מורים והוראה

מאמר זה מציג מחקר המתמקד בהבדלים בין אמונות של מורים לכימיה יהודים וערביים לגבי הוראה ולמידה של כימיה בבתי ספר תיכון בישראל. המטרה העיקרית של מאמר זה היא לקבוע האם לשתי הקבוצות של המורים לכימיה עם רקע תרבותי-חברתי שונה בישראל יש השקפות שונות לגבי חינוך באופן כללי ולגבי הוראת כימיה במיוחד. הממצאים מספקים עדות לכך שבכיתות ישראליות בכימיה, האמונות של מורים ערביים שונות מאלה של המורים היהודים, אף על פי ששתי הקבוצות חיות באותה מדינה ופועלות באותה מערכת חינוך (Markic, Silvija; Eilks, Ingo; Mamlok-Naaman, Rachel; Hugerat, Muhamad; Kortam, Naji; Dkeidek, Iyad; Hofstein, Avi).

איכות ההתפתחות המקצועית של מורים הפכה לנושא חינוכי רווח בדיון הציבורי במיוחד לנוכח התגברות הביקורת והלחצים להעלות הישגי תלמידים. בעוד שוויכוחים ומתחים בדבר ההיקף, הצורה, והמיקוד של התפתחות מקצועית נמשכים, מצפים מן המורים לפעול על פי סטנדרטים חדשים, והם נקראים לחדש את דרכי ההוראה באמצעות השתתפות בפעילויות למידה החל מסדנאות דרך סמינרים ועד דיגום בכיתה. עם זאת ההתפתחות המקצועית נמצאת במחקרים כבלתי אפקטיבית בהשגת מטרותיה שכן רוב הפעילויות והשינויים אינם מתמקדים בהוראה ובלמידה עצמם (Cajkler, W., et al., 2014).וחד.

בעבודה זו מעריכים המחברים את השפעת ההטיות המגדריות של מורים בבתי ספר יסודיים על הישגיהם הלימודיים של בנים ובנות בחטיבת הביניים ובבית הספר התיכון ועל בחירתם במגמות מוגברות במתמטיקה ובמקצועות המדעיים בתיכון. מהתוצאות עולה כי ההטיות של המורים לטובת הבנים משפיעות באופן אסימטרי על בנים ובנות – השפעתן חיובית על הישגי הבנים ושלילית על הבנות. הטיות מגדריות כגון אלה משפיעות גם על המשך דרכם של התלמידים בלימודים מוגברים במתמטיקה בתיכון – על בנים באופן חיובי ועל בנות באופן שלילי. התוצאות מצביעות על כך שההתנהגות המוטית של מורים בשלב מוקדם של הלימודים במערכת החינוך נושאת בחובה השלכות ארוכות טווח על בחירת העיסוק ועל ההשתכרות בחיים הבוגרים, מפני שלימודים מתקדמים במקצועות המתמטיקה והמדעים בתיכון הם דרישת קבלה מוקדמת להשכלה גבוהה בהנדסה, במדעי המחשב וכד' (ויקטור לביא, אדית זנד).

רבות מהכלכלות המובילות בעולם יכולות לעשות יותר כדי לסייע לבני נוער המתקשים בלימודים לקבל רמת חינוך טובה יותר שתצייד אותם לחיים. דו"ח חדש מהארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD), הבוחן מדוע תלמידים בעלי ביצועים נמוכים מפגרים בלימודים בבית הספר, מצא שניתן לעשות רבות כדי להפחית את מספר הילדים בעלי הביצועים הנמוכים במיומנויות המתמטיקה, הקריאה והמדעים (Gijsbert Stoet, 2016).

דיוויד פרקינס דיבר על שלושה עקרונות יסוד ב"עולם הלמידה" של תלמידים בכיתה: 1. חיבור – כלומר, לשאול עם מה הלמידה של המורה מתחברת אליו? 2. הארכה – איך המורה מצליח להרחיב את החשיבה שלהם? 3. איתגור – איך המורה מצליח לאתגר את הקונספציות השגויות שלהם (או את הידע המוקדם)? (דניאל גלילי).

המחקר מציג מבט על חונכות למתכשרים להוראה מזווית הראייה של תרומתה להתמקצעות של החונכים. החוקרים בחנו את תפיסת השינוי בעיני חונכים מבתי ספר יסודיים, מחטיבות ביניים ומבתי ספר תיכון שחנכו סטודנטים שהתכשרו להוראת מדעים בגישת ה-STEM (הצֶבֶר מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה). הטענה המרכזית היא שקבלת תפקיד חונך, גם לזמן קצר, עשויה להיות בעלת השפעה חיובית על תפיסות, רפלקציה ורעיונות על הוראה של המורים החונכים. בתהליך של חונכות, מורים מעורבים בהתפתחות מקצועית בצורה סמויה אך משמעותית (Smith, J., & Nadelson, L).

למידה נראית למורים נכתב על בסיס הספר למידה נראית, ושניהם יחד נחשבים לספרים החשובים ביותר שנכתבו בעשורים אחרונים על למידה והוראה. בלמידה נראית מתוארים ומנותחים מאות מחקרים בנושא ההוראה והלמידה, ואילו בלמידה נראית למורים העבודה המחקרית הכבירה הזאת מוצגת בקיצור ובבהירות, כך שהעוסקים בהוראה יוכלו ליישם את ממצאיה בעבודתם. הספר מיועד למורים בבתי הספר ובמכללות, למרצים באוניברסיטאות, לסטודנטים להוראה ולכל מי שמתעניין בלמידה ובהוראה ומבקש לייעל אותן. מחקר המחקרים על למידה והוראה של פרופסור ג'ון הטי מספק את הבסיס המדעי הרחב והעדכני ביותר לכל המבקשים לקדם את הישגיה של מערכת החינוך (ג'ון הטי).

בספרות ובמסמכי מדיניות ההערכה של מדינות שונות נהוג להבחין בין שתי גישות להערכה – הערכה מעצבת (formative appraisal) והערכה מסכמת (summative appraisal) – בעיקר בהתאם למטרות העומדות בבסיסה (Scriven, 1967). הבחירה במודל ההערכה הרצוי, ביעדיו ובאופן יישומו היא מורכבת וקשה. למעשה, היא תלויה בבחינה רחבה יותר של שאלות יסוד הנוגעות לארבעה מישורים: (1) האינטרסים השונים של השחקנים המעורבים; (2) הקשר שבין שני המודלים והשפעתם של גורמים המתערבים בתהליך ההערכה על קיומו של קשר אפקטיבי בין ההערכה לבין הפיתוח המקצועי של המורים ועל שיפור איכות ההוראה; (3) התפיסה הרצויה באשר לפרקטיקת ההוראה; (4) התפיסה הרצויה באשר לבית הספר כארגון (דניאל שפרלינג).

כניסתן של הרפורמות "אופק חדש" ו"עוז לתמורה" לבתי הספר היסודיים והעל-יסודיים יצרה מסגרת למידה חדשה: שעה פרטנית שבה המורה נמצא עם קבוצה קטנה במשך שיעור שלם. מחקרים טוענים כי הנחיית תלמידים בקבוצות קטנות היא משימה מאתגרת המשפיעה על ההיבט הקוגניטיבי, החברתי והרגשי של התלמידים (Cazden, 2001). אחד הנושאים הקשורים להוראה בקבוצה הקטנה בשעה הפרטנית ודורשים התייחסות הוא השיח. המתבוננים בשיח שמנהל מורה עם תלמידים בקבוצה קטנה נחשפים לרוב לשיח דומה לזה המתנהל בכיתה. השעה הפרטנית מעלה את השאלה כיצד המורה יכול לנצל את ההזדמנות והערך המוסף שיש בקבוצה הקטנה לניהול שיח ודיון שיתרמו לפיתוח הלמידה של הקבוצה והיחיד? במאמר זה מציגה המחברת דיון דיאלוגי-ביקורתי שמבוסס על ארגומנטציה (פעילות טיעונית). היא מתייחסת לשלושה צירים היכולים לסייע בהתבוננות בדיון של קבוצת תלמידים עם מורה: ציר ניהול הדיון, ציר האקלים וציר הבניית הטיעונים (אירית נר-גאון כהן).

תפיסותיהם של תלמידים לגבי יחסי מורה-תלמיד, תדירותן של בעיות התנהגות, והשימוש של מוריהם בהרחקות מהכיתה, בהשעיות מבית הספר, ובמתן שבחים ותגמולים נבחנו במחקר זה. המחקר כלל 3,588 תלמידים בבתי ספר יסודיים ובחטיבות ביניים בסין, ביפן ובארה"ב (George G. Bear, Dandan Chen, Lindsey S. Mantz, Chunyan Yang, Xishan Huang, Kunio Shiomi, 2016).

