מורים והוראה

מיון:
נמצאו 1824 פריטים
פריטים מ- 141 ל-160
  • לינק

    סקירה זו עניינה קהילות למידה מקצועית למורים במדינות שונות בעולם וכן בתחומי ידע שונים ומגוונים. מטרת הסקירה היא להציג מודלים שונים של קהילות למידה מקצועית למורים המוטמעים במקומות שונים בעולם, ונכללות בה מדינות בעלות תרבויות שונות וכן קהילות העוסקות במקצועות לימוד שונים ומגוונים. בסקירה מתוארים הרקע להופעת קהילות אלו, הגדרת המונח "קהילה מקצועית למורים", מאפייני המודלים והדגשים הייחודיים בכל אחד מהם. בהמשך הסקירה מוצגים המודלים בטבלה השוואתית, בשמונה פרמטרים, ומהם ניתן ללמוד על ההבדלים ביניהם בדגשים, במטרות השיח הפדגוגי ותהליך הלמידה ובתוכניהם, וכן על דרכי הפעולה של כל קהילה וההקשר המוסדי והגיאוגרפי שבו היא פועלת. הסקירה מסתיימת בפרק נרחב הכולל המלצות מעשיות לבניית קהילה מקצועית למורים וניהולה ביעילות ובאפקטיביות, בהסתמך על מחקרים שבחנו מודלים של קהילות למידה (יערית בוקק-כהן).

  • סיכום

    המחקר המתואר במאמר התמקד בשאלה אם וכיצד ארבעה סוגים של משאבי למידה המופעלים בקהיליות למידה מקצועית של מורים – שיתוף עם עמיתים, שיתוף עם מורים מובילים, קריאה וצילום בווידאו – משפיעים על הלמידה ועל יישומה בהוראה בפועל ומה התרומה היחסית של כל אחד מהם. המחקר נערך במסגרת קליניקות בהן מתכשרים לתואר שני לימדו תלמידים בעלי קשיים באוריינות. כל אחד לימד תלמיד אחד. שני הכותבים הראשונים הנחו את הקורסים. מטרות הקורסים היו להכשיר מורים להערכה והוראה מאבחנת של אוריינות. אוכלוסיית המחקר כללה 18 מורים בשני הקורסים. המורים בכל קורס יצרו קהילייה לומדת. לבחינת הלמידה בקורסים השתמשו בדיווח-עצמי מובנה לאחר כל שיעור על מה שנלמד בקהיליית הלמידה, שכלל התייחסות לתרומת המשאבים השונים הנ"ל (Christ, T., Poonam, A., & Chiu, M.M).

  • תקציר

    מטרת מאמר זה היא להמשיג מחדש את אוריינות ההערכה של מורים (teacher assessment literacy) על ידי קישור בין שני תחומי מחקר: הערכה חינוכית והכשרת מורים. המאמר נפתח בסקירה מקיפה של מחקרי אוריינות הערכה. באמצעות סינתזה וניתוח של 100 מחקרים אודות אוריינות הערכה של מורים, המחקר מציע מסגרת מושגית חדשה של אוריינות הערכה של מורים הלכה למעשה (Xu, Yueting; Brown, Gavin T.L.. , 2016).

  • לינק

    המחקר נערך באוגנדה ובו התבקשו מורים להעריך את הערכות ההוראה של מנהלים וסגניהם. במחקר השתתפו 934 מורים , 95 מנהלים ושני מפקחים. הנתונים נאספו באמצעות סקר, ראיון ותצפיות. ממצאיו תואמים למחקרים אחרים (Orenaiya, et al., 2014, Phillips, et al., 2014) ולפיהם הערכות מורים מעצבות ומסכמות הן בעלות תפקיד משמעותי בקידום איכות ההוראה, אך אינן מתבצעות בצורה מקצועית דיה.

