ניהול וסביבות למידה

המחקר בדק את הקשר בין משתני הרקע האישי והמקצועי ותפיסת הקונטקסט הבית ספרי לבין העמדות בחינוך (שמרנות ופתיחות) בקרב מורים ערבים בבתי-ספר יסודיים בישראל. אוכלוסיית המחקר כללה מורים משלוש העדות העיקריות של האוכלוסייה הערבית בישראל – מוסלמים, נוצרים ודרוזים, וייחודו הוא בכך שסוגיה זו טרם נחקרה במגזר זה. (אחמד עזאם)

השמנה בילדים היא מחלה נפוצה בעלת השלכות רפואיות וחברתיות רבות, הנגרמת משילוב של נטייה תורשתית והשפעות סביבתיות. לאחרונה גוברת והולכת ההכרה, כי כדי להצליח בשינוי הרגלי האכילה והפעילות הגופנית יש לכלול בתכניות הירידה במשקל מרכיבים של שינוי התנהגות. אחת הטכניקות המקובלות היא הטכניקה של ניהול עצמי. מטרת המחקר הייתה לבדוק את ההשפעה של תכנית לניהול עצמי מבוססת אינטרנט על הגברת הפעילות הגופנית והירידה במשקל בקרב ילדים שמנים המשתתפים בתכניות הקיימות לירידה במשקל.

המחקר מורכב משלושה תת-מחקרים הבוחנים קונפליקטים שונים שמתמודדים איתם אנשי החינוך. המחקר הראשון בדק את ההתמודדות עם שיטת הטיפול Son Rise-options. המחקר השני בדק את התמודדותן של גננות עם ילדים צעירים אוטיסטים והמחקר השלישי בחן את ההתפתחות המקצועית של מורות ותיקות.

מחקר זה בא לתאר תמונת מצב של פרויקט פר"ח המופעל בשיתוף עם אגודת "לשם" לסטודנטים עם ליקויי למידה הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. מטרת הפרויקט היא לעזור לסטודנטים בלימודים לשפר מיומנויות דידקטיות ולהגיש תמיכה רגשית וחברתית. (חרותה ורטהיים, ווגל גילה, ברברה פרסקו)

בשנים האחרונות, בזכות סיוע כלכלי ופיתוח שירותי תמיכה עבור סטודנטים חרשים וכבדי שמיעה (חוכ"ש) החלו שערי המוסדות להשכלה גבוהה להיפתח אט אט עבורם. מחקר זה ביקש לבדוק מה הם הקשיים הלימודיים, החברתיים והרגשיים שבהם נתקלים סטודנטים חוכ"ש ואילו דרכים פיתחו סטודנטים אלה כדי להתמודד עם הקשיים בהצלחה. (ארז-סדריק מילר)

מטרת המחקר לאסוף עדויות ונתונים אמפיריים לבדיקת הרשימות בשדה של מודל פירמידת הניהול בקרב מנהלי בתי ספר. זהו ניסיון לאשש או להפריך את קיומן ההנחות שביסוד המודל בהקשר לתהליכי הניהול הבית ספריים. (יעל פישר, יצחק פרידמן)

נקודת המוצא של מחקר זה היא בעיקרה היסטורית-חברתית, גם ההקשרים החינוכיים מתמקדים בצד ההיסטורי חברתי יותר מאשר בצד הפדגוגי. נשוא המחקר העיקרי של עבודה זו הוא תלמודי התורה הציוניים. המחקר בודק האם מערכת חינוכית זו היא רק העצמה של הצד התורני בחינוך, או שהיא מהווה יצירה חינוכית חדשה הנובעת מהשקפת העולם הדתית המתבדלת של חוגי החרד"ל. בחינת התופעה כוללת עמידה על השקפת העולם של מוסדות אלו, ברור מאפייניהם ואיפיון קבוצות משנה בתוכם. (מטי דומברובסקי)

המחקר מתמקד בתהליך הבחירה המקצועית של מורים העובדים בחינוך המיוחד במגזר הבדווי. מטרת המחקר הייתה ללמוד מה הם מניעי הבחירה בהתמחות חינוך מיוחד, ומה הם הגורמים המעצבים את התהליך.

