אקטואליה

7 כישורי ההישרדות הנחוצים היום בחיים המודרניים , רשימה מומלצת שגיבש טוני וגנר. בין הכישורים הנחוצים כיום לצעירים : חשיבה ביקורתית ופתרון בעיות, שיתוף פעולה חוצה רשתות ( והובלת שינוי) , זריזות והסתגלות, יכולת איסוף מידע וניתוחו, סקרנות ודמיון , יכולת תקשורת כתובה ותקשורת מילולית . טוני וגנר הוא מגורמי ההשראה החשובים בעולם לתחומי החדשנות בחינוך לא פחות מאשר סר קן רובינסון המוכר באנגליה ובישראל . השאלה היא כמובן , כמה מאלו תורמות, הלכה למעשה, מערכות החינוך ( בתי הספר, המכללות , האוניברסיטאות) .

כמו באמריקה, התלמידים בישראל נבחנים כל הזמן – החל מכיתה ב’ במבחני מיצ”ב ‏(מדידה, יעילות וצמיחה בית ספרית‏), מבחני מפמ”ר ‏(מפקח מרכז מקצוע‏), מבחנים בינלאומיים ומבדקי שפה – והתיכון מוקדש לבגרויות. כמו באמריקה, הפערים בחינוך בישראל ענקיים – התלמידים בפריפריה והתלמידים הערבים מקבלים פחות ( ליאור דטל) .

חינוך טוב לא נולד במגדל השן והוא אינו ספר מן הספרים "היושבים על הגדר", כי אם כתב עמדה שמתיימר לקדם צעירים למיטבם. לפיכך, הוא מציג חזון ערכי של הראוי ומשנה סדורה בדבר הדרכים הנאותות להגשמתו. הטוב שאליו מכוון הספר הוא משולש: הטוב החווייתי שבשמחת החיים ובחדוות הלימוד והיצירה; הטוב האיכותי שבסטנדרטים גבוהים בתחומי החשיבה, הדיבור, האזרחות, העבודה, האמנות והגנת הסביבה; והטוב המוסרי שבדאגה לרווחתם ולכבודם של אחרים ובמניעת כל פגיעה בזולת ( נמרוד אלוני) .

בראיון עם המומחה הפיני לחינוך, ד"ר פאסי סאלברג, יש כמה עובדות מעניינות , שלא שמענו עד כה על מערכת החינוך בפינלנד. מהראיון עם ד"ר פאסי סאלברג ניתן ללמוד כי דווקא המשבר בחינוך בפינלנד והקיצוץ התקציבי שם לפני 20 שנה הוליד את הכורח להזדמנות חדשה וליצירת שינוי . "ביטלנו את מערך הפיקוח על בתי הספר וקיצצנו את תקציב משרד החינוך ב–15% בתוך שנה. ביצענו את הקיצוץ באמצעות מתן הרבה יותר עצמאות לבתי הספר ולרשויות המקומיות", אומר סאלברג ( ליאור דטל, דפנה מאור) .

חכמת ילדים – אור כוכבים הוא ספר המזמין את קוראיו לצאת מאפרוריות עולם המבוגרים למסע הקסמים של הילדים. בספר מאוגדים ציטוטם מרתקים של דברי ילדים שליקט, תיעד והעיר פרופ' משה דב כספי במהלך כעשר שנים של האזנה קשובה ואוהבת לילדים שאותם הכיר וליווה מקרוב. אוסף ציטוטים זה מהווה הזדמנות לקורא לעמוד על פוטנציאל הילדים באמצעות התבוננות במשחקיהם, לגלות כיוונים חדשים בציוריהם וביצירותיהם הספונטניות האחרות, להיפתח ולהבין את הערותיהם המקריות כביכול כמו גם את חשיבתם המקורית ( משה דב כספי ).

המחבר הציג בכנס את המחקר שערך לקראת קבלת תואר דוקטור בבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן, שהתייחס, בין היתר, לנושאים הבאים: אלימות ובריונות ברשת: הגדרת התופעה והיקפה; הבדלים בין בריונות מסורתית בבית הספר לבין אלימות ובריונות ברשת; הצורות השונות של אלימות ובריונות ברשת, כולל פרופילים של התוקפים ושל הקורבנות. (Amir Gefen, 2013).

למרות העובדה שלקרנות פילנתרופיות גדולות דוגמת קרן ביל ומלינדה גייטס (Bill and Melinda Gates Foundation) יש תפקיד משמעותי הולך וגובר בחינוך הציבורי, רב הנסתר על הגלוי לגבי האופן שבו הפילנתרופיה משפיעה על המדיניות והפוליטיקה בחינוך הציבורי. בהקשר של אחריותיות ורפורמות מבוססות-סטנדרטים, קרנות כספיות ( קרנות תורמות) . בארה"ב הופכות לנראות וחזקות יותר בתמיכת המדיניות של החינוך הציבורי. הענקת המענק שלהן הופכת לממוקדת יותר ומכוונת אל מחוזות בית-ספריים אשר מאפייניהם הפוליטיים מקדמים השפעה גדולה יותר של קרנות, בייחוד לטווח הקצר ( Liang, G.) .

