בר-זוהר, ב', יוספסברג בן-יהושע, ל' ואבידב-אונגר, א' (2022). מדידה, הערכה ופיתוח מקצועי דיגיטלי של מיומנויות דיגיטליות בחינוך לפי תשתית הנציבות האירופית (DigCompEdu). הוצאת מכון מופ"ת

עיקרי הדברים:

תוכניות פיתוח מקצועי יעילות ואיכותיות יכולות להתקיים אם הן מקיימות תנאים אלה:

• מפוזרות ומתקיימות לאורך זמן, ולא באופן חד-פעמי או מרוכז;
• מטפחות שיתופי פעולה, קבוצתיות ורישות מקצועי;
• מקדמות למידה פעילה ומחקר אקדמי;
• כוללות התנסות מעשית, הנחיה של מומחים ומעקב עם תום הקורס;
• מצריכות חשיבה אוטונומית, עצמאות ופרסונליזציה;
• מעודדות חשיבה מתוך הקופסה, ניסוי וטעייה;
• עונות על צורכי הלומדים ואינן מנותקות מן השטח

הנציבות האירופית (European Commission) פיתחה חיברה כלי חדשני ופורץ דרך להערכה של מיומנויות דיגיטליות של מורים: European Framework for the Digital Competence of Educators , או בקיצור DigCompEdu . זהו הכלי המוביל כיום בתחום המדידה וההערכה של מיומנויות דיגיטליות של צוותי הוראה. סקירה זו מציגה שלל מחקרים שבחנו את תשתית ה-DigCompEdu, ואת השאלון המקוון שפותח כדי למדוד ולהעריך את רמת האוריינות הדיגיטלית של המורים.

לסקירה המלאה

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא אוריינות דיגיטלית

הסקירה מנגישה את הרקע התאורטי הקיים בתחומי הפיתוח המקצועי והפיתוח המקצועי הדיגיטלי, תוך התייחסות למשתמשיו הפוטנציאליים השונים: מרצים להוראה, סטודנטים להוראה ומורים בפועל בתפקיד. בנוסף לכך מצביעה הסקירה על ההבדלים בין פיתוח מקצועי דיגיטלי המועבר בכיתה באופן מסורתי לבין פיתוח מקצועי דיגיטלי אשר מתקיים במדיה מקוונת ובזירות וירטואליות, ומתייחסת למושג "פרסונליזציה של פיתוח מקצועי דיגיטלי".

מבוא

תלמידים וסטודנטים מחוברים לרשת כיום יותר מאי פעם(Schleicher, 2019) . השימוש בטכנולוגיה ובכלים דיגיטליים כפלטפורמות לקידום תהליכי הוראה ולמידה הופך לבסיסי ומתבקש בשלל מדינות ברחבי העולם(OECD, 2020) . למרות זאת, המהפכה הדיגיטלית עדיין לא השתרשה באופן מספק במערכת ההשכלה הגבוהה ובבסיסי ההוראה והלמידה בבתי הספר.

האוריינות הדיגיטלית היא צורך בסיסי בהתמודדות עם תרחישים דיגיטליים בעולמות החינוך, העסקים, התעסוקה והתקשורת. זוהי י מיומנות מרכזית ונדרשת ממורים, ממרצים ומאנשי חינוך. האוריינות הדיגיטלית בחינוך מבוססת על שלושה תחומי ידע מרכזיים:

1. התמצאות בטכנולוגיה
2. התאמת הכלים הטכנולוגיים לתכנים הפדגוגים
3. מודעות למרקם החברתי-תרבותי של הלומדים (Instefjord & Munthe, 2016, 2017).

