ניהול וסביבות למידה

המחקר הנוכחי בדק את ההשערה של תאוריית ההכוונה העצמית לפיה דיכוי של שלושת הצרכים הבסיסיים הוא הבסיס להונאה אקדמית. במחקר הראשון 121 סטודנטים הוקצו באופן אקראי לאחת משלוש קבוצות (תמיכה בצרכים, דיכוי צרכים וקבוצת ביקורת). קבוצת התמיכה בצרכים הראתה פחות מקרים של רמאות בהשוואה לשתי הקבוצות האחרות. במחקר השני 115 תלמידים בכיתות ז' ו-ח' מילאו שאלונים שמדדו סיפוק צרכים, מוטיבציה והונאה אקדמית. ממצאי המחקר הראו שככל שתלמידים הרגישו שהצרכים שלהם מקבלים מענה, כך המוטיבציה האוטונומית שלהם הייתה גבוהה יותר והם דיווחו על פחות מקרים של רמאות אקדמית.

המחקר בדק את התועלת של תוכנית התערבות שמטרתה ללמד את המורים כיצד ליישם בכיתתם אלמנטים של מבנה באופן התומך באוטונומיה של תלמידיהם. המחקר כלל שני ניסויים, שבהם השתתפו מורים לחינוך גופני ותלמידיהם. בניסוי הראשון מורים שהוקצו לקבוצת ההתערבות הראו עלייה ביעילות ההוראה, בתחושת הרווחה שלהם ובשביעות הרצון מעבודתם ומיחסיהם עם התלמידים. בניסוי השני תלמידים למורים מקבוצת ההתערבות הראו שיפור גדול יותר במעורבותם בלמידה, בפיתוח מיומנות, בציפייה שלהם לביצועים גבוהים ובנכונותם להמשיך ולעסוק בספורט בעתיד.

אטיין ובברלי וונגר-טריינר, מחלוצי תחום הלמידה בקהילות בעולם, סבורים כי קהילת למידה טובה היא קהילה המצליחה להתפתח ולהביא סוגים שונים של ערך ותועלת לאורך זמן: תועלת מיידית, תועלת פוטנציאלית, תועלת יישומית ותועלת ממומשת.

אנדראס שלייכר, מנהל מחלקת החינוך בארגון המדינות המפותחות OECD, הופיע בפורום חינוכי שנערך בדצמבר 2020 ביוזמת חוקר במרכז טאוב ובהשתתפות כ-150 בכירים במערכת החינוך בישראל. שלייכר דיבר על מבחנים, חשיבה ביקורתית ויצירתיות, גודל כיתות, אי שוויון בין תלמידים, הכשרת מורים וריכוזיות במערכת החינוך

תנועת הסטנדרטים ביקשה להקנות תוכן לימודי זהה ואחיד לכלל התלמידים, במטרה להעלות את רמת הלימודים, אך גם כדי ליצור שוויון הזדמנויות לשכבות האוכלוסייה השונות, לצד הנחלת מורשת תרבותית, היסטורית ומדעית משותפת לכלל התלמידים בחברה. ואולם, שני גורמים פגעו בהצלחת התוכנית: 1. התלהבות יתר מהמבחנים. 2. צמצום המושג 'סטנדרטים' למספר מוגבל של מקצועות.

בעידן של למידה מהבית, גובר הצורך של המורה לקבל בזמן אמת תמונת מצב פרטנית ומקיפה של תלמידיו מבחינת נוכחות, התפתחות חברתית-רגשית, התנהגות, ציונים והישגיות. בהקשר זה, הומצאו ממשקי טכנולוגיה הדדיים אשר מאפשרים למורים לקבל קבל מידע שוטף, מאובטח ומהימן על התלמידים במהירות הבזק.

