מורים והוראה

פרופ' יזהר אופלטקה: "מורה חדש קופץ ראש לבריכה בלי לדעת מה יש או מה אין בה". ד"ר דיצה משכית: "לא סתם הספרות המקצועית מדברת על חוויות של טביעה בים, נפילה מצוק, קריסה" הרבה פעמים מורים אומרים: 'מה יהיה אם אני לא אתחיל טוב?'. ואני אומר להם: 'בטוח שלא תתחיל טוב כי אתה מתחיל. בשנה השנייה תלמד מהטעויות ותשתפר'. מורים שאינם לומדים מהטעויות ובכל תחילת שנה הם עדיין מורים מתחילים לא ישרדו. הם יעזבו את המערכת, וטוב שכך" ( אור סופר) .

למידה שיתופית – מסגרת למידה־הוראה שהיא היפוכה של מסגרת ההוראה הפרונטלית – היא תהליך למידה דמוקרטי המתבצע בקבוצות קטנות המבוססות על יחסי גומלין והידברות בין הלומדים לבין עצמם. הלמידה השיתופית שוללת את ההוראה הפרונטלית מפי סמכות. היא מבססת את השיעורים על למידה בקבוצות קטנות המקיימות דיונים על נושאים ורעיונות מתחום המקצוע הנלמד. אל לנו לאבד תקווה. אפשר וצריך ללמד את המורים סגנונות שונים של הוראה ולמידה ולטפח בהם תכונות של יצירתיות, ביקורתיות, חשיבה רפלקטיבית, סקרנות אינטלקטואלית, אינטליגנציה רגשית, אלתור ומשחק, הומור עצמי ומנהיגות. ( יוסף אבינון ).

מוזיאון ארצות המקרא, ירושלים, 11 בפברואר 2013 . כ־120 אנשים, רובם מורות ומורים, הגיעו כדי לפגוש מקרוב כלי עבודה שאמור לפי הדוברים לשנות את "חוקי המשחק" בהוראה: צילומי וידאו של שיעורים כחלק מפיתוח מקצועי של מורים. במימון קרן טראמפ וביוזמת "היוזמה למחקר יישומי בחינוך" של האקדמיה הישראלית למדעים הובאו לארץ שני מומחים אמריקאים בעלי שם כדי להציג את הכלי החדש־ישן. ישן – משום שצילומי וידאו של מורים היו נפוצים כבר בשנות השמונים; חדש משום שהפעם מדובר בהעלאתם לרשת. "הרעיון הוא", הסביר אלי הורביץ, מנכ"ל קרן טראמפ, "שמורים יוכלו ללמוד אחד מהשני באמצעות הצילומים וניתוח שלהם" ( אמתי מור).

בדצמבר האחרון נפל דבר בתיכון "גארפילד" שבסיאטל, וושינגטון. ארבע שנים לאחר הוראה של מועצת המחוז שתלמידי התיכונים הציבוריים בסיאטל חייבים לגשת שלוש פעמים בשנה למבחן הנקרא Measures of Academic Progress, ובקיצור MAP, הבוחן את התקדמותם בקריאה, אלגברה וגאומטריה, המורים מסרבים לשתף פעולה. לדעתם, MAP משבש את מהלך הלימודים התקין בבית הספר ומסכל את המאמץ החינוכי שלהם ( נתן אונדהיימר) .

חונכות נתפשת מזה שנים כמרכיב חיוני של תוכניות קליטה אפקטיביות. עם זאת חשוב לבחון מה משפיע על הדרכים שבהן מורים מממשים רעיונות בתפקידם כחונכים. מחקר זה עוסק בלמידה של מורים חונכים התומכים במורים מתחילים במטרה לטפח פרקטיקות הוראה מסוימות. במחקר זה המיקוד הוא ביכולתם של מורים חונכים לפתח את המיומנות של ניהול דיון רציני (rigorous) (מאפייני הדיון מפורטים במאמר) בקרב המורים המתחילים שאיתם הם עובדים ( Stanulis, R., N., & Brondyk, S.K ).

דמות המפתח היא המנהל, אומר פרופ' יזהר אופלטקה, ומספק למנהלים שמונה עצות חשובות. יזהר אופלטקה הוא פרופסור מן המניין בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב.

כיצד ניסיון מבחין בין אנשי מקצוע מנוסים לבין חסרי ניסיון? כיצד הוא מסייע למישהו להפוך לפותר בעיות יעיל יותר? התשובות לשאלות הללו נמצאו סותרות. למרות שמחקרים אמפיריים אכן תומכים ביתרון של "המומחה" באופן כללי, מספר מחקרים מצאו באופן מפתיע שטירונים פותרים בעיות ביעילות שאינה פחותה מעמיתיהם הבכירים יותר. המחקר הנוכחי מבקש לבחון כיצד מורים מתחילים ומנוסים פותרים תרחישים פשוטים ומורכבים של התנהגות בעייתית של תלמידים ( אליעזר יריב) .

