מה נכון ומה מוטעה לגבי קורסי ה-MOOCs בסגנון האתר Coursera

Tony Bates. "What’s right and what’s wrong about Coursera-style MOOCs" August 5, 2012

המחבר מתייחס להרצאתה של דפנה קולר (Daphne Koller), אחת משני המייסדים של Coursera, בכנס TED, שבה תיארה מספר מאפיינים עיקריים של קורסי ה- MOOCs של האתר Coursera, ואת הלקחים שהיא למדה נכון להיום לגבי למידה והוראה מקורסים אלה.

המחבר אמנם משבח את דפנה קולר ואת עמיתיה על פיתוח קורסי ה-MOOCs המקוונים הפתוחים להמון. מאחר וכל ניסיון להפוך את הידע של חלק מהמומחים המובילים בעולם לזמין לכל אחד ללא תשלום הוא מאמץ מצוין.

אולם המחבר מתנגד לטענות המטעות שעלו בהרצאתה של דפנה קולר בכנס TED.

מיתוס 1: ה- MOOCs מגביר את הנגישות להשכלה הגבוהה במדינות מתפתחות
דפנה קולר מתחילה בדוגמא שבה הסטודנטים נרמסים בניסיון לזכות בכניסה ללימודים בקמפוס של אוניברסיטת יוהנסבורג בדרום אפריקה, שבו נותרו מספר מקומות פנויים מועטים.

המחבר טוען כי אכן קיים מחסור במקומות פנויים עבור סטודנטים באוניברסיטה קונבנציונלית בדרום אפריקה. אולם אספקת למידה מקוונת הפתוחה לכל אך ללא קבלת נקודות זכות מארה"ב לא יפתור את בעיות הנגישות בדרום אפריקה.

המחבר טוען כי אוניברסיטאות העלית שמשתתפות ב- Coursera ממשיכות להתייחס ל- MOOCs כאל צורה פילנתרופית של לימודי המשך, ועד שהמוסדות הללו יהיו מוכנים להעניק תארים ונקודות זכות לתואר עבור סוג תכנית מעין זו, יש להאמין כי אוניברסיטאות העלית רואות בקורסים הנלמדים ב- Coursera כהשכלה מדרגה שנייה.


מיתוס 2: פדגוגיה חדשה
שנית, שיטות ההוראה שבהן השתמשו רוב הקורסים ב- Coursera עד כה מבוססות על פדגוגיה ביהביוריסטית ישנה מאוד, המסתמכת בעיקר על העברת מידע, הערכת עמיתים ומשימות שמסומנות במחשב.

כלומר, הפדגוגיה הביהביוריסטית עובדת היטב עבור רמות מסוימות של הכשרה.

אבל קשה מאוד אם לא בלתי אפשרי ללמד מיומנויות מסדר גבוה של חשיבה ביקורתית, חשיבה יצירתית וחשיבה מקורית תוך שימוש בפדגוגיה הביהביוריסטית, אותן מיומנויות הנדרשות לחברה המבוססת על ידע.

שלישית, דפנה קולר מדברת כאילו היא המציאה את הלמידה המקוונת, וששום דבר לא היה ידוע לפני כן לגבי מה עובד ומה לא עובד בלמידה מקוונת.

לדוגמא, מהרצאתה משתמע כי היא גילתה שהסטודנטים לומדים בצורה טובה יותר ככל שהקורסים מקיימים יותר מבחנים ופעילויות.
בנוסף, טוב יותר לחלק הרצאות ארוכות לחלקים קטנים יותר.

אולם שתי הגישות הללו קיימות למעשה כארבעים שנה וגם שילוב אסטרטגיות כאלה בלמידה מקוונת הן פרקטיקה סטנדרטית בלמידה מקוונת כבר 20 שנה.

ההשוואות שלה כוללות את החולשות של הוראה המבוססת על הרצאה.

אולם כל זה אינו חדש, מאחר ומורים מקוונים מדגישים נקודה זו למעלה מעשרים שנה.

מיתוס 3: מחסני הנתונים הגדולים (big data) ישפרו את ההוראה
דוגמא אחת ששימשה בוידאו הייתה כיצד מעקב ממוחשב אחר הפעילויות של הסטודנט יכול לזהות את החולשות של ההוראה.

במלים אחרות, Coursera משתמשת בניסוי וטעייה כצורת הוראה: נסו דבר מה, ואם זה לא עובד, תקנו אותו בפעם הבאה.

אולם, אם הם מתכננים מראש את ההוראה של הקורסים, רבות "מהטעויות" הללו בהוראה היו נמנעות מלכתחילה.

עדיף להימנע מטעויות בהוראה מאשר לנסות ולתקנן לאחר מכן: קשה יותר לנסות לשכוח משהו שנלמד.

מיתוס 4: המחשבים הופכים את הלמידה לאישית
המחבר טוען כי המחשבים אמנם מאפשרים לסטודנטים מסלולים חלופיים ללמידת החומר והם מאפשרים מתן משוב מיידי אך המחשבים אינם מספקים תחושה של התייחסות כאל אינדיבידואל.

ניתן לעשות זאת בלמידה מקוונת, אבל לשם כך יש צורך בהתערבות מקוונת ובנוכחות בצורה של דיון, עידוד והבנה של צורכי הסטודנט האינדיבידואלי.

לבסוף, קולר טענה לסיום כי מומלץ לבזבז פחות זמן באוניברסיטאות כדי שימלאו את ראשיהם של הסטודנטים בחומר באמצעות הרצאות, ולעומת זאת יש להקדיש יותר זמן להצתת היצירתיות של הסטודנטים באמצעות שיחה עמם.

המחבר טוען כי לשם כך דרושה נוכחות של מורה בכיתה או באופן מקוון.

מסקנה
המחבר טוען כי הוא מאמין שלקורסי ה-MOOCs יש פוטנציאל רב עבור ההשכלה הגבוהה: אבל לא לקורסי ה-MOOCs הללו.


קישור למאמר באנגלית

ראה גם:

נתונים חדשים חושפים שיעור נמוך של מסיימים את הקורסים המתוקשבים מסוג MOOC

האישה שקיבלה אתכם לסטנפורד

קורסים מקוונים מסוג MOOC , ינואר 2013

צמצום הציפיות לגבי תופעת ה-MOOC

הקורסים המקוונים מסוג MOOC - כמה סיווגים נוספים

ההתנגדות של המרצים בארה"ב לגבי קורסים מקוונים מסוג MOOC לובשת עוד צורות