מדי יום מתרבות הידיעות על אלימות של ילדים. אנו מזדעזעים ממעשי התעללות והתאכזרות של ילד הפוגע בילד אחר או במבוגר. התנהגות זו מעמידה בפנינו, המבוגרים, אתגרים רבים ומעמתת אותנו עם הצורך להגיב. עניינו של ספר זה הוא המפגש של מטפלים באמצעות אמנות במערכת החינוך עם ילדים המופנים לטיפול בשל התנהגותם התוקפנית. ייחודו של הספר הוא בשילוב של מחקר, תאוריה ופרקטיקה. חלקו הראשון מנתח את המצוי בשדה לאור מחקר מקיף, שנערך בישראל, בהשתתפות למעלה ממאה מטפלים באמנות ומדריכות קליניות. הנתונים נאספו באמצעות כלי מחקר מגוונים: שאלונים, ראיונות וציורים של מטפלים. הממצאים העלו שמטפלים רבים חשים קשיים מיוחדים בטיפול באוכלוסייה זו, הנובעים בין השאר מן הניגוד שבין ההכלה שהם רוצים לספק למטופלים ובין התוקפנות המאיימת על אלה (עדנה ניסימוב-נחום).

מטרתו של הדיון בספר זה היא לחשוף שני הקשרים שנדמים למחבר הספר כחשובים ביותר: האם באמת המציאות בבית הספר כמו זו שבאה לידי ביטוי במפגש בין מבוגרים לילדים סותרת את הקומנסנס החינוכי עצמו? והאם נכון שרבבות אנשים טובים, מלומדים ומוכשרים, הממלאים יום-יום שליחות חברתית חשובה המכוונת אך ורק לטובתם של הילדים, הם-הם יוצריה ומגיניה של תחושת חוסר הערך החברתי, בניגוד גמור לאמונתם, לדימויים העצמי המקצועי ולקומנסנס החינוכי שלהם? ( חן למפרט) .

קורצ'אק לא מפסיק לאתגר את הביוגרפים שלו; אישיותו המסובכת והמתוסבכת, ה"גדולה מהחיים" אך גם אנושית ופגיעה, מזמינה פרשנויות מגוונות. המחברת קראה לביוגרפיה שלה "ניסיון", משום שאינה היסטוריונית או פדגוגית מקצועית ומשום שהוריה היו מעורבים בחייו של קורצ'אק ובמפעלו החינוכי והספרותי. הניסיון עלה יפה; הביוגרפיה אמינה ומעניינת, נוגעת ללב ולשכל ואינה מתחמקת משאלות קשות ( יואנה אולצ'אק־רוניקר,) .

לדעת זיגמונט באומן, מגדולי הסוציולוגים של ימינו, החינוך חייב להפוך ל"טיל חכם" שמתוּכנת לחפש לעצמו מטרות משלו בהתאם לשינוי המהיר והמתמיד בסביבתו", להתאים את עצמו לחברה נזילה וגם לחנך נגדה. ריאיון. המושג המטפורי הידוע ביותר של באומן (כתיבתו עתירת מטפורות. אפשר אולי לדבר על "הפואטיקה הסוציולוגית של באומן") הוא "מודרניות נזילה". מה שמאפיין את המודרניות של ימינו, בהבדל מהמודרניות שקדמה לנו, היא התמוססות של מוסדות חברתיים וייחוס ערך להתמוססות הזאת ( יורם הרפז) . .

במהלך חודש יוני 2013 קיימה מטח את הכנס מעצבים עתיד 2. מטרת הכנס הייתה לבחון את העשייה בתחום הטכנולוגיה בחינוך, ולסקר מגמות עתידיות . השורה התחתונה; כל הדוברים הסכימו כי הטכנולוגיה לא יצרה שום מהפכה בחינוך. המחשב לא החליף את הלוח והגיר וגם כאשר החליף – לא הצליח לשנות מהותית הישגים לימודיים. הטכנולוגיה בחינוך חוגגת חמישה עשורים. החל מהמצאת מכונת הלמידה של פרופ' סקינר מהרווארד ועד לשימוש בטאבלטים בכיתה – מאז ועד היום לא ניתן להצביע על אף שינוי משמעותי ( קו לחינוך) .

סקירת ביקורת אודות ספרו החדש של פרופסור נמרוד אלוני המגיש לנו מבוא נוסף לחינוך הומניסטי – מלומד, רהוט ונגיש. המבוא עשוי משישה פרקים־מאמרים שעניינם חינוך לחיים משמעותיים, תרבות גבוהה, חינוך מוסרי, חינוך לאזרחות, מורים טובים וחינוך הומניסטי הלכה למעשה. אלוני הוא הפרזנטור של החינוך ההומניסטי בארץ ואלמלא קולו החזק והצלול, אנשי חינוך ואנשים אחרים היו סבורים שהחינוך הקיים, המכשיר את התלמידים לחברה יצרנית וצרכנית, הוא האפשרות היחידה. עם זאת כיוון שהספר אינו המבוא הראשון לחינוך הומניסטי של אלוני, היה אפשר לצפות שיתמודד עם השאלות הגדולות שבגינן נחלש ונעכר קולו של החינוך ההומניסטי.

ביסוד תחומי החובה נכללת האוריינות הבסיסית, הקריאה והכתיבה. עד היום לימודי האוריינות הגיעו עד לימוד הכתיבה, בתוספת הבעה בכתב ולעתים כתיבה יוצרת, ושימוש במעבד תמלילים. האם די בכך? בחוגים מסוימים גוברת התפיסה שלמיומנויות היסוד בבתי ספר צריך לצרף את יכולת התכנות. המצדדים אומרים שכיום תכנות חשוב לא פחות מלוח הכפל וביאליק. כמו שסיכם סטיב ג'ובס בראיון מצוטט מ־1995: "כולם צריכים ללמוד איך לתכנת, כי זה מלמד אותך לחשוב ( שיזף רפאלי) .

מהם הקשרים בין דמוקרטיה, פיתוח וחינוך? אילו סוגי חינוך הם המתאימים ביותר כדי לפתוח ערכים והתנהגויות דמוקרטיים? כיצד בתי ספר וכיתות שונים במדינות מתפתחות מאורגנים לקידום ערכים דמוקרטיים אלו בבתי הספר? האם חינוך מוביל בפועל לדמוקרטיזציה במדינות מתפתחות? האם זה כלל אפשרי לשנות פרקטיקות חינוכיות סמכותיות מושרשות לכיוון דמוקרטי יותר על בסיס רווח יותר? בספרם "חינוך, דמוקרטיה ופיתוח: האם חינוך תורם לדמוקרטיזציה במדינות מתפתחות?" מציבים המחברים את השאלות המקיפות הללו כדי לחקור את האפשרויות, המתחים ושלל הגילויים של היחסים שבין חינוך, דמוקרטיה ופיתוח, בייחוד במדינות 'מתפתחות' ( Clive Harber, Vusi Mncube ).

רותי סלומון, מומחית ללמידה מתוקשבת ולסביבות למידה מתוקשבות (כולל סביבות MOODLE) מציעה כמה תובנות מעבודתה בפרוייקטים עם המגזר העסקי . מתברר כי יש שם כמה ערכים ומושגים חשובים שאפשר בהחלט ללמוד מהם . כמה מושגים חשובים מופיעים בסקירה ביניהם ROI , אנדרגוגיה, ADDIE ועוד .

לצאת מהקווים, ספרו של חוקר החינוך פורץ הדרך קן רובינסון, עוסק בשלוש שאלות מרכזיות: • מדוע חיוני לעודד יצירתיות? יצירתיות וחדשניות נחשבות להכרחיות בעולם החינוך, העסקים והמדיניות. למה, בעצם? • מה הבעיה? למה אנשים רבים כל כך סבורים שהם לא יצירתיים? מה קורה בבית הספר שגורם להם לחשוב כך? • מה אפשר לעשות בנדון? מהי יצירתיות וכיצד אפשר לפתח אותה?

הספר Sticks and Stones: Defeating the Culture of Bullying and Rediscovering the Power of Character and Empathy מאת Emily Bazelon נותן פרספקטיבה אקדמית לנושא הבריונות של תלמידים בחינוך ובבתי ספר (Emily Bazelon, 2013).

אחריות היא ערך מכונן בחברה דמוקרטית החפצה לשרוד ולהתפתח ולהיות מוסרית יותר. אף על פי כן, ערך זה אינו נדון כראוי במערכת החינוך ואינו מהווה יעד חינוכי. חינוך לאחריות צריך להיות אבן פינה בכל מסגרות החינוך – מגן הילדים, דרך בית הספר ועד למוסדות להכשרת מורים; עליו לעורר מודעות, ביקורת ואוטונומיה אצל הלומדים. רק כך יוכל כל אחד מהם להתנסות, לטעות, להיכשל, ולבסוף לקבל אחריות לפעולותיו ( ג`מאל אבו חסין, סמדר גונן ) .

הספר מאחורי הדלת הסגורה מבוסס על מחקר איכותני נרחב של חדרי מורים בבתי ספר בישראל. הוא עוסק בהיבטים מקצועיים וחברתיים וביחסי הכוחות בחדר המורים. חשיבות התפקידים שחדרי המורים ממלאים בתרבות בית הספר עולה ככל שחלים שינויים בארגון בית הספר, למשל במדיניות "אופק חדש". הספר תורם תרומה משמעותית לגוף הידע על קהילות מורים ועל חייהם המקצועיים בהקשר הישראלי ומעבר לו ( מרים בן-פרץ, שפרה שינמן ).