ניהול וסביבות למידה

בעוד תשומת הלב התקשורתית מתמקדת בשוק הבידור, מתרחשת מהפכה שקטה בתחום החינוך. בשנים האחרונות רוב יצרני המקרנים משווקים מקרנים המאפשרים הקרנה בתלת מימד ובהתאמה מופקים תכנים ועזרים לימודים להקרנה בתלת מימד. מקרני התלת מימד מבוססים על טכנולוגיה שפיתחה טקסס אינסטרומנטס, ומבוססת על שבב הכולל מראות קטנטנות שזזות לפי זרם חשמלי. לפי זווית המראה, ניתן להעביר כמות אור נתונה אל המסך. האתגר הגדול ביותר של תחום התלת מימד הם התכנים מספר חברות החלו בשיתופי פעולה עם יצרני המקרנים כמו BenQ וחברת safarimontage שיוציאו בסוף 2010 חומרי למידה חדשים. חברות נוספות המפתחות חומרי למידה לתלת מימד הם מחלקת החינוך של דיסקברי , Promethean , EON ו- RM Education. המבחן האמיתי של טכנולוגיית תלת המימד תהיה ביכולתה לשפר הישגים לימודיים. מחקר שנערך במדינת אילינוי הראה כי שציוני התלמידים שלמדו בטכנולוגית תלת מימד עלו ב-35% במקום 9.7% בקבוצת ביקורת שלמדה ללא טכנולוגיית התלת מימד.

הבלוג של כיתה ב'1 באחד מבתי הספר היסודיים בארץ (ביה"ס הפתוח, חיפה) לא עוצב רק כדף קשר בין המורה והתלמידים אלא כביטוי לאקלים כיתה ולתרבות הכיתה בהקשר החברתי-תרבותי. לאתר אינטרנט ייחודי זה שותפים גם הורי התלמידים ומעורבותם החברתית והתרבותית ניכרת בפוסטים השונים. יש בבלוג זה או נכון יותר לומר, אתר אינטרנט כיתתי , גם נרטיבים של העשרה מתרבויות העולם ( לדוגמא, "מעגל מקודש" ) , יש בו ביטויים לפעילויות חברתיות לגיבוש הכיתה ( הכנה מתנה לבית הספר, אירוע פרידה למורה) ויש בו התייחסויות וביטויים הולמים ומעשירים לחגים ולמועדים בהם מעורבים התלמידים ( חג שבועות , פורים). אם בעבר כל הפעילויות האלו מצאו את ביטויים בכרזות שונות על קירות הכיתה היום יש להם גם ביטוי באינטרנט והם מחזקים את ההתגבשות של קבוצת תלמידים מעבר לכותלי ביה"ס.

המחקר הנוכחי שנערך בכיתות ו' בטייואן בדק את השימוש במחשבים ניידים מיני (netbook) בהוראת אנגלית בביה"ס יסודי. הטייואנים אשר הם כיום הגורם התעשייתי אשר פיתח במקור את המחשבים הניידים המוקטנים (Netbook) מאפשרים כיום לרבים מתלמידי בתי הספר היסודיים בטייואן להשתמש במחשבים הניידים המוקטנים . במחקר הנוכחי נבדקו תלמידי כיתה ו' שלמדה אנגלית באמצעות מחשבים ניידים מוקטנים וכיתה מקבילה שלמדה אנגלית בסביבה רגילה. ממצאי המחקר גילו כי התלמידים שלמדו אנגלית באמצעות מחשב נייד מיני (Netbook ) שפרו את יכולותיהם הלשוניות באנגלית באופן משמעותי הן מבחינת אוצר מילים והן מבחינת שמיעת אנגלית. ההשוואה, כאמור, נערכה מול תלמידי כיתות ו' אשר למדו בכיתה מסורתית. עורכי המחקר מציינים גם את קיומם של אילוצים טכניים ברשת התקשורת המקומית בביה"ס אשר הייתה אמורה לתמוך בחיבור מהיר של התלמידים לאינטרנט (Janet Mei-Chuen Lin and Yi-Jiun Wu).