הנוכחות של משאבים טכנולוגיים בבתי הספר והביצועים הגבוהים של תלמידים הידועים בשם "דור הטכנולוגיה" (Generation Z) אינם מספיקים כדי לפתח את היכולת הדיגיטלית של התלמידים. במאמר זה, המחברים מתכוונים לנתח את רמת המיומנות בטכנולוגיית המידע והתקשורת (Information and communications technology) של מורים בבתי ספר יסודיים ותיכוניים ולכונן מסגרת יכולות שהותאמה לסביבה חינוכית ספרדית, תוך שימוש כבסיס בסטנדרטים שכוננו על ידי ארגון אונסק"ו בשנת 2008 ונוסחו מחדש בשנת 2011 (Fernandez-Cruz, F., & Fernandez-Diaz, M., 2016)

המחקר נערך בקרב בוגרי תכניות להכשרת אקדמאים להוראה (בת"ה) ותכניות ייחודיות אחרות, ומטרותיו היו לבחון ולאפיין את מגוון הסיבות והמניעים לבחירה בהוראה כקריירה שנייה, כמו גם את תחושת המסוגלות העצמית של הבוגרים להתמודד בהצלחה עם אתגרי ההוראה והחינוך. המחקר מערב גישות כמותיות ואיכותניות, וכֵליו כוללים: שאלון סגור לאפיון תפיסות מסוגלות עצמית, שאלון חצי-מובנה לאפיון המניעים לבחירה בהוראה וראיונות עומק אישיים במדגם של נחקרים. נמצא כי בין המניעים לבחירה בהוראה בולטים המניעים הפסיכולוגיים והמניעים החברתיים-אידאולוגיים. אשר לתחושת המסוגלות, נמצא כי בתחום משימות ההוראה היא הגבוהה ביותר, ואילו בתחום המעורבות וההשפעה בארגון תחושת המסוגלות נמוכה ביותר. כמו כן, נמצא הבדל במסוגלות בין הקבוצות בנוגע ליחסי הסמכות וההשפעה מורה-תלמיד (דליה עמנואל-נוי, תילי וגנר).

האושר הוא גורם מפתח בשימור מורים במקום העבודה ובמקצוע, מכיוון שהרדיפה אחרי האושר היא אוניברסלית.חידושו של המאמר הוא בשילוב שני שדות ידע שעד כה לא נעשה ביניהם חיבור: פסיכולוגיה חיובית ושימור ופיתוח ומורים. המאמר מציע נקודת מבט מעשית על עשר אסטרטגיות שיכולות לשמר את המורים בכיתה. אסטרטגיות אלה נחלקות לשלוש קבוצות עיקריות: ייעוץ והכוונה; מיינדפולנס ואינטליגנציה רגשית.

מורים צריכים לדעת בעיקר מיומנויות פדגוגיות, דידקטיות וקוריקולריות ואת אופן יישומן בכיתה, וכן איך לטפל בסוגיות ובעיות חברתיות העולות בכיתה. כמו כן, עליהם להיות בעצמם בעלי אותן מיומנויות שנוהגים לכנותן בשם "מיומנויות המאה העשרים ואחת" (אבל יש להניח שגם במאה העשרים ושתיים ואילך יהיו תקפות). אבל מעל לכל מורים צריכים לדעת כיצד לרתק ולהלהיב תלמידים, להכיר תלמידים ולהיות רגיש לצרכיהם ולרצונותיהם. מורים צריכים להדביק את תלמידיהם באהבה ולהעיר אצלם את התשוקה והסקרנות ללמוד (יורם אורעד).

תוך שימוש בניתוח שיח ביקורתי, המחברים ניתחו 109 מטאפורות עבור תכנית הלימודים שנוצרו על ידי 27 מורים מתחילים במסגרת Teach for America (TFA) בחמש נקודות במהלך קורס לתכנון תכנית הלימודים שהמחברים מלמדים במשותף כדי לקבוע אלו הבנות ונטיות הקשורים לתכנון תכנית הלימודים חושפות המטאפורות של מורים מתחילים, בייחוד בהקשר של עבודתם בבתי הספר העירוניים מסוג Title One? ניתוח של המטאפורות הראה שמורים מתחילים רבים מעלים כבעיה את תיאור תכנית הלימודים כקונסטרוקט נוקשה שנקבע בצורה חיצונית ושדרכו הם (והתלמידים שלהם) הם אובייקטים יותר מאשר סובייקטים (Teresa R. Fisher-Ari and Heather L. Lynch, 2015).

