מורים והוראה

השאילתא הממוחשבת על מאפייני המורה העתידי הורצה בכל מאגרי המידע האקדמאיים הבינלאומיים העוסקים בחינוך וכן בפורטל מס"ע של מכון מופ"ת. נבדקו כל המחקרים במאגר ERIC , מאגר PROQUEST , SAGE וכן מאגר Wilson education full text . כמו כן, נבדקו מנועי החיפוש המובילים כגון Google scholar (הגרסה האקדמאית המלאה של גוגל). הממצאים כוללים גם עיקרי דברים בכנסים (הקלטות) של מומחי חינוך באקדמיה באנגליה ,בארה"ב (מרצים בכירים לחינוך וחוקרים מובילים) על ההוראה העתידית ומאפייניה. עיקרי הממצאים מוצגים בהמשך הסקירה . קובץ מלא של הממצאים מצורף .

ראיון עם לימור לוקוב, מומחית להפרעות קשב וריכוז ממכללת לוינסקי, המכשירה מאבחנות דידקטיות. "בכל כיתה יש כ-10 עד 15 אחוז תלמידים בעלי בעיות קשב וריכוז, וההפרעות השיטתיות מגיעות לרוב מצדם. הפרעות קשב וריכוז לא מופיעות אמנם בגלל סיבה חיצונית או סביבתית, אבל לסביבה השפעה מכרעת, וביכולתה למתן או להחריף את ההפרעות. לכן, ככל שמאתרים תלמידים אלה מוקדם יותר, קל יותר לסייע להם ולשפר גם את האווירה בכיתה". מה הדבר ראשון שצריכה המורה לעשות בתגובה להפרעות בכיתתה? "היא צריכה להשתדל לאסוף אינפורמציה וללמוד על אופי ההפרעות. חשוב לערוך תצפיות שיטתיות על ההתרחשויות בכיתה, לרבות איסוף מידע ממורים נוספים, במטרה לספק תשובה לגבי מקור ההפרעה" ( רותי גליק).

המחקר נערך במטרה לזהות את השוני בין עמדות "מרצים פעילים" ) מרצים שמפעילים הוראה פעילה בקורסים שלהם) לבין עמדות שאר המרצים בשלושה מוסדות אקדמיים, ביחס להוראה פעילה. המחקר בוחן את מידת האימוץ של תחומים שונים בהוראה פעילה על ידי המרצים ואת השפעתם של גורמים הקשורים לרקע בהוראה של המרצים, על עמדות המרצים ביחס להוראה פעילה .כלי המחקר היה שאלון שפותח במיוחד לצורך מחקר זה . נבחנו עמדות מרצים ביחס להוראה פעילה בשישה תחומים : הוראה בכיתות גדולות, ציפיות מרמת המעורבות והאחריות של הסטודנטים בלמידה, עצמאות הסטודנטים בלמידה, יכולת הסטודנטים לבנות ידע , מחויבותם להוראה משמעותית בהתייחס להספק מול הבנה ותפיסת תפקיד המרצה . ממצאי המחקר מורים, כי קיים הבדל מובהק בכל ששת התחומים שבהם עוסק שאלון המחקר, בין ממוצע עמדות כלל המרצים לבין ממוצע עמדות קבוצת המרצים הפעילים . הפער הגדול ביותר בין המרצים הפעילים לשאר המרצים הוא בתחום הפעלת כיתה גדולה: מרבית המרצים נוטים לחשוב כי דיונים בכיתה גדולה אינם מובילים להתקדמות בחומר הלימוד .בעוד ש"המרצים הפעילים" סוברים כי ניתן להפעיל סטודנטים בכיתה גדולה, לחלקם לקבוצות וליצור דיון פורה במליאה. בסיום המחקר מוצגות המלצות למרצים המעוניינים לקדם את נושא הלמידה הפעילה במוסדם( דוד פונדק, אורית הרשקוביץ, שחם מירי , רבקה וייזר-ביטון).