כיום משולבת הטכנולוגיה בכל היבט של החיים המודרניים. למרות שיש לה היבטים חיוביים רבים, כמו למידה מקוונת וחיבור חברתי, לשימוש לא הולם בה יש השלכות שליליות במיוחד בקרב בני נוער. מספר השעות שבני הנוער מבלים בטכנולוגיות שונות הולך ועולה משנה לשנה והם חשופים לאינטראקציות שליליות ברשת, כמו שידול מיני ובריונות. בנוסף, לשימוש מופרז בטכנולוגיות שונות השלכות שליליות על הבריאות המנטלית, החברתית, הרגשית והפיזית. יש חשיבות להגברת המודעות לסוגיה חשובה זו ולאיזון השימוש בטכנולוגיה עם פעילויות אחרות התומכות בהתפתחות מיטבית של ילדים ובני נוער.

כששני פרופסורים באוניברסיטת סטנפורד בארה"ב הקימו את קורסרה (Coursera) ב-2012, הם התמקדו בבניית קורסים מקוונים חינמיים כדי להפיץ ברחבי העולם את ההוראה שניתנת באוניברסיטאות העילית. באותה תקופה אוכלוסיית היעד כללה אנשים שלא יכלו להגיע לקמפוסים רגילים, ומוסדות כמו סטנפורד לא גילו עניין רב אפילו בהוראה של הסטודנטים שלהם-עצמם בפורמט המקוון.

מחקר זה בחן את סגנונות העיצוב הדומיננטיים של קורסי MOOC וחשף את פרקטיקות ההוראה המקוונות היעילות ביותר. הגם שמספר עצום של קורסי MOOC נלמדים באוניברסיטאות ומכללות ברחבי ארה"ב מדי סמסטר, כדי להציע ניתוח מעמיק ופרטני, נדגמו 50 קורסים בלבד. הממצאים עשויים להעניק השראה למתכנתים, סטודנטים ומרצים ולספק תובנות בנוגע לשיפור פרקטיקות הלמידה וההוראה ושדרוג הכלים הטכנולוגיים של פלטפורמות הלימוד המקוונות. 

הלמידה הדיגיטלית באוסטרליה התפתחה באופן שונה במקצת מאשר במדינות מפותחות אחרות, וזאת בעיקר בשל המרחקים הפיזיים ביבשת גדולה זו. מכיוון שכך, למוסדות באוסטרליה הייתה יכולת גבוהה יותר למנף את טכנולוגיות הלמידה הדיגיטלית כדי לתמוך באופני הוראה מסורתיים בעת משבר, כמו משבר הקורונה. בזכות בשלות זו של המרחב הווירטואלי מוסדות אוסטרליים יכלו לפתח צורות חדשות של קורסים, כגון קורסים מקוונים קצרים, הסמכות נקודתיות (micro-credentialling) וכן קורסים מקוונים פתוחים מרובי משתתפים (MOOCs; Massive Open Online Courses).

קורסי MOOC הופכים להיות נפוצים יותר ויותר בזירה האקדמית. סקירה זו מציגה את הרקע לעליית ה-MOOC, שיעורי ההתמדה והנשירה, סוגי הקורסים המוצעים כיום, המלצות למרצי MOOC, חוויות של סטודנטים ומרצים שהתנסו ב-MOOCs והיבטים טכנולוגיים נוספים.

עידן טראמפ עלול לסמן שסע עמוק ומתמיד בין אלה שיש להם תואר אקדמי לבין אלה שאין להם תואר כזה. מי שידחה בצורה גורפת את החינוך האקדמי עלול למצוא את עצמו מבודד מבחינה תרבותית, כלכלית ופוליטית. מבחינת החברה בכללותה, ההתקפה על ידע ועל אמת עלולה להיות הרסנית

המטרה של התוכנית האסטרטגית היא להוביל שינוי פרדיגמתי במערכת החינוך. התוכנית משרטטת חזון ומפת דרכים עתידית לפעולתה של מערכת החינוך והלמידה והפיכתה למערכת שבה הלומד במרכז. ערכי הלמידה של התוכנית כוללים פיתוח כישורים ויכולות, הכנה לשוק התעסוקה ובניית חברה טובה. התוכנית מפרטת שישה עוגנים מרכזיים שבהם יש להשקיע בחומש הקרוב.

ציונים הם חלק מהסטטוס-קוו שתלמידים, הורים ומורים התרגלו אליו, אבל יש מה להרוויח משינויו וכדאי להציג את השאלות הבאות: האם מתן הציונים נועד למדוד, לתגמל או להעריך? אילו שיטות יאפשרו למורים להשיג את היעדים הללו בצורה הטובה ביותר? עד כמה יכולים המורים להיות אובייקטיביים? האם צריך להעריך את התלמידים מול מדד כלשהו, או אלה לעומת אלה?

תחום הטכנולוגיה החינוכית נחקר רבות ובעיקר בהיבטים של אפקטיביות הטכנולוגיה ללמידה, תפיסות של מורים ותלמידים, חסמים בהטמעת הטכנולוגיה וביקורת על השימוש בטכנולוגיה. עם זאת, תעשיית הטכנולוגיה החינוכית כשדה ארגוני או כתעשייה כלכלית קיבלה תשומת לב פחותה בהרבה. דיסרטציה זאת, שנכתבה על ידי ד"ר אסף עמית בחוג לסוציולוגיה של האוניברסיטה העברית, מתארת את תהליך היווצרות התעשיה בשנים 2016-1977 ואת הפעילות היזמית, מקורותיה והשפעותיה על התפתחות התעשיה והתעצבותה לאורך השנים.

דלית קפלן, פסיכולוגית קלינית ואם לארבעה ילדים, כתבה על הנזקים הנפשיים והרגשיים העצומים של סגירת בתי הספר וההסתפקות בתחליף הזום על תלמידים ומורים בעת הקורונה, והציעה תשעה צעדים מעשיים להתמודד עם הבעיה ולהילחם בסכנות הדיכאון והבדידות שהסגרים המלאים והחלקיים ממיטים על האוכלוסייה.

האקדמיה האמריקאית הלאומית למדעים פרסמה סדרה של תשע המלצות בדבר העיתוי והאופן שבו יש לפתוח מחדש את בתי הספר עם הירידה בתחלואת הקורונה. לפי מחברי הדו"ח, שאלות אלה הן מהחשובות ומהמסובכות ביותר לפתרון. הקושי הוא לאזן בין התועלות הברורות שבפתיחה לבין הסיכון לבריאות התלמידים והוריהם והחשש שמימוש הסיכון יוביל לסגירה מחודשת לא רק של בתי הספר, אלא גם של מקומות עבודה ופעילויות שכבר הותרו. את ההחלטה מתי וכיצד יש לפתוח את בתי הספר מחדש יש לקבל על בסיס מידע חסר בדבר שיעורי ההדבקה אצל ילדים ובדבר מידת היעילות של אמצעים שונים למניעת הדבקה.

עם פתיחת שנת הלימודים, בתי ספר מתקשים לאייש את כלל המשרות הקיימות, מתמודדים עם עזיבות מורים פתאומיות ונאלצים לפרסם משרות פנויות באתרי אינטרנט שונים. בכדי לייעל את תהליך הגיוס וההשמה, מערכת החינוך במחוז רוצ'סטר, במרילנד, הגתה שיטה לסינון מועמדים אשר מורכבת מארבעה קווים מנחים: ראיון מובנה, החלטות ערכיות, חיסיון מלא ושקיפות.

עם התפרצות מגיפת הקורנה (COVID-19) נאלצו אוניברסיטאות לעבור, בתוך תקופה קצרה ביותר וללא הכנה מוקדמת, מהוראה פנים-אל-פנים בקמפוסים אל הוראה מקוונת. המעבר החד והמהיר הזה העמיד את המרצים בפני אתגרים שונים. מאמר זה מציג שש אסטרטגיות להוראה מקוונת, שמטרתן לשפר את המעורבות והמיקוד של הסטודנטים בלמידה.

מחלקת החינוך של ה-OECD, ארגון המדינות המפותחות, ערכה סקר נרחב בין נשאלים מ-59 מדינות שונות, בניסיון לברר כיצד מתמודדות מערכות החינוך בעולם עם משבר הקורונה ועם הדילמות שמעלה הפתיחה מחדש של בתי הספר. פורטל מס"ע יציג את הממצאים וההמלצות בסדרת סיכומים. סיכום זה יעסוק בפעולות שעל המדינות לנקוט כדי ליישם את לקחי המשבר באופן שיקל את ההתמודדות עם המשכו ועם האתגרים שיציב העתיד שלאחריו.