ניהול וסביבות למידה

מחקר זה מנסה לחזות ולהשוות בין הגורמים המשפיעים על קבלת YouTub בקרב מרצים וסטודנטים באוניברסיטה בשתי תרבויות שונות מאוד, יפן וארה"ב, תוך יישום התיאוריה המאוחדת לקבלה ושימוש בטכנולוגיה (Unified Theory of Acceptance and Use of Technology (UTAUT).חמש מאות ששים ותשעה סטודנטים ו-56 מרצים מאוניברסיטאות יפניות ואמריקאיות ענו על סקר כדי להעריך את ההשפעה של גורמים הקשורים ל"התיאוריה המאוחדת לקבלה ושימוש בטכנולוגיה" על הקבלה של YouTube בשתי המדינות (Jung, Insung; Lee, Yekyung , 2015).

המחקר הנוכחי בוחן יוזמה מקומית לפתח שירותי תמיכה בהורים דרך מערכת בית הספר. במוקד המחקר נמצאים השיח לגבי הקשרים בין בית הספר לבין הבית והתמיכה בהורה והפעולה ההדדית בין השיח לבין התרחשויות פרקטיות (Bergnehr Disa, 2015).

קיים כעת גוף ניכר של מחקרים המציע שמעורבות הורית קשורה להישגיהם של צעירים בבית הספר. מוסכם גם באופן כללי שמספר מרכיבים כגון רקע ההורים, תשומת לב, חום וסגנון ההורות מקושרים עם תוצאות מאוחרות יותר בחייהם של הילדים. אף על פי כן, למרות שהדבר מונח באופן נפוץ על בסיס קשרים אלה, טרם בוסס טבע הקשר הסיבתי הזה. מאמר זה מסכם מה דרוש כדי להראות שמעורבות הורית מוגברת יוצרת הישגים טובים יותר ותוצאות אחרות, בהתבסס על כינון קשר, רצף נכון של אירועים, רגישות להתערבות ומנגנון הסברי (Huat See, Beng; Gorard, Stephen, 2015).

על פי גרטנר, 30 אחוזים מהזמן שאנו משקיעים במיון, חיפוש וקריאת מיילים הוא זמן מבוזבז. חיסכון של הזמן הזה יכול לחסוך גם כסף רב לארגונים. חברת הסטארטאפ הישראלית Knowmail טוענת שלה יש את הפתרון. יישום מתוקשב אחר שמארגן את כל הודעות הדוא"ל על פי קבוצות נושאי טיפול או קטגוריות של רמות טיפול הוא Mailwise. בניגוד Knowmail מדובר ביישום שנועד למשתמש הפרטי ולא למשתמש הארגוני(עמי סלנט).

במאמר זה, המחבר מתבונן בפעילויות שהתלמידים יכולים לבצע במהלך חופשת הקיץ הארוכה שלהם כדי למקסם את יכולתם המנטלית וכדי להישאר בשיאם (Dustin Le , 2015).

פרויקט "עיר חינוך" של המכון לחינוך דמוקרטי מבקש לפתוח את גבולות בתי הספר אל המרחבים העירוניים והקהילתיים שבתוכם הם פועלים. צוותי התערבות של המכון מניעים במקומות שונים בארץ ובעולם תהליכי שינוי המבוססים על שיתוף פעולה ודיאלוג. "עיר חינוך", אומרת יעל שורצברג, "זה הרעיון שלקהילה יש אחריות לייצר מרחב שבו כל פרט יכול להביא את הייחודיות שלו לידי ביטוי" (אמתי מור).

ריבוי מקורות המידע מרשתות חברתיות כגון טוויטר, פייסבוק, טאמבלר ואחרים הביא להתפתחות מנועי חיפוש ייעודיים לחיפוש בהם. אחד ממנועי החיפוש הייעודיים האלו הוא Social Searcher, שמחפש בו-זמנית בכמה וכמה רשתות חברתיות ומציג את הממצאים באופן מקביל בלוח תצוגה מאוחד (עמי סלנט).