טכנולוגיות מידע ותקשורת בבתי ספר: פריצה והתמסדות

אחד השינויים העיקריים שהתחוללו בשנים האחרונות בתחום החינוך הוא חדירתם והשתלבותם של טכנולוגיות מידע ותקשורת (טמ"ת) במוסדות הלימוד. למרבה הצער, החדירה וההתמסדות של הטמ"ת אינה זוכה לתשומת הלב הדרושה. תשומת הלב הבלתי מספקת באה לידי ביטוי בהיעדר הכשרה מתאימה למורים חדשים, במיעוט של קורסי פיתוח מקצועי בתחום של אוריינות דיגיטלית, במחסור במשאבים, בחוסר תמיכה ממשרדי החינוך, ובעיקר בהיעדר חזון ולפיו תחום זה הוא מהותי למערכת החינוך על רבדיה השונים (Cabero-Almenara et al., 2021c).

ואולם מורים רבים אינם בטוחים כיצד טמ"ת צריכות להיות מוטמעות בשיעורים ובבית הספר כארגון חינוכי, ומטה הפיקוח על גווניו השונים נוהג משנה זהירות בהקשר של השימוש בכלים דיגיטליים בקרב ילדים, וחושש מהשלכות בלתי רצויות דוגמת בריונות רשת, הפצת מידע כוזב וביוּש (shaming). עם זאת, ברור כי אוריינות דיגיטלית יכולה להיות אמצעי משמעותי ללמידה אפקטיבית ורלוונטית, לקידום אזרחות טובה, ללמידה לאורך החיים, להגשמה עצמית, לפיתוח מקצועי, להכלה ושוויוניות ולהשתלבות מיטבית בשוק התעסוקה. על כן, הכרחי להכין את בני דור העתיד לחיים בחברה טכנולוגית-דיגיטלית-מקוונת, לצייד אותם באוריינות דיגיטלית ולהעצימה, ולהקנות להם כלים לשימוש אחראי באינטרנט, חשיבה ביקורתית, יצירתיות, אוטונומיות וחתירה לפתרון בעיות (European Council, 2018).

הוראה מקוונת מצריכה מיומנויות וכישורים שונים מאלה שמצריכה הוראה מסורתית. במהלך השנים האחרונות, והודות לפיתוחים טכנולוגיים נרחבים ומרשימים – ובראשם האינטרנט – שיטות ההערכה של איכות ההוראה המקוונת משתנות במהירות מבחינת אינטראקציה, גישה, זמן, מרחק, פדגוגיה ותמיכה טכנית(Woodworth et al., 2015) . אולם מחלקות ומוסדות הכשרה אקדמיים מתקשים להקנות ולטפח אוריינטציה דיגיטלית בקרב המרצים, לשלב אלמנטים טכנולוגיים בקורסים ולהפוך את הלמידה המקוונת והלמידה הפרונטלית לאיכותיות.

מספרות המחקר שנכתבה במהלך ארבעים השנים האחרונות עולה כי שילוב של טמ"ת ועזרים דיגיטליים בלמידה ובהוראה עתיד להוביל ולהשפיע לחיוב על האקלים הבית-ספרי, להניע תלמידים להישגיות, להגביר את המוטיבציה שלהם ולהגביר את הסיפוק של המורים מהעבודה (Aagaard & Lund, 2020).

על רקע משבר הקורונה והמעבר הכפוי להוראה מרחוק, מערכות חינוך ברחבי העולם עברו שינויים אדירים; מרביתם התאפשרו בזכות הקדמה הטכנולוגית. מיליוני תלמידים וסטודנטים התנסו במהלך הקורונה במודלים של שיטות למידה מקוונות, ובה בעת נחשפו לקשיים ולחסמים של מערכת חינוך המתבססת על המדיה הדיגיטלית, ולכובד משקלם וחשיבותם של כישורי המורים והמיומנויות שלהם בהנעת תהליכי פדגוגיים-דיגיטליים (Alelaimat et al., 2020; Rondan et al., 2022; Scull et al., 2020).

