הכשרת מורים

מחקר זה בוחן האם המורים מוכשרים לחינוך משלב (inclusion) מוצלח ביפאן על ידי סקירה של התפיסות של כל הסטודנטים להוראה באוניברסיטה אחת לגבי המוכנות שלהם בהפיכתם לאנשי מקצוע משלבים. צעד לקראת גישה משלבת לחינוך ביפאן מקודם באמצעות שיתוף פעולה ותמיכה בין מורים שהוכשרו לחינוך הרגיל לבין מורי החינוך המיוחד. לפיכך, תפיסות שונות של סטודנטים להוראה המתכוננים לעבוד בבתי ספר יסודיים או בבתי ספר של החינוך המיוחד נמצאות במוקד מחקר זה (Forlin, Chris; Kawai, Norimune; Higuchi, Satoshi, 2015).

בתי-ספר ומוסדות הכשרה אינם יכולים להכשיר מורים איכותיים כל אחד בעצמו. גם יחד הם אינם יכולים להצליח בכך מבלי לקיים ביניהם שיתופיות אמיתית המכירה במקומו של כל סוג ידע ומכבדת אותו, ומבלי להנגיש את המומחיות הקיימת בקהילות שבתי-הספר משרתים למתכשרים. נדרשת גם מחויבות רצינית של סגלי מוסדות ההכשרה לתוכניות הכשרה איכותיות זאת מבלי להזניח את פעילויות המחקר שלהם (Zeichner, K., Payne, K.A. & Brayko, K).

המאמר מציג מחקר עצמי של מדריכה פדגוגית בהכשרת מורים שהתנהל במשך חמש שנים ובו ניתחה החוקרת תהליך של פיתוח שיחות משוב עם מתכשרים בעקבות שיעור. לדעתה, חקר פרקטיקות השיח של מדריכים פדגוגיים עם מתכשרים להוראה חשוב שכן הן מתווכות בין המתכשר לבין מעשה ההוראה, ומקדמות יכולות רפלקטיביות ומומחיות בהוראה מסגלת (Elizabeth Soslau).

התפתחויות אחרונות בהכשרה ראשונית להוראה מספקות מספר מודלים ממוקדי בית ספר. כפועל יוצא, פרחי הוראה יכולים לשהות עתה זמן ממושך יותר בבתי הספר מבעבר. בחלק מן המודלים הללו, פרחי ההוראה מהווים חלק ברור יותר מבית הספר כמוסד מאשר במקרה של מודלים המובלים יותר בידי אוניברסיטאות. שינוי מיקום ה"בית" עבור פרחי ההוראה משמעו שלבתי ספר עשויה להיות אחריות מוגברת עבור צרכיהם הרוחניים. מאמר זה סוקר את הספרות המחקרית הקיימת לגבי מתח, חרדה, רגשות וזהות פרח ההוראה ביחס לשיבוצים בהכשרה ראשונית להוראה כדי לבחון אילו המלצות הועלו לגבי האופן שבו יש לענות על הצרכים הללו ועל מי מוטלת האחריות למענה (Philpott, Carey, 2015).

הכותבים השוו בין חמש תוכניות הכשרת מורים לבית הספר היסודי כשלכל אחת מאפיינים שונים במונחים של: דרישות קבלה, מספר הקורסים הנדרשים בקריאה, מתמטיקה, רב-תרבותיות והערכה, מספר שעות ההתנסות המעשית הנדרשות, ומאפייני ההתנסויות בהתמחות. זאת במטרה לבדוק אילו דגמים מחזקים את יכולת ההוראה הנתפסת של בוגריהן לקראת שנת העבודה הראשונה בהוראה. החוקרים הבחינו בין שתי קבוצות נחקרים: סטודנטים בהתנסות מעשית וסטודנטים בהתמחות (student teaching / Internship בהתאמה), שתי תקופות שמהוות סיום תהליך ההכשרה ומקדימות את הכניסה לשנת הוראה ראשונה רשמית (Clark, S., Byrnes, D., & Sudweeks, R.R).

המחקר על הכשרת מורים הוא תחום מורכב ורב-פנים המושפע מרעיונות נוגדים על מטרות המחקר והחינוך. העבודה הנוכחית התפרסמה בשני מאמרים (חלק 1 וחלק 2). היא נבנתה על בסיס מחקרים אמפיריים ושפיטים על הכשרת מורים ראשונית להוראה ביסודי ובעל-יסודי שהתפרסמו בין השנים 2000–2012. שלוש קבוצות המחקרים ("Research programs") שעלו בסקירה: מחקרים על אחריותיות, אפקטיביות ומדיניות בהכשרת מורים – נסקר במאמר הראשון; מחקרים על הכשרת מורים בחברת הידע- נסקר להלן; מחקרים על הכשרת מורים לשונות ושוויון – נסקר להלן (Cochran-Smith, M., Villegas, A. M., Abrams, L., Chavez-Moreno, L., Mills, T., & Stern, R).