MAOR – Meta-data and Object Repository – מאגר חומרי למידה ברשת שהושק לאחרונה הוא פרי שיתוף פעולה שיתוף פעולה של איגוד האינטרנט הישראלי, משרד החינוך ומחב"א (מרכז החישובים הבינאוניברסיטאי). על פי מה שנכתב באתר ” מאו"ר מאפשר למרצים, מורים ותלמידים במגזרים השונים למצוא חומרי למידה המתאימים לצרכיהם ביתר קלות, תוך שימוש חוזר במשאבים שכבר פותחו ויצירת חומרי לימוד חדשים על בסיס תכנים קיימים. השימוש במאגר יאפשר לבנות ביתר קלות מערכי שיעור מגוונים, המשלבים חומרי למידה שונים המותאמים לצורכי הלמידה" .על פי מה שנכתב ב-ISOC-IL בשטח – גיליון יוני 2010 " המאגר כולל קורסים ושיעורים שלמים, מצגות, סימולציות, קטעי וידאו ואודיו, תרגולים ומטלות, עם אפשרות לבצע הערכת עמיתים (peer review) ותוספת של חוות דעת משתמשים. המאגר המורחב מכיל כיום למעלה מ- 30,000 אובייקטי למידה המיועדים לבתי הספר, למוסדות ההשכלה הגבוהה ולציבור הרחב. "

מנהל מעצב שילוב: תפיסות מנהל בית הספר כלפי שילוב תלמידים עם צרכים ייחודיים משפיעות על גישתם של כלל המורים בבית הספר לנושאגישה חיובית של מנהלי בתי הספר כלפי שילוב תלמידים עם צרכים ייחודיים מובילה לגישה דומה גם מצד מורי בתי הספר ולתפיסה חיובית של האקלים הבית– ספרי. מחקר שערך ד"ר איתי הס ממכללת לוינסקי מבליט את חשיבות עמדות המנהלים כגורם מעצב בתחום זה.במסגרת המחקר, הועברו שאלוני עמדות כלפי השילוב ל– 38 מנהלים ו– 195 מורים מ– 38 חטיבות ביניים ובתי ספר תיכון בארץ, המשלבים תלמידים עם צרכים ייחודיים. בנוסף, הועברו למורים שאלונים על תפיסת האקלים הבית ספרי.

מנהל בית הספר הוא הדמות החינוכית המרכזית בבית הספר. במסגרת זו הוא נדרש להעריך מורים ולפעול לקידום ההוראה והלמידה בבית הספר. הגישות הקיימות בהערכת מורים לא מצליחות לשפר את ההוראה ומעלות את רף התסכול של מנהלים ומורים כאחד. שיחות המשוב בין מנהלים למורים אמנם מדגישות תחומים בהוראה שנדרש בהן תיקון, אך מתעלמות מחשיבותה של חווית ההצלחה כתרומה לשיפור ולשינוי. מאמר זה מדגיש את שיפור ההתנהגויות ההוראה באמצעות שימוש בכלי התצפית המוכר, אך תוך שינוי מהותי של שיחת המשוב המוכרת והמרתה בשיח פדגוגי. המאמר מקנה הכלים , הכללים והשפה הנדרשת לקיומו של שיח פדגוגי שיש בו כדי להצמיח מורים ולשנות התנהגויות הוראה( קובי גוטרמן).

המחקר המבוסס על שלושה מיזמים נפרדים ברחבי העולם של הנחיית סטודנטים עמיתים בלמידה מתוקשבת , מצא כי להנחיית עמיתים בקורסים מתוקשבים יש השפעה משמעותית. מתוך ממצאי שלושת הפרויקטים המתוקשבים ללמידה מתוקשבת באנגליה, ניו זילנד ודרום קוריאה נמצא כי יצירת מערכת תמיכה פעילה של למידת עמיתים והנחיית עמיתים בקורס מתוקשב מפחיתה את הנשירה של הלומדים , לפחות ב20% ומשפרת משמעותית את כדאיות ההשקעה בקורס מתוקשב. המסקנות של החוקרים ( הנחשבים כמובילים בתחום התקשוב החינוכי בחינוך הגבוה) מצביעות על כך כי מכללות ואוניברסיטאות הזניחו בשנים האחרונות את מרכיב הנחיית העמיתים ויש לחזק כאמצעי לשיפור אקלים הלמידה וכדרך פעולה מומלצת לצמצום נשירה מהקורס המתוקשב ( Boyle, Frank; Kwon, Jinhee; Ross, Catherine; Simpson, Ormond ).

