ניהול וסביבות למידה

מחקר זה בחן את הפרספקטיבות של מנהלים חדשים ושל מנהלים שנמצאים בשלהי הקריירה לגבי מנהיגות הוראתית וארגונית במסגרת הערכות הביצוע שלהם. הרכיבים בהערכה לגבי המנהיגות ההוראתית, שהיו חשובים ביותר לכל המנהלים היו: פיקוח על ביצועי המורים בכיתה כדי לשפר את הפרקטיקה ההוראתית, פיקוח על הישגי התלמידים בעזרת ההערכות, ושימוש בנתונים מהערכות לאומיות ומקומיות כדי לשפר את ההוראה בכיתה עבור התלמידים. במהלך תהליך ההערכה, כל המנהלים תפסו כאלמנטים החשובים ביותר של מנהיגות ארגונית את היצירה של אקלים בטוח ומסודר, ושימוש בנתוני התלמידים כדי ליצור שינויים בתכניות (Hvidston, David J ; Range, Bret G ; McKim, Courtney Ann ; Mette, Ian M ., 2015).

פורומים של דיונים מקוונים ככלי הוראה הופכים ליותר ויותר פופולריים בכיתות הקולג'ים. האופן שבו הם מעוצבים (ובייחוד מידת המבנה הנכפית) עשוי להשפיע על מידת המשיכה של הפעילות עבור הסטודנטים. המחקר הנוכחי ניתח תגובות לפורומים של דיונים מובנים ובלתי מובנים כדי לקבוע כיצד כל אחד מהם משפיע על מעורבות הסטודנט (Salter, Nicholas P.; Conneely, Marissa R. , 2015).

מחקר זה בחן הבדלי מגדר אפשריים בקבלה הנתפסת של סטודנטים להוראה את הטכנולוגיה בעבודתם המקצועית במסגרת המודל של קבלת טכנולוגיה (Technology Acceptance Model). הממצאים חשפו כי בעוד שלא נמצא הבדל סטטיסטי בין הקבוצות לפי מגדר לגבי השימושיות הנתפסת, עמדות כלפי טכנולוגיה וכוונה להשתמש בטכנולוגיה, הסטודנטיות להוראה השיגו תוצאות נמוכות יותר לגבי קלות השימוש הנתפסת(Timothy Teo, Xitao Fan, Jianxia Du, 2015).

במחקר זה, המחברים מנתחים כיצד ליישם טכנולוגיות מודרניות בהוראת דיסציפלינות פדגוגיות של "יסודות הפדגוגיה" ו"תיאוריה ומתודולוגיה של תכנית הלימודים" בחינוך הקדם יסודי ובחינוך היסודי בשיתוף עם גורמים שמשפיעים מבחינה פדגוגית על הקבלה ועל השימוש בלמידה מקוונת (Tudor, Sofia Loredana; Stan, Maria Magdalena; Paisi-Lazarescu, Mihaela, 2015).

המאמר מתאר שיתוף בין נאס"א לבין תלמידי בית ספר תיכון במישיגן. נאס"א ביקשה מתלמידים בבית הספר התיכון Bedford שבמישיגן לייצר חלקים עבור תחנת החלל שלה השנה. כעשרה תלמידים בתכנית העיבוד השבבי יבנו לוקרים שבהם האסטרונאוטים יערכו ניסויים בתוך התחנה. התלמידים יסיימו לוקר אחד עד סוף שנת הלימודים ויכינו חלקים רבים עבור התחנה במהלך חמש השנים הבאות (Peckham, Susanne, 2015).

ג'יי הורוויץ כותב בבלוג שלו כי "במשך מספר שנים, עד לפני בערך שנה, בהרצאות על התקשוב בחינוך, הרביתי לצטט קטעים מתוך המבוא של ספר שהתפרסם ב-1843 מאת ויליאם אלקוט, Slate and Black Board Exercises. נהגתי לעשות זאת כדי להמחיש שגם לוח הגירים היה פעם טכנולוגיה חדשה והשימוש ה-"נבון" בו לא היה מובן מאליו…הגדולה של לוח הגירים איננה בתכונות שטבועות בלוח עצמו, אלא בנסיון שהמשתמשים בו יוצקים לתוכו, נסיון מצטבר המועבר בצורה מושכלת לעוד ועוד מורים" (ג'יי הורוויץ).

הזדמנויות ללמידה מקוונת, שינויים פדגוגיים וגישה קלה לאינטרנט באמצעות מכשירים מרובים מציעים הזדמנויות מושכות ללומדים ליטול אחריות ויוזמה רבות יותר בלמידה העצמית שלהם. למעשה, זו לא תהיה הפרזה לומר כי למידה מכוונת עצמית היא כעת מיומנות הכרחית ולא רק אופציונלית כדי להקנות מוכנות לעולם העבודה ולפיתוח אזרחות גלובלית (אזרחים רבגוניים, רגישים מבחינה תרבותית ותורמים באופן מלא לחברה) בקרב הדור הגדל של ילידים דיגיטליים. חיוני שמחנכים יוכשרו לזהות ולטפח למידה מכוונת עצמית באמצעות טכנולוגיה ויהיו מסוגלים ליצור סביבות למידה התומכת בה. מורה המעודד חירות של למידה ופתוח אליה יכול להאיץ את המעבר מלמידה ממוקדת-מורה ללמידה ממוקדת-תלמיד (Suren Ramasubbu).