סיפור סיפורים עשוי להיות גישה הוראתית רבת-עוצמה למשיכת תלמידים ולקידום למידה מתוקשבת. אולם, ידוע יחסית מעט על האופן שבו ניתן להחיל סיפור בהקשר של תהליכי עיצוב הוראתי שיטתי וטענות אודות יעילות של סיפור סיפורים בהכשרה וחינוך הן בעיקר אנקדוטיות ותיאוריות בטבען, עם מעט נתונים אמפיריים אם בכלל לתמיכת הטענות הקשורות. במאמר זה, המחברים מתארים את העיצוב, הפיתוח ובחינתם של שני קורסים מקוונים אשר החילו גישה חדשנית של סיפור סיפורים בעיצוב הוראתי, כולל נתוני הערכת הכשרה ברמה I ורמה II שנאספו מלמעלה מ-100 מחנכים אשר השלימו את שני הקורסים לאורך תקופה של תשעה חודשים ( Hirumi, A., Sivo, S., & Pounds, K) .

מורים (נועזים) משנים את דפוס ההוראה שלהם בכיתה , הם יוצרים קונפליקט עם מערכת הציפיות של בית הספר והתלמידים התלמידים נקלעים לדיסוננס קוגניטיבי – הלמידה החדשנית אולי טובה אבל… מסקנה: המורים (הנועזים) צריכים להימנע מ"בדידות מערכתית" ולנסות להוביל שינוי מערכתי. על המורים (הנועזים) המבקשים לנסות הוראה ולמידה אחרות להכיר בקשיים הצפויים הנובעים מניסיון זה. התלמידים נקלעים לדיסוננס (במחקר הראשון), ואולי אף להכחשה (במחקר השני); תוצאת ההתנגשות בין הפדגוגיה הבית ספרית הדומיננטית לבין הפדגוגיה האלטרנטיבית ה"חתרנית" היא מטען רגשי מורכב. את המטען הזה צריך לברר ולפרק ( לינור הדר ועמוס אבישר).

חינוך אחר, למשל למידת חקר בקבוצות קטנות, בנוי על מוטיבציה פנימית של הלומדים , מוטיבציה פנימית מתפתחת כאשר נענים לצרכים חיוניים: תחושת מסוגלות, אוטונומיה וקשר כדי להיענות לצרכים אלה יש ללמד בצורה אחרת . מסקנה: רצף הוראה־למידה מטפח מוטיבציה פנימית. מאמר זה יציג רצף הוראה־למידה בן ארבעה שלבים, המיועד לחזק את המוטיבציה האוטונומית של התלמידים ואת הנכונות שלהם להתמודד עם אתגרי למידה. מוטיבציה אוטונומית חיונית במיוחד לגישות של חינוך אלטרנטיבי שבונות על המעורבות של כל תלמיד בלמידה, למשל למידת חקר בקבוצות קטנות. ( אבי עשור) .

מטרת המחקר האקספלורטיבי המוצג במאמר זה הייתה לאפיין את הדרך שבה מורים מעריכים את עצמם תוך שימוש בנוהל הערכה-עצמית שכלל הערכה עצמית והערכת-עמיתים . מושא ההערכה: כישורי מורים לטיפוח חשיבה רפלקציה בקרב תלמידים בבית-ספר תיכון מקצועי. בספרות צוינו כמה השפעות של שימוש בקריטריונים בהערכה עצמית של מורים: מתן תובנות לחוזקות וחולשות (Ross & Bruce, 2007), סיוע במיקוד תשומת הלב בהיבטים חדשים של ההוראה (Seidel et al., 2010), תמיכה בפיתוח מושגים של הוראה טובה ויצירת תקשורת בין המורה לבין הפרקטיקה שלו (Van Diggelen, M., Van Brok, P., & Beijaard, D).

מאמר זה משתמש בתיאוריה מתחום הסוציולוגיה של החינוך כדי לחקור את הקשרים בין התפיסות של המנטורים לבין התפיסות של עמיתיהם לגבי אחריות קולקטיבית בבית הספר ולגבי תדירות האינטראקציות שלהם עם מורים חדשים (Hong Qian, Peter Youngs, and Kenneth Frank, 2013).