המאמר הנוכחי שהוצג בכינוס הבינלאומי החשוב Networked Learning Conference 2010 בדנמרק מנסה לגשר בין פערי הדרישות השונות של למידה מתוקשבת מסוג Web-2.0 ובין גישת הלמידה מאותגרת הבעיות (PBL ). נקודת המוצא של כותבי המאמר היא שלמידה מאותגרת בעיות מתאימה ביסודה למאפייני הלמידה המתוקשבת מסוג Web-2.0 ולכן הם מציעים מודל קונספטואלי המגשר בין מוקדי השליטה המשתנים של סביבת הלמידה המתוקשבת. המודל הקונספטואלי המעניין מורכב מארבע ממדים : תהליך הלמידה,המוטיבציה של הלומדים, תשתיות הלמידה ומשאבי הלמידה/תכני הלמידה. המודל הקונספטואלי המוצע יש בו כדי להקל על שילוב למידה מאותגרת בעיות בקורסים מתוקשבים מסוג Web-2.0.

בעוד במערכת החינוך הישראלית מתלבטים ומתווכחים לגבי השימוש של טלפונים ניידים בכיתה, הרי יש מדינות אחרות בעולם בהן בתי הספר גילו יוזמה ופיתחו בעצמם סביבות למידה מאתגרות המבוססות על למידה ניידת , כך לדוגמא, מדווח טוני בייטס כי במדינת אוהיו בארה"ב פותחה סביבת למידה מתוקשבת להפעלת תלמידים של ביה"ס עם טלפונים חכמים. הנחת היסוד של הפרויקט : על מנת לצמצם את הפער בין עולם הלימודים של התלמידים לבין עולמם האישי צריך לתקשר איתם באופן בו הם מרגישים טבעי ונוח. לאחר שנתיים של התנסות עם טלפונים חכמים כחלק ממערך למידה מתוקשב פעיל עם כיתות ג'-ו' הם החליטו עתה להרחיב את ההתנסות גם לכיתות ז' בבתי הספר באוהיו . עפ"י התפיסה המתגבשת עתה בעולם, הטלפון הנייד איננו מחליף את המחשב ככלי לימוד אלא משלים כלי למידה אחרים ועונה על התפיסה העכשווית שמחשוב קיים סביבנו ומשרת אותנו בכל מקום וזמן Ubiquitous Computing.

במאמץ להראות את הדרך שבה מסגרת מושגית עשויה להנחות פיתוח אסטרטגי בחינוך כדי לסייע לנווט בסביבות הפוליטיות המורכבות שמנהיגים חינוכיים פועלים בהן יום יום מציג הכותב רציונל טנטטיבי, כדבריו, לדיון אתי או לבחינת תוכניות דרך עדשות אתיות. מדובר בבחינה של מטרות ויעדים אסטרטגיים, מקורות מידע, יזומות הורים, הזדמנויות להתפתחות מקצועית, שיקולי תקציב ומרכיבים אחרים המופיעים בתוכניות אסטרטגיות. המאמר בוחן מנהיגות אסטרטגית , על שלביה וביטוייה השונים, מבעך לפרדיגמה של צדק חברתי ואתיקה של אכפתיות החסרים ברוב מה שנכתב ונחקר בתחום. נדרשים קולות, זוויות ראייה ובעיקר מאמצי מחקר נוספים כדי לקדם ידע על הקשרים בין כוח, פוליטיקה ואתיקה בהקשר של מנהיגות כזו שהיא במהותה מנהיגות מכניסת שינוי. קל לשנות בתי ספר באורח שטחי אך אז השינויים הם זמניים. יש צורך בהתייחסות לאמונות ולערכי ליבה כמו גם לבסיס אתי כדי שהשינוי יופנמו ויוטמעו . במאה ה-21 על מנהיגים חינוכיים לטפח תחושה של מטרה מוסרית עמוקה, ידע של תהליכי שינוי, יכולת לפתח קשרים בין אנשים שונים, כישורים בבניית ידע ובשותפות בידע ויכולת להיות מעורבים יחד ם אחרים בעשיה לכידה בסביבות של חידושים רבים ( Glanz, J ) .

