חילוקי דעות לגבי קורסים מקוונים

"Differences of Opinion on Online Courses", Havard Magazine, 5/1/2013

בעוד פלטפורמות כגון: edX , Coursera ו-Udacity ממשיכות לבנות ולהשיק קורסים מקוונים הפתוחים למשתתפים רבים (MOOCs), מצטברות דעות והוכחות לגבי מהו האופן הטוב ביותר להשתמש בקורסים מעין אלה, לגבי הניסיון של למידה מקוונת  בדרך זו, ויישומים אפשריים של הטכנולוגיה המתפתחת.

מאמר זה סוקר חלק מהפרספקטיבות האחרונות, וחלק מעדכוני החדשות לגבי המשתמשים בקורס של HarvardX ולגבי ההתרחבות של Coursera להכשרה מקצועית.

היכן נמצאים הלומדים

בעקבות ניסוי שבו קורס של San Jose State University והפלטפורמה edX שילב בין קורס מקוון בנושא מעגלים אלקטרוניים והוראה בכיתה, הגביר את הלמידה של הסטודנטים, האוניברסיטה הרחיבה את הניסוי ל-11 קמפוסים בקליפורניה והסכימה עם edX להתאים קורסים במדעים, במדעי הרוח, בעסקים ובמדעי החברה להוראה מקוונת.

אולם תמר לווין (Tamar Lewin) מה- The New York Timesהמדווחת על סדרת סיפורים לגבי חינוך מקוון, מציבה זאת בהקשר רחב יותר:

"כמחצית מתלמידי התואר הראשון בארה"ב מגיעים לקמפוס כאשר הם זקוקים ללימודים במכינה לצורך שיפור הציונים שלהם, לפני שיוכלו להירשם לקורסים אקדמיים.

אולם המכינה מוקדמת עלולה להיות יקרה, ומובילה רבים מהם לנשור מהלימודים, כאשר הם נמצאים בחובות כבדים ותוך סיכויים פחותים למציאת עבודה.

בינתיים, תקציבי המדינה  בארה"ב המתכווצים מטילים מחיר כבד על המוסדות הציבוריים, תוך הפחתת מספר המקומות הזמינים עבור הסטודנטים לצורך סיום לימודיהם לתואר.

לוין כתבה כי מהניסוי של למידה משולבת של פלטפורמת edX ו- San Jose State University "קשה לומר...עד כמה התוצאות המשופרות מגיעות הודות לחומר המקוון של אתר edX, ועד כמה התוצאות מגיעות הודות למעבר מהרצאות לדיונים בכיתה המתמקדים בפרויקטים של קבוצה קטנה".

הכנה והוראה בקורסי MOOC

המאמר מביא כדוגמה את חוויותיהם של שני מורים בקורסי MOOCs.

Karen Head, מרצה זוטרה בבית הספר "לספרות, מדיה ותקשורת" במכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה, קיבלה מילגה מקרן גייטס כדי לחקור הוראת כתיבה לשנה ראשונה בקורס מקוון רב משתתפים שהוצע באמצעות אתר Coursera.
היא דיווחה בבלוג שכתבה עבור העיתון The Chronicle, כי דרישות הזמן, הלוגיסטיקה והפוליטיקה של פיתוח קורס MOOC מקשים על מרצים חסרי קביעות.

היא ציינה לדוגמא כי לצורך הכנת שלוש הרצאות ללימוד במשך שבוע, נדרש הצוות שלה להקדיש "כ-20 שעות עבור תכנון ופיתוח תוכן" ובנוסף שמונה שעות נוספות כדי לערוך חזרות על ההרצאות וארבע שעות כדי להקליט את ההרצאות; ובעקבותיהם לערוך את ההרצאות, כאשר העריכה נעשתה במקום אחר. נדרשה עבודה נוספת כדי לשלב בחנים או עבודה להכנה בין ההרצאות.

היא דיווחה כי הרצאה למצלמה לא השביעה את רצונה לחלוטין משום שהיה חסר לה הקורס עם הסטודנטים הקיים בקורס המסורתי.
היא אמנם מצפה כי ברגע שהקורס יושק, יהיו לה סוגים חדשים ורבים יותר של קשרים עם הסטודנטים, אבל היא לעולם לא תכיר את הלומדים הבלתי נראים הללו כמו גם את הסטודנטים בכיתה – תוצאה שמונעת ממנה להבין כיצד ללמד בצורה הטובה ביותר.

בנוסף, Head ציינה, כי קיים קושי בהערכת הכתיבה של אלפי סטודנטים בקורס, הערכה המהווה תנאי מקדים לקבלת נקודות זכות עבור הקורס. על כן, הקורס יסתמך על הערכת עמיתים.

