מורים והוראה

המאמר מציג ניתוח של דגמים שונים של פורטפוליו ככלי להערכת סטודנטים להוראה בנורבגיה. דגמי פורטפוליו משתנים על פי תפישת מוסד ההכשרה ובזיקה לדיסציפלינות שונות. כמו כן מתייחס המאמר להיבט הדיגיטלי שבבנייה ובשימוש בפורטפוליו ולערך המוסף שיש בשימוש מסוג זה.המאמר כולל, בחלקו הראשון, מסגרת מודל כללי לניתוח פורטפוליו ובחלקו השני – תיאור וריאציות שונות וניתוחן בזיקה למסגרת זו. מחברי המאמר ממליצים על קישור בין הערכה מעצבת לבין הערכה מסכמת תוך מעבר ממבחנים מסורתיים להערכה המבוססת על פורטפוליו. מודל הניתוח המוצג מדגיש שיתופיות, רפלקציה, פיתוח קריטריונים, הערכה עצמית והערכת עמיתים. העברת המיקוד מהערכה מסכמת להערכה מעצבת מאפשרת ניצול רב יותר של פוטנציאל הלמידה הטמון בבניית פורטפוליו. (Dysthe & Steiner Engelsen)

התפתחות מקצועית של מורים חיונית לשיפור בתי הספר. המאמר ממפה את תחום המחקר בנושא זה. הוא מספק סקירת –על של מה שנלמד בשדה על תוכניות התפתחות מקצועית אפקטיביות והשפעתן על למידת המורה. המאמר גם מציע כמה אסטרטגיות וכיוונים חשובים להרחבת הידע שלנו על תחומים חדשים של שאלות שעדיין לא נחקרו. (Borko, Hilda)

המאמר עוסק בשיטה לניתוח אירועים כמייצגת כלי המסייע להעברה בלמידה. סטודנט להוראה המתאמן בשיטה זו משתמש בידע תיאורטי שרכש ומנצלו כדי להתמודד עם בעיות בכיתה. שיטה זו מאפשרת ללומד להכיר מגוון אפשרויות לשימוש בחומר הנלמד, ו"מנווטת אותו לבצע העברה. סטודנט המתאמן בשיטה זאת עוסק באופן פעיל ורפלקטיבי במצבים שדומים למצבים אמיתיים בשדה. המאמר מדגים ניתוח אירוע ומעלה הצעות אופרטיביות לשילוב השיטה בתכנית הלימודים. (ציפורה שויצקי)

מטרת המאמר לבחון את שימושיו של התלקיט ככלי להערכת הישגים בחינוך הגופני. במאמר מועלות שתי טענות עיקריות: א. למרות שכיחות השימוש במבדקי תוצאה בשיעורים לחינוך גופני, ניתן להפיק תועלת רבה מהתלקיט ככלי להשבחת הלמידה של מיומנויות מוטוריות אישיות וקבוצתיות. ב. כדי שמורים לחינוך הגופני ישתמשו ביעילות בתלקיט בעבודתם המעשית במסגרות למידה בית ספריות, יש לאפשר למתכשר להוראה להכין תלקיט ולהיחשף ליתרונות של כלי זה כבר בשלבים מוקדמים של תהליך הכשרתו. (סימה זך, רוני לידור)

כתבה עיתונאית אשר מעלה את הדאגה של הורים ומורים בארה"ב לגבי כמות שיעורי הבית ותפיסתם כ"עונש", והמעבר לגישה של מתן שיעורי בית מדודים – מבחינת כמות והזמן הנדרש לביצועם, ורלוונטיים – על ידי מתן מטלות שיאפשרו לתלמידים לקשר בין חומר הלימוד לחוויות מציאותיות בחיים בכלל ובחייהם בפרט. מתברר כי שיעורי הבית חזרו שוב להיות על הפרק ונתפסים כאמצעי למידה, בשונה מתפיסתם בשנות ה-90 כדרך לפתח מיומנויות של משמעת עצמית ושינון. (Shelly Widhalm)

