מורים והוראה

הגב' נסרין זערור מלמדת את מקצוע מוט"ב בבית-ספר תיכון בדרך מאתגרת ומעוררת עניין . היא חושפת את התלמידים לנושאים מעניינים וחשובים לדוגמה, הקרינה, מחלת הסרטן, האנרגיה, הסביבה ועוד בתחילת כל שיעור היא מקשרת את הנושא לאירוע אקטואלי וכך נוצרת אווירה של עניין. בנוסף היא מנסה לגוון את דרכי ההוראה. דוגמא נוספת לדרכי הוראה היא הלמידה סביב המשחק הלימודי. בשנה האחרונה פיתחו התלמידים משחקים לימודים מאוד מעניינים ועניינו את כל התלמידים האחרים. מה שהעלה בקרבם את הדימוי העצמי שלהם. מאמר וראיון עם המורה נסרין זערור מתוך כתב העת מוט"ב כעת, גיליון מס' 6, תש"ע, 2010.

מכללת בית ברל הקימה יחידה חדשה בשם "פורשים כנף". מדובר ביחידה אקדמית תומכת, שתסייע למורים מתחילים להתמודד עם קשיים בעבודתם במשך שנת ההתמחות ובשנתיים שאחריה. המטרה המרכזית להקמת היחידה היא לסייע במניעת נשירה של מורים מתחילים ממערכת החינוך. בראש היחידה עומדת ד"ר דליה עמנואל. כידוע נמצא במחקרים, שנערכו בשנים האחרונות, כי כמחצית מבוגרי המכללות לחינוך אינם מתחילים לעבוד בהוראה או נושרים מהמקצוע תוך שלוש שנים מסיום לימודיהם. בראיון לקו לחינוך מציינת ד"ר עמנואל, כי היחידה הוקמה מכיוון שמערכת החינוך מאבדת מורים צעירים רבים מחד , וסובלת מהיעדר לדבריה, הקמת היחידה מסמנת לקיחת אחריות של המכללה על בוגריה. ד"ר עמנואל טוענת, כי היחידה היא חידוש בקנה מידה ארצי במכללות להוראה, ומביעה תקווה שמכללות נוספות יפתחו יחידה דומה.

ההתפתחות המקצועית במדינות ה- OECD נתפשת בהיבט של הקשר לשינויים מתמידים בסביבות החינוך ובמערכות הלמידה וההכשרה. מדובר באוכלוסיית לומדים יותר הטרוגנית, בפילוסופיות הוראה המדגישות למידה עצמית ובתחומי אחריות גדלים והולכים של מורים יחד עם התחזקות האוטונומיה של בתי-הספר. דו"ח זה מבוסס על נתוני ה- TALIS ומנתח התפתחות מקצועית של מורים, נושא החוזר ועולה רבות בדיווחים ובסקרים בשנים האחרונות . ככל שמורים נוקטים יותר בגישות קונסטרוקטיביסטיות בהוראה כך הם משתתפים יותר בפעילויות התפתחות מקצועית מגוונות ומשתפים פעולה בפעילויות בתוך בית הספר ( Scheerens, J).

במקביל לרצון לשפר את הישגי התלמידים ולהדגיש את ערכי הלאומיות היהודית-ישראלית, מתרחשת בימים אלה במשרד החינוך תחילתה של רפורמה חינוכית שקטה ועמוקה, רפורמה אשר תשנה את פני החינוך בארץ. כן, כן, ימות המשיח נחתו עלינו לטובה עם השנה החדשה. במסגרת מדיניות "אופק חדש" קיימת התחייבות לבצע הערכת מורים על-ידי מנהלי בתי הספר. הרשות הארצית למדידה ולהערכה (ראמ"ה) יחד עם המכון הישראלי למנהיגות בית ספרית אבני ראשה פיתחו כלי להערכת מורים. אחרי הפיילוט וההרצה הראשונית של הכלי הוא יוצא לדרך באמצעות השתלמויות מנהלים.