מטרות המחקר היו לבחון את העמדות ואת המעורבות של צעירים בישראל ובגרמניה בספורט ואת העמדות והמעורבות שלהם בפעילויות אלימות ואגרסיביות. כמו כן רצה המחקר לבדוק אם קיים קשר בין העמדות והמעורבות של הצעירים בספורט לבין המעורבות שלהם בפעילויות אלימות. (איתן אלדד, רחל טלמור)

מטרת המחקר הייתה לאסוף מידע על בוגרי מכללת בית ברל בשנים 1990 –2001 על מנת ללמוד על תהליך השתלבותם בעבודה ועל תפיסתם את מקצוע ההוראה.אוכלוסיית המחקר כללה 878 בוגרים שהיוו 20% מכלל הבוגרים שנשלחו אליהם שאלוני המחקר. כלי המחקר היה שאלון מעקב שהופץ בשני נוסחים לכלל אוכלוסיית הבוגרים, אלה העוסקים בהוראה (85%) ואלה שאינם עוסקים בכך (15%).

המחקר בדק שני היבטים של התפתחות מקצועית של סטודנטיות להוראה: (1) תחושת המסוגלות העצמית; (2) עמדות כלפי מקצוע ההוראה.המחקר שילב מתודולוגיות כמותית ואיכותית ובוצע בשני שלבים.

המחקר עוסק בתרומת "מחקר הפעולה" להתפתחות המקצועית של סטודנטיות להוראה (שנה ג') שהתנסו בביצועו במסגרת ההדרכה הפדגוגית כחלק מתכנית הכשרתן. המחקר התמקד בזיהוי ובתיאור סוגי הידע שנוצרו אצל הסטודנטיות במהלך התנסות זו. (דבורה גסר)

מטרת המחקר הייתה ללמוד אילו שינויים חלו בתפיסת מורי מורים למדעים ולספרות חשיבה בדיסציפלינה ובדרכי הוראתה, מה היו הגורמים לשינויים אלה ואילו תהליכים קשורים בהם. תרומתו של המחקר הייתה בהבנת הדרך שבה ניתן לקדם את ההתפתחות המקצועית של מורי-מורים. המחקר התמקד בתהליכי שינוי בחשיבה באמצעות חקר סיפורי-חיים. זהו שלב שני במחקר דו-שלבי בנושא זה. (אילנה אלקד-להמן, חוה גרינספלד)

המחקר מבוסס על מודל הוראה ייחודי שפותח עבור פרחי הוראה בעלי תואר ראשון בספרות, הלומדים לתעודת הוראה בספרות לחט"ב. המודל מבוסס על המושג התאורטי "אלטרנטיבות" בהקשר של פרשנות היצירה הספרותית והוראתה (ס' יזהר, 1970). הכוונה היא להסתמכות על מתודות מחקר מובחנות לשם בניית שני מערכי הוראה אלטרנטיביים ליצירה ספרותית אחת. (שרה האופטמן)

המחקר מתמקד בשאלה כיצד מעריכים בוגרים וסטודנטים בפועל במכללת אורנים את ההכשרה שקיבלו במכללה. שאלה נוספת שנבחנה בדקה את מידת שילובם במקצוע ההוראה של הבוגרים, את תרומת ההכשרה להצלחתם במקצוע ואת תפיסתם את מהות מקצוע ההוראה. (לילך לב ארי, מאיה מלצר-גבע, דוד מיטלברג)

מטרת המחקר הייתה לפתח דגם של שיתוף פעולה בין המכללה לבין השדה באמצעות התנסות של חוקרים מן המכללה ומורי בית הספר במחקר פעולה וחקר סוגיה משמעותית לבית הספר, תוך יצירת ידע ותובנות שישרתו אותו באופן מעשי ויתרמו לידע החינוכי הכללי. סוגיית המחקר שנבחרה הייתה "פתיחת שלשות" דהיינו, ארגון גמיש של שלוש כיתות באותו מקצוע לימוד לשלוש קבוצות, על פי נושאים ועל פי צורכי התלמידים וה"תל"ן". (ברכה אלפרט, שלומית בכר, אריאלה בכר, אורנה ברן, סופי מושקוביץ)