לעומת זאת, מייקל ס. רות (Michael S. Roth), נשיא Wesleyan, שלימד את הקורס המקוון "המודרני והפוסט-מודרני" ("The Modern and the Postmodern”) דרך האתר Coursera היה מרוצה מהשימוש בפלטפורמה.
הדיווח שלו משקף את החופש שלו מהדאגות של Head לגבי קבלת קביעות ואת טבעו המתקדם יותר של הקורס שלו.

רות היה אמנם סקפטי בתחילה , אך לאחר שהקורס הושק, הוא מצא אותו פתוח לאפשרויות חדשות. הקורס שבו למדו סטודנטים מרחבי העולם היווה עבורו חוויה חדשה, לדוגמא: למדו אצלו בקורס סטודנטים שיצרו קבוצות לימוד בספרדית ובפורטוגזית.

רות סיכם את חוויותיו:
"מתברר כי החלק המאסיבי של אותם קורסים פתוחים הוא הדבר הפחות מעניין לגביהם. הסטודנטים שלי לא מרגישים כמו מאסה. אלה ההבדלים ביניהם, וכיצד הם מגשרים על הבדלים אלה באמצעות רשתות חברתיות, שממריצים את החווייה שלהם ושלי מה-MOOC.

לימוד מקוון

בשני מאמרים שנכתבו לאחרונה בעיתון, תיארו לומדים בוגרים את חווייתם מהשתתפות בקורסים מקוונים.

A.J. Jacobs, עורך ב- Esquire, כתב במאמר שפורסם ב- The New York Timesכי בקורסי ה-MOOCs
ברוב המקרים, המרצה לא נמצא מול הסטודנטים.
וכי בשל "ההרשמה העצומה" לקורסי MOOCs התוצאה היא פרדוקס מוזר: המרצים הללו הם בו זמנית המורים הנגישים ביותר והמורים הפחות נגישים בהיסטוריה".

Jacobs נרשם ל-11 קורסים, בעיקר מאתר Coursera, אבל הוא גם "טעם" קורסים מהאתרים Udacity ו- edX.
הוא דיווח כי רוב המרצים היו מעניינים, אולם מאחר והרצון למשוך תלמידים מוביל לכך שברשימת המרצים מצויים שמות של מרצים מקוונים ידועים, קיים סיכון אפשרי ל"מגוון של המערכת האקדמית".

הוא מצא את הקורסים נוחים במיוחד: קורסי ה-MOOCs מעבירים את השליטה לידי הסטודנט, שיכול לצפות בהרצאות בעת אכילה או פעילות ספורטיבית, ובאיזו מהירות שהוא רוצה.
למרות זאת, הוא היה בדרכו להשלים שני קורסים בלבד מהקורסים שאליהם נרשם – בהציעו את הצורך בסימון וירטואלי עבור תלמידים לא מוצלחים.
והוא הבין מדוע זה קל לרמות בתרגילים הניתנים בקורסי MOOC: הוא יכול היה לחפש אחר התשובות במנוע Google כדי לענות על שאלות בבוחן שניתן בקורס לגנטיקה.

הוא דירג את האינטראקציה עם סגל ההוראה בציון הנמוך ביותר, והמליץ על התנסויות במודל המשלב בין הוראה מקוונת ולא מקוונת", בין קבוצות למידה של סטודנטים במיקומים שונים וכו'.
מצד שני, היה קל יחסית לקבוע אינטראקציות בין הסטודנטים באמצעות המדיה החברתית, בפורומים של הקורס, ואפילו במפגשים פנים אל פנים.

גם Jonathan Haber, כתב ב- Lexington שבמסצ'וסטס, נרשם ל-32 קורסים. בריאיון לעיתון The Boston Globe, הוא העלה מספר אבחנות שלו לגבי הניסיון שלו:

הוא טען כי הפורומים של הקורס עובדים בצורה הטובה ביותר כאשר מספר מועט של אנשים משתתפים בהם.

הוא סיפר כי בקורס שלמד באוניברסיטת הווארד, נדרש כל משתתף להגיב מידית מדי שבוע בפורום הקורס.
אולם, מאחר ואלה קורסים מרובי משתתפים, כאשר משתתף מקליד תגובה, לאחר זמן קצר מתקבלות תגובות רבות מאוד של משתתפים, והדיון הופך לדיון פחות מעמיק.
בנוסף, לפחות מחצית מהאנשים שהשתתפו בקורסים הם מחוץ לארה"ב, מה שאומר שאנגלית היא לא שפת האם של כולם.