הספר מציג את טיפוח אסטרטגיית החשיבה `קבלת החלטות` כמרכיב חיוני לתפקוד יעיל, מיטבי וערכי בחברה בכללה. יתר על כן, יש בו כדי להאיר את היישום של אסטרטגיית חשיבה זו בתכניות הלימודים של מדע וטכנולוגיה לבית הספר היסודי (1999) ולחטיבות הביניים (1996). מטרתן המרכזית של תכניות אלו, הנשענות על תפיסת העולם של ה- STS , הוא פיתוח אזרחים המעורבים בתהליכים חברתיים, המסוגלים לנקוט עמדה ולקבל החלטות מושכלות. הספר נכתב על יסוד עבודת הדוקטורט של הכותבת, אשר ביקשה לבחון את האמונות ואת העמדות של בני נוער בישראל סביב סוגיה מורכבת ושנויה במחלוקת – חלוקת המים בין מדינות האזור. בחינת מערכת הערכים אשר הובילה להכרעות בדילמות הקשורות בסוגיה העלתה כי הבניה של אסטרטגיית החשיבה קבלת החלטות תרמה לשינוי עמדות ושיפרה את יכולת הטיעון של אותם בני נוער ( דרסלר , מירי).

למאגר השאילתות של מרכז המידע הבין-מכללתי של מכון מופ"ת נוסף במהלך חודש פברואר 2009 קובץ מפורט ובו ממצאי השאילתא על למידת חקר . ממצאי השאילתא אותרו מתוך מאגרים מקומיים ובינלאומיים: מאגר חומרי למידה, הוראה ומחקר, פורטל מס"ע, ERIC, Google scholar, ProQuest Direct. הקובץ כולל תקצירים בעברית ובאנגלית מתוך מאגרי המידע הנ"ל.

הספר מסכם בצורה מקיפה ושיטתית את המחקרים השונים על הנחיית מורים חדשים במהלך ההתמחות המקצועית שלהם בבית הספר. מתוארות תוכניות הליווי במהלך ההתמחות המעשית מורים מתחילים בארה"ב והשלכותיהם על איכות המורים, יעילות ההוראה והתפתחות המורים . פרקי הספר מגבשים סינתזה של מחקרים שנערכו על ליווי מורים חדשים והנחייתם במהלך השנים האחרונות.

מטרת המחקר לבחון השפעה של מודל-התערבות תלת שנתי להכשרת מורים להטמעת תקשוב. השפעת המודל נמדדה על פי מידת היישום של פדגוגיות סוציו-קונסטרוקטיבסטית בפעילויות מתוקשבות שפיתחו המורים. מודל- ההתערבות נערך בשלוש רמות-הנחייה: ברמת האזור, ברמת בית הספר וברמת-המורה הבודד. בכל רמה משולבים מימדים פדגוגיים, טכנולוגיים וארגוניים-מנהליים. בנוסף, המודל מסתמך על גישת חונכות-קוגניטיבית שבה המנחה מדגים, מאמן ומעודד רפלקציה אישית, המעצימה את הידע המקצועי של מורים בידע טכנולוגי-פדגוגי חדשני ומכשיר אותם לקראת עבודה עצמאית. במהלך המחקר נבחנו שישים פעילויות מתוקשבות שפיתחו מורים. הפעילויות נותחו באמצעות מחוון הבוחן יישום סוציו-קונסטרוקטיביסטי. הניתוח התבצע על פעילויות שפיתחו המורים המונחים לאחר שנת התנסות ראשונה בעבודה מתוקשבת ופעילויות שפותחו על-ידם לאחר שנתיים של התנסות (תמר שמיר-ענבל, יעל קלי)

