקוב אחר מספר יעדים: 1) להבין את הנקודות ואת הפרטים העיקריים של הטקסט לקריאה; 2) לזהות אירוניה, ייחוסים תרבותיים וביטויים אידיומטיים בטקסט; 3) לעקוב אחר יחסים הגיוניים בקריאה וליצור מיפוי תוך שימוש במספר אתרים כמקורות מידע; 4) להעריך את האתר בהתאם למספר קריטריונים. התרגילים נעים מהגדרות לפיתוח אוצר מלים, מרפרוף לסריקה כדי לכסות את רוב שיטות ההוראה/למידה (Balgiu, Alina; Zechia, Dana; Patesan, Marioara, 2014).

ג'יי הורוויץ חוזר להתייחס לנושא הקריאה ו/או כתיבה דיגיטאלית לעומת הכתיבה ביד והקריאה על הנייר: "באופן כללי, השאלה הבסיסית נשארת כפי שהיתה: האם הלמידה של תלמידים שקוראים טקסטים על גבי המסך טובה באותה מידה (או, סליחה, רעה באותה מידה) כמו הלמידה של תלמידים שקוראים מטקסטים מודפסים. יש מחקרים שרומזים שלמודפס יש יתרון, אבל מול אלה יש גם עדויות שככל שעובר הזמן מיומנויות הקריאה והכתיבה הדיגיטאליות נרכשות עד שבעתיד הלא רחוק לא יהיה הבדל מהותי בין הלמידה בסביבה הדיגיטאלית לעומת המודפסת. אבל גם אם אין "חדש", לפעמים אפשר לראות את הנושא באור קצת שונה, ונדמה לי שיש אור כזה במאמרון חדש של ג'ף אוטכט".

הוראת האזרחות בישראל בשנים האחרונות נעה בין קונפליקטים לנרטיבים מתנגשים, אשר הופכים את עבודתו של המורה ללוליין פוליטי הנדרש להלך בין הטיפות. מצב זה גורם כמובן לחששות ולטרדות בקרב המתכשרים להוראה אשר כבר בשיעורי הדידקטיקה במוסדות האקדמיים מביעים אי-נוחות "להיכנס לשדה מוקשים מול פוליטיקאים, מנהלים והורים", כדבריהם. מורים אלה מפתחים עד מהרה שיח קורבני שאחד מביטוייו הוא אין-אונות אזרחית, שמירה על ניטרליות העלולה להתפתח לשיתוק ואי-הפגנת אומץ אזרחי אל מול ביטויי גזענות קשים בכיתה "מחשש שאני אהיה ה'אדם ורטה הבא'", כדברי סטודנט שהוסיף: "ועוד לפני הקביעות" (אריה קיזל).

המאמר מפרט את המאמצים של החוקרים להעריך ולהשוות את למידת נושא החשמל בשלוש מדינות. לא מפתיע שהערכות נרחבות וגדולות מימדים נראות בעיני החוקרים כמקורות משמעותיים של מידע על היעילות של חינוך מדעי. אולם, הערכות אלה אינן מספקות מידע על הסיבות ליעילות ייחודית או חשוב מזה, פחות מידע, מאחר והערכות אלה מבוססות על מדידות חד פעמיות של הישגי התלמידים. כדי לזהות סיבות ליעילות של חינוך מדעי, חייבים לחקור את למידת התלמידים כתוצאה של הוראת מדעים (Geller, Cornelia. Neumann, Knut Boone, William J. Fischer, Hans E).

מאמר זה חוקר את מהימנות העומק וההיקף של אוצר המלים של לומדי אנגלית כשפה שנייה (ESL) כאינדיקטור ליכולת הלשונית הכוללת שלהם ואת המתאם בין העומק לבין ההיקף של אוצר המלים של לומדי אנגלית כשפה שנייה. התוצאות מראות שהן העומק והן ההיקף של אוצר המלים של לומדי אנגלית כשפה שנייה יכולים לייצג ביעילות את היכולת הלשונית שלהם (Wang, Zhaogang, 2014).

מאמר זה מדווח על מחקר הבוחן אינטראקציות בדיונים א-סינכרוניים של הוראה מרחוק של סטודנטים לתארים מתקדמים בהוראת אנגלית לדוברי שפות אחרות (TESOL), תוך התמקדות בהשפעה של הבניית ידע שיתופית כפיגום. נעשה שימוש בשתי תיאוריות משלימות: התיאוריה החברתית-תרבותית והבלשנות הפונקציונלית המערכתית (Delahunty, Janine; Jones, Pauline; Verenikina, Irina, 2014).

מחבר סקירת הביקורת מציין שעשה טעות בזה שהחל לקרוא את "על הוראת מדעים: עקרונות ואסטרטגיות שמחנך צריך לדעת", מבלי להשתמש במרקר (עט מדגיש). הוא כותב כי יכול להיות שזה הספר הטוב ביותר על הוראה שהוא קרא במשך 37 שנים שהוא במקצוע. למרות שהמיקוד שלו הוא הוראת המדעים, כל מורה יצא נשכר מהשימוש בו (Peterson Ralph).

ברני דודג' (Dodge, 1995), הנחשב לאבי החקר-רשת (WebQuests), הגדיר חקר-רשת כפעילות המבוססת על חקר, המשתמשת באינטרנט כמקור המידע העיקרי שלה. התוכן מצריך את התלמידים להשתמש בכישורים גבוהים יותר של חשיבה ומיומנויות מחקר. על ידי עירוב חקר-רשת במדעים, התלמידים לומדים את התוכן וכמו כן מעורבים בתהליכים הקשורים ומכילים, עשיית מדע. שיטת חקר זאת של הוראה ולמידה הינה ממוקדת תלמיד (Phillips, Marianne C.; Phillips, Teresa M).

כידוע, רשת האינטרנט הייתה לזירה המשמעותית ביותר של הידע האנושי. היא נחשבת כיום כמקור הנרחב ביותר (ולפעמים יחיד) למידע בתחומים שונים. מאז שנת 1994 הרשת מציעה נגישות מהירה למידע, יכולות ניווט ודליית מידע ביעילות, אשר התרבות האנושית לא הכירה בעבר. התוצאה היא שיותר ויותר תלמידים, סטודנטים, מורים ושוחרי דעת רואים בה המקור הטוב ביותר למידע. לכן, החלטנו להקים במסגרת פורטל ההיסטוריה "רגעים היסטוריים" אינדקס שיטתי של מקורות מידע באינטרנט על מלחמת העצמאות. האינדקס המקוון, הידוע בשם תת-מאגר מלחמת העצמאות פותח במשך חודשים ארוכים בשנת 2014 והוא ממויין לנושאים כגון: שלבי הלחימה, זירות הלחימה, החטיבות הלוחמות, יישובים במערכה, יחסי כוחות והיסטוריוגרפיה של מלחמת העצמאות. האינדקס מציע למשתמשים בישראל מיפוי שיטתי של מקורות המידע הזמינים באינטרנט (עמי סלנט).