בשעה שאלפי מורים בעולם עוברים בהדרגה לשימוש במחשבים ניידים להוראה פעילה ולניהול מידע פדגוגי , הרי הגיע מחשב ה-IPAD של חברת אפל לשור הצרכני בעולם. נשאלת השאלה האם הוא בכלל מותאם להוראה וללמידה? תשובות ראשונות מגיעות מאותם מורים ומרצים שמיהרו לרכוש את "הצעצוע החדש" ולהתנסות בו. ההתרשמות הראשונה שלהם מצביעה כי מדובר במחשב שהוא בראש ובראשונה שימושי לקריאת ספרים אלקטרוניים ולקריאת טקסטים דיגיטאליים. מורים ומרצים במקומות אחרים בארה"ב מציינים כי אפשרויות העריכה וניהול הקבצים במחשב ה-IPAD עדיין מוגבלים מאד בגרסה זו ולא ניתן כמעט לניהול את קבצי המידע. גם אם עניין זה ישתפר בגרסאות הבאות , כבר ברור היום כי מחשב ה-IPAD הוא ,בראש ובראשונה, מחשב לצריכת מידע בידורי וקריאת ספרים דיגיטאליים ופחות לניהול מידע אישי. לכן, הוא עשוי להיות פופולארי בקרב תלמידים ובני נוער ופחות בקרב מורים הזקוקים לכלים יעילים לניהול מידע וארגון קבצי המידע.

מדריך מועיל שכתב ד"ר אברום רותם לסביבת למידה מתוקשבת מסוג live@edu. מערכת live@edu היא סביבה מקוונת בעברית מלאה המאפשרת למורה , תלמיד, מנהל, והורה לנהל מידע אישי, הוראה ולמידה ברשת. השירות מתנהל כרשת חברתית מדף בית אישי אחד ("דף בית") בו ניתן לנהל את המידע והקשרים החברתיים במגוון כלים מתקדמים המאפשרים ניהול מידע אישי , חברתי וחינוכי. סביבת ה-Live@Edu פותחה על-ידי מיקרוסופט העולמית כמערכת להעצמת למידה ולתקשורת בין כל גורמי החינוך, התלמידים והוריהם. באמצעותה הופכת מערכת החינוך לקהילה לומדת שמעשירה את כל חבריה, מייעלת את תהליכי הלימוד ומניבה הישגים טובים יותר.

ההכרזה על היישום החדשני של חברת גוגל Google-Wave לוותה בקול תרועה גדולה והיום יש ביקורת בעולם על ישימות של והצורך ביישום מתקדם זה של תקשורת סינכרונית בין אנשים . בינתיים , מתברר כי הפוטנציאל העיקרי של Google-Wave הוא לא בתחום העסקי ולא בתחום תרבות הפנאי אלא דווקא בחינוך בכלל ובחינוך הגבוה בפרט. המאמר הנוכחי מדווח על ניסוי שנערך לאחרונה באוניברסיטאות בארה"ב ובאירלנד עם היישום של Google-Wave . ממצאי הניסוי מראים כי ניתן להשיג שיתופיות גבוהה ודינאמית במידע וידע בין סטודנטים הלומדים באותו קורס ויותר מכך בין סטודנטים הלומדים בקורסים שונים ומתחברים באמצעות Google-Wave לדיון שיתופי או יום עיון שיתופי כולל חילופי מידע סינכרוניים מקבילים בוידאו , טקסטים וקבצים. מתוך הניסוי עולה כי ליישום החדש Google-Wave יש פוטנציאל חינוכי וטכנולוגי לעריכת ימי עיון משותפים מסוג Webinars באוניברסיטאות ובמכללות .