מאגר התנסויות מועילות כביטוי לניהול ידע.הכוונה להתנסויות מועילות שהביאו לתוצאות מעשיות של שיפור בארגון/ סביבת הדרכה, סביבת הוראה. ניתן לומר כי כי זהו סוג של יומן רפלקטיבי קבוצתי /קולקטיבי, אבל מובנה (STRUCTURAL). פרופסור דוונפורט מאוניברסיטת טקסס הגדיר רמות שונות של התנסויות מועילות: התנסות מעשית, רעיון פורה, הצעות ייעול, ניתוח יעיל של תהליך טכנולוגי/פדגוגי/חינוכי, התנסות מקומית מועילה, התנסות מועילה של כלל הארגון ועוד. (כגון מערך שיעור מוצלח). (עמי סלנט)

האתר הבית-ספרי כסביבה להוראה –למידה, קטלוג שיטתי של פעילויות מתוקשבות בבתי הספר של מחוז המרכז, קטלוג תבניתי של אתרי אינטרנט השייכים לבתי ספר המציגים תהליכי הוראה – למידה שפותחו על ידי צוותי המורים. הפעילויות המקוטלגות מציגות מגוון ערוצים: פעילויות לימודיות ביחידות נושא שונות, פעילות מוזיאלית, סיורים וירטואליים, למידה מקוונת, תחרויות מקוונות, בניית מאגרי מידע, חקרשת, עצמי למידה ולמידה שיתופית. האתר המעניין והמדגים פותח כתערוכה וירטואלית ביוזמת אתי סמואל, המפקחת ליישומי מחשב במחוז המרכז.

הקורס "הוראה וניהול כיתה" הוא אחד מקורסי הליבה בתכנית הכשרת מורים בסינגפור. הקורס מדגיש את יסודות מיומנויות הדרכה וכישורי ניהול בהוראה בכתה. המאמר מדגים את הניסיון ללמד את הקורס בגישה של למידה מעורבת. הוראה ישירה בדרך של הרצאות בפני קהל לומדים גדול בוטלו, וכתחליף החומר הועבר בשלוש דרכים: תקליטור מולטימדיה (מלווה ספר לימוד) שהציג סרטוני וידאו, ראיונות עם מורים, מסמכי מדיניות, דוחו"ת וקטעי עיתונות; הדרכות פנים-אל-פנים; ופורום מקוון שהועלה במקביל להתנסות מעשית של המתכשרים בבתי-ספר. (Myint Swe Khine, Atputhasamy Lourdusamy)

המחקר מנסה לבחון את מקומה של קבוצת הדיון באפקטיביות קורסים מתוקשבים. השערות המחקר נטו להניח כי תמצא השפעה חיובית להיקף פעילותו של הסטודנט בקבוצת הדיון, על ממדי האפקטיביות שנבחרו. ההשערות אוששו רק בחלקן הקטן. נמצא כי להיקף של פעילותו האקטיבית של הסטודנט בקבוצת הדיון לא היתה השפעה על הציון שקיבל במבחן הסופי ולא על רמת שביעות רצונו מהקורס. ההפך הוא הנכון – נמצא קשר הפוך בין שביעות הרצון של הסטודנט ומידת פעילותו בקבוצות הדיון. כמו כן לא היתה השפעה ולא נמצא קשר בין מידת פעילותו של הסטודנט בקבוצת הדיון לבין מידת הקרבה שלו לעולם התוכן. לדעת מרכוס יש לשקול בכל קורס מה אמור להיות תפקידה של קבוצת הדיון ואיזו מטרה היא משרתת. כמו כן המחברת ממליצה להמשיך ולבסס את הידע של המרצים והסטודנטים לגבי אופיו השונה של הקורס המתוקשב כדי להביא למימוש הפוטנציאל הגדול שיש לקבוצת הדיון בהשפעה על יסודות חשובים בתהליך הלמידה. (טלי מרכוס)