מורים והוראה

משיחות עם אנשי חינוך, עולה ששתי פנים להשתלמות. פעמים רבות היא תורמת רבות ליכולת המקצועית, מעניקה כלים ומעמיקה את הידע. מן הצד האחר, מורים מתלוננים על עומס ועל השתלמויות לא רלוונטיות. אז מה הופך השתלמות לטובה? בשנים האחרונות גיבש משרד החינוך כמה שינויים בתחום. אחד הבולטים שבהם הוא העברת מוקד הפיתוח המקצועי לתוך בתי הספר והקפדה על גמישות פדגוגית שתכליתה לתפור חליפה אישית לכל עובד הוראה, כחלק מצוות (לימור דומב).

במרכז הישראלי לחדשנות בחינוך מאמינים כי איסוף נכון ושיטתי של נתונים על תלמידים יכול לאפשר למורים לבחון את תוצאות מבחני התלמידים מזוויות שונות ובחתכים שונים, ולזהות פערים וחולשות של ילדים ספציפיים. בהתאם לכך, ניתן להכין תוכניות עבודה ממוקדות שיסייעו לסגירת הפערים בין התלמידים החלשים לשאר תלמידי הכיתה, ולקדם את המצטיינים שביניהם.כלי המדידה שמיישם תהליכים של איסוף נתונים שיטתי הובא על ידי המרכז לחדשנות מאוניברסיטת קולומביה שבארצות הברית, והותאם למערכת החינוך הישראלית (רווית שרף).

מטרת המחקר הנוכחי היא לתרום להבנה של העזרה הניתנת על ידי המורה דרך היזון חוזר לתמיכה בבניית ידע בין סטודנטים בחינוך הגבוה העובדים בקבוצות קטנות, בסביבה מקוונת שיתופית (Coll, Cesar Rochera, Maria Jose de Gispert, Ines).

במרבית הרצאות המרצים משתמשים במצגות פאורפוינט או Prezi , המנהג הזה רווח בקורסים רבים בקמפוסים ובהרצאות מקצועיות , אך בראיון מעניין עם החוקר Christof Wecker מתברר כי התרומה של מצגות בכלל ומצגות פאורפויינט בפרט היא שלילית מבחינת הלמידה הקוגניטיבית. ניתוח-מטא של 40 מחקרים מצא כי מצגות הפאורפוינט יוצרות רדידות בתהליכי הלמידה והם משמשות יותר כלי עזר למרצה ופחות ללומד. מרצים טובים הם אלו ששואלים שאלות ומעוררים עניין ולא אלו שנצמדים בהכרח למצגות פאורפויינט. המילה המדוברת היא הרבה יותר אפקטיבית מאשר המצגת החזותית והנטייה של הלומדים להתרכז באמצעים חזותיים פוגמת לעתים בפענוח הקוגניטיבי של המילה הכתובה .

מחקר זה זיהה שהמאפיינים של המורה הם אינדיקטורים של כריזמת הוראה ואז פיתח שאלון להערכת הוראה בהתבסס על אינדיקטורים אלה. הניתוח הסתכם באינוונטר של כריזמת הוראה בכיתה במכללה, בן 23 פריטים, הכולל ארבעה גורמים: ידע, תכונות אופי, טכניקות הוראה והומור (Yun-Chen, Huang; Shu-Hui, Lin, 2014).

בעידן של עתירות במבחני מדידה ומבחני הישגים בבתי ספר בארה"ב ( וגם בישראל) קשה לדמיין מורה המסוגל להעריך תלמידים ללא מבחנים, אך Joanne Yatvin , מורה לאנגלית ומדריכת מורים לאנגלית באוניברסיטת פורטלנד ( מנהלת בית ספר לשעבר) סבורה כי הדבר אפשרי ואפילו רצוי. היתרונות של הפחתת משטר הבחינות בבתי הספר הם משמעותיים ויכולים לתרום רבות למוטיבציה של הלומדים. ניתן להעריך תלמידים באמצעות מעורבות שלהם בפרויקטים , בקבוצות למידה ומטלות כתיבה מגוונות . בתקופה שבה ניהלה ביה"ס יישמה הכותבת את הפילוסופיה החינוכית הזו הלכה למעשה והצליחה לשפר את הישגי התלמידים ( Joanne Yatvin).

מאמר זה עורך חקר מקרה של מורה מתחיל תחת הרקע של הרפורמה בתכנית הלימודים החדשה.חקר מקרה זה מתאר בעיקר ארבעה אירועים מרכזיים בהתפתחות המקצועית של מורה מתחיל בהתבסס על המושג הוראה רפלקטיבית במהלך שנת הוראה אחת (Ying, Guo ; Yu, Zhan , 2014).