זהו דוח מחקר-סקר המציג ממצאי מחקר וסקירת מחקרים על התפתחות מקצועית של מורים. במחקר נבדקה התייחסות ותפיסת מורים את ההתנסות המקצועית המוצעת להם וזו – הרצויה בעיניהם, גם בהשוואה לנעשה בארצות אחרות בעולם (ארצות ה-OECD). הכותבים עשו שימוש בנתונים של סקר שנעשה בשנים 2003 -2004 ובחנו את תמונת ההזדמנויות והתמיכות להתפתחות מקצועית ברמה פדרלית והמדינתית בארה"ב (בכל המדינות בארה"ב). מדובר במדגם של יותר מ-130,000 מורים בבתי ספר ציבוריים ופרטיים במדינה. הכותבים גם בחנו ממצאים על תפיסות מורים (בארבע מדינות בארה"ב) את ההתפתחות המקצועית שלהם בהשוואה לסטנדרטים של התפתחות מקצועית שנבדקו ב-2008-2007. הסקירה כוללת מגוון מאמרים מהעולם העוסקים בתחום (Wei, R. C., Darling-Hammond, L., Andree, A., Richardson, N., Orphanos, S).

בגיליון פברואר 2009 של כתב העת החינוכי Phi Delta Kappan נמשך הויכוח על הרכיבים ההופכים מורה למורה מעולה . בסקירה הקצרה מוצגים עמדות שונות של מומחי חינוך בארה"ב לגבי המצויינות של מורים והדרך למימוש מרכיבי הייחוד , אך ניתן דגש רב לדעתו של פרופסור תומס גוסקי (Thomas Guskey ) מבכירי מומחי החינוך האיכותי בארה"ב המצביע על המורכבות של המחקר אודות מורים מצטיינים. ממחקריו שנערכו במדינת טנסי בארה"ב נמצא כי אין רכיבים חד-משמעיים היכולים להצביע על הצטיינות מורה. מורה מצטיין יכול להפוך בתנאים של בתי ספר מסוימים ואוכלוסיית תלמידים משתנה למורה בינוני למדי וחסר התלהבות ומורה בינוני יכול לגלות מנהיגות ושיעור קומה בתנאים של ביה"ס אחר וקהילה שונה. להרכב אוכלוסיית התלמידים , לקהילה המקומית, לדינאמיקה ולאופי הקהילה יש השפעה עצומה על אישיות המורה , טוען פרופסור גוסקי.

סקירת ביקורת (book review ) על ספרה החשוב של פרופסור ענת זוהר " למידה בדרך החקר: אתגר מתמשך . "למידה בדרך החקר" היא שיטה של הוראה ממוקדת-תלמיד, במקום ההוראה הקלאסית ממוקדת המורה. בלמידה כזו הלומד פעיל בהבניית הידע שלו, והמקום של המורה הוא רק בהנחיה ובכיוון התלמיד לערוצים הפרודוקטיביים יותר, ובתיווך מקורות הידע לשימושו. למידה כזאת נחשבת למידה דמוקרטית יותר, שיתופית יותר (כי יש צורך בביקורת, ובשביל ביקורת צריך שותפים ללמידה) ומתאימה יותר לזמנינו עתיר המידע. כבר עשרות שנים שלמידה בדרך החקר נחשבת למקובלת בארץ ובעולם, ועדיין מורים ותלמידים נתקלים בבעיות בדרך ליישומה. אסופת המאמרים הזאת היא אחד הניסיונות לפיתרון.

בעשור הקודם היתה נטייה לשלב יסודות של למידה שיתופית בהוראה בכלל ובהוראת אנגלית בפרט אך בשנים האחרונות משום מה דעכה מגמה זו ועל כך דואבים חוקרי החינוך והמומחים לפדגוגיה. המאמר הנוכחי מצטרף לקריאה של מומחי הפדגוגיה להחזיר את טיפוח הלמידה השיתופית בבתי הספר בכלל ובהכשרת המורים בפרט. לטיפוח אסטרטגיות הוראה בלמידה שיתופית נודעת חשיבות רבה בהוראת אנגלית והדבר הוכח במחקרים לא מעטים. לדעת כותבי המאמר, על מנת להבטיח שילוב של שיטות הוראה מבוססות למידה שיתופית בכיתות יש לטפח את יסודות הלמידה השיתופית בצורה משמעותית יותר עוד בשלב הכשרת המורים ולחשוף את פרחי ההוראה הלומדים להיות מורים לאנגלית ליתרונות שיטות הלמידה השיתופית בהוראת אנגלית.