ייחודו של המחקר הוא בכך שהוא בוחן את מורכבות הקשרים בתפיסותיהם החינוכיות והאפיסטמולוגיות של מורי-מורים הנחשבים למומחים בתחומם, ובזיקה לתחומם. המחקר משלב גישה כמותית וגישה פרשנית-איכותית ובוצע על מדגם של 56 מורי-מורים המכשירים סטודנטים להוראה בבית הספר היסודי. הממצאים מרמזים על קושי בהתכנות לטיפוח תפיסות חדשניות בקרב המתכשרים להוראה, לנוכח העובדה שבקרב קבוצה גדולה יחסית של מורי-מורים בוטאה אחיזה בהשקפות חינוכיות מסורתיות, וגם לנוכח העובדה שנחשפו סתירות בהשקפות מורי-המורים ובאמונות האפיסטמולוגיות שבבסיסן. המחברים ממליצים לפתח מסגרות למידה משותפות לקבוצות שונות של מורי-מורים במהלכן יהפכו ההשקפות להיות מושא לניתוח בתהליך רפלקטיבי. (תמר לוין, אריאל חורין)

המחקר בחן מהי תרומתם של "סוכני" הקליטה השונים ומרכיביה לשביעות רצונן של המורות המתחילות מעבודתן ולתחושת מחויבותן להמשיך בה. הועבר שאלון בקרב 198 מתמחות בהוראה אשר השתתפו בסדנאות הסטאז' במכללת לוינסקי לחינוך בת"א בשנת תשס"ג. נמצא כי קיים קשר חיובי בין מרכיבי התמיכה, ובין רמת התמיכה של כל סוכני הקליטה בבית הספר לבין שביעות הרצון מהתפקיד, מה שמצביע על החשיבות הגדולה של מתן התמיכה, על כל מרכיביה, על ידי כל הסוכנים. מרכיב הקליטה היחיד שנמצא כמנבא את שביעות הרצון והמחויבות היה המרכיב של הכנסה לתפקיד אשר כלל יידוע לוגיסטי והכנסה במישור הפדגוגי. נמצא כי יחסה של המנהלת ומעורבותה בקליטה הוא בעל חשיבות רבה והמחברות ממליצות כי היא תובהר למנהלות ביחס לתפקידן בקליטת המתמחה, ובעיקר בהכוונתה בראשית השנה. (שרה שמעוני, חוה גונן, טל יעקבי)

המחקר עוסק בתיאור מהלך הקריירה של 11 מורי מורים בעלי ותק בהוראה על ידי מחקר נרטיבי: איסוף נרטיבים דבורים על שלוש תקופות בחייהם המקצועיים וניתוחם בעזרת שיטתו הרב-ממדית של בארת לניתוח יצירות ספרותיות. ניתן לדמות את ההתפתחות של מורי המורים כתהליך התבגרות, אשר בעקבותיה הראיה הופכת להיות מפוכחת יותר. הממצאים הראו כי מורי המורים עברו שינויים בתפישתם את עצמם, תפקידם ואת הסטודנטים, ושהם עסוקים בעשייה ובהתחדשות למרות שלב הקריירה המאוחר בו הם מצויים. ההסברים לתופעה זו נעוצים בסביבת העבודה וכן בביוגרפיה האישית של מורי המורים הכוללת שינויים וחוויות של הצלחה. (מירב אסף, רקפת שחר, ורד טוהר וענת קינן)