המאמר מציג מדריך לכיתה ההפוכה, שהיא צורה של למידה מעורבת שמביאה פדגוגיה של מעורבות אינטראקטיבית לכיתות על ידי כך שהיא גורמת לתלמידים ללמוד תוכן באופן מקוון. הנושאים שנידונים בוחנים כיצד עובדת הכיתה ההפוכה והגורמים להצלחתה, כלים ללמידה הפוכה, והשימוש בקורס פתוח מקוון מרובה משתתפים (Meyer, Leila; Pierce, Dennis; Raths, David, 2015).

המאמר סוקר את הספר "מוחות מקוונים: הוראה באופן אפקטיבי עם טכנולוגיה" (Minds Online: Teaching Effectively with Technology), שנכתב על ידי מישל מילר (Miller), פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת צפון אריזונה, ומנהלת בשיתוף של "יוזמת הלמידה בשנה הראשונה" (First Year Learning Initiative). הספר "מוחות מקוונים" מכוון בעיקר למורים המלמדים ברמת המכללות והתארים המתקדמים, אך פונה גם לכל מי שמתעניין באופן שבו ההשכלה הגבוהה השתנתה בעידן הדיגיטלי ובמה שהחינוך המקוון יכול ולא יכול להציע (Quinn Burke , 2014).

Evernote – כלי יעיל לניהול ושיתוף מידע: כתיבה, מיון, קטלוג רשומות (NOTE) הכוללות טקסט, תמונות, קבצים, דפי אינטרנט ועוד. מתאים במיוחד בעת סיור או מסע, בו התלמידים מתבקשים לתעד רשמיהם תוך כדי המסע. מתאים גם ככלי לעריכת רשימות ותזכורת – משימות, קניות וכד'. את המידע ניתן לארגן באמצעות מחברות (NOTEBOOKE) ותגיות וכמובן גם לשתף עם אחרים (אפרת מעטוף).

במחקר זה, המחברים בחנו את התפיסות של הסטודנט ושל המנחה לגבי מתן משוב כתוב ולגבי מתן משוב בווידאו בקורסים המשלבים טכנולוגיה המחברים בין הוראה מקוונת להוראה פנים אל פנים עבור סטודנטים להוראה. לא נמצא הבדל מובהק בתפיסות לגבי העברת המשוב ולגבי איכותו בין הסטודנטים שקיבלו משוב בווידאו לבין אלה שקיבלו משוב כתוב. הראיונות שנערכו עם המנחה ועם הסטודנטים בסוף הסמסטר חשפו מספר הבדלים בשיטות המשוב של המנחה כאשר הם תקשרו באמצעות טקסט בהשוואה לווידאו. באופן כללי, הסטודנטים והמנחים מצאו שהמאפיינים של המשוב הכתוב אפשרו להם קבלת משוב מאורגן ויעיל יותר, בעוד המאפיינים של הווידאו עודדו תקשורת תומכת ושיחתית יותר (Borup, Jered ; West, Richard E ; Thomas, Rebecca, 2015).

על אף הפופולריות ההולכת וגוברת שלה, ההוראה המקוונת נותרה ברובה תחום לא נודע עבור מחנכים רבים. ביצירת "התיאוריה והפרקטיקה של הוראה ולמידה מקוונת: מדריך לאנשי מקצוע אקדמיים", קיבצה הוצאת Routledge מובאות מתוך מבחר מהכותרים המובילים שלה, אשר נכתבו כולם בידי מומחים בתחום. הספר נפתח ביסודות, תוך מענה לשאלותיכם ומציע המלצות ועצות מעשיות. הספר ממשיך משם לשאלות לגבי תיאוריה והוראה מקוונת, ומתבונן במספר כיוונים שונים כדי לחקור את ההוראה המקוונת בעת שהיא ממשיכה לצמוח (Routledge).

לימור ליבוביץ מפרסמת פוסט על מחלקה אשר מלמדת סטודנטים להמציא את משחקי העתיד באוניברסיטת דרום קליפורניה (USC). ליבוביץ כותבת כי "בפני עצמו- זה מרתק. איך ייראו משחקי העתיד. תוכלו לראות בסרטון. אבל אם נסתכל על המחלקה כסביבת למידה עתידית לכיתות שלנו, נוכל לצפות בתופעה מתפתחת- כיתה בה הלומדים יושבים יחד (בצורות מגוונות), עם טכנולוגיה, מומחים (מתחומים שונים) מסתובבים בה ומשוחחים עם הלומדים, ומסביבם- 27 מסכי ענק המקרינים את מסכי המחשבים שנמצאים במרכז בכל רגע נתון" (לימור ליבוביץ).

