יעילות של פיתוח מקצועי-דיגיטלי בהתגברות על אתגרי הוראה מקוונת

Borup, J. & Evmenova, A.S. (2019). The effectiveness of professional development in overcoming obstacles to effective online instruction in a college of education. Online Learning, 23, 2, 1-20

עיקרי הדברים:

● מחלקות ומוסדות הכשרה אקדמיים מתקשים לשכלל אוריינטציה דיגיטלית של מרצים, לשלב אלמנטים טכנולוגיים בקורסים ולייעל את הלמידה המקוונת

● מורים חדשים נכנסים אל הכיתות ללא מיומנויות דיגיטליות גבוהות, כאשר תובנותיהם וכישוריהם הדיגיטליים מתבססים על ניסיונם האישי בלבד

● משתתפי קורסי פיתוח מקצועי-דיגיטלי מעידים על שיפור ניכר באוריינות הדיגיטלית ועל חיזוק של הביטחון העצמי בתחום של הוראה מקוונת

● אפילו מרצים הניחנים באוריינות דיגיטלית ברמה גבוהה מדווחים שסדנת פיתוח מקצועי-דיגיטלי סייעה להם להתעמק בתחום ולהרחיב את מנעד הכלים והיכולות הדיגיטליות

המלצות לסדנת פיתוח מקצועי-דיגיטלי עבור מרצים להוראה

על רקע ראיונות, סקרים, משובים ודיונים שנותחו במהלך סדנת פיתוח מקצועי-דיגיטלי במכללה אקדמית להוראה בארה"ב, ממליצים החוקרים על נקיטת הפעולות הבאות:

1) תכנון קפדני - בראש ובראשונה, מוסד אקדמי מכשיר אשר מבקש להשיק קורס או סדנה של פיתוח מקצועי-דיגיטלי חייב להתאים את הקורס לחומרי הלימוד הקיימים, למקצועות הלימוד הרלוונטיים ולמשאבים הטכנולוגיים הנמצאים בהישג-יד. בנוסף, בטרם יפותח ויעוצב הקורס, אפשר וראוי יהיה לסקור את הצרכים הבסיסיים של קהילת הלומדים, לנסות לחזות מראש בעיות ותקלות ואף לבצע פיילוט (ניסוי) על קבוצת מדגם.

2) לוח זמנים - רוב המחקרים מראים שלוח זמנים גמיש מקנה למשתתפי קורסים אקדמיים אוטונומיה, נוחות ושביעות-רצון. אולם, לפי מחקר זה, דווקא לוח זמנים קבוע מראש, עם תאריכי יעד קבועים של מטלות שבועיות, מסייע לשמור על קצב התקדמות רצוי, מניע לשיתופי פעולה סטודנטיאליים ומעורר דיונים אקטואליים.

3) חומרי לימוד - כדאי להשאיר את חומרי הלימוד המקוונים של הקורס זמינים גם אחרי שהקורס מסתיים, ולא לחסום את האתר בפני הבוגרים. שכן, עזרים פדגוגיים אלו מסייעים ללומדים לרענן את זיכרונם, להמשיך לתרגל ולערוך בחינה מחודשת של תיאוריות שלמדו.

4) מתן דוגמאות - במהלך הסדנה, חשוב מאוד להדגים ללומדים את שיטות ההוראה המיוחלות, לאפשר להם "לשחק" עם עזרים טכנולוגיים, לחשוף בפניהם שיטות הוראה חדשניות ומומלצות ולאפשר להם לחוות את השיעור מתוך פרספקטיבה של תלמיד.

5) תגמול – בסדנה בה מוצעים פרסים למצטיינים, נרשמת התלהבות יתרה. העניקו תו איכות דיגיטלי או תעודת הצטיינות דיגיטלית למשתתפים שמסיימים מטלות במהירות, מרצים בפני חבריהם או משלימים את הקורס בהצלחה-יתרה. עם זאת, הימנעו מחלוקה סיטונאית של תווי הצטיינות. שכן, תגמול שנתפס על ידי המשתתפים כזול וסתמי, אינו צפוי להפיח מוטיבציה.