מטרות סקירת המידע ושאלות מרכזיות

על סמך המידע התאורטי שאותר בנושא, סקירת המידע שואפת להשיב על שאלות אלה:

• האם תשתית ה-DigCompEdu בעלת תוקף?
• האם, כיצד והיכן תשתית ה-DigCompEdu נבדקה, נבחנה והוערכה בפועל?
• האם וכיצד תשתית ה- DigCompEduיכולה לסייע בהערכת המיומנויות הדיגיטליות של מתכשרים להוראה, מורים בפועל בתפקיד ומרצים?
• האם, ועד כמה, השימוש בתשתית ה-DigCompEdu יעיל לבחינת איכות ההוראה של מורים ולעיצוב של תוכניות פיתוח מקצועי דיגיטלי (פמ"ד)?
• האם וכיצד תשתית ה-DigCompEdu יכולה לשמש את צורכי המורים בזמן ההוראה?
• האם וכיצד תשתית ה-DigCompEdu יכולה להשתלב ברצף ההכשרה להוראה, הפיתוח המקצועי והפמ"ד?
• כיצד אפשר להשתמש בכלי המבוסס על תשתית ה-DigCompEdu בשביל לייצר מסגרות מותאמות לפמ"ד מסורתי של מורים ו/או לפמ"ד מקוון?
• האם יש תשתיות אחרות לבחינת מיומנויות דיגיטליות של מורים? מהו התוקף והשימוש שלהן?

פיתוח מקצועי דיגיטלי

תוכניות פיתוח מקצועי יעילות ואיכותיות יכולות להתקיים אם הן מקיימות תנאים אלה:

• מפוזרות ומתקיימות לאורך זמן, ולא באופן חד-פעמי או מרוכז;
• מטפחות שיתופי פעולה, קבוצתיות ורישות מקצועי;
• מקדמות למידה פעילה ומחקר אקדמי;
• כוללות התנסות מעשית, הנחיה של מומחים ומעקב עם תום הקורס;
• מצריכות חשיבה אוטונומית, עצמאות ופרסונליזציה;
• מעודדות חשיבה מתוך הקופסה, ניסוי וטעייה;
• עונות על צורכי הלומדים ואינן מנותקות מן השטח (Ingvarson & Rowley, 2017; Jabbar & Hardaker, 2013).

פיתוח מקצועי דיגיטלי של מרצים להוראה (מורי-מורים)

ככל שמרכזיותן של טמ"ת במערכת ההשכלה הגבוהה הולכת וגוברת, אוניברסיטאות ומוסדות אקדמיים מרחיבים את ההשקעה בפיתוח האוריינטציה הדיגיטלית של חברי הסגל והמרצים. המאמצים הללו גוברים במוסדות ובמחלקות להכשרת מורים אשר חותרים להתייחס לטמ"ת ולהטמיע אותן בסדנאות העשרה, בקורסים אקדמיים, בשיטות ההוראה ובתוכניות הלימודים. עם זאת, הצלחתם של חברי הסגל והמרצים תלויה, במידה רבה, בזמן, בתרגול ובאיכות של הפמ"ד המושקע בהם (Amhag et al., 2019; Mourlam, 2017).

האתגרים והחסמים הניצבים בפני תהליכי הדיגיטליזציה של מערכת ההשכלה הגבוהה אינם תלויים רק באוריינות הדיגיטלית של המרצים, אלא בגורמים הללו:

• אי הסדרה:  מערכות להשכלה גבוהה עלולות להימנע מלהציג מדיניות, לתת הנחיות ולהציב מטרות;
• שמרנות:  מוסדות ומרצים להוראה נוטים למחזר תוכניות לימוד מסורתיות;
• ניסוי ופיתוח:  קיימים קשיים במדידה, בהערכה ובפיתוח של מיומנויות פדגוגיות-דיגיטליות של מרצים;
• גירעונות:  מיזם לאומי רחב-היקף של החלפת תשתיות עלול להפוך למיושן בתוך 15 שנים בלבד, ולהתברר כבזבוז.