במאמר זה, המחברים טוענים שהכשרת המורים צריכה לעבור שינוי יסודי לגבי הידע והמומחיות של מי לוקחים בחשבון בהכשרה של מורים חדשים. תוך שימוש בכלים שסופקו על ידי התיאוריה לפעילות היסטורית תרבותית (cultural historical activity theory) והתיאוריה של דמוקרטיה דיונית (deliberative democracy theory), המחברים טוענים שעל ידי עיצוב מחדש של מי ייחשב כמומחה, וחשיבה מחדש על האופן שבו הסטודנטים להוראה וסגל ההוראה חוצים גבולות מוסדיים כדי לשתף פעולה בין קהילות ובין בתי ספר, התכניות להכשרת מורים יכולות לחקור את האתגרים שלהן ולהמציא פתרונות חדשים כדי להכין את המורים שהתלמידים שלנו זקוקים להם (Zeichner, Ken; Payne, Katherina A.; Brayko, Kate, 2015).

במחקר זה, השתתפו 157 סטודנטים להוראה מרחבי ארה"ב שענו על סקר לגבי מקורות ההכשרה שדרכם הם השיגו תוכן, ידע ומיומנויות בניהול הכיתה ועמדותיהם כלפי ההכשרה. המשתתפים דיווחו ששילוב בין אסטרטגיות דידקטיות בניהול הכיתה והכשרה מעשית קושרו עם התחושה הגבוהה ביותר של מוכנות להשתמש באסטרטגיות לניהול הכיתה (Christofferson, Michael; Sullivan, Amanda L. , 2015).

בתי ספר זקוקים לעדויות אמינות על תוצרים של תוכניות מדיטציה המועצות לאחרונה וכיצד הן משפיעות על למידה, תוכניות לימודים ולוחות זמנים. במאמר זה נסקרו מחקרים שיש בהם התייחסות לשלושה תוצרי תלמידים בעקבות השתתפותם בתוכניות מדיטציה בבית הספר: תחושת רווחה, יכולת חברתית והישגים אקדמיים.

רפלקציה הפכה למרכיב מקובל של תכניות להכשרת מורים. אולם המושג זכה לביקורת רבה, בייחוד לגבי תפקידו בשיפור הפרקטיקה המקצועית. מאמר זה מספק סקירה של הביקורות לגבי רפלקציה, ודיון בגישות שננקטו לגבי רפלקציה בספרות מאז שנת 2005. שתי סוגיות, הקשר וזהות, נחשפו כבולטות בדיונים העכשוויים לגבי רפלקציה (Beauchamp, Catherine, 2015).

במחקר זה: מורי מורים הם מורי בית ספר שעובדים עם מתכשרים להוראה (חונכים, מאמנים) ומורי מכללה/מדריכים פדגוגיים ממוסד ההכשרה. החוקרים ניתחו העדפות למידה בהיבטי "מה" ו"איך" של מורי מורים. נבדקו ארבע קבוצות: מורי מורים שהם מורי בית ספר בעלי ותק של פחות מ-7 שנים, ובעלי ותק של 7 שנים ומעלה, מורי מורים ממוסד ההכשרה בעלי ותק של פחות מ-7 שנים ובעלי ותק של 7 שנים ומעלה (Dengerink, J., Lunenberg, M., & Kools, Q).

המחקר המוצג במאמר מדווח על התפתחות של ידע מחקרי של מתכשרים בשנת ההכשרה השנייה ושל השינויים באמונות ובעמדות שלהם ביחס למחקר במהלך קורס מבוא שעסק במחקר בעבודת המורה במוסד להכשרת מורים. מטרת המחקר הייתה לבחון את ההשפעה האפשרית של קורס מסוג זה על תחומים אלה (van der Linden, V., Bakx, A., Ros, A., Beijaard, D., & van den Bergh, L).

מאמר זה מביא לידי ביטוי את התפיסות של קהילת למידה (cohort) של סטודנטים להוראה לגבי התנסות בלמידה מקוונת במהלך שיבוץ מתכשרים בבית הספר במוסד סיני על-תיכוני. המאמר חוקר באופן ביקורתי את הגורמים התורמים באופן חיובי ללמידה מקצועית מקוונת ולהתפתחות של הקהילה. לצורך כך אומצה גישת חקר מקרה אתנוגרפית ( Hou, Heng, 2015).

הרבה מאוד ממה שמורים נדרשים לדעת על מנת להצליח הוא סמוי מן העין למרבית הציבור. ב-1823 נפתחה בקונקורד שבוורמונט תכנית ראשונה להכשרת מורים. מאז נמשך מאבק בין שתי גישות – שבתוכן שונות רבה: א. דוגלי הפרופסיונליות של ההכשרה; ב. דוגלי הדה-רגולציה. הוויכוח הממושך הזה מתנהל מאז ועד היום כאשר המושג "אלטרנטיבי", שהחל את דרכו כמשהו נחות ושלילי, הפך למילת קסם – אפילו במוסדות שמרניים ומכובדים (ציפי ליבמן).