לפני שבוע Campus Technology דיווח על הנסיון של אוניברסיטה פרדו (Purdue) בהכנת סרטונים עבור קורסים אצלה. מתברר שסרטי וידיאו שמראים מרצה שעומד מול המצלמה ומרביץ הרצאה במשך חצי שעה או יותר אינם מצליחים לעורר את התעניינותם של הסטודנטים, או לשמור עליהם מרוכזים. לאור זה מפיקי הסרטונים עבור הקורסים החליטו לוותר על המרצים המומחים ובמקומם לשכור שחקנים שמצליחים טוב יותר לעורר עניין ולשמור עליו (ג'יי הורוויץ).

אנו מכירים זה זמן רב כלים מתוקשבים שונים לאיסוף מידע באינטרנט ובמאגרי מידע כמו Google Alerts שסורקים במהירות וביעילות את מרחב האינטרנט ומתריעים בפנינו על מידע חדש באתרים שונים, אך המערכת החדשנית שהציגה חברת Lexisnexis בכנס מידע 2015 במלון הילטון בתל אביב היא, ללא ספק, פריצת דרך מידענית ומודיעינית. מדובר על מערכת מתקדמת לאיסוף מידע ממקורות מידע גלויים היודעת לא רק לאסוף מידע חדש בנושאים נדרשים אלא גם לבצע ניתוח ראשוני של המידע שאותר, כולל תמלול קטעי וידאו (עמי סלנט).

אם תקחו את המוצרים השונים של גוגל בתוך גוגל פלוס – מדובר במוצרים נהדרים עם משתמשים רבים ברחבי העולם. אחד המוצרים החדשניים (מאי 2015) הוא מנגנון חדש ליצירת אוספים דיגיטליים וניהול פריטי מידע. למעשה, מדובר כאן במערכת לאצירת תוכן (עמי סלנט).

בדיקת הספרות הבין-לאומית הראתה שקיימת ספרות מחקר קפדנית מוגבלת המצביעה על ההשפעות בפועל של עומס העבודה בסביבות של הוראה מקוונת ומעורבת בהשכלה הגבוהה. מאמר זה מדווח על פרויקט מחקר בארבע אוניברסיטאות אוסטרליות, ועל התפיסות של קבוצה מייצגת של חברי סגל אשר חשו שההוראה המקוונת הגבירה את עומס "זמן ההוראה" שלהם, וש"המודלים של הקצאת עומס עבודה" (Workload Allocation Models) לא התחשבו באופנויות הוראה עכשווית (Tynan, B., Ryan, Y. and Lamont-Mills, A., 2015).

המאמר דן בשימוש במחשבי טאבלט בחינוך. דגש מיוחד ניתן לשילוב טכנולוגי ולמחשבי הטאבלט הידועים כ-iPads. נטען כי רוב בתי הספר אינם רותמים את הפוטנציאל היצירתי של מכשירים אלה במלואו, וכי השימוש בהם מוגבל לרוב לכתיבת הערות ולהפצת מקורות. נושאים אחרים כוללים הסקת מסקנות, הערכות ולמידה שיתופית (Daccord, Tom; Reich, Justin, 2015).

מבין כל השינויים הטכנולוגיים בחברה, הטלפונים החכמים הפכו לאחד החידושים המאומצים ביותר. בכיתה, לעומת זאת, תגובה מקובלת לטלפונים בידי התלמידים היא להחרים אותם! מחקר זה משתמש בתיאוריה של הבנייה חברתית של טכנולוגיה (Social Construction of Technology) כדי לחקור באם למדיה הניידת יכול להיות מקום בכיתה (Laskin, A. V., & Avena, J. , 2015).

מאמר זה משתף מודל של תכנית לימודים חודשית שיכול לסייע למורים ולמשפחות לגשר על הפער בין הבית לבין בית הספר באמצעות שימוש בספרות ובתגובה שהתעוררה מהתרבויות שבכיתה. שילוב של טקסטים נענים מבחינה תרבותית ושל כתבי עת הנענים למשפחה בכיתה ובבית יכולים לסייע לילדים, למשפחותיהם, ולעמיתים לערוך קישורים ביקורתיים לספרות כמו גם להבין שונות (diversity) כמשאב יצרני. הממצאים הראו שהתגובות של המשפחות הובילו להשקפות מורחבות לגבי המבנים והתרבויות של המשפחה וסיפקו מרחב לשיחות ביקורתיות סביב הטקסטים בבית ובבית הספר (Schrodt, Katie; Fain, Jeanne Gilliam ; Hasty, Michelle, 2015).