המחקר מבקש לעמוד על תפיסותיהם של אנשים מבוגרים, המעידים על כך, שהשפעתו של מורה מסוים עליהם הייתה בעלת משמעות מיוחדת, ולבחון את טיבה של ההשפעה הזאת עליהם. השערת המחקר היא כי השפעתו של "המורה המשפיע" חורגת מרובדי הקניית ידע, מושגים ומיומנויות למידה ונוגעת ברובדי עומק של התלמיד, שבהם הוא מתלבט בשאלות-יסוד ומעצב את קיומו. בשונה ממחקרים קודמים שבדקו את "המורה האידיאלי" מחקר זה פנה לאנשים מבוגרים ומבקש לעמוד על תפיסתם כעבור שנים, בפרספקטיבה של זמן, את ה"מורה המשפיע" שהיה להם בילדותם או בנעוריהם. תשובות הנחקרים מעידות על כך, ש"המורה המשפיע" בעיניהם, אכן משפיע על ממדי עומק בקיום האדם. מסתמן כי "המורה המשפיע" משפיע על התלמיד בשני תחומי-על: בממדים של הומאניות ובממדים של אינטלקטואליות (ישעיהו תדמור).

המחקר מנתח הצעות פדגוגיות של מורים חונכים ותגובות של מורים מתחילים. במחקר נותחו 64 שיחות בין 16 מורים חונכים ותיקים לבין המורים המתחילים אותם חנכו. הניתוח מגלה מאמצים גדולים של החונכים להימנע ממתן הצעות ישירות, וגוף נתונים שכולל רעיונות והצעות בלתי ישירים. לשליש ממאגר זה ניתנו תגובות ע"י המורים המתחילים. נראה שדפוסי השיחות שנצפו ניתנות להסבר ע"י הפילוסופיה של תוכנית החונכות שהתבססה על הדגם של אימון קוגניטיבי שהמשתתפים במחקר נטלו בה חלק וכן ע"י מאפיינים קונטקסטואליים שונים. (Strong, M., Baron, W.)

מישל מרטין, יועצת ארגונית נחשבת בתחומי החינוך וההדרכה בארה"ב מציעה מודל של צמיחה אישית בגישה מתוקשבת היכול לשמש השראה גם למורים ותיקים. מרטין, שהייתה חסרת רקע באינטרנט מציעה שורה של תובנות על תהליך למידה בסביבה יוצרת באינטרנט שיש בו כדי להעצים אנשי חינוך והדרכה. תוך כדי תהליך ההתפתחות האישית שעברה למדה מישל לתכנן ולכתוב בלוג איכותי, לשפר אותו וליצור תכנים איכותיים משמעותיים לעמיתים. מישל גם למדה להקים מאגר ידע מבוסס WIKI. במסע ההתפתחות האישית שעברה היא נחשפה לפוטנציאל של סביבת למידה מותאמת אישית ולניצול הפוטנציאל שלה. כל התהליך שעברה בכניסה לעולם מתפתח באינטרנט של 2.0 WEB הביא בעקבותיו העשרה של תחומי עניין והעצמה אישית.

המאמר מציג מודל ללמידה אסטרטגית של מלים חדשות בהקשר טקסטואלי כפתרון למחלוקת בין גישת ההוראה הישירה לבין למידה אקראית של מילים חדשות. המודל נוגע לשלוש צלעות משולש הלמידה האסטרטגית: הטקסט שבו מוצגת המילה החדשה ואפיונו כמעודד למידה; אפיוני המבוגר כמתווך הלמידה בין הטקסט ללומד; ואפיוני הלומד האסטרטגי של מילים חדשות. (לאה קוזמינסקי)