בבתי הספר מקדשים את התחרות, את ההישגים המדידים ואת הלימוד הפורמאלי לתכלית מעשית. אך התלמידים זקוקים למורים שאינם מסתפקים בכך, אלא מחפשים דרך קבע אחר משמעות .במחקר בשם "על מה משפיע המורה המשפיע?" שהנחה פרופסור ישעיהו תדמור (חינוך כחוויה קיומית, 2007) נבדקה השאלה כיצד תופסים אנשים את "המורה המשפיע" שהיה להם בתקופת לימודם בבית הספר. עולה מן המחקר כי כוחו של "המורה המשפיע", או כוחה של "המורה המשפיעה", כפי שנצרב בזיכרון של התלמידים לשעבר, לא התבטא דווקא בבקיאותו או בבקיאותה של המורה בידע או בדרך הוראת הידע, גם לא בממדים מקובלים אחרים בהגדרת תפקיד המורה. מתגלה בבירור, ש"המורה המשפיע" ו"המורה המשפיעה" הם מי שנגעו בנשמותיהם של התלמידים, מי שעצבו את זהותם, מי שהמגע החינוכי אתם היווה חוויה לתלמידיהם.

מסמך הנחייה של משרד החינוך מחודש אוגוסט 2010 לגבי מטרות ודרכי הוראה הנדרשים ע"י המורים כיום בכיתה מבחינת הבניית הידע ומבחינת פיתוח החשיבה. על מנת לחזק את יכולת ההשוואה של תלמידים ואת היכולת שלהם להעביר תבניות חשיבה המאוזכרות במסמך זה לתכנים אחרים, על המורה להיות ער לתכנים מתאימים נוספים (חלקם מחיי היומיום וחלקם מתחומי תוכן נוספים), בהם יוכל לחזור ולתרגל עם התלמידים את יכולת ההשוואה שרכשו. דיון מטה-קוגניטיבי שיעסוק בעקרונות ההשוואה ובהיבטים הכלליים שלה יסייע אף ליכולת ההעברה. במסמך מובאות דוגמאות שונות.

במהלך שני הדורות האחרונים פיתחו המורים לסוציולוגיה עשרות דרכים להוראת נושאי הלימוד ומאות רבות של מערכי שיעורים ופעילויות למידה הוראה. אחד מן היסודות המגבירים את העניין בלמידה הוא הגיוון. הרשימה שהכין ניסן נוה אמנם מיועדת למורים המלמדים סוציולוגיה בבתי ספר תיכוניים , אך היא רשימה יעילה לכלל המורים המלמדים במערכת החינוך ויכולה גם להציע רעיונות לפרחי הוראה במוסדות להכשרת מורים. ראוי לבחון את התאמתה של דרך ההוראה לנושא הלימוד, לשלב בלמידה ולמאפיינים של אוכלוסיית הלומדים וכן להפעיל מעת לעת עיקרון של ש"ש (שובר שגרה!). הרשימה פורסמה בבלוג של ניסן נווה.

פרופסור גרגורי מוזס , פרופסור לפיסיקה הנדסית באוניברסיטת Wisconsin at Madison זכה לדברי שבח בזכות יוזמתו לשנות מהיסוד את הפרדיגמה הקיימת של "הרצאות-שיעורי בית" בקורסים שהוא מלמד. במקום לצפות בהרצאה של המרצה בקורס ולבצע מטלות אחרי כן מחוץ לכיתה , הסטודנטים נדרשים לצפות בזמנם הם בהרצאות המוקלטות של המרצה באינטרנט. בהגיעם לאוניברסיטה לשיעור הופכת הכיתה להיות מעבדה ללמידה פעילה שבה הסטודנטים מנסים לפתור בעיות על יסוד ההרצאות המצולמות שצפו בזמנם החופשי בבית. כל התהליך הזה מתחולל בהנחיה ישירה של עוזרי הוראה ופרופסור מוזס עצמו בכיתה העוברים בין הסטודנטים ומנסים להנחות אותם ולסייע בפתרון הבעיות. בצורה כזו הלמידה היא פעילה ושיתופית והמרצה לומד להכיר יותר מקרוב את הסטודנטים באופן אישי .

כחלק מתוכנית פיתוח מקיפה באוניברסיטאות התורכיות נערכים שם בשנים האחרונות מאמצים להגביר השילוב של האינטרנט ושיטות ההוראה המתוקשבות המתקדמות בפקולטות שונות. לאחרונה נתפרסם בכתב העת השפיט Computers & Education מאמר של חוקרים תורכיים המציגים את היתרונות של שיטות ההוראה החדשניות והפדגוגיה החדשנית ששולבו בליבת הלימודים בפקולטה למינהל עסקים שם . אחת מדרכי ההוראה החדשניות שננקטה בתהליך הלמידה המתוקשב היא שיטת הוראה מאותגרת בעיות (problem-based learning ) אשר יושמה כחלק מהוראה ולמידה בקורסים מתוקשבים בלמידה מרחוק. ממצאי המחקר מלמדים כי שיטת הלמידה מאותגרת הבעיות בסביבה מתוקשבת אינה רק אמצעי להשבחה קוגניטיבית של הסטודנטים , אלא דרך להגברת השייכות של הלומדים לקהילת לומדים. הסטודנטים שלמדו בשיטת למידה מאותגרת בעיות לא רק הצליחו יותר בלימודיהם אלא גם תפקדו טוב יותר כחלק מקהילת לומדים המחויבת ללמידה שיתופית מקוונת ( Baturay, Meltem Huri; Bay, Omer Faruk).