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא אוריינות דיגיטלית

השימוש בהוראה מקוונת התפתח, צמח ותפס תאוצה ב-20 השנים האחרונות בחינוך היסודי, בחינוך העל-יסודי ובמערכת ההשכלה הגבוהה. כפועל יוצא מכך, גוברת הדרישה למרצים בעלי אוריינות דיגיטלית משובחת (Woodworth et al., 2015). אולם, למרבה הצער, מחלקות ומוסדות הכשרה אקדמיים מתקשות לטפח אוריינטציה דיגיטלית בקרב המרצים, לשלב אלמנטים טכנולוגיים בקורסים ולהפוך את הלמידה המקוונת לאיכותית. כפועל יוצא מכך, מובלים מורי העתיד אל הכיתות ללא כישורים דיגיטליים יוצאי-דופן, כאשר תובנותיהם וכישוריהם הדיגיטליים מתבססים על ניסיונם האישי בלבד (Allen & Seaman, 2017). 

מחסומי הקדמה הדיגיטלית

אליוט ועמיתים (Elliot et al, 2015) זיהו והגדירו שני חסמים בולטים של הטמעת עזרים דיגיטליים וטכנולוגיים במערכת החינוך היסודית והעל-יסודית:

1. מחסומים חיצוניים – נמצאים מחוץ לשליטתו של המורה, וכוללים גישה מצומצמת לטכנולוגיה, קשיים בחיבור לאינטרנט, מגבלות זמן ומקום ומיעוט הזדמנויות לפיתוח מקצועי-דיגיטלי. על החסמים הללו אפשר להתגבר באמצעות אבזור הולם, שדרוג תשתיות ופיתוח מקצועי-דיגיטלי.
2. מחסומים פנימיים – נמצאים בשליטתו של המורה וכוללים את מידת האוריינות הדיגיטלית שלו, מידת פתיחותו לשינוי ותחושת מסוגלותו העצמית. מדובר בחסמים רגשיים, פנימיים ונסתרים ולעיתים עמוקים וסמויים מן העין, ועל כן קשה להתגבר עליהם.

לגבי המחסומים הפנימיים, אחת הדרכים היעילות ביותר להמיר גישה שלילית של מורים או מרצים כלפי דיגיטציה של חינוך, היא השתתפות בסדנאות פיתוח מקצועי-דיגיטלי בהן מוצגים כלים ומודלים חדשים של הוראה. כך, מרצים לחינוך יכולים לסגל לעצמם התנהגויות חדשות באמצעות צפייה במרצים אחרים וקיום אינטראקציות עם עמיתים. פיתוח מקצועי-דיגיטלי נחשב ליעיל במיוחד כאשר למשתתפים מוצע מרחב בטוח להתוודע ולבחון טכנולוגיות חדשות, להציג את תחושותיהם כלפי טכנולוגיה בחינוך, להציג ולהפגין את יכולות חדשות שרכשו וללמוד ממומחים בתחום (Gachago et al., 2017).

פיתוח מקצועי-דיגיטלי: גישות ותולדות

פיתוח מקצועי-דיגיטלי מקוון של מרצים להוראה יכול להתקיים באופן פרונטלי, סינכרוני או א-סינכרוני, ולאגד רשתות למידה מקצועיות רבות משתתפים. הפיתוח המקצועי-דיגיטלי יכול לבוא לידי ביטוי באמצעות מחנות-אימון, מחנות קיץ, קורסים אקדמיים, סדרת מפגשים קצרה, וובינרים, סדנאות אינטראקטיביות, אימונים זוגיים, שיעורים פרטיים או הרצאות מפי מומחים.

לפיתוח המקצועי-דיגיטלי פוטנציאל עצום להעניק ידע, לחשוף כלים טכנולוגיים בפני מרצים הוראה, להגביר ביטחון, לעורר מוטיבציה של מורים ומרצים ולסייע לחשוב על שיטות לימוד חדשניות. בתוך כך, את מערכי השיעור של מפגשי הפיתוח המקצועי-דיגיטלי ראוי לעצב בהתאם לקהילת הלומדים ולצורכיהם. לצורך ההמחשה, מרצים להוראת מתמטיקה ומדעים יזדקקו לכישורים שונים מאשר מורי אנגלית כשפה זרה, לשון או ספרות (Gosselin et al., 2016).