אפרת מעטוף מדווחת בבלוג שלה על: "Storify – כלי המאפשר לאסוף ולשתף תוכן מקוון לכדי תצוגת בלוג…ניתן להוסיף לסיפור כותרת ותיאור, לשנות את סדר התכנים, להוסיף כותרות משנה, קוים מפרידים ולמחוק תכנים. את ה-story שיצרתם ניתן להפיץ באמצעות קישור או להטמיע באתר. יישומים בחינוך: מתאים למשימה בה המורה / התלמיד מרכז מידע סביב נושא מסוים כדי להציג עמדות שונות הבאות לידי ביטוי בפרסומים ברשת. יכול לשמש גם ליצירת בלוג משותף מפוסטים שמפרסמים תלמידים כל אחד בפלטפורמה בה הוא פועל" (אפרת מעטוף).

הפודקאסט (Podcast), שהוא אחת מהטכנולוגיות שפותחו עבור בידור אישי או לצורך מידע, הפך לאחת הטכנולוגיות הגדלות במהירות הרבה ביותר בתחום הלמידה מרחוק במהלך השנים האחרונות. תוך שימוש במודל קבלת הטכנולוגיה (Technology Acceptance Model) ותיאוריית דיפוזיית החידושים (Diffusion of Innovations) כמודלים בסיסיים, מחקר זה בוחן את ההיבטים הטכנולוגיים, האינדיבידואליים, והחברתיים המשפיעים על אימוץ הפודקאסט בחינוך (Merhi, Mohammad I. , 2015).

מאמר זה בוחן כיצד אפליקציה של למידה ניידת יכולה להגביר את התנסויות הלמידה של הילדים מחוץ לכיתה. המחקר מתבסס על ראיות אמפיריות שנאספו בחקר מקרה אחד אשר נערך במסגרת בית ספר יסודי בפינלנד בסתיו 2012. חקר המקרה הראה שהאפליקציה בטלפון הנייד סיפקה לתלמידים התנסויות מוחשיות, מניעות וחינוכיות. האפליקציה הניידת עודדה גם את האינטראקציה החברתית. בנוסף, חקר המקרה הדגיש את החשיבות של הפדגוגיה (Rikala, Jenni, 2015).

אנשים מתנהגים שונה בסביבה וירטואלית מאשר בחיים הממשיים. המטרה העיקרית של מחקר זה היא לבחון את הסבירות שמורים לעתיד יתנהגו בצורה לא מוסרית בסביבה הממשית ובסביבה הווירטואלית. מורים לעתיד ענו על סקר מקוון ותפיסותיהם נאספו עבור תרחישים שונים. הממצאים חשפו שמורים לעתיד צפויים יותר להתנהגות לא מוסרית בסביבה וירטואלית מאשר בחיים הממשיים (Akdemir, Omur; Vural, Omer F.; Colakoglu, Ozgur M. , 2015).

המאמר מציג ניתוח של התנועה לקורס פתוח מקוון מרובה משתתפים (Massive open online course – MOOC), בייחוד במונחים של קורסי xMOOCs והמשמעות שלהם עבור עבודת הסגל. הנושאים שנידונו כוללים הנחות בסיסיות המחזקות את העיצוב והקידום של קורסי xMOOCs, את הביקורת של האקטיביסט הארי ברוורמן (Harry Braverman) על הקפיטליזם המודרני, ואת שינוי הכיוון הניאו-ליברלי במדיניות הציבורית(Rhoads, Robert A.; Camacho, Maria Sayil; Toven-Lindsey, Brit; Lozano, Jennifer Berdan, 2015).

מאמר זה מספק ניתוח של תיאוריית הפעילות (Activity Theory) של שתי פעילויות למידה אינטראקטיביות המונעות על ידי הסטודנט כדי לחקור את ההנחות שקבוצות מעין אלה יכולות ללמוד באופן אפקטיבי בהיעדרו של המורה. ניתוח מעין זה ממשיג משימות למידה כאובייקטים מובנים המניעים פעילות פדגוגית ( Westberry, Nicola; Franken, Margaret, 2015).

מחקר זה השתמש במודל סגנון הלמידה של דיויד קולב (Kolb) כדי לחקור את ההבדלים בתוצאות הלמידה של התלמיד ואת שביעות רצונו תוך שימוש בפייסבוק בטלפון הנייד ללמידה, בהתאם לסגנון הלמידה. התוצאות הראו שלמשתתפים בעלי סגנונות הלמידה "מטמיע" (Assimilating) ו"מתפרס" (Diverging) היו ביצועים טובים יותר מאשר בעלי סגנונות הלמידה "מסתגל" (Assimilating) ו"מתכנס" (Converging), וכן היו בעלי מסוגלות עצמית, יכולת דיגום וכוח הרגל ללמידה בפייסבוק באמצעות טלפון נייד גבוהים יותר (Yu-ching Chen, 2015).