נושאי השתלמויות מורים בתכניות תקשוב בעולם- סקירת מידע
מילות מפתח:
השתלמויות מורים
השתלמות מקצועית
התפתחות מקצועית
למידה מתוקשבת
סביבות למידה מתוקשבות
שילוב אינטרנט בהוראה
שילוב מחשב בהוראה
1. מדינות העולם לא מסתפקות רק ההתמקדות ברכישת ציוד מחשבים לבתי ספר אלא הם עברו להתמקדות באסטרטגיות הוראה חדשניות המפתחות למידת חקר, למידה שיתופית ולמידה מידענית.הם החלו להכשיר מורים בגישה אחרת ולעודדם לשלב את המחשב בהוראה. כך לדוגמא, המורים בנורבגיה נחשבים למורים המתקדמים ביותר באירופה מבחינת השימוש בדרכי הוראה נתמכות תקשוב.
2. נושאים מרכזיים נוספים שצוינו בחשיבותם בהשתלמויות המורים במדינות בעולם :
· לימוד וירטואלי ברשת באמצעות מערכת הלמידה מרחוק (Blackboard) המגלם חיסכון, גמישות ויתרון והמאפשר פיתוח וירטואלי של מודולים על ידי מורים ועבורם. עובדה זו לכשעצמה מקדמת את ניוד הידע ואת השיתוף בין עמיתים בתחומים מומחיות משלימים;
· מעורבות בקבלת החלטות, פיתוח יצר החקרנות בסביבה מתוקשבת ויכולת המנהיגות בהוראה בכיתה.
3. בין התוכניות המובילות בעולם היא תכנית אריזונה לפיתוח התקשוב החינוכי והיא משמשת כיום מודל למשרד החינוך האמריקאי הפדראלי וכהשראה לתוכנית הכוללת שלו לתקשוב החינוך במדינה. התכנית באריזונה מדגישה את כובד המשקל שיש להעניק קודם כל להתפתחות מקצועית של מורים ומחנכים ולדרכים שבהם יוכלו לאחר מכן להפעיל את תלמידיהם בסביבת למידה מתוקשבת. לפי עקרון זה – סוגית הפיתוח והטמעת אסטרטגיות ההוראה והלמידה המתאימות לתקשוב ניצבת בראש ובראשונה ורק כתוצאה הנובעת ממנה ייבחנו דרכי הצטיידותם של בתי הספר בכלים וציוד מתוקשב. מעבר להגדרת החשיבות המוקנית להטמעת מיומנויות המידע בקרב התלמידים, כגון: איתור מידע, סינונו והערכת איכותו מייחסת התכנית חשיבות מרובה למיומנויותיהם בעשור הבא לקראת 2020.
4. בחלק ממדינות העולם השתלמויות המורים וההתפתחות המקצועית שלהם בתוכניות תקשוב נערכים עתה בשיתוף עם חברות טכנולוגיות בינלאומיות . כך לדוגמא , חלק משמעותי מתכנית התקשוב החינוכית של דרום קוריאה הופעל בשיתוף פעולה עם המגזר הפרטי וחברות בינלאומיות כגון חברת אינטל. יצוין כי חברת אינטל מפעילה מרכזי הדרכה ברחבי קוריאה בהם לומדים ומשתלמים עשרות אלפי מורים מתוך כוח ההוראה במדינה (מעל 400 אלף מורים). המורים לומדים ברציפות רב-שנתית את מיומנויות המחשב וגם דרכים לשילוב המחשב בהוראה.
5. בשנים האחרונות מתקיימים בכמה מדינות בעולם נסיונות להפעיל תוכניות השתלמות הנקראות השתלמויות מבוזרות/משולבות( (Blended learning, כלומר השתלמויות אשר יש בהן שילוב של שני מרכיבים מיפגשים פנים-אל-פנים לצד מיפגשים מקוונים. המתכונת המשולבת מאפשרת למורה המשתלם להמשיך את המיפגש פנים-אל-פנים במיפגש מקוון .במיפגש המקוון משתתפים אותה קבוצת משתלמים ואותו מרצה. בדרך כלל, המיפגש המקוון הוא סינכרוני, כלומר נקודת זמן אמיתית. בשבדיה ובפינלנד כ15% מהשתלמויות המורים בתוכניות התקשוב הן משולבות ( blended learning) והן הולכות ומתרחבות משנה לשנה . גם בארה"ב החלו לתת את הדעת ליעילות השתלמויות משולבות ובקליפורניה הן מקיפות כבר כ15% מן המורים המשתלמים. מחקרים אחרונים מצביעים על יעילות השיטה והנטייה היא על כן להרחיב מתכונת זו.
6. ברוב תוכניות התקשוב בעולם נוצרים פערים בין קווי המדיניות והיעדים המוצבים על ידי קובעי מדיניות ובין השינויים אותם נדרשים המורים ליישם בפועל בכיתה. קווי המדיניות והיעדים אמנם מבוטאים במסמכים פורמאליים שונים אך מעבר לעקרונות כלליים אלו המורים בביה"ס אינם מודעים לפרטים וליעדים האופרטיביים. מחקרם הנודע של Cohen & Hill, 2001 מצא כי כאשר המורים בביה"ס נחשפים בצורה יעילה לקווי המדיניות וליעדים האופרטיביים, סיכויי שילוב המחשבים והאינטרנט בלמידה ובהוראה עולים. לכן בהתפתחות המקצועית של המורים ובהשתלמויות הייעודיות שלהם יש לחשוף בפניהם את כל פרטי התוכניות הרשמיות של משרדי החינוך ולא רק את היעדים הכלליים.