מאמר קצר שנכתב ע"י צוות תקשוב פדגוגי אירופאי ממנו ניתן ללמוד על הקשיים בדרך ליישום פורוטפוליו ממוחשב בהוראה (e-portfolio ). יותר ויותר מדינות באיחוד האירופאי משלבות פרויקטים של למידה מתוקשבת המבוססים על פרוטפוליו ממוחשב , אך המורים מתקשים להסתגל לדרך ההוראה ולדרך החשיבה של הוראה באמצעות פורטפוליו ממוחשב. המורים עצמם מעולם לא הוכשרו ללמוד וללמד באמצעות פורטפוליו ממוחשב ולכן הוחלט באיחוד האירופאי ליישם את פרוייקט Comenius project בשנת 2005 על מנת לחשוף אותם לתהליכים הטכנולוגיים הקשורים לניהול פורטפוליו ממוחשב. המיומנויות הטכנולוגיות מתוקשבות של ניהול למידה מבוסס פורטפוליו ממוחשב אכן נרכשו על ידי המורים , אך המרכיב הפדגוגי המהותי של הוראה ולמידה באמצעות פורטפוליו ממוחשב לא הופנם על ידי המורים שלמדו בסדנה המתוארת. ההכרה כי פורטפוליו ממוחשב אינו רק כלי להערכה אלא גם אסטרטגיית הוראה בפני עצמה עדיין לא הופנם על ידי המורים (Ruben Jans, Val?re Awouters).

המחקר בודק אילו סוגי שינויים עוברים מורים כתוצאה מהתנסות בסגנונות הלמידה שלהם בהקשר של התבוננות פנימית עם עמיתים ואילו היבטים בהקשר זה מאפשרים את השינוי. המחברים מציגים מודל אמפירי לפיתוח רגישות מורים להבדלי למידה אינדיבידואליים (ILD) שבו מורים אשר עוברים חוויות מדיטטיביות לגבי הבדלי למידה אינדיבידואליים בעצמם ואצל עמיתיהם, מעלים כתוצאה מכך את רגישותם ל-ILD. רגישות זו עשויה להוביל לשינוי באמונותיהם, מיומנויותיהם, וכן לעלייה בתוצאות חיוביות, שכאשר הן מתרחשות, הן יוצרות מעגל של משובים המחזק שוב את מרכיבי המודל וחוזר חלילה. (Melodie Rosenfeld, Sherman Rosenfeld)

המאמר מתאר מחקר שמטרתו הייתה לברר את הצורך בהערכה אמפירית של השפעות של קליטה על נשירת מורים מתחילים או שינויים בעבודתם(מעבר לבית ספר אחר). שלב הקליטה שונה משלב ההכשרה המתייחס להכשרה ולהכנה של מועמדים לפני ההעסקה ומשלב ההתפתחות המקצועית המתייחס להכשרה תקופתית, משדרגת ונוספת תוך כדי עבודה. תיאורטית שלב הקליטה אינו הכשרה נוספת והוא מתוכנן עבור אלה שסיימו את ההכשרה הבסיסית. תוכניות הקליטה נתפסות כגשר, המאשר להתנסות המעשית להפוך להוראה

אם אנו רוצים לסייע ללומדים לגבש פורטפוליו שתומך באמת בסוג ההערכה השואפת לשפר ולהעמיק את הלמידה עלינו לבחון אסטרטגיות הוראה המסייעות ללומד לספר את סיפור למידתו, אסטרטגיות המעודדות הנעה-עצמית. המטאפורה כאן היא של כלי ליצירת משמעות, מעבדה ליצירת משמעות מתוך הניסיון המצטבר. בהקשר זה הפורטפוליו חייב להציג את הסיפור כולו של הידע הנרכש. הפורטפוליו מבטא את הסיפורים המלאים של הלומדים על מה שהם יודעים, תוך ניסיון להסביר לאחרים מדוע הם מאמינים שהם יודעים. הפורטפוליו מייצג דעה נתמכת בעובדות, הלומדים מוכיחים מה הם יודעים באמצעות דוגמאות של עבודתם. הידיעה העצמית של הלומד ושיפור הבנתו לגבי מה למד וכיצד למד הם נדבכי יסוד בפיתוח האושיות של פורטפוליו ממוחשב מבוסס סיפור דיגיטאלי ( Helen C. Barrett)