  • תקציר

    שניים עשר מורים בחטיבת הביניים במתמטיקה ובמדעים התבקשו ללמד נושא לבחירתם במהלך שיעור שהוקלט בווידיאו. המחברים היו מסוגלים לנתח עשרה מהמקרים ומצאו שכולם היו דומים במובן אחד: המושגים והעקרונות הוצגו כל אחד בנפרד, וכל אחד לווה בדוגמאות של המושג או העיקרון הנידון, ככל הנראה כדי להדגיש את המשמעות הבסיסית שלו. לאחר חקר ופיתוח של שלושת מערכי השיעור להוראה המותאמים, המורים התבקשו ללמד פעם נוספת את אותו הנושא אשר לימדו בשיעורים שהוקלטו לפני החקר והפיתוח של מערכי השיעור להוראה. השיעורים החדשים הוקלטו גם הם והניתוח הראה שהיה דבר אחד משותף לכל המקרים: כל עשרת המורים עסקו במושגים ובעקרונות הרלוונטיים ביחס זה לזה (כלומר, בעת ובעונה אחת) ולא אחד בכל פעם. על ידי כך הובלטו ההבדלים ביניהם, והתלמידים יכלו להבין את המשמעות שלהם (Kullberg, Angelika; Runesson, Ulla; Marton, Ference; Vikstrom, Anna; Nilsson, Pernilla; Martensson, Pernilla; Haggstrom, Johan, 2016).

  • תקציר

    הערכות בין-לאומיות, כגון מבחן פיז"ה (PISA), משמשות כדי להמליץ על מדיניות חינוכית לשיפור הישגי תלמידים. מחקר זה מראה שהערכות החתך מאחורי המלצות מסוג זה עשויות להיות מוטות. המחברים עשו שימוש במערך נתונים ייחודי ממדינה אחת שיישמה את מבחן פיז"ה במתמטיקה בשנת 2012 לכיתות ט' לכלל התלמידים שנבחנו במבחן טימס (TIMSS) בשנת 2011, ואספו מידע על מורי התלמידים בכיתות ט'. נתונים אלה איפשרו למחברים להעריך באופן מדויק יותר את ההשפעות של משתנים כיתתיים על ביצועי התלמידים במבחן פיז"ה (Carnoy, Martin; Khavenson, Tatiana; Loyalka, Prashant; Schmidt, William H.; Zakharov, Andrey. , 2016).

  • סיכום

    המיקוד של המחקר הנוכחי הוא על תפיסות מורים את ההתפתחות המקצועית שלהם, מבלי לנסות לשבח את האפקטיביות של התהליך עצמו או מרכיביו שבהם ניתן למצוא על פי רוב סדנאות, קהיליות הדרכה ולמידה ועוד. מטרות: א) לבחון את הדרך שבה מורים שחוו יישום של רפורמה ארגונית תופסים את תהליך התפתחותם המקצועית, ב) לבחון את ביטויי התפיסות האלה בדפוס ההתפתחות של מורים. שאלות: 1. כיצד מורים המעורבים ברפורמה מאפיינים את תהליך ההתפתחות המקצועית? 2. על פי תפיסות המורים הללו, אלו גורמים הניעו אותם להמשיך בהתפתחות המקצועית? 3. אילו דפוסים של התפתחות מקצועית היו שכיחים בין המורים האלה? אוכלוסייה: 43 מורים מ-10 בתי ספר שונים שהשתתפו ברפורמת "אופק חדש". זהו מחקר איכותי בפרדיגמה של סיפורי חיים (Orit Avidov-Ungar).

  • תקציר

    למידה ממוקדת תלמיד (student-centered learning) מזהה את התלמידים כבעלים של הלמידה שלהם. בעוד שלמידה ממוקדת תלמיד נידונה יותר ויותר במסגרת הלימודית מגן החובה ועד כיתה י"ב ובהשכלה הגבוהה, חסרה לחוקרים ולאנשי מקצוע מסגרת מושגית עכשווית ומקיפה לעיצוב, פיתוח ויישום למידה ממוקדת תלמיד. המחברים בוחנים את השלכות התיאוריה והעדויות מבוססת המחקר כדי לתרום לאלה המחפשים קווי הנחיה ברורים על מנת לתמוך במעורבות ובלמידה האוטונומית של תלמידים (Lee, Eunbae; Hannafin, Michael, 2016).

  • סיכום

    התוכנית למצוינות בהוראה בישראל שואפת להכשיר מורים מצוינים שיהיו גם סוכני שינוי במערכת החינוך. הקשר המחקר הוא תוכניות למצוינים באחת מהמכללות להכשרת מורים בארץ. המחקר נעשה בפרדיגמה איכותנית והתמקד ב-21 סטודנטים ומורים מתחילים שהשתתפו בתוכנית. נמצא פער במעבר מההכשרה לכיתה, מהעולם האקדמי למקום העבודה, בין הציפיות והתקוות לבין מה שקורה בפועל בעבודה היומיומית בכיתה ובבית הספר. בעוד הסטודנטים שלמדו במסלול המצטיינים הציגו חזון פרופסיונלי של השפעה והכנסת שינוי בבית ספר ובכלל במערכת החינוך הישראלית, בוגרי התוכנית, העובדים כבר כמורים, דיווחו על העדר עניין והעדר יכולת לעשות זאת, ועל הסתגלות לעבודה בגבולות ובאילוצי בית הספר (Shayshon, B., & Popper-Giveon, A).

  • תקציר

    למרות הספרות הרבה בנושא קריירות של מורים מפרספקטיבה אינדיבידואלית, קיימת ספרות מעטה יחסית הקושרת את הפרספקטיבות של המורים עצמם לאופן שבו בתי ספר כארגונים עוסקים בקריירות. המטרה של מאמר זה היא, ראשית, לתאר כיצד האוריינטציות של המורים כלפי קריירות משתנות על פני שלושה ממדים. שנית, לבחון כיצד בתי ספר כארגונים מתמודדים עם קריירה, תוך פיתוח מודל של תגובות ארגוניות, כולל פיתוח מושג של "תרבות קריירה", הנובע מניתוח של ראיונות ביחס לשלוש שנות ההוראה הראשונות שנערכו עם מנהיגים בכירים ועם מורים בשנת ההוראה השנייה שלהם (Coldwell, Mike, 2016).

  • לינק

    מבחנים וציונים, טוען ד"ר יריב פניגר, מרצה לחינוך באוניברסיטת בן־גוריון שחוקר את תחום ההערכה והמדידה, אינם כלים פסולים. חרף תופעות הלוואי, הם עשויים להיות בעלי ערך כל עוד יודעים באילו מינונים ולאילו מטרות משתמשים בהם (ישראל שורק).

  • סיכום

    פרופ' אנה ספרד עורכת חשבון נפש מקצועי נדיר: "אני מצהירה כאן בפה מלא שלעתים קשה לי להצדיק את הציון שנתתי לתלמידה הטוענת כי מגיעות לה לפחות חמש נקודות נוספות" (אנה ספרד).

  • סיכום

    מאמר זה מסביר את הרקע לטענות ההולכות וגוברות כנגד מבחנים מערכתיים עתירי סיכון כמו מבחני המיצ"ב, מבחני מפמ"ר, מבחני בגרות ומבחנים בינלאומיים כגון פיזה (PISA) או טימס (TIMSS). כן הוא מציג ממצאים ראשוניים מסדרת ראיונות שנערכו עם מורות ישראליות בכירות למדעים (ענת זוהר וורד אלבוחר-אגמון).

  • תקציר

    המאמר בוחן את הבחינה ותהליך התיקון של "המודל של פרקטיקה הולמת" (Model of Appropriate Practice), מחוון הערכה לפרחי הוראה המבוסס על "מסגרת ההוראה" (Framework for Teaching) של שרלוט דניאלסון (Charlotte Danielson). המטרה הייתה לאשש את איכות המחוון. ניתוח גורמים שימש כדי לבחון את העקביות הפנימית וכדי לתקף אותו. הניתוח הניב מחוון הכולל 16 פריטים שהראה הערכות חזקות של מהימנות ושל תוקף על פני ארבעה תחומים של הוראה – הכנה ותכנון, סביבת הכיתה, הדרכה ותחומי אחריות מקצועיים. נידונה החשיבות של תהליך זה לשיפור ההוראה והכשרת המורים (Camille L. Bryant, Saoussan Maarouf, Jan Burcham, Deirdre Greer, 2016).

  • תקציר

    המחברים ביקשו לבחון כיצד מורים העורכים מחקר חינוכי הצליחו (או לא הצליחו) בחציית גבולות אפשריים בין קהילה אקדמית של חוקרי חינוך לבין קהילה של אנשי מקצוע בתחום החינוך, תוך כיוון לשיפור בפועל של הפרקטיקה המקצועית שלהם. כמעט כל המורים חוקרים דיווחו על אתגרים כתוצאה מהשתתפות בשתי קהילות מעשה. ככל שהפרויקטים שבהם השתתפו ענו על הצרכים או המטרות של בית הספר, כך חציית הגבולות בין קהילת החוקרים לבין קהילת המורים נראתה אפשרית יותר (Anouke Bakx, Arthur Bakker, Maaike Koopman, Douwe Beijaard, 2016).

  • תקציר

    תקציר מנהלים זה דן ברמת ההתמקצעות של מורים מקצועיים בבתי ספר יסודיים בארצות הברית. משום שהוראת מקצועות בבתי ספר יסודיים אינה ברמה מספקת, סקרו מחברי התקציר ארבע מערכות חינוך מצטיינות על מנת להבין כיצד ניתן לשפר את רמת ההוראה בארצם. הדגשת חשיבות מומחיותם המקצועית של מורים על ידי מנהיגים חינוכיים רלוונטית לכל חלקי מערכת החינוך, החל מהכשרת המורים, דרך פיתוח תכנית הלימודים וחומרי הדרכת מורים ועד לדרישות מן התלמידים לפתח הבנה מעמיקה של החומרים המקצועיים.

  • לינק

    מאמר זה מבקש לתרום לאתגר של הצגת הקולות המושתקים של קבוצות מודרות בחברה באמצעות קהילת חקר פילוסופית המורכבת בעיקר מילדים ואנשים צעירים. המאמר מציע מודל תיאורטי שנקרא "איפשור זהות" המציג את השלבים שבהם, תחת התפקיד המנחה שמגלמת קהילת החקר הפילוסופית, המטא-נרטיב ההגמוני של הזרם המרכזי בחברה מפנה מקום לזהות של חברי קבוצות הנמצאות בשוליים. המודל מבוסס על ההכרה בנרטיבים שונים בתוך רשת של נרטיבים משותפים שאינה מבכרת את המטא-נרטיב. המאמר מדווח על ההתנסויות של מתווכים ותלמידים ממגזרים חלשים ומודרים בחברה בשתי מדינות אשר השתתפותם בקהילות חקר פילוסופיות סיפקה להם לא רק "קול" אלא גם נוכחות וזהות (Arie Kizel, 2016).

  • סיכום

    דפוס חשיבה צומח מוגדר בצורה הטובה ביותר במחקרם ובעבודתם של קרול דווק (Carol Dweck), ג'ו בואלר (Jo Boaler) ואדוארדו בריסנו (Eduardo Briceno), כהכרה במוח כשריר אשר בעזרת תרגול, מאמץ וטיפוח, יכול להמשיך לצמוח ולהתפתח. כאשר אתה חושב על ממציא או על חדשן, בעבר או בהווה, אתה חושב על שמות תואר כמו יצירתי, מתמיד, סקרן, חסר פחד, נלהב. אך מחנכים יודעים שרוב התלמידים המופיעים לשיעור ביום הראשון ללימודים אינם מציגים איכויות אלה. המאמר מציע למחנכים מספר כלים מנטליים אשר יסייעו לתלמידיהם להפוך ל"מייקרים" (Jennifer Pierrat , 2016).

  • תקציר

    מאמר זה מדווח על ממצאים ממחקר של 14 מורים מתחילים בשנת ההוראה הראשונה שלהם בבתי ספר יסודיים. בסיום השנה הראשונה, מחצית מהם שקלו מחדש את מחויבותם ארוכת הטווח להוראה. המחקר מצא שהמורים המתחילים שקלו לעזוב משום שהם נאבקו להיות המורים אשר חזו שיהיו. סיבה אחת לכך הייתה העדר התאמה בין התמיכות שהוצעו להם, לבין מה שדימו בנפשם לגבי הוראה טובה (Adoniou, Misty, 2016).

  • תקציר

    המחברים חקרו, בשני מחקרים, את השפעתם של בסיסי ידע שונים של מנחים על איכות ההסברים ההוראתיים שלהם. במחקר מספר 1, המחברים ביקשו מ-20 מורים למתמטיקה (בעלי ידע תוכן פדגוגי גבוה, אך ידע תוכן נמוך יותר) ומ-15 מתמטיקאים (בעלי ידע תוכן פדגוגי נמוך יותר, אך ידע תוכן גבוה) לספק לתלמידים הסבר לגבי בעיית קיצון (extremum problem). במחקר מספר 2, המחברים חקרו את האפקטיביות של הסברים שונים אלה. שמונים תלמידים קיבלו את ההסבר מוכוון-התהליך של המתמטיקאי, או את ההסבר מוכוון-התוצאה של המורה למתמטיקה, או שלא קיבלו הסבר ללמידה (Lachner, Andreas; Nuckles, Matthias , 2016).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין