מדיניות פדגוגיה ותיאוריה

פרופ' יאיר נוימן ( ראש המחלקה לחינוך באוניברסיטת בן־גוריון, הוא חוקר רב־תחומי המפרסם ספרים ומאמרים במיטב ההוצאות וכתבי העת) . מדבר על שלושה סוגים של הבנה: סימבולית־פורמלית, פרשנית ואסתטית. "צריך ללמד תלמידים חשיבה רציונלית בריאה", הוא אומר, "שידעו לאתר טיעונים, לבקר טיעונים ולהמציא טיעונים. תרבות הטמטום שמקיפה אותנו ונתמכת על ידי רוח פוסט־מודרנית של 'הכול הולך' מדאיגה אותי מאוד" ( יורם הרפז) .

במאמר זה מבקשים המחברים להציג את ממצאי המחקר האתנוגרפי של החינוך הפורמלי והלא פורמלי לילדים ולבני נוער בישראל שפורסמו בעשורים האחרונים בארץ ומחוצה לה. מכאן שלא כללו בסקירה זו את החינוך הגבוה ואת הכשרת המורים, שאמנם נעשו עליהם לא מעט עבודות מחקר איכותניות שונות, אך רק מעט אתנוגרפיות ( שמחה שלסקי, ברכה אלפרט, נעמה צבר-בן יהושע).

מאמר מעניין אודות השינוי הפדגוגי הנדרש כיום בלמידה הקיימת. הפדגוגיה שהיתה מבוססת עד כה בעיקר על ציר תכנים וצבירתם ע"י תלמידים הולכת ומאבדת את אחיזתה נוכח השינויים האדירים בהשגת ידע ונגישות לידע בעולם . הפדגוגיה שתתפתח בעתיד תתבסס יותר על ארגון הלמידה והבנה ע"י הלומד ופחות ע"י צבירת ידע באמצעות סטנדרטים. אבל המעבר מצבירת תכנים וידע להבנה תלוי בראש ובראשונה ביצירת מצבי למידה אותנטיים לתלמידים בבתי הספר או לסטודנטים באוניברסיטה ( CIOLAN, Lucian).

בשבוע שבו חל יום המורה הבינלאומי מצאנו לנכון לפרסם את ממצאי הסקר הבינלאומי אודות מעמד המורה שנבדק ב21 מדינות ברחבי העולם. אחת השאלות של הסקר הייתה אילו מדינות מעריכות את המורים שלהם בצורה ברורה ומבוהקת. באופן כללי, ממוצע אינדקס הסטאטוס של המורים בעולם הוא במקום שביעי מתוך 14 מקצועות ועיסוקים , כלומר , מקום טוב באמצע. בהשוואה למדינות העולם נמצא כי מעמד המורה בישראל בשפל . רק 8% מההורים בישראל היו ממליצים לילדיהם להיות מורים בהשוואה ל50% מההורים בסין . גם במצרים, תורכיה , יוון ודרום קוריאה זוכים המורים למעמד גבוה יותר והערכה רבה יותר בהשוואה למורים בישראל.

הקונקטיביזם מנסה לכלול בתוך הלמידה דברים חדשים, שאין בתיאוריות הקיימות (ביהביוריזם, קוגניטיביזם וקונסטרוקטיביזם): את הטכנולוגיה – כיום הטכנולוגיה ממלאת חלקים רבים מתוך התהליכים הקוגניטיביים בלמידה. תהליכים שקודם מולאו ע"י הלומדים עצמם. (למשל, אחסון המידע ואיחזורו – קודם הם היו בתוך מוח הלומד, וכיום ניתן לאחסנו במחשב או ברשת). ב. את הקישוריות (connection ) שבין אנשים – העולם היום הפך לעולם של רשתות . את שני אלה – יצירת קשרים ושימוש בטכנולוגיה – רואה התיאוריה כפעילויות למידה לכל דבר (למשל – יצירת קשרים עם אחרים כדי לשאוב מהם ידע, ושימוש בטכנולוגיה כדי לאחסן מידע). טענת המחברים היא שרק תיאוריה כזו היא עדכנית לעידן בו אנו נמצאים כיום – העידן הדיגיטלי. והדגש הוא על קישוריות: אנו משיגים את היכולת שלנו לפעול ולעשות כתוצאה מיצירת קשרים ( יוסי לב) .

המאמר דן במערכת החינוך של אמריקה ובסטנדרטים הממשלתיים החדשים בחינוך מאז ספטמבר 2013, תוך התמקדות בהתנגדות לסטנדרטים הללו מצד המפלגה הרפובליקנית בארה"ב. בסתיו הקרוב, בפעם הראשונה, רוב הילדים האמריקאים בבתי הספר הציבוריים ילמדו לשלוט באותו סט קפדני יותר של מיומנויות במתמטיקה ובאנגלית. מטרות חדשות אלה, הידועות כסטנדרטים הממשלתיים בחינוך (Common Core State Standards), אומצו על ידי 46 מדינות במהלך גל הרפורמה (Ripley, Amanda, 2013).

בעיני יש היום לחתור לקראת חשיבה חדשה על הוראת האזרחות בישראל במיוחד בתחום החיים המשותפים של אזרחי המדינה. יש לאמץ טרמינולוגיה השוברת את השסעים ולהעמיד – לא רק כמעשה של מורים אמיצים כאלה ואחרים – טרמינולוגיה שתדבר על התרומה שבריבוי, העושר שבריבוי (גם ריבוי הנרטיבים), העושר האפשרי מחיים משותפים שיש בהם בנייה והתחדשות של מוסדות, אמצעים, מקוריות ויצירתיות.עלינו לאמץ פדגוגיה של שיתוף שתחליף את הפדגוגיה של פחד ואיום (המהווה בסיס להצדקת שנאת והשנאת האחר). כדי לאמץ פדגוגיה של שיתוף ( אריה קיזל) .

היכן מתבצע החינוך היעיל והחשוב ביותר? בבית הספר? לא לדעתו של פיטר גריי, פסיכולוג אבולוציוני ומרצה בכיר לפסיכולוגיה בבוסטון קולג'. לטענת גריי, החינוך הטוב ביותר מתבצע דווקא במשחקים בשכונה ללא השגחת מבוגרים, משחקים שבהם לומדים הילדים כישורים חברתיים שונים שעתידים לסייע להם בחייהם יותר מכל חומר שנלמד במערכת החינוך הרשמית או בחוגים שונים. אלא שבחמישים השנה האחרונות הצטמצם מאוד מספר השעות שהילדים מבלים במשחקים בשכונה או בתחביבים שונים, במטרה לפנות מקום לשעות לימודים ארוכות יותר, להכנת שיעורי בית רבים ובחוגים בפיקוח מבוגרים. הורים רבים בימינו חוששים להתיר לילדיהם לצאת החוצה ולשחק עם ילדים אחרים הרחק מהבית וללא השגחה, וכך הסתיים לו תור הזהב של המשחק החופשי: אותה תקופה במחצית הראשונה של המאה העשרים שבה כבר לא נדרשה עבודת ילדים אך המגמות שתוארו לעיל, כמו גם ההתמכרות לבהייה בודדת במסכים (שאותה גריי אינו מזכיר), עדיין לא תפסו את מקומן.

משרד החינוך של סין הציג תכנית האוסרת שיעורי בית לילדים פחות מגיל 12 ובחינות לילדים מתחת לגיל 9 בנוסף, הוחלט כי בתי הספר היסודיים בסין יחויבו לארגן יותר פעילויות מחוץ לשעות הלימודים , כמו ביקורים במוזיאונים, ולעודד את כישוריהם של תלמידים באמצעות שיעורי מלאכה או עבודה בחווה.

פולס אתר ליצירת סקרים ושאלונים בחינם, מאפשר לדרג, להשתתף וליצור סקרי אינטרנט ובניית שאלונים חינם באינטרנט . המערכת מאפשרת בניית סקרים חינם, יצירת שאלונים, הקמת טפסים מקוונים, שיתוף תמונות לדירוג, הוספת שאלות כן או לא, כמו כן ניתן ליצור מבחנים וירטואליים למטרת: שאלון לימודים, שביעות רצון, שאלוני מוטיבציה, שאלוני עבודה, תשאול עובדים ושאלונים אחרים .

שנחאי- מערכת החינוך בעיר הגדולה בסין הביאה את תלמידיה למקום הראשון במבחן פיזה גם במדעים, גם במתמטיקה וגם בקריאה. בדירוג OECD אמנם מופיעה דרום קוריאה במקום הראשון בקריאה, אך זאת מאחר ששנחאי היא עיר ולא מדינה שלמה. לסין כולה עדיין אין דירוג במבחנים. תוצאותיו של מבחן פיזה היממו את האמריקאים, שמעמדם כמעצמה כלכלית גלובלית מאוים על ידי סין והצמיחה הדוהרת שלה ( דפנה מאור).

ההוצאה הלאומית על חינוך בישראל – הכוללת את הוצאות הממשלה, הרשויות המקומיות, גופים ציבוריים וההורים – הסתכמה ב–80 מיליארד שקל ב–2012. מדובר בעלייה של 3.6% לעומת ההוצאה הלאומית לחינוך ב–2011 – בהמשך לעלייה בשנים האחרונות. עם זאת, בבחינת ההוצאה הלאומית לחינוך ביחס לתמ"ג והוצאות הממשלה עולה כי אין שינוי משמעותי בסדר העדיפויות הממשלתי – כך לפי נתונים פורסמו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ( ליאור דטל).

לא למיין, לא להסליל, לא להשוות, לא לאלץ ילדים להתחרות” – מפציר חן למפרט במערכת החינוך, ומסביר היטב מדוע החינוך למצוינות מזיק כל כך. בספרו החדש והנוקב כותב חן למפרט, פדגוג ביקורתי, על איוולת המצוינות", ומתאר את האופן שבו נהפך המושג הריק הזה (שכן כל כולו פונקציה של השוואה בין ביצועים יחסיים) לאידיאל חינוכי בפני עצמו. הוא מראה כיצד הצבת ההצלחה כערך פירושה ויתור על הסיבתיות ועל הדרך, כלומר על החינוך ( שירה סתיו ).

בשני העשורים האחרונים, ההכשרה של מומחי LIS-Librarian Information System לערוך מחקר אמין גם נבחנה וגם אומצה על ידי מגוון מלומדים בתחום זה. המסקנה של מחקרים אלה היתה, שיש מיעוט של קורסים, מחקרים והזדמנויות לסטודנטים למידענות לקחת חלק במחקרי שדה מקוריים. פועל יוצא מכך הוא שקיים צורך מתבקש בשיפורים בשיטות מחקר חינוכיות במסלול ההכשרה של סטודנטים במסלול הלימודים. הסמינר המתקדם, מחקר בפעולה, המתואר במאמר זה, הוא נסיון לצייד את הסטודנט למידענות גם בתיאוריה וגם בהתנסות עצמית בשיטות מחקר ( Evans, Abigail , Dresang, Eliza , Campana, Katie, Feldman, Erika).

בשעה שברוב העולם המפותח המרדף אחר ציונים, הישגים והצלחה במבחנים השוואתיים רק מחריף, סינגפור – שהתלמידים במערכת החינוך שלה מדורגים בעקביות בין המצטיינים בעולם – פועלת כבר כמה שנים בדיוק בכיוון ההפוך, ומנסה למתן את המרוץ, או לפחות לקחת אותו למקום אחר. –2004 החזון התגלגל לרפורמת Teach Less ,Learn More‏ ( TLLM), שנועדה לשנות באופן יסודי את טבעו של החינוך בסינגפור. המניע לביצוע הרפורמה היה החשש שלמרות הציונים הגבוהים, התלמידים בסינגפור לא אוהבים ללמוד, ולא יצליחו לגדול להיות יזמים ומנהלים שיכולים לקדם את סינגפור בתחרות הגלובלית ( דפנה מאור, ליאור דטל).