המאמר הנוכחי דן ובעיקר בשאלה אם ייתכן שבוגרים של תוכניות מצוינים להוראה אינם שורדים במערכת החינוך בשל היותם בעל כישורי-יתר בהשוואה לשאר המורים במערכת. במאמר ארבעה חלקים . החלק הראשון עוסק בשאלת המורה האיכותי ובכישוריו. החלק השני מתאר בקצרה את מאפייני התוכניות למצוינים להוראה במכללות לחינוך, החלק השלישי דן בתופעת הנשירה מהוראה וסיבותיה, והחלק הרביעי מתמקד בסוגיית "כישורי-יתר" ( over-qualification ) והשלכותיה על מורים בעלי נתונים גבוהים ( ציפי ליבמן) .

אתר פדגוגי משובח באינטרנט נבנה ופותח ע"י יניב גת , מחנך כיתה ו' (בי"ס "אהבת-ציון" תל-אביב) ומדריך לחינוך-לשוני בשילוב תקשוב בת"א. מטרת האתר העיקרית היא סיוע בעבודת ההדרכה תוך שיקוף תהליכי הוראה ולמידה בחינוך הלשוני ושיתוף בכלים דידקטיים לעבודה בשטח. יניב גת זכה לאחרונה בתואר מורה מצטיין תקשוב ארצי מומלץ .

מאמר זה פונה לאסטרטגיות כדי לדון בהשפעה של עומס העבודה על פרקטיקות ההוראה בהשכלה הגבוהה. בייחוד, המאמר מתכוון לגלות את התיאוריות ואת ההנחות הטקטיות השוכנות בבסיס התפיסות של הוראה איכותית במדעי החברה. תוך שימוש בגישה האתנוגרפית, המחקר חשף שהאסטרטגיות שבהן השתמשו אנשי הצוות מקושרות לאופן שבו הם מזהים את עצמם: כחוקרים או כמורים "טובים", ומדגיש את חוסר ההתאמה בין הערך שהאקדמאים מעניקים להוראה איכותית לבין מה שהאוניברסיטאות מתגמלות (Hemer, Susan R., 2014).

כמה תובנות מעניינות שמביא ג'יי הורוויץ במאמרון חדש שלו על מבחנים וסטנדרטים בעולם . "פרופסור לארי קובן כותב שהסטנדרטים החדשים, והמבחנים שאמורים להעריך אם תלמידי ארה"ב עומדים בהם, מהווים התירוץ החדש למכירת חומרה ולומדה לבתי הספר. עבור החברות שמפתחות ומוכרות את המבחנים האלה מדובר ברווחים של עשרות מיליוני דולרים. בנוסף, למבחנים האלה השפעה גדולה על יום הלימודים בבית הספר, כאשר שעות למידה יקרות מוקדשות להם, וחלק ניכר ממערך הלימודים מופנה להכנה לקראתם. יש כאן מקרה של הזנב שמכשכש בכלב, כאשר כמעט לכולם ברור שבארה"ב בתי הספר נדרשים להתאים את עצמם למבחנים במקום שהמערכת תפתח שיטות הערכה שבאמת בודקות את הלמידה שאמורה להתרחש בהם" ( ( ג'יי הורוויץ ) .

הוראה הדדית, (Reciprocal Teaching (RT, הינה גישת הוראה באמצעות דיאלוג, מוכחת ניסיונית, לשיפור הבנת הנקרא באוריינות. ארבעת ההיבטים האיסטרטגים המסורתיים עליהם מתבססת הוראה הדדית, הינם, תחזית (predicting), הבהרות (clarification), הצגת שאלות, (questioning) וסיכום (summarizing). ארבע איסטרטגיות קוגניטיביות אלה ששימשו לצורך לימוד הבנת הנקרא בגישת ההוראה ההדדית, עברו יישום לתמיכה בתלמידים בפתרון בעיות מתימטיות (Kylie Meyer).

חקר מקרה אתנוגרפי זה בחן את ההשתתפות של מורים בבית הספר התיכון בהתפתחות מקצועית הממוקדת בטכנולוגיה. על ידי זיווג של פרספקטיבה הקשורה לדיאלוג לגבי זהות המורה עם ניתוח ברמת המיקרו של נרטיבים, הממצאים הממצאים מצביעים על כך שהמורים משתמשים בשפה ובמשאבים סמיוטיים אחרים כדי להביע את הזהות שלהם כמו גם כדי להכיר, להרחיב ולהתנגד לתביעות הזהות של האחרים (Curwood, Jen Scott, 2014).