7. גורם קריטי שיש לו השפעה על מידת ההצלחה של תוכניות תקשוב בחינוך הוא השילוב עם ההוויה הפדגוגית והעבודה הפדגוגית של ביה"ס. כל האסטרטגיות בתוכניות התקשוב בעולם שהתעלמו מהליבה הפדגוגית של בתי הספר נכשלו. כמעט כל האסטרטגיות עבדו על בסיס הגדרות של הטווח הקרוב (שנה-שנתיים). לכן יש לגבש אסטרטגיות שילוב פדגוגיות לטווח ארוך לצד שיטות ברורות ומחייבות להערכת ההתקדמות והשילוב הפדגוגי בבתי הספר. אסטרטגיות אלו צריכות לקחת בחשבון את מרכיבי ההשתלמות המקצועית למורים בציר זמן רב-שנתי ולא כהשתלמויות נפרדות התקיימות במהלך שנת לימודים אחת. רבים מן העוסקים בתקשוב בחינוך קובלים על כך שהכלים שבהם אנחנו משתמשים לא נבנו לצרכי חינוך אלא לצרכי עסקים ומסחר. לפיכך, כאשר אנחנו מאמצים את הכלים האלה לתוך הסביבה החינוכית אנחנו מאלצים את החינוך ליישר קו עם סגנונות עבודה שאינם תואמים את מטרות החינוך. "אם יש כלים שמקבעים אותנו בסגנון עבודה מסוים נראה לי שאלה דווקא כלים שפותחו עבור הלמידה, או ליתר דיוק, עבור הוראה. רוב המערכות לניהול הלמידה (learning management systems) מבקשות להעתיק לסביבה המתוקשבת את הכיתה הפרונטאלית ואת הקורס המסורתי בו יש מרצה/מורה שאחרי ההרצאה שלו נותן מטלות לסטודנט/תלמיד שהוא חייב להגיש.
8. התסיסה הרעיונית של השנים האחרונות סביב הפוטנציאל החינוכי של Web 2.0 מצביעה על כך שדווקא כלים שלא נועדו מלכתחילה לחינוך הם אלה שגורמים למורים ולאנשי חינוך לחשוב שאפשר אחרת ולבחון את דרכי ההוראה של עצמם. סקרים שונים שפורסמו לאחרונה בעולם מציינים את עליית משקלם של רשתות חינוכיות חברתיות בדור הבא של מערכות למידה מתוקשבות בחינוך. לפלטפורמות של רשתות תקשורת חברתיות יש פוטנציאל רב לחולל תהליכי שינוי בבתי ספר: הן מאפשרות יצירת קהילת ידע שיתופית לצד העלאת תכנית לאתרי משנה באינטרנט. הן מאפשרות יצירת רשת קשרים חברתית , שיתוף תכנים, שיתוף מידע, פרסום בלוגים וגם מערכת הודעות ועדכונים באינטרנט. אלו הן מערכת שקופות, אינטואיטיביות מאד והרבה פחות היררכיות מפלטפורמות לניהול תכנים ((LMS אחרות, ולכן נראה שיש להן סיכוי להחליף את מערכות הלמידה המתוקשבות כגון Moodle או Blackboard.
9. המודל האוסטרלי של השתלמויות מורים באוסטרליה ראוי לתשומת לב ומן הראוי שנציגי מערכת החינוך בישראל ייבקרו שם. הייחודיות של ההשתלמות מקצועית באוסטרליה היא בכך שהיא מלווה באתר אינטרנט בעל מאפייני Web-2.0. שילובה של טכנולוגיות ה-Web-2.0 על מנת לקדם את השתלמותם המקצועית של המורים באותו הקיץ היה מוצלח ביותר, ובין היתר אובחנו תועלות נוספות וחשובות.
אחת התובנות מההשתלמות המקצועית הייתה להציג כיצד לימוד בשיטת ה"פיגומים" בשילוב עם חוויות וידע חדשים - יכולים להוסיף ערך פוטנציאלי ארוך טווח כאשר הם נמצאים בסביבת למידה אותנטית ותומכת.
לצורך העניין, האתר שליווה את ההשתלמות המקצועית - תפקד כ"מקום מפגש וירטואלי" על-מנת ש:
- כל המשתלמים יוכלו להכיר אחד את רעהו;
- שיבחנו את תכנית ההשתלמות עוד בטרם החלה;
- יוכלו לפשט את נגישותם למשאבים ומקורות המידע (חומרי למידה);
- ישתפו ויחלקו במידע;
- ישתתפו בתוכנית ההמשך לאחר שההשתלמות המקצועית הסתיימה.
החשיפה לטכנולוגיות ולכלי Web-2.o חדשים, כמו גם לנצל את ההזדמנות ללמוד כיצד כלים אלה עובדים ומיושמים - העניקה ערך מוסף לחוויית המשתתפים בהשתלמות ואפשרה להם חווית למידה המעצימה אותם.
yyya
מעניין מרענן ומאוד ורלוונטי- תודה רבה
מאמר מאד מעניין! מקריאת המאמר ומנסיוני במערכת החינוך המיוחד בארץ אני חושבת שישראל נמצאת במקום טוב בתהליך הטמעת התקשוב. התייחסות והשוואה בין המאמר לבין נסיוני בשטח ניתן למצוא בבלוג שלי: http://noemyporath1.blogspot.com/