מהם תחומי האחריות של חונך כאשר פעילות המורה המתחיל היא "על הסף" מבחינת איכותה? נחקרה השאלה עד כמה מורה חונך שקבל תמיכה בעבודתו החמיץ הזדמנויות לטיפול בקשיים בפניהם ניצבו שלושה מורים מתחילים. החוקרים טוענים, על בסיס המושג אחריותיות פרופסיונלית, שיש צורך בגישה מתוחכמת יותר לחונכות, גישה המשלבת תמיכה והערכה מבוססת-סטנדרטים, כפי שמוצג ברפורמות המוצעות בעת האחרונה. ככל שמאגר המורים המתחילים הולך וקטן, התופעה של הוראה "על הסף" להתפשט. ניתוח זה מעלה שאלות על מחויבויות מקצועיות של חונכים למורים חדשים ולציבור אותו הם משרתים. (Carver,C.L. & Katz, D.S)

המאמר מציג ניתוח אירוע המתאר ניסיון לעבוד עם מורה מנוסה כדי לעצב מחדש את ההוראה שלו, תוך שאיפה ליצור קהיליית לומדים. להצגת המקרה מטרה רב-רובדית: להציג סיפור קוהרנטי של ניסיון צנוע לעזור למורה מנוסה לעצב מחדש את ההוראה שלו בבית הספר בעל גישה מסורתית; להשתמש באירוע כדי לבנות מסגרת קונצפטואלית לניתוח למידה וחשיבה של מורים על מאפייני הוראה מרכזיים בהכנסת רפורמה; להציע תהליך של ניתוח של למידה של מורה שאינו מעורב בפרקטיקות חדשות ועושה כך בדרך מכוונת ורפלקטיבית. (Shulman, J)

“השלם גדול מסך חלקיו?" לדעת Shindler מיומנויות של שיתוף פעולה הן הכרחיות עבור תוכניות הכשרה של מורים, אשר צריכות לשאוף וליישם סטנדרטים של עבודת צוות ולמידה שיתופית.אלא שמעט מאוד קורסים באוניברסיטאות החדירו את העבודה המשותפת לפרקטיקת ההערכה שלהם. אחד מהגורמים לכך עשוי להיות תפיסה של חוסר תוקף לגבי שיטות אלו.מחקר זה עורך בדיקה כמותית לתוקף של כתיבת מבחן בעבודת צוות משותפת בשני מוסדות גדולים להכשרת מורים. הגדרת התוקף נעשתה על פי 4 ממדים של תקפות, מהימנות, יעילות והשפעה על הלומד: ממצאי המחקר מצביעים על כך שתנאים של הערכה שיתופית (collaborative assessment) הועדפו כאשר נבחנו מול ארבעתם.המשתתפים חשו כי בחינות משותפות היו הוגנות במהותן ובעלות ערך יותר מאשר בחינות אישיות, לאור העובדה שסיפקו בפועל ובאופן אפקטיבי הקשר של מיומנויות למידה. מעבר לכך, המשתתפים דיווחו על יותר מוטיבציה בלמידה, תעוזה מחשבתית וביקורתיות, ורמת למידה מעמיקה יותר תוך כדי התהליך.

מאמר זה טוען שמבחנים מספקים מידע לבחינת אחריותיות ואינם מהווים שיטה בפני עצמה. תוצרים מוצלחים יותר הושגו במדינות ובמחוזות, שהתמקדו בהיבטים רחבים יותר של אחריותיות, כולל השקעות בידע מורים ובמיומנויות, בניהול בתי הספר לתמיכה בלמידה של מורים ושל תלמידים ובשיטות הערכה המניעות רפורמות קוריקולריות ומשפרות את ההוראה. המאמר מציג גישה העושה שימוש אחר בסטנדרטים: לא כאמצעי לפיקוח ולתגמול או הענשה, אלא כאמצעי לשיפור ההוראה ולקידום התלמידים. (Darling-Hammond, L)