בעידן של ידע משתנה, אמיתות מתחלפות, ומהפכות שיתוף, בעולם בו המחשבון מחשב במקומנו, מערכת הניווט מנווטת במקומנו, וגוגל מספקת תשובה לכל שאלה, נשאלת השאלה בשביל מה אנחנו צריכים לטרוח, לשנן ולצבור בזיכרוננו ידע. כמה טוב, נוח ויעיל היה אם בית הספר היה מלמד חשיבה, ומניח לידע להישמר ולהתעדכן בשבבי מחשב קטנים, מעין מגברי זכרון אישים. האם הדבר אפשרי? האם מוחנו בנוי ומוכן לאפשרות הזו? ומה יש לחקר המוח להציע לדיון בסוגיה זו? המאמר דן מנקודת המבט של חקר המוח בנושא לימוד ידע מול לימוד חשיבה, שאלה שדומה שהופכת לרלוונטית יותר עם התפתחות הטכנולוגיה, וקצב גדילת והשתנות הידע ( יעל עדיני ) .

מחנכים ומנהלים מחפשים דרכים להכין את התלמידים לעתיד. במאמר זה, המחברת מציעה ארבעה כללים החיוניים ללמידה במצאה ה-21:ההוראה צריכה לשים את התלמיד במרכז, החינוך צריך להיות שיתופי, ללמידה צריך להיות הקשר ובתי הספר צריכים להשתלב עם החברה(Jennifer Nichols, 2013)

פרופסור נירה חטיבה הוציאה לאור במרץ 2013 שני ספרים על סקרי ההוראה על ידי הסטודנטים. שני הספרים ביחד מציעים מכלול מועיל ושימושי מאד על סקרי ההוראה בחינוך הגבוה. הספר Student ratings of instruction: A practical approach to designing, operating, and reporting שבו 220 עמ' מציג בסיס תיאורטי/מחקרי של מה "עושה" הוראה יעילה ברמת החינוך הגבוה, וממשיך בהצעות והנחיות לעיצוב שאלוני הסקרים שיתבססו על התיאוריות של הוראה יעילה ושיהיו תקפים ומהימנים ( נירה חטיבה) .

לימור ליבוביץ מציגה בבלוג שלה תובנות מעניינות וחשובות לגבי הפעלת תלמידים וייצוגים חזותיים . היא טוענת "שאסור להשאיר את הביטוי החזותי בתחומי חדר האמנות, אנחנו מפסידים את היכולת של רוב התלמידים בכיתה לבנות משמעות בלמידה, מאבדים את הקשב והעניין שלהם בתוכן השיעור, מקטינים את מספר המשתתפים הפעילים בשיעור, ולא פונים למגוון הלומדים בכיתה" ( לימור ליבוביץ) .

הכותבת טוענת כי שאלות חיוניות מאותתות שחינוך אינו רק למידה של "התשובה" אלא לגבי למידה כיצד ללמוד. והשאלות החשובות ביותר הן אלה שנשאלות על ידי התלמידים כאשר הם מנסים להבין מידע ונתונים. אלה שאלות המאפשרות לתלמידים לחשוב עליהן בעצמם ( Jackie Gerstein 2013).

מי שמלמד שוכח אולי לפעמים שבכיתה יכולים להיות לומדים רבים שנערכים ללמידה כמו שנערכים לקרב. תלמידים רבים כמעט ולא מצליחים ללמוד מרוב לחץ לקראת או במהלך הלמידה. 20 טיפים קלים ליישום מפחיתים את הלחצים של הלומדים. הטכניקות מציגות את החשיבות שבהצגת התמונה המלאה של תהליך הלמידה, את הרגישות הנדרשת לחוויות למידה קודמות של קהל היעד, כיצד לנהל אכזבה בקרב הלומדים ומדוע לשלב מוזיקה, תזונה נכונה ומדיטציה של חמש דקות במהלך יום הלמידה ( אתר חברת מתודיקה) .

המחבר תוהה מה הופך את תכניות החונכות וההתמחות לאפקטיביות עבור מורים חדשים? המחבר טוען כי אין זה חשוב שלמערכות או לבתי הספר יש תכניות חונכות והתמחות, אלא חשוב כיצד תכניות אלה פועלות (Ben Jensen, 2013).

המאמר מציג סקירה מעמיקה ומעניינת של מחקרים על משוב מעריך בהשכלה הגבוהה שהתבצעו בין השנים 2012-2000. במוקד הסקירה – משוב שסטודנטים מקבלים במהלך לימודיהם ממקורות שונים. מטרות הסקירה: א) לבחון את אופי המשוב המעריך בהשכלה הגבוהה באמצעות סקירה שיטתית של הספרות, ב) לזהות ולדון בתמות ובשיח דומיננטיים ולשקול פערים בתוך הספרות המחקרית, ג) לחקור את הרעיון של "פער המשוב" (feedback gap), ד) לדון בהשתמעויות למחקר ולמעשה עתידיים (Carol Evans).