הכשרה ללמידה שיתופית לצורך הערכה מעצבת בסיוע כלים טכנולוגיים

Webb, M. (2010). Beginning teacher education and collaborative formative e-assessment, Assessment & Evaluation in Higher Education, 35(5), 597-618.

מילות מפתח: הערכה מעצבת, למידה מתווכת-טכנולוגיה, למידה שיתופית, מתכשרים להוראה.

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

טכנולוגיות דיגיטליות ולמידה ((ICT )– האמונה ששימוש ב- ICT עשוי לקדם למידה הוא גורם מרכזי בשאיפה לשלב כלים אלה בבתי ספר. אולם, המחקר הראה שמגוון הטכנולוגיות והשימוש הפדגוגי בהן עדין מוגבל למדיי (Cox & Web, 2004, Somekh et al., 2007). מצב זה מגביל את ההתנסויות המזומנות למתכשרים להוראה בתחום זה. השימוש במרשתת שינה את דרכי התקשורת החברתית והנגישות לידע של צעירים כיום (Ofcom, 2006,Green & Hannon, 2007 ). גם מתכשרים להוראה מנוסים בכך וניתן לכנותם "ילידים דיגיטליים" (Prensky, 2001).

 עם זאת ההתפתחויות המהירות בתחום מקשות על שילובן בהוראה, דבר המהווה אתגר מתמשך לכול.

שאלת המחקר: כיצד יכולות טכנולוגיות דיגיטליות לאפשר אינטראקציות ולמידה שיתופית והערכת מעצבת בין המתכשרים לבין עצמם ועם תלמידיהם?

למידה שיתופית – למידה שיתופית היא בהגדרתה למידה שבמהלכה תלמידים עובדים יחד להשגת מטרת למידה משותפת (cooperative / collaborative learning). במחקרים נמצא כי למידה זו , שיש לה וריאציות שונות ורבות, מובילה להישגים לימודיים גבוהים יותר בהשוואה לדרכי למידה אחרות (2000  )  Johnson et al, . כדי לקיימה נדרש תכנון מדויק של קורסים, תמיכה ועידוד לומדים לעבוד יחד. יש כיום כלים טכנולוגיים המבוססים על הבנה של תהליכי למידה שיתופית ועל קידום אינטראקציות מקוונות, שיש בהם גם נגיעה לדרכי שילוב בלמידה בכיתה (Stahl, et al., 2006) .

הערכה מעצבת ופדגוגיה – "הערכה מעצבת" נוגעת לא רק להערכות עצמן, היא משרתת גם תמיכה בלמידה ובחשיפת צרכים לימודיים של לומדים (Black et al., 2003). תהליכים מעצבים מחייבים התאמה בין מטרות לבין פעילויות והתמקדות ברגעים מקריים/מזדמנים המתרחשים באינטראקציות הכיתתיות (מורה-לומד או לומד-לומד) (Black & Wiliam, 2008).

על המחקר –מחקר פעולה תלת שנתי של מורה-חוקרת עם 60 מתכשרים במהלך 3 שנים (כל שנה כ- 20 משתתפים). כל המשתתפים בעלי תואר ראשון ב-ICT (מגבלת המחקר). המחקר נערך בשתי מערכות פעילות: מערכת א) הלימודים במכללה להכשרת מורים, מערכת ב) ההתנסות המעשית.

מה נמצא במחקר?

א) היו אתגרים משמעותיים לא רק במתן אפשרות למשתתפים להשתמש בטכנולוגיות אלא גם בהיבט של פיתוח פדגוגיה של למידה שיתופית בשתי מסגרות הפעילות שנבחנו. הקושי הטכנולוגי בלט בעיקר בבתי הספר (Blatchford et al 2006).

ב) שתי מערכות הפעילות שנחקרו היו מורכבות והממצאים הצביעו על מתחים שפעלו כחישוקים, אם כי במהלך המחקר נעשה בהם שימוש להניע הכנסת שינויים. נוצרו ארבעה סוגי מתחים:

• בין האובייקט - הלמידה השיתופית - לבין החוקים של השיתופיות – נתגלו קשיים בלמידה שיתופית בהקשר של הערכה מעצבת במערכת א'. הניסיון הקודם של המשתתפים היה בשיתופיות קבוצתית לקראת הפקת תוצר סופי; כאן השיתופיות כוונה ללמידה באמצעות שיתוף, לניסיון להבין רעיונות של אחרים בקבוצה ולפיתוח הבנה משותפת, ואלה היו חידוש. התחייבה מעורבות שכללה קריאה והכרת מחקרים, המשגה מחודשת של למידה שיתופית, פיתוח ידע תיאורטי ואמפירי, דיגום וניסוי בכיתות בית הספר. רצף פעולות זה מיתן את המתח.