הקשר (context) המחקר המוצג הוא בית ספר להתפתחות מקצועית למורי מורים. אחד המאפיינים הייחודיים של בית הספר הוא עבודתם של טיוטורים שהם עמיתים של הלומדים בתוכניות הלמידה השונות המתקיימות בבית הספר. מורי מורים רבים נכנסים למקצוע ההכשרה "באופן מקרי" לאחר הוראה בבית ספר או באקדמיה, ללא הכשרה מוקדמת לתפקיד, ונדרשת להם תקופת זמן ארוכה לבניית התפקיד ולגיבוש הזהות המקצועית החדשה.המאמר מציג דגם של התפתחות מקצועית הכוללת מרכיב טיוטוריאלי ומתמקד באינטראקציה בין חונכים למונחים כפי שהיא נתפסת ע"י המונחים (Reichenberg, R., Avissar, G., Sagee, R).

המאמר מדווח על מחקר גישוש שנעשה בדרא"פ בשיתוף עם אונ' בפינלנד בשאלה: "כיצד השותפים בבתי ספר מאמנים מעבדתיים, החונכים ומורי המורים, רואים את הקשר בין הוראה לבין מחקר בתוך בית הספר? בחיפוש אחר דרכים מיטביות להכשרת מורים יש מערכות הכשרה (בארה"ב, פינלנד, קנדה ולאחרונה גם בבריטניה ובנורבגיה) המנסות כבר לקיים שיתוף פעולה הדוק עם בתי ספר נבחרים לצורך התנסות מעשית. בעבר הם כונו "בתי ספר מעבדתיים" ואחר כך – "בתי ספר להתפתחות מקצועית" וייחודם, לדעת כותבי המאמר, בשימור האופי המעבדתי שהתקיים בעקבות דיואי וממשיכיו (Doll, 2004). הם נתפסים כאתרי התנסות מעשית וכאתרי מחקר לניסוי ותיעוד דרכי הוראה, לבחינת היבטים שונים של חיי בית הספר ולהבנת התפתחות הילד (Bonar, 1992, Mayhew & Edwards, 2007, Wilcox-Herzog & McClaren, 2012). המאמר עוסק בניסיונות לשלב גישה זו בהכשרת מורים בדרא"פ (Henning, E., Petker, G., & Petersen, N).

המאמר דן בהכשרה של מורי מורים במערכת ההשכלה הגבוהה הסינית, תוך התמקדות בהכשרה של שלושה סטודנטים ללימודי דוקטורט במחלקה לאנגלית באוניברסיטה סינית. הנושאים שהועלו כוללים העדר התנסות בהוראה בבית הספר בקרב הסטודנטים לדוקטורט, כמו גם ההתפתחות של הסטודנטים כמורים (Rui (Eric) Yuan).

מנהלים ומורים חונכים ממלאים תפקיד מרכזי בהצלחתם של מורים מתחילים להשתלב בבית הספר. לפי חוזר מנכ"ל בנושא ההתמחות בהוראה (חוזר מנכ"ל תש"ע/1(ב)), המנהל אחראי אדמיניסטרטיבית ופדגוגית לתהליך ההשתלבות של המורה המתחיל בבית ספרו; בהתאם לכך עליו להיות מעורב בתהליך ההתמחות באופן פעיל, לתמוך במורה המתמחה ולהעריך את תפקודו. באותו החוזר מצוין כי על המורה החונך להוות דמות פדגוגית מרכזית עבור המורה המתחיל, לתמוך בו ולהעריך את תפקודו (מקצועית ואישית). מטרת המאמר היא להתחקות אחר תפיסת אחריותם ומעורבותם של מנהלים ושל חונכים בהתמחות בהוראה (ניצה שוובסקי, ג'ודי גולדנברג, אורנה שץ-אופנהיימר, ליאת בסיס).

התכנית "מתווים מנחים להכשרה להוראה במוסדות להשכלה גבוהה בישראל" היא תוצר עבודתן של שתי ועדות שהקימה המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג). הטמעת המתווים המנחים בתכניות ההכשרה להוראה במכללות האקדמיות לחינוך ובאוניברסיטאות לוותה במחקר. מאמר זה מתמקד בממצאי המחקר על אודות אופן הטמעת המתווים המנחים בתכניות הלימודים לתואר ראשון (.B.Ed) במכללות האקדמיות לחינוך (רוני לידור, נעמי פייגין, ברברה פרסקו, רחל טלמור, חגי קופרמינץ).

בצוות המרצות לספרות ילדים במכללה שלנו מעורר המשפט "קראתי פעם ספר" חיוך עצוב. מקורו בקורס מבוא לספרות ילדים שבו ביקשה המרצה מהסטודנטיות לעשות סבב היכרות ולהציג את עצמן לצד ספר ילדים שהן אוהבות. סטודנטית אחת — והיא אינה יוצאת דופן — הציגה את עצמה ואמרה: "קראתי פעם ספר, אבל אני לא זוכרת איזה". "קראתי פעם ספר", אנחנו חוזרות על המשפט וצוחקות, צוחקות וכואבות. המשפט הזה מנקז אל תוכו את התסכול שלנו מהסטודנטיות במכללה…אבל השנה החשיבה שלי על "קראתי פעם ספר" נסדקה (נעמי דה־מלאך).