הבוגר הרצוי של מערכת חינוך שעוסקת בחינוך הוא אדם שחייו הם בעלי משמעות. מהם חיים בעלי משמעות? כיצד מחנכים אליהם? מערכת החינוך מדגישה פיתוח מיומנויות קוגניטיביות־אינסטרומנטליות של חישוב, ניתוח, היסק וכדומה ומזניחה היבטים קיומיים ומהותיים יותר של תהליך הלמידה כגון מודעות עצמית, התבוננות פנימית ותובנה (Hart 2003). הדגש הזה מותיר את ההתייחסות לשאלות הנוגעות לאושר, לתכלית ולמשמעות מחוץ לשיח ולמעשה החינוכיים. פיתוח מיומנויות חשיבה לטווח הקצר אינו מאפשר יצירת זהות פנימית יציבה ("מיהו האדם שברצוני להיות?") ואינו מקדם פיתוח והתחייבות למטרה מעוררת השראה ("למה אני שואף בחיי?"). ללא כיוון או מטרה משמעותית, אין טעם והנעה לפעול.החיפוש אחר מהות, תכלית ופשר – החל במיתוסים שאנשים סיפרו סביב המדורה, עבור בדתות ומפעלי תרבות וכלה בהגות בת ימינו – הוא בליבת הקיום האנושי, והוא מכונן אותנו כ"בני אדם". ויקטור פראנקל, אבי תורת הלוגותרפיה (תרפיה באמצעות משמעות), ציין שנטייתם הטבעית של בני האדם היא חיפוש משמעות ושהאושר הוא תוצר לוואי של החיפוש הזה (פנינית רוסו־נצר).

ברפורמת "אופק חדש" גלום פוטנציאל של פדגוגיה פרטנית (פרסונלית) רב ממדית – בהוראה, בתכנון לימודים ובהערכה, בניהול עצמי ובמסגרות ארגוניות ופיזיות קטנות. האתגר הגדול שעומד בפני הוגי הרפורמה ומיישמיה הוא למצות את הפוטנציאל הזה. חינוך פרוגרסיבי. אבות החינוך הפרוגרסיבי ביקשו לחזק את נטיותיו וכישוריו הטבעיים של התלמיד. גישה זו חייבה התאמת תכנית הלימודים לצרכים משתנים של קבוצות של תלמידים בעלי עניין משותף תוך מיקוד בדיסציפלינות הלימוד המסורתיות ( עמי וולנסקי)

באנגליה הכריז שר החינוך מייקל גוב על צעד נוסף שיהפוך את הבחינות הארציות שבהן נבחנים תלמידי תיכון באנגליה לקשות יותר – לאחר מהלך שנמשך שנים, שבו בתי ספר באנגליה הגבירו את עומס הבחינות ההשוואתיות ושיטות ההערכה המתוקננות, שנועדו לשפר את האיכות וליצור גרסה כלשהי של תקן לאומי. במקביל, קיבלו בני גילם בסקוטלנד תכנית לימודים שמבטלת את הבחינות הארציות לבני 16 (דפנה מאור , ליאור דטל).

כתבה מעמיקה של דפנה מאור מעיתון "דה-מרקר" על תהליכי הפרטה במערכת החינוך האמריקאית . השאיפה לרווח דוחפת את מערכת החינוך האמריקאית להגדלת הכיתות, להחלפת המורים במחשבים, לביטול מקצועות הומניים ולריבוי מבחנים השוואתיים , ישראל עדיין רחוקה מארה"ב – אך פוסעת בנתיב שעלול להביא אותה לשם ( דפנה מאור) .

מה המשותף ומה ההבדל בין חוקרים כמו עילם, מאייר, איינסוורס ואליה המגיעים מתחום חקר ההוראה והלמידה,לבין הרצאתה של ד"ר נאוה לויט בן-נון המייצגת חוקרי מוח? המשותף- כולם מתעניינים באדם ובלמידתו. .ההבדל-בעוד הראשונים שהזכרתי בוחנים את ההתנהגות של המורה והלומדים (בכיתה או מול מחשב),חוקרת מוח כמו נאוה לויט בן-נון מתמקדת במה שקורה בתוך המוח עצמו ( לימור לייבוביץ) .