במרבית הקורסים הנערכים במכללות ובאוניברסיטאות קיימת מתכונת מסורתית של הגשת תרגילים, פרויקטים וכדומה. בדרך כלל, הידע המופק בקורס מצטבר במגירה של המרצה ולעתים במגירה הפיזית או הקוגניטיבית של הסטודנט. יש מרצים המנסים לשנות מתכונת זו בלמידה ויוצרים בלוג קבוצתי משותף לסטודנטים ולמרצה בו מועלים הפרויקטים ועבודות החקר. הבלוג "עבודת כיתה" הוקם ע"י המרצה ד"ר הדס וינברגר, מרצה וחוקרת במכון הטכנולוגי חולון . הבלוג הזה מציג ומתאר עבודות סטודנטים במחלקה לטכנולוגיות למידה במכון הטכנולוגי חולון. מטרות (התוצרים): 1. פיתוח תכנים בעברית, 2. גיבוש עצמי למידה וסביבות למידה מבוססות טכנולוגיות ווב. 3. המחשת יכולת – כמו גם תיאוריות ומתודולוגיות מהספרות (גם פרסומים של המרצה הפעילה כאן) ראו לדוגמא: מבחר עבודות בנושא ספריות דיגיטליות, מציאות מועצמת, וויקי ועוד ועוד). מעיון וקריאה בבלוג "עבודת כיתה" נראה כי הוא הפך לבסיס ידע שיתופי של הקורס כאשר עבודות החקר הופכות לנחלת הכלל ומעמיקות את הידע של הלומדים.

אתר שפ"י תיעד את עקרונות ההשתלמות "המעבר מהוראה להנחיה ביישום תוכנית כישורי חיים". הנחת היסוד של ההשתלמות הייתה כי תפקיד היועצים לסייע למחנכים ליצור דיאלוג קבוצתי מצמיח. יצירת דיאלוג כיתתי מסוג זה מחייב את המורה להשתמש בכלי הנחיה המקדמים הקשבה, ערבות הדדית קבוצתית, והעצמת הפרטים השייכים לקבוצה. כלים אלה שונים בחלקם מכלי ההוראה המקובלים והידועים למורים. מטרת מסמך זה לאגם את הידע, התובנות, התרגילים והסדנאות אשר ייושמו ופותחו ביומיים אלה. חומרים אלה יכולים לשמש כלי עבודה למדריכים, מורים וליועצים בבואם לעבוד על נושא ההנחיה. כל הכתוב במסמך זה מתבסס על תיעוד העבודה שנעשתה בקבוצות השונות. כל הכתוב במסמכי ההשתלמות מתבסס על תיעוד העבודה שנעשתה בקבוצות השונות.

ד"ר חנה קורלנד ממכללת אורנים בדקה כיצד תופסים מנהלי בתי ספר יסודיים את הערכת המורים. המחקר החלוצי בדק 12 מורים מאזורי הצפון , והעלה שמצד אחד המנהלים רואים בהערכת עבודתם של המורים כלי חשוב התורם להתפתחות המקצועית של המורים, לאיכות ההוראה ולהישגי התלמידים, אך מצד אחר ההערכה שמנהלים רבים נותנים היא חד-כיוונית ולא מקצועית. המחקר מראה שאת עיקר העדויות על ביצועי המורים אוספים המנהלים עצמם, והם "מרבים להשתמש בהערכה סמויה מניפולטיבית, אינטואיטיבית ומזדמנת וממעטים להשתמש בתהליכי הערכה שיתופיים , עקביים ושיטתיים , הכוללים כלים ותבחינים מובנים , תקפים ומהימנים". ד"ר קורלנד קובעת כי מניתוח פעולות ההערכה שעליהן דיווחו המנהלים עולה "מנהיגות שהיא ברובה בירוקרטית, היררכית ומשתמשת רבות בהערכה כאמצעי לשליטה". החוקרת ממליצה על מעורבות ושיתוף של המורים בתהליך הערכתם. המלצה זו באה לידי ביטוי במודל ההערכה שפיתחה ראמ"ה עבור "אופק חדש".