לגבי מתן ציון למשימות בקורס על ידי חבריו לקורס, טען Haber, כי 25,000 סטודנטים נרשמו לשיעור...כך שנקבע מכניזם של מתן ציון על ידי עמיתים שלפיו כל סטודנט המגיש עבודה נדרש גם לתת ציון לשלוש עבודות ולדרג את העבודות לפי רובריקות מסוימות...
ולכן נעשה שימוש בקטיגוריות דירוג פשוטות וגם העבודות שנכתבו בקורס לא היו משמעותיות במיוחד.

למתוח את הגבול: המקרים של אוניברסיטאות Amherst ודיוק (Duke)

למרות הפופולאריות הגואה של קורסי ה-MOOCs, המאמר מביא לדוגמא שני מקרים שבהם סירבו אוניברסיטאות אמריקאיות להשתתף במיזם של קורסים מעין אלה.

הסגל של Amherst College, שהיה אמור להצטרף כשותף להוראת קורסים מקוונים דרך פלטפורמת edX, הצביע נגד ההצטרפות למיזם קורסי ה-MOOCs.

העיתון Inside Higher Ed ציין כי בין החששות של חברי הסגל היו דרגת ההתאמה בין "קהילה מקומית קטנה" הממוקדת בהשכלה באמצעות דיונים סגורים לבין טבעה רב המשתתפים של הוראת קורסי ה-MOOCs.

היו גם חששות לגבי הענקת תעודות על סיום הקורס בחתימת Amherst College לסטודנטים שילמדו באמצעות האתר edX, וכך ידללו את המשמעות של השכלה גבוהה. גם ההוצאות היו סוגיה בדיון. המרצים שצידדו בחיבור עם edX אמרו שהם קיוו להשפיע על התכנון של קורס מקוון על ידי יבוא הפרספקטיבה של קולג' קטן.

בנוסף, גם מועצת המדעים והאמנויות ב-Duke הצביעה נגד מתן אפשרות לסטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטת Duke לקבל נקודות זכות עבור קורסים מקוונים שהוצעו באמצעות 2U, מה שמנע את ההשתתפות של המוסד ביוזמה הזו.
התנגדות הסגל נבעה מסוגיות דומות שעלו בקרב חברי הסגל של Amherst College לגבי הענקת נקודות זכות והענקת תעודות.

מי הם הסטודנטים הלומדים בקורסי MOOCs

הניוזלטר של HarvardX שיצא בחודש מאי פרסם קישור לבלוג של David J. Malan, מרצה בכיר במדעי המחשב, שלימד את קורס המבוא הפופולרי שלו באופן מקוון דרך פלטפורמת edX.
הוא ציין שלקורס שלימד נרשמו 150,349 סטודנטים, שמתוכם 100,953 "היו מחויבים לקורס" (צפו בתוכן, שאלו שאלות והשתמשו ביישומים של הקורס – בין אם הגישו עבודות או לאו).

לבסוף,רק  1,388 סטודנטים (0.9% מהנרשמים בהתחלה) קיבלו תעודות סיום קורס, שלשם כך נדרשו הסטודנטים להגיש את כל המשימות שניתנו בקורס ולקבל ציונים מ-60 ומעלה.

לעומת זאת, Malan מציין כי 703 סטודנטים מתוך 706 סטודנטים שנרשמו לקורס שלו בקמפוס בסתיו שעבר "סיימו" את הקורס הלא וירטואלי.
הניתוחים של Malan מראים כי המחויבות היומיומית לקורס ירדה לקראת סוף הקורס, מכמעט 40,000 מבקרים בתחילת הקורס לכ-2,500 מבקרים בקורס בסופו.

לסיכום, ארגוני ה-MOOC מחפשים דרכים ליצור הכנסה, וקורסי הכשרה מקצועית ולימודי המשך מהווים הזדמנות מבטיחה בהינתן המוסכמה המבוססת של תשלום עבור שירותים אלה.
על כן, אין זה מפתיע שפלטפורמת Coursera השיקה סדרת קורסים להכשרה מקצועית עבור מורים בבתי ספר יסודיים ובתי ספר תיכוניים. ההכרזה הראשונית מציעה קורסים בחינם.

קישור למאמר באנגלית

ראה גם:

האישה שקיבלה אתכם לסטנפורד

כיצד עובדת למידה שיתופית בקורסים מקוונים סגורים לעומת קורסים מקוונים פתוחים ורחבי-היקף

הפדגוגיה וה-MOOCs: ממוקד במורה, ממוקד בתלמיד ושיטה מעורבת

הפרופסורים שמלמדים בקורסים אקדמיים מתוקשבים רבי-משתתפים מסוג MOOC

נתונים חדשים חושפים שיעור נמוך של מסיימים את הקורסים המתוקשבים מסוג MOOC