כדי לעבות ולהעצים את המיומנויות הדיגיטליות של חברי הסגל במכללות האקדמיות לחינוך, מוטב להתייחס לקווים המנחים שלהלן:

• בטרם תוצג מדיניות פדגוגית-דיגיטלית חדשנית, מן ההכרח לברר אילו כלים דיגיטליים וטמ"ת קיימים במוסדות ההכשרה בעת הנוכחית. כלומר, אין לדרוש ממרצים לעמוד בסטנדרטים פדגוגיים-דיגיטליים שהמוסד אינו מסוגל להציע מבחינת אבזור, אמצעי-קצה ותשתיות.
• יש לנסות להתאים ולאזן בין הטכנולוגיות הדיגיטליות החדשניות לבין שיטות ההוראה המסורתיות. חשוב לברר מראש עם חברי הסגל אילו משאבים דיגיטליים עומדים לרשותם, אילו טכניקות עבודה ואילו חללי עבודה הם מעדיפים.
• יש לקדם שיתופי פעולה בין עמיתים. לפעמים, מרצים חשים בנוח ללמוד בצורה בלתי-פורמלית מעמיתים יותר מאשר לצאת לקורס חיצוני ורשמי.
• אפשר לשקול למנות בכל מחלקה או דיסציפלינה רכז טכנולוגי הניחן באוריינות דיגיטלית גבוהה ביותר, ולתגמל אותו כספית על תפקידו. אותו רכז יוכל להנחות פגישות קצרות, הרצאות, ישיבות צוות או פורומים מקוונים.
• חשוב לזכור: גם המרצים הבכירים ביותר, עדיין לומדים. כדי למקסם את יכולותיהם יש לספק להם פמ"ד איכותי וחווייתי – סינכרוני או א-סינכורני (Bennett et al., 2017; Lohman, 2021).
• יש להגדיר לתהליך מטרות ברורות, כולל תחנות ביניים ותוצרים בדרך להשגת היעד. הגדרת המטרות יכולה להיות ברמתה מערכת, ברמת המחלקה וברמה האישית של כל מרצה.

נמצא שלאחר שהשתתפו בקורסי פמ"ד נתקלים המורים בחסמים אלה:

• אבזור, חומרה ותשתית טכנולוגית מיושנת בבית הספר;
• מחסור בסביבות למידה ממוחשבות ועתירות-ידע;
• היעדר סיוע טכני בזמן אמת;
• קורסי הפמ"ד הם, לרוב, חד-פעמיים, ולא נעים על סרגל קושי הדרגתי ומתמשך;
• היעדר מדיניות סדורה, הנחיות ממשלתיות ותשתית מדידה והערכה לאומית (Ratnayake et al., 2020; Song, 2021).

פיתוח מקצועי דיגיטלי פרונטלי (פנים אל פנים)

לבני האנוש יש צורך בסיסי להיפגש, לקיים אינטראקציות ולצבור ידע. אולם תהליכי הלמידה השתנו לאין ערוך בשנים האחרונות עקב הקדמה הטכנולוגית, התמסדות האינטרנט וההוראה המקוונת, שהותירה את חותמה מאז משבר הקורונה ובעידן הפוסט-קורונה. מטבע הדברים, השינויים בתהליכי הלמידה משפיעים על העיצוב והניהול של הפמ"דים (Scull et al., 2020; Wassermann & Migdal, 2019).

פיתוח מקצועי דיגיטלי מקוון

האינטרנט הפך למקור מידע נגיש, חשוב, מרכזי ופופולרי. בתוך כך, האינטרנט יכול להציע למורים, למחנכים ולמרצים מיומנויות דיגיטליות וכישורים טכניים ופדגוגיים. בתהליכי למידה מבוססי-רשת, במרחבי הוראה וירטואליים ובחומרי לימוד מקוונים, משתדרגות ומסתעפות האפשרויות למענה על שאלות, לחיפוש מידע ולאיתורו, לסיכום מידע ולשיתופו, ואף לפיצול וחלוקה יעילים לקבוצות נושא. הטכנולוגיה יכולה לספק לשדה החינוך הזדמנויות חדשות, להעצים תהליכי למידה ולחסוך זמן (Barak, 2017).

פיתוח