יעדים" הוא פרוייקט ייחודי שמפעיל בית הספר "רוגוזין" במגדל העמק בשיתוף הקיבוץ העירוני של מגדל העמק. קבוצת מורים חיצונית המורכבת מחברים בקיבוץ המחנכים לוקחת את הכיתה לחסותה מתחילת התיכון ועד לסיום הלימודים. הקבוצה משתפת פעולה עם ביה"ס ועובדת לצד המורים שלו במסגרת מערכת השעות, אולם היא עובדת רק עם כיתת "יעדים" ושומרת על לכידותה כקבוצה מגובשת ונפרדת משאר בית הספר. לרוב חבריה תעודת הוראה ולכולם רקע אקדמי והכשרות בתחום החינוך. אבי אבירם מנהל "רוגוזין" מסביר שלמרות העובדה שמורי "יעדים" מגיעים לבית הספר כקבוצה אחת ואינם חלק רשמי מחדר המורים , הם בני בית במקום: " מהרגע הראשון הם נכנסו לבית הספר כחלק מהצוות. הם נמצאים בחדר המורים עם שאר הצוות, הם יושבים בישיבות, אין הפרדה בכלל". אם בשלב הניסיוני ביקשו לוודא שהתלמידים לא ינשרו וייפלטו מהמערכת , כיום כיתת "יעדים" היא כיתה במסלול לבגרות עיונית מלאה, ותלמידיה שואפים הרבה מעבר למה ששאפו נערים בסיכון במגדל העמק במחזורים קודמים.

מצגת יעילה וממוקדת שהוכנה ע"י מורי המורים לחינוך גופני במכללה האקדמית בוינגייט . יתרונות למידה שיתופית : בונה תרומה קולקטיבית של כל התלמידים . מחקר בלמידה שיתופית נעשה במקצועות רבים . מעט מאד מחקרים נעשו בתחום החינוך הגופני . תכנים מומלצים ללמידה בשיטת הלמידה השיתופית בחינוך הגופני . אלמנטים הכרחיים של למידה שיתופית. פיתוח נושאי לימוד בהקשר של למידה שיתופית. שיטות מקובלות להוראה שיתופית .

הרשות הארצית למדידה והערכה ( ראמ"ה) בראשות פרופסור מיכל בלר פיתחה מודל חדש להערכת מורים הפועלים במסגרת "אופק חדש". המודל משתף שלושה גורמים בפעולת ההערכה: מנהלי בתי הספר, הערכה עצמית של המורים באמצעות פורטפוליו שיוגש להערכה חיצונית וכן הערכה של גורם חיצוני. הציון שיתקבל מכל גורמי ההערכה ישמש לקבלת מועמדים לקביעות וכן למעבר לקידום בסולם החדש של "אופק חדש" . בדברי ההסבר למודל החדש מדגישה פרופסור בלר כי מדובר בפעולה מורכבת וקשה במיוחד, משום שאין מדדים מובהקים לביצוע פעולת הערכה. בלר טוענת שאין לקבל את המדד של רמת ההשכלה של המורים להערכת תפקודם, היות שהמחקר "לא מצביע על קשר חזק בין מדדי השכלה פורמליים לבין ביצועי תלמידים". פרופסור מיכל בלר גם שוללת את השימוש בהישגי התלמידים להערכת המורים, שכן מדד זה אינו מאפשר להבחין בין תשומות הקשורות למורה ומשתנים אחרים.

הוראה באמצעות חקר מקרים הולכת ותופסת מקום יותר נרחב כפדגוגיה יעילה בהכשרת המורים. המאמר הנוכחי מתאר את השילוב של הוראה ולמידה בשיטת חקר המקרים/אירועים באוניברסיטה אמריקאית המכשירה מורים ומחנכים לחינוך המיוחד. השיטה יושמה הן בקורסים באוניברסיטה והן בהתמחות המעשית של פרחי ההוראה בשדה. המאמר מדגים בדוגמאות שונות את היישום והייצוג של שיטת חקר המקרים/אירועים במהלך הכשרת פרחי ההוראה לחינוך מיוחד. נערכת השוואה בין חקרי המקרה השונים מבחינת תרומתם לתכני הלימוד מחד ולתהליך ההתמודדות של פרחי ההוראה מאידך ( Linda Lengyel . Lisa Vernon-Dotson ).