המטרות של מאמר זה הן להסביר את התהוות המדיניות להערכת ההוראה בנורווגיה ולחקור אילו גורמים מסבירים את התנגדות המורים לתוכניות הערכת ההוראה. ניתוח משוואת מבניות של נתונים מסקר שנערך בקרב המורים מראה אילו גורמים קושרו מבחינה סטטיסטית עם המושג של התנגדות המורים להערכת ההוראה. לחץ (stress) והתנגדות של מורים מקושרים באופן חיובי למטרת הפיקוח הנתפסת של הערכת ההוראה במקום להערכה עצמה. התנגדות המורים מקושרת בבירור באופן שלילי להכרה שלהם במשוב התלמידים ולתפיסה שלהם את התקשורת עם מנהיגות (Elstad, Eyvind; Lejonberg, Eli; Christophersen, Knut-Andreas, 2015).

בהתבסס על פרספקטיבה חברתית-תרבותית לגבי הערכה חינוכית, הדוגמאות האמפיריות של מרגריטה סנדר (Margareta Serder) ואנדרס יעקבסון (Anders Jakobsson) משמשות כנקודת פתיחה עבור ניתוח ביקורתי של מבחן פיז"ה והדימוי של החינוך המדעי שהוא מנציח (Roehl, Tobias, 2015).

משרד החינוך, קרן 'יד הנדיב' וקרן טראמפ, פנו במשותף אל האקדמיה הלאומית למדעים, כדי שתוביל תהליך לימודי להגדרת תפקידו של 'מורה מוביל' במערכת החינוך. האקדמיה השלימה את משימה באוגוסט 2014 בדוח המלצות מסכם, שנכתב בהובלתם של ד"ר ניר מיכאלי, פרופ' לי שולמן ופרופ' מרים בן-פרץ. בעקבות הדוח, הוקמו שלושה צוותי-יישום: צוות מדיניות, צוות מחקר ופיתוח, וצוות פרקטיקה. במסמך שלהלן יוצגו הנקודות המרכזיות שעלו בדיונים ואת עיקרי ההמלצות של צוות הפרקטיקה. הצוות כונס בהובלת מכון דוידסון לסדרה של מפגשים שהתקיימו בין החודשים מרץ ואפריל 2015. הצוות מנה 14 מורות ומורים מובילים מבתי ספר תיכון מתחומי המתמטיקה, הפיזיקה, ההיסטוריה והתנ"ך שנבחרו בהמלצת המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך (מכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע).

אפרת מעטוף מפרסמת בבלוג שלה סקירה אודות Zeetings: "כלי המאפשר להוסיף תוכן אינטראקטיבי לקבצי PPT ,PDF או תמונות, באמצעות הוספת סרטוני יוטיוב, קישור לאתרים, הטמעת תכנים והוספת סקרים. את הקבצים ניתן להעלות מהמחשב האישי או משרותי הענן השונים. הצופים יכולים להגיב במהלך או אחרי ההרצאה, באמצעות השתתפות בסקרים, כתיבה בצ'ט ועוד. הכלי מאפשר ליוצר התוכן לקבל מידע על מידת המעורבות של צופיו – כמה השתתפו בסקר, כמה הגיבו, כמה לחצו אהבתי, כמה זמן צפו במצגת ועוד" (אפרת מעטוף).

מחקר זה מדווח על השפעתה של תכנית MEd דו-שנתית בהוראת המדעים לבתי ספר תיכוניים על התפתחות מקצועית של מורים. שאלות המחקר היו: 1) מהן התפיסות של מורים למדעים ולמתמטיקה בנוגע לעבודתם ולסגנונות ההוראה שלהם בתחילת התכנית? 2) באיזו מידה התפיסות שלעיל תואמות את פרקטיקות ההוראה שלהם? 3) האם וכיצד הלימודים בתכנית משפיעים על תפיסות וסגנונות ההוראה של המורים? 4) מהם הגורמים המעצבים את ההשפעה על תפיסות המורים וסגנונות הוראתם? (Trumper, R., & Eldar, O).