מאמר זה תורם לספרות המקצועית המסבירה איך מורים לומדים על מקצוע המתמטיקה ואיך בתי ספר ומחוזות במדינה יכולים לתמוך בלמידת מורים שתשפר את למידת התלמידים ותכניס סטנדרטים משתנים וחומרי למידה חדשים להוראה מעשית. הממצאים במחקר זה רלוונטים להטמעה של רפורמה בתכניות הוראה שאפתניות במתימטיקה דרך שינוי הידע וההוראה המעשית של המורים (Min, S., Garrison Wilhelm, A., Larson, C. J., & Frank, K. A).

כיצד מערכת סקרים ממוחשבת שפותחה בתכנית קרב מאפשרת לקיים הערכה באופן המקדם דיאלוג בין בעלי עניין בתוך ומחוץ לבית-הספר, בהתבסס על קולם של התלמידים. בית-ספר שבוחר לקיים משובי תלמידים ממלא טופס הזמנה מקוון. במועד שנקבע התלמידים נכנסים לכיתת המחשבים בבית-הספר וממלאים את המשוב על התכניות שנבחרו. המערכת מציעה שלושה סוגים של שאלוני משוב לתלמידים, בהתאם לשכבת הגיל ( אסף שטיין, אילן שינה, ענת שריד, נריה שחור והילה טל).

כאשר אנו מבקשים להעמיד את הלומד בפני תהליך למידה רציני, נרצה שהוא יתמודד עם משימות קשות ומורכבות. לעיתים אנו מתקשים להבחין בין "קשה" לבין "מורכב" ואז אנו מעמידים את הלומד בפני אתגר שאינו רלבנטי למטרות הלמידה. המאמר המצורף מסביר באופן מאיר עיניים ששאלה קשה היא שאלה שנדרש מאמץ לענות עליה, ושרוב האנשים לא ידעו לענות עליה. לרוב היא תתבסס על הזיכרון של הלומד לעובדות.

פרופסור אמריטוס לארי קובן , מטובי החוקרים בעולם בנושאי תהליכי למידה ושינוי חינוכי, טוען במאמר זה כי אם באמת רוצים לדעת ולהבין מורים, הוראה, למידה, ותלמידים, יש להקדיש זמן לצפייה ולהאזנה בכיתה בשחקני המפתח היוצרים את השיעורים. ולכן, מחקר בכיתה הוא חיוני להבנת האופן שבו ההחלטות של קובעי המדיניות שכוונו לשיפור תכנית הלימודים וההוראה מוצאות לפועל (Larry Cuban, 2014).

אנחנו נכנסים לישורת האחרונה של שנת הלימודים ותלמידי ישראל עוזבים את שגרת הלמידה לטובת חזרה אינטנסיבית על כל מה שלמדו לקראת המתכונות ובחינות הבגרות. כיצד נבצע חזרה אפקטיבית ומעניינת? האם פשוט ללמוד שוב את החומר מההתחלה? האם לסכם ולהגיש להם את הכול בדפים עמוסי טבלאות? מהו היתרון היחסי של המורה על פני מיקודיות למיניהן? ( חובב יחיאלי).

המאמר מתאר את שיטת ההוראה של מורה בבית ספר יסודי בארה"ב המשתמש בדגם SOLE כדי לאתגר את תלמידיו ולאפשר להם ללמוד בדרכים יצרתיות. המאמר מתאר את דרך הוראה של המורה (Natasha Scripture, 2014).

כדי למדוד מיומנויות חשיבה מסדר גבוה כדאי לשלב את הטכנולוגיה בתהליך ההערכה. כך עולה מהמחקר של Yigal Rosen ו-Maryam Tager שהוצג בכנס ה-IAEA שנערך לאחרונה בישראל. במסגרת המחקר הוצגה בפני 190 תלמידים בני 14 (מארצות הברית, בריטניה, סינגפור ודרום אפריקה) דילמה – האם להכניס חלב אורגני לקפיטריה של בית הספר, והם היו צריכים לקבל החלטה ולכתוב המלצה לגביה על סמך מידע במגוון אתרי אינטרנט. על התלמידים היה למיין את האתרים השונים, לנתח את המידע המוצג בהם, לאסוף טענות ועובדות, לארגן אותן ולקשר ביניהן, להחליט מה חשוב ורלוונטי לצורך בחירת החלופה המועדפת ולכתוב המלצה לגביה. משימה כזאת משלבת מיומנויות של המאה ה-21, כמו חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות, ניתוח והערכת מידע וכן בניית טיעון ( תמר אבירם).