ליצירה ושיתוף של מסמכים ברשת ישנם מספר יתרונות משמעותיים. צורת עבודה זו מאפשרת לגבות את המסמכים, לשתף אותם עם חברים ולגשת אליהם מכל מחשב בעולם המחובר לרשת. שירות גוגל דוקס (Google-Docs) מאפשר לבצע את כל הפעולות האלו באמצעות ממשק פשוט וידידותי. תוכנת "גוגל דוקס" זמינה באינטרנט ללא צורך בהורדה, היא חינמית עבור משתמשים פרטיים. גוגל השיקה לאחרונה (מאי 2010) גרסאות חדשות ל- Google-Docs . ב- Google-Docs הישן המערכת אטית מדי, ולעיתים קרובות עדיף להעתיק את המסמכים מהענן להעביר ל office , לערוך מחדש ולחזור לענן. כדי לשפר, Google בנתה מחדש את כל הקוד של Docs על בסיס תמיכת HTML5. מבחינת צוותי המורים המשתמשים בישום של גוגל דוקס, הגרסה החדשה משמעותה עבודה מהירה יותר ומתן אפשרות ל-50 תלמידים לעבוד בו-זמנית על הקבצים ושיתופם. גם האפשרויות המשופרות של שיבוץ תמונות מאפשרות למורים ליצור ולעורך בקלות רבה יותר מסכים וחומרי למידה לתלמידים.

המחקרים האחרונים על שילוב טכנולוגיות WEB 2.0 בחינוך בכלל ובהכשרת מורים מצביעים על חשיבות סביבות מתוקשבות כגון בלוגים וWIKI בהכשרת מורים. המחקר הנוכחי ביקש לתרום לידע המצטבר בנושא על ידי הארת נקודות המבט של פרחי ההוראה לגבי יישומי WEB 2.0. המחקר נערך במחלקה לחינוך ולהכשרת מורים באוניברסיטה אמריקאית גדולה בארה"ב. במחקר הנוכחי השתתפו 54 סטודנטים להוראה אשר ענו על שאלונים וראיונות והציגו את ניסיונם ונקודות המבט לגבי שילוב טכנולוגיות Web 2.0 בהכשרת מורים . הם הצביעו גם על אותם טכנולוגיות מתוקשבות (כגון בלוגים) ויישומים של Web 2.0 שניתן לשלבם לדעתם במסלולי הכשרת המורים באוניברסיטה ובהתמחויות המקצועיות שלהם לקראת מורים.

משרד החינוך נערך להתחיל ביישום תוכנית המחשוב החדשה בכ-400 בתי ספר יסודיים, בצפון הארץ ובדרומה, כבר בשנת הלימודים הקרובה. במסגרת התוכנית, יקבל כל מורה מחשב נייד וכל כיתה תצויד במקרן, רמקולים וחיבור אלחוטי לאינטרנט. ב-20 בתי ספר נוספים יקבלו גם התלמידים מחשבים ניידים. בשבועות האחרונים נערכים דיונים בין משרדי החינוך והאוצר סביב תקציב התוכנית, שהצטמצם מכ-5 ל-3.2 מיליארד שקל. לדברי גורמים שונים, ייתכן שהתקציב יצטמצם עוד יותר. במקביל, מומחים למחשוב באקדמיה מותחים ביקורת על היעדר התייחסות מספקת לצורך לפתח תפישה חינוכית חדשה, שמחשוב יהיה הכלי שלה. "רכישה מסיבית של ציוד בלי לשים לב לאופן בו הוא נקלט, או קנייה רחבת-היקף של תכנים דיגיטליים, לא יביאו את התוצאות המקוות. משרד החינוך מצהיר שהנושא הפדגוגי הוא חשוב, אבל לא נראה שיש לכך כיסוי. אם הפדגוגיה לא תקבל את תשומת הלב הראויה, כגודל היומרה – כך תהיה גדולה המפלה", אומר פרופ' רוני אבירם מ"המרכז לעתידנות בחינוך" שבאוניברסיטת בן-גוריון.