• בין הדגשת ההערכה המעצבת לבין הערכת המתכשרים בלימודי ההוראה- המתכשרים הוערכו הערכה אינדיווידואלית בלימודיהם במכללה ובהתנסות המעשית אך במחקר הודגשה ההערכה המעצבת והערכת עמיתים בכלל זה בתהליכים של למידה שיתופית ושיתופיות לצורך למידה. האמצעים שננקטו ע"י החוקרת כדי להתגבר על מתח זה: הדגשת למידה שיתופית בתוכנית גם לצורך מטלות שהוערכו אינדיווידואלית, שימוש בתלקיט מקוון שזימן שיתופיות קבוצתית מורחבת ושילוב של הערכת עמיתים מעצבת ומסכמת, והפרדה מודגשת ביותר של ההערכות האישיות המסכמות של מטלות הלימודים והשיבוץ בבית הספר מהעיסוק באובייקט הניסוי.
• בין האובייקט לבין קהיליית בית הספר – כל המשתתפים ניסו לקיים למידה בקבוצות ומשוב עמיתים בהוראה בכיתות בית הספר ואפילו בהצלחה מסוימת. הקשיים שעלו: הצורך להכיר את הכיתות לפני הפעלת למידה שיתופית, ניהול כיתה בהקשר זה, וקונפליקטים ברמות שונות עם גישת הלמידה בבית הספר. נדרשת מעורבות של חונכים בהוראה בצוות ובהתפתחות מקצועית.

• בין הכלים לבין החוקים – בעיות הנוגעות בנגישות לכלים טכנולוגיים נבעו מסתירות בין הכלים שהוצגו והתקבלו לבין החוקים שהתקיימו באשר לזהירות בשימוש באינטרנט בכיתות. בבתי-ספר רבים לא נמצאה גישה לחלק גדול מהכלים שנדרשו לצורך הניסוי. במסגרת המכללה הבעיה הייתה קטנה הרבה יותר.

לסיכום, ההתערבות הצליחה במידה שבה התאפשרה למידה שיתופית בהקשר של ההתפתחות המקצועית של המתכשרים. נוצרה גישה חיובית לשילוב למידה כזו בהוראה בכיתותיהם במסגרת ההתנסות המעשית בדגש על משוב עמיתים. חלק מהטכנולוגיות שולבו בקלות ע"י המשתתפים. פיתוח למידה שיתופית בהוראה של המתכשרים בבתי הספר דורשת התפתחות מקצועית ועבודה עם חונכים כדי שהמתכשרים יפתחו פדגוגיות משלהם בהקשר הנחקר. להכשרת המורים תפקיד חשוב במתן אפשרות למתכשרים לנסות ולהתנסות בטכנולוגיות חדשות במסגרת ההכשרה תוך קיום סדר יום פדגוגי המדגיש למידה שיתופית הממוקדת בהערכת עמיתים. מיקוד בהערכת עמיתים מציב מטרה ברורה לאינטראקציה ובכך מספק נקודת פתיחה לתהליכי למידה שיתופית.

התמקדות בהערכה מעצבת גם מדגישה את הצורך הבסיסי בהצבת מטרות לשיעור, קושי שגם מתכשרים וגם מתחילים עומדים בפניו. מיקוד בהערכת עמיתים המובילה להערכה-עצמית חשוב אף הוא; ע"י פיתוח יכולות של הערכה עצמית מתכשרים יכולים לנתב או לשלוט בהתפתחותם המקצועית בעצמם.

ביבליוגרפיה

Black, P.C., et al., (2003). Assessment for learning: Putting it into practice, Buckingham: Open University Press.
Black, P.C., & Wiliam, D. (2008). Assessment and classroom learning, Assessment in Education, 5(1), 7-74.
Blatchford, P.E., et al., (2006). The effect of a new approach t group work on pupil-pupil and teacher-pupil interactions, Journal of Educational Psychology, 98(4), 750-765.
Cox, M.J., & Web, M. E. (2004). ICT and pedagogy: A review of the research literature, British Educational C&T Agency..
Green, H., & Hannon, C. (2007(. Their space: Education for a digital generation, London: Demos.
Johnson, D.W., et al., (2000). Cooperative learning methods: A meta-analysis, Minneapolis: Uni. of Alabama.
Ofcom, (2006). Media literacy audit: Report on media literacy amongst children, London: Ofcom.
Prensky, M. (2001). Digital natives, digital immigrants, On the Horizon, 9(5), 1-6.
Somekh, B., et al., (2007). Evaluation of the ICT Test Bed project: Final report, Coventry: British Educational C&T Agency.
Stahl, G.T., et al., (2006). Computer-supported collaborative learning: An historical perspective, in: R.K. Sawyer (Ed.), The Cambridge handbook of the learning sciences, NY: Cambridge University Press.