כיצד המורים למתמטיקה לומדים מתוך באינטראקציות עם עמיתיהם ומהאינטראקציות הללו? מאמר זה בוחן שני מבנים הקשורים זה בזה, המציבים את המורים למתמטיקה ללמוד לגבי הוראה כאשר הם יוצרים שיח ועובדים יחד. מבני שיח אלה, שהמחברת מכנה אותם , מצבי חזרה והתבוננות של הוראה (Teaching Replays) וחזרות על מצבי ההוראה (Teaching Rehearsals), ממקדים את המורים בייחודיות של הכיתה, כאשר הם מצוותים יחד תוך השתתפות בראייה מחדש (Goffman, 1981), של תהליכי ההוראה בכיתה. השיח השיתופי והמפגשים לניתוח מצבי ההוראה מסייעים להם לפתח ידע פעיל ומעודכן עבור ההוראה, ידע שנוצר משילוב עקרונות כלליים אך ממוקם בפרקטיקה של הוראה בכיתה. חזרות וניתוח חוזר של מצבי הוראה בכיתה הם משאב חשוב עבור הלמידה השיתופית הזו משום שהם יוצרים תובנה רגשית וקוגניטיבית בדיון ( Ilana Seidel Horn).

סקירת ביקורת בבלוג של ד"ר אריה קיזל אודות ספרה החדש של ד"ר מירה קרניאלי, סקרנות וחקרנות: אבני היסוד בהתעצמות המורה. הספר החשוב מבקש להחריג את תפקידו של המורה/מחנך מהוראת המקצוע בגבולות הכיתה אל עבר רוחב יריעה שהוא שלם ומלא יותר. קרניאלי עצמה כותבת כי "הצורך להטיל ספק, לשאול שאלות, ללמוד, לחשוף, לגלות, במקום לתת מיד תשובות שלעיתים אינן מוסמכות דיין, יסייע בחיזוק אישיותו של המורה כאדם אכפתי, רגיש וקשוב, המכיר במגבלות הידע שלו ומתוך כך מוכן ללמוד כדי להגיע למיצוי של הידע". ספרה של קרניאלי שיצא בהוצאת רמות-אוניברסיטת תל אביב מבקש להתמודד עם אחת השאלות המרכזיות של ההוראה: מה הם אותם רכיבים שיהפכו את המורה מעוד מורה, למורה משמעותי?

המאמר עוסק בתהליך הפיתוח ובדרכי ההפעלה של שיטה לזיהוי ולבחינה של התפתחויות בחשיבה מקצועית במהלך שיח בעיות. השיטה פותחה במחקרים שבחנו התפתחות חשיבה ורפלקציה במהלך אינטראקציה מקוונת בפורומים, ממוחשבים הממוקדת מקצועיות בין מורות מתחילות , בסדנאות התמחות ( סטאז' ). בכל הפורומים נקטו המנחות מדיניות של מינימום התערבות. בהשוואת קטעי ההשתתפות של המתמחות בפורום זוהתה אצל כמה מהן במהלך השיח יכולת להבחין בממדים רבים יותר של הבעיות שהועלו, באפשרויות מגוונות לפתרונן ובמסקנות המופקות מניתוחן. ממצאים אלו הושוו עם תיאוריות על התפתחות חשיבה מקצועית, התפתחות חשיבה בהוראה, התפתחות תוצרי חשיבה ולמידה ועוד. בדיאלוג בין הממצאים האמפיריים לתיאוריות פותחה השיטה לבחינת איכויות החשיבה המקצועית. ( צביה לוטן , שרה שמעוני) .

הדגם שמציגים הכותבים להתפתחות מקצועית משלב מרכיבים מכמה מקורות: דגמים קיימים המבוססים על העברה של טכניקות הוראה או על אימון התפתחותי רפלקטיבי, וניתוח הספרות העוסקת בשיפור בית-ספרי. הדגם שונה מדגמים קיימים בכך שהוא עושה שימוש בשילוב של שינוי מתוכנן מראש והכנסת שינויים לנוכח צרכים או מאפיינים הקשריים של בתי הספר והמורים. תהליך דומה של החלטות המונעות ע"י ממצאים העולים בתהליך תואר גם במחקרים אחרים ((Houtveen & Grift, 2007b. הדגם אינו קשור להוראה של תחום דעת מסוים אך באופן מעשי חשוב להשתמש בו להתפתחות מקצועית מתקדמת בהוראת המקצועות ולא להתמקד רק בגישות גנריות להוראה ( Kuijpers, J.M., Houtveen, A.A.M., & Wubbels, Th).