המורים בבתי הספר היסודיים בארץ מפתחים פעילויות שונות ומגוונת של מרחבי למידה באתרי האינטרנט הייעודיים שלהם. כך לדוגמא , המורה ליאורה לוי בביה"ס היסודי ע"ש רבין בנשר מפעילה פעילות של רב שיח מקוון במרחב הלמידה וההוראה המתוקשב שלב באינטרנט. מדי פעם מוצגת בפני התלמידים בכיתה ה' דילמה כלשהי והם צריכים להגיב ולהביע עצמם באמצעות דף המידע האישי שלהם באתר. הנושאים הנבחרים לדיון הם בדרך כלל סוגיות אקטואליות מעניינות המעוררות עניין בקרב התלמידים . כך לדוגמא , אחד הנושאים שהוצגו במסגרת הרב שיח המקוון היה: שימור או שינוי , האם לכרות עץ זית עתיק ולבנות במקומו קניון מסחרי .

לפיתוח הטכנולוגי של מחשבים ניידים מסוג TABLET יש השפעה על תצורת המחשבים העתידיים שיהיו בבתי הספר. גם למחשבי IPAD הניידים החדשניים של אפל תהיה השפעה עצומה . תוך שנתיים שלוש נראה בבתי הספר בעולם ואולי גם בארץ מחשביים ניידים שהם בעיקרם מחשבי TABLET . גם ה OLPC , ארגון ללא מטרות רווח אשר שם לו למטרה לייצר מחשב נייד 100 $ עבור ילדים במדינות מתפתחות עובר לשימוש בלוחות (tablet) שעלותם תהיה 99 דולר. המשמעות לגבי העתיד היא שהתלמידים יצטיידו במחשבים ניידים קלים יותר וקומפקטיים יותר שלא יקשו עוד מבחינת המשקל בתיק. עם זאת, החשש הוא המחשבים הניידים מסוג TABLET יהיו עדינים יותר ופחות עמידים לנפילות. ההערכה היא שמחשבי הTABLET יאחסנו ספרי לימוד דיגיטאליים בצורה יותר מרשימה ויותר אפקטיבית מאשר המחשבים הניידים הקיימים כיום בבתי הספר.

כיתה ג' של המורה חניתה חן בביה"ס היסודי הוברמן בפ"ת ממשיכה בקשר עם תלמידים עמיתים בעולם ותוך כדי כך גם משפרת את האנגלית. התלמידים מתכתבים עם תלמידים מאוסטרליה , ארה"ב וניו זילנד. "בזכות הבלוג הכיתתי התלמידים מקבלים המון ערך מוסף באנגלית. המורה חניתה חן קוראת להם פוסטים מהעולם באנגלית, התגובות שמגיעות לבלוג הם באנגלית, והיישומים השונים שהם מכניסים לבלוגים שלהם – הם באנגלית. רק כשהאנגלית נהפכת לצורך הלמידה משמעותית וקלה יותר".

יום עיון מעניין על כלים והתפתחות במידענות בחינוך יתקיים ביום חמישי, ד' באב תש"ע, 15 ביולי 2010 במכון מופ"ת. מטרותיו של יום העיון הן לחשוף את המשתתפים למיומנויות מידע נדרשות בשדה החינוך. במהלך יום העיון יצביעו מומחים ומידענים מובילים בתחומם על המגמות העכשוויות בתחום המידענות בחינוך. הם יציגו את נקודת מבטם על תהליכי המידע והמידענות המשפיעים על האקדמיה במכללות ובאוניברסיטאות. הכוונה היא להציג בראייה כוללת – מידענית, טכנולוגית וחינוכית את ההתפתחויות ואת הדילמות בתחומי המידענות, ניהול תוכן, ניהול ידע ואוספים בספריות ובמרכזי מידע בעלי אופי אקדמי וחינוכי בארץ ובעולם. מטרה נוספת של יום העיון היא להפגיש מידענים וספרנים במוסדות אקדמיים עם אנשי חינוך ולדון בעקרונות משותפים להקניית מיומנויות מידע (סינון מידע, יעילות בחיפוש ועוד) לחוקרים, למורי מורים, למורים, לסטודנטים להוראה ולתלמידים. מנחה: ד"ר עוזי מלמד, מכון מופ"ת