מתודולוגיה

מחקר איכותני זה צפה ועקב אחר שתי סדנאות פיתוח מקצועיות-דיגיטליות א-סינכרוניות בנות שישה ושבעה שיעורים במכללה אקדמית לחינוך במרכז ארה"ב. החוקרים ערכו ראיונות עם המשתתפים והמנחים, לפני ואחרי הסדנאות, וניתחו את לוח המודעות האינטראקטיבי של אתר הקורס. באמצעות כך, נבחנו ההיבטים הבאים:

1. עיצוב הקורס ופיתוחו;
2. שיתופי פעולה סטודנטיאליים;
3. איכות הדיונים כיתתיים;
4. נוכחות הלומדים והתמיכה בהם;
5. הערכה ומשוב;

מגמת השיפור של המשתתפים

ככלל, הרוב המוחץ של המשתתפים העיד על שיפור ניכר בידע ובכישורים הדיגיטליים ועל חיזוק של הביטחון העצמי בתחום של הוראה מקוונת. לא זו בלבד, מרצים שפתחו את הסדנה עם מידות גבוהות של אוריינות דיגיטלית, סיפרו שזו סייעה להם להתעמק בתחום ולהרחיב את מנעד הכלים והיכולות הדיגיטליות. מכאן, עולה הצורך הגובר בהשקעה, קידום וקיום של סדנאות פיתוח מקצועי-דיגיטלי במוסדות הכשרה להוראה.

עם זאת, מרצים עם ידע מועט וניסיון דל בטכנולוגיות מידע ותקשורת התקשו לעמוד בקצב, פספסו את המושגים הבסיסיים וחשו תסכול וסלידה. לכן, על מנחי ומרצי הסדנאות לוודא כי המשתתפים אינם חשים מנותקים, לנסות להתאים את הרמה ולשקול להציע קורס נפרד למתחילים ולמתקדמים.

בנוסף, במהלך הסדנה, חשוב לאפשר למשתתפים לראות ולחוות את השיעור מתוך פרספקטיבה של תלמיד ולחשוף בפניהם שיטות הוראה חדשניות ומומלצות. נקודת ראות כזו משקפת למרצים כיצד הוראה מקוונת יכולה להיות אינטראקטיבית, מבוססת-תלמיד ומלהיבה.  

דיון ומסקנות

ככל שהלמידה המקוונת הופכת להיות נפוצה ורווחת בכיתות א'-י"ב, בשדה ההכשרה להוראה ובמערכת ההשכלה הגבוהה, גובר הצורך להעניק ולהעריך את המיומנויות הדיגיטליות של מורי בתי הספר ומרצי האקדמיה. על אחת כמה וכמה, מרצי המחלקות והמכללות האקדמיות להוראה. שכן, המתכשרים חייבים לצפות, להכיר ולהצטייד במודלים הוראתיים שיסייעו להם לנווט בסביבות ההוראה המקוונות והעתידיות.

בד בבד, בכוחן של סדנאות פיתוח מקצועי-דיגיטלי להשריש תפיסה תודעתית חדשנית ולהקנות למורים ולמרצים ידע ומיומנויות. אולם, היעילות של הסדנאות הללו תלויה בעיקר ביכולותיו של המנחה להעביר מסרים מורכבים, לספק ללומדים הזדמנויות ללמידה משמעותית, לדמות את נקודת-מבטם של תלמידי המחר ולהמחיש את הפוטנציאל הגלום בסביבות למידה וירטואליות.

רשימת המקורות

Allen, I. E., & Seaman, J. (2017). Digital learning compass: Distance education enrollment report (Babson Survey Research Group). Retrieved from: http://onlinelearningsurvey.com/reports/digtiallearningcompassenrollment2017.pdf

Elliott, M., Rhoades, N., Jackson, C. M., & Mandernach, B. J. (2015). Professional development: Designing initiatives to meet the needs of online faculty. Journal of Educators Online, 12, 160–188

Gachago, D., Morkel, J., Hitge, L., van Zyl, I., & Ivala, E. (2017). Developing eLearning champions: A design thinking approach. International Journal of Educational Technology, 14, 1–14

Gosselin, K. P., Northcote, M., Reynaud, D., Kilgour, P., Anderson, M., & Boddey, C. (2016). Development of an evidence-based professional learning program informed by online teachers’ self-efficacy and threshold concepts. Online Learning, 20, 178–194

Woodworth, J. L., Raymond, M. E., Chirbas, K., Gonzalez, M., Negassi, Y., Snow, W., & Van Donge, C. (2015). Online charter school study. Stanford University Press