המטרה של מאמר זה היא לחקור את אוסף הווידאו הנוכחי של אתר וידאו בגישה פתוחה (TED-Ed). שאלות המחקר מתמקדות בתוכן האתר (Content) כראיה להתפתחות, במדרוג (Viewership) שלו כראיה לשימוש, ובהיפוך (Flipping) כראיה לאינטראקציה בלמידה בלתי פורמלית. ממצאי הניתוח של אוסף סרטוני הווידאו באתר TED-Ed מראה מספר פערים בתחומי הדעת האקדמיים של מדעי הרוח, מדעי החברה, ומדעי הטבע במונחים של מספר שיעורי הווידאו והמדרוג (Hsin-liang Chen, Kevin L. Summers, 2015).

רובנו עובדים הרבה, והניסיון להישאר מעודכנים בחידושים הטכנולוגיים עלול להיתפס כעוד משימה ברשימת המשימות. ועדיין, למידה של כמה כלים יעילים יכולה לחסוך זמן רב. מורים חדשניים משתמשים בתדירות רבה בתוכנות אינטואיטיביות ובאתרי אינטרנט שקל ללמוד את השימוש בהם. כלי עבודה ברשת יכולים לחסוך לאנשי חינוך הרבה מטרדות היום-יום שגוזלות מהם זמן יקר. אם אתם רוצים להעלות את הניוזלטר של הכיתה לרשת, או ללמד בכיתה הפוכה, להלן כמה מהאתרים הטובים ביותר לעשות זאת (Sarah Muthler).

כל מי שעוסק היום בתחומי המידענות וניהול המידע הדיגיטלי צריך לדעת לנצל כמה כלים מתוקשבים חשובים לשיפור המשוב עם הלקוחות והמשתמשים ולשיפור הפצת המידע, לכן צריך לדעת להכיר מחוללי סקרים מקוונים באינטרנט וגם מחוללים למשלוח ניוזלטרים.ההמלצות כאן מבוססות על התמודדות מעשית בתחומי שיפור המשוב ושיפור הפצת המידע בחברות בחו"ל וגם בארץ (עמי סלנט).

בניגוד לגוגל שהוא אגרגטור (צובר מידע טכנולוגי ממוכן) מתפתחים כיום תפקידים של מידענים אקטיבים המשמשים בתפקיד "אגרגטורים אנושיים". כלומר, אנשים שתפקידם להתעדכן בתוכן ממקורות שונים ומגוונים, להעביר אותו דרך הפילטר שלהם (שהוא בדרך כלל איכותי יותר ממנוע חיפוש) וזאת על מנת לסנן, למיין ולקשר למקורות המידע המשמעותיים יותר בתחומי תחום הדעת או הנושא הנחקר (עמי סלנט).

מאמר זה חוקר דרך אחת שבאמצעותה יכול אדם לחקור את פרקטיקות ההוראה המקוונת שלו באמצעות ביצוע רפלקציה שיטתית לגבי ידע התוכן הפדגוגי והטכנולוגי (TPCK). המאמר מערב זיהוי וביצוע רפלקציה לגבי דוגמאות שבהן ידע התוכן הפדגוגי והטכנולוגי היה בולט בתכנון ובסיוע של סביבת הלמידה המקוונת בקורס מקוון לתואר ראשון. נשקלות דרכים לשיפור ההוראה המקוונת המתבססות על מודעות מטה-קוגניטיבית מוגברת של ידע התוכן הפדגוגי והטכנולוגי (Kennedy, Jolie, 2015).

במעבדת מחשבים שאיפשרה גישה חופשית תועדו יומנים מפורטים לגבי השימוש של סטודנטים במחשבים במהלך למידה עצמאית. כל יומן כלל רצף כרונולוגי של משימות המייצגות את היישום או את אתר האינטרנט שהוצג בחלון הפעיל בתחנת העבודה. מחקר זה מאשר שהסטודנטים צפויים להחליף משימות באופן קבוע, להשתתף במשימות מסיחות דעת, ולבצע מספר משימות בו-זמנית במהלך לימוד עצמאי (Terry Judd, 2015).