מחקר זה חוקר את התפיסות של מורים בבית הספר התיכון לגבי צרכי ההנעה של התלמידים שלהם ולגבי האסטרטגיות שהם משתמשים כדי לפנות לצרכים אלה. המשתתפים במחקר היו 96 מורים מחמשה עשר בתי ספר תיכוניים במדינה דרום מערבית בארה"ב. הנתונים נאספו באמצעות שאלונים שבחנו את התפיסות של המורים לגבי סביבה תומכת בכיתה, לגבי ההנעה הכללית של התלמידים, הסיבות לחוסר ההנעה של התלמידים, המסוגלות העצמית של המורים להנעת התלמידים, סגנון בינאישי ואסטרטגיות מניעות (Patricia Hardre, David Sullivan).

אוניברסיטת Leicester הבריטית ניסתה בהצלחה שילוב של משחקים לימודיים ממוחשבים בלימודים גבוהים בשנתיים האחרונות. האוניברסיטה החלה לפני שנתיים-שלוש בפיתוח סביבת למידה מתוקשבת לסטודנטים המבוססת על סוג משחקים לימודיים מתוקשבים הידועים כמשחקי ממוחשבים להמחשת מציאות אלטרנטיבית Alternative Reality Games (ARGs). המשחקים הממוחשבים הראשונים שפותחו עבור סטודנטים באוניברסיטה הם בתחומי ההיסטוריה והם מאפשרים למידת חקר תוך עידוד הסקרנות של הסטודנטים. הסביבה הממוחשבת פותחה בשיתוף בין מומחי תוכן של האוניברסיטה ובין אנשי מחשב. סביבת המשחק המתוקשב נועדה לטפח מיומנויות חקר של הסטודנטים בתחומי המחקר ההיסטורי . הסטודנטים נדרשים לפעול כבלשים היסטוריים ולפתור בסביבת הסימולציה של המשחק הממוחשב תעלומות שונות ולגלות כישורי מחקר וניתוח מקורות מידע. ממצאי הניסוי שנערך עם סטודנטים שלמדו מיומנויות מחקר בהיסטוריה בשנה הראשונה הצביעו על מוטיבציה רבה ועניין מאד שגילו הסטודנטים וגם על הצלחת הקניית מיומנויות המחקר במהלך הקורס בהשוואה לקורסים הרגילים .

רעיונות לשיתוף פעולה בין המכללה כמוסד המכשיר מורים לבין בית הספר כמוסד המאפשר התנסות הביאו ליצירת תכנית בעלת מודל ייחודי ניסויי עבור פרחי הוראה בהכשרה דיסציפלינרית. תכנית זו מאפשרת התנסות של המתכשרים להוראה בבית ספר מאמן. הבסיס למודל זה הנו האמונה, שלבית הספר המאפשר התנסות במצבים אותנטיים יש תפקיד חשוב בהקנייתו של הידע הפדגוגי-פרקטי של המורה. המאמר מתאר את המסגרת הקונספטואלית לדגם ההתנסות המעשית בבית הספר המאמן (PDS) ואת הרציונל של " אחוות אחים" שמה של התכנית שהוזכרה לעיל.כמו כן מודגשים ההיבטים המעשיים של השותפות בין המכללה לבין בית הספר ביישום המודל הייחודי להתפתחות פרופסיונלית בהוראה, לרבות רפלקציה על ההתנסות ורפלקציה על השותפות בתום שלוש שנים של התנסות (שוש מלאת).

המחקר בוחן לראשונה את אופן היישום של " שיחת משמעת" ( יריב, 1996 ) בטיפול באירועי אלימות בבתי ספר יסודיים. סטודנטיות-מורות שקיבלו הכשרה, ערכו את השיחות, תיעדו וניתחו אותן. המאמר מתאר את הטיפול בשנים-עשר אירועי אלימות כאלה תוך הצגת מבנה השיחה שלב אחר שלב. המאמר מצביע על נקודות מפנה במהלך השיחה ועל האופן שבו הסתיימו. האווירה בשיחות הייתה עניינית, ולרוב המורה והתלמיד מצאו יחדיו פתרון מעשי . המאמר הבנוי על מתודה איכותנית, מביא תעתיק מהשיחות ומראה שהן שונות מהדפוס הרגיל של בירור קצר, ענישת תלמידים וחזרתם להתנהגות אלימה. הדיון מסכם את המכשלות הכרוכות בטיפול באלימות ומתאר את היסודות הטיפוליים הגלומים בשיחת המשמעת ( אליעזר יריב).

ורד עמית כתבה סקירה תיאורטית מועילה על אסטרטגיות למידה בהקשר של תלמידים בבתי ספר תיכוניים ופעילות המתנהלת במרכז היל"ה ברמת גן. תפקידו של החינוך צריך להיות בצד הפצת ידע בסיסי גם הקניית המיומנויות הדרושות כדי להתמודד באופן עצמאי עם ידע חדש, זאת במטרה לפתח אדם אוטונומי המסוגל ללמידה מתוך הכוונה עצמית. הסקירה מכסה את הנושאים הבאים : מכוונות עצמית בלמידה, אסטרטגיות למידה, מיהו הלומד המיומן בשימוש באסטרטגיות למידה ?, השפעת אסטרטגיות למידה (מטה-קוגניטיביות וקוגניטיביות) על הישגים. הפעלה מושכלת של אסטרטגיות למידה נמצאה במחקרים רבים כגורם המבחין בין תלמיד מיומן בעל הישגים גבוהים לבין תלמידים מתקשים, ומכאן שהוראה אינטנסיבית וישירה של אסטרטגיות למידה הכוללת אימון בוויסות עצמי תוכל לסייע לתלמידים לסלול את דרכם להצלחה בלימודים (ורד עמית ) .

כותבי המאמר מנסים לברר שאלות מרכזיות בדבר זהותם של מורי מורים, תוך השוואה בין המצב הקיים בארה"ב לבין – הולנד בנושאים אלה. המחברים מתמודדים עם שאלת הכשרת המורים כפרופסיה תוך דיון בשני נושאים: הקשר בין היסטוריה אישית לבין ידע פרקטי; ומורי מורים כמפתחים וכצרכנים של ידע. לדעתם שני נושאים אלה מרכזיים בהמשך פיתוח המקצוע והזהות המקצועית. היסטוריה אישית חשובה להתפתחות האישית של מורי המורים ולהתפתחות הסטודנטים שלהם, וידע אקדמי ותובנות מסייעים להם להימנע מהצורך "להמציא מחדש את הגלגל". (Lunenberg,M., & Hamilton, M.L)

במאמר זה מציגה ד"ר ורדה צימרמן כיצד ניתן לחלץ רכיבים של זהות מקצועית לצד היבטים של 'התפתחות מקצועית של בעלי תפקיד במערכת החינוך . הממצאים והמסקנות מוצגים זאת באמצעות המקרה הפרטי של מחנכי הכיתות בעל-יסודי. לטענת הכותבת, החוקר המצליח לחלץ במחקרו היבטים של זהות מקצועית לצד היבטים של התפתחות מקצועית, המרכיבים יחדיו את אושיות ההוויה המקצועית-אישית של איש החינוך, יוכל לתרום להבנה מעמיקה של חייהם המקצועיים הכוללים של אנשי החינוך שהוא חוקר . הבנה זו תתאפשר במסגרת הבנייתם מחדש של סיפורי הקריירה המקצועית המקיפים של אנשי החינוך הנחקרים. חקר המקרה להלן משמש, אם כן, הן לצורך הצגת חקר המקרה הפרטי של מחנכי הכיתות והן לצורך הדגמה מתודולוגית. בדיון שבעקבות הצגת חקר המקרה מציעה ד"ר ורדה צימרמן הכללות שניתן להפיק ממקרה פרטי זה.

מחקר כפעילות מקצועית אינו מרכיב מקובל בעבודת המורה ובזהותו המקצועית. למרות זאת, לימוד שיטות מחקר הוא חשוב וחיוני לעובדי חינוך. המחקר האיכותני מלמד אותנו להכיר את האחר וגם להבין אותו. ערך מרכזי של מחקר זה הוא ההכרה באנושיותו של כל אחר, כיבודו ואף מאבק למענו, אם הוא מדוכא או מקופח. זהו גם ערך יסוד של החינוך. כאן נפגשים המחקר האיכותני האכפתי והחינוך. הכרת דרכיו וערכיו של מחקר זה היא אפוא חלק מחינוכו ומהכשרתו של איש החינוך כמקצוען מתבונן ומבין, וכך גם פועל נכון יותר. הסיטואציה הבית-ספרית, על מכלול הדמויות הפעילות בה והאינטראקציות המתרחשות בה, היא סיטואציה אנושית מורכבת ומלאת דרמה – ההתרחשויות בה מהירות וספונטניות. כל התייחסות וכל תגובה להתרחשויות אלה כרוכות בפרשנות הולמת שלהן. על מנת לפעול באופן שיתקבל כנכון במציאות זו או אחרת ולהפיק ממנה הבנה מעמיקה יותר וגםשימושית, חיוני אפוא להכיר את דרכי ההתבוננות והבירור האיכותניות-פרשניות. ההיכרות עם דרך מחקר זו בוודאי לא תהפוך כל סטודנט או מורה לחוקר, אך תביאו להיות מתבונן רגיש יותר ומעמיק יותר בתופעות האנושיות; לדעת להקשיב לאנשים ולדובב אותם, להיות נכון לגייס ידע ממרחב של תחומי תרבות ודעת, מנבכי הזיכרון האנושי המצטבר כדי לפרש לעצמו ולזולת תופעות שהוא נתקל בהן, התרשם מהן או היה מעורב בהן, וכך לתת להן משמעות רלוונטית. הכרת דרך מחקר זו תהפוך אותו למסוגל לבצע רפלקציה, דהיינו להתבונן טוב אל העצמי ולהפיק תובנות ותיקוני דרך ( שמחה שלסקי).

מורים מקדישים שנים רבות להוראה מסורה, ללימוד ולחינוך של אלפי תלמידים, תוך חיפוש אחר דרכי הוראה משמעותיות ויישומן. אף על פי שהילדים והמתבגרים לומדים בבית הספר שנים רבות יחסית, מורים מעטים, אם בכלל, זכורים לתלמידים כמורים משמעותיים. זיהוי הרכיבים שיהפכו את המורה למורה משמעותי הוא סוגיה שאין לה תשובה מוסכמת אחת. כמורה וכמכשירת מורים, סוגיות אלה מעסיקות את כותבת המאמר זה זמן רב. ההבנה כי המורה בעת הנוכחית אינו נהנה עוד ממעמד של "יודע כול" וכי ההוראה איננה יכולה להישען על "העברת מידע" או על "הקנייתו", מחייבת חשיבה חדשה, רעננה ואחרת של תהליך ההוראה והחינוך. מטרת מאמר זה היא להציג בקצרה תפיסה חינוכית הנשענת על המחקר האיכותני בכלל והאתנוגרפי בפרט, שתביא לידי התפתחות אישית ומקצועית של המורים ושל המתכשרים להוראה. אימוץ תפיסה זו כדרך עבודה יסייע לפרחי ההוראה ולמורים הוותיקים ליצור תרבות של דאגה כנה ושל אכפתיות לתלמידים, שתסייע להם לשפר את הישגיהם הלימודיים ואת דפוסי התנהגותם. בתוך כך תתרחש העצמה אישית ומקצועית של המורים ושל המתכשרים להוראה, וכן של הארגון הבית-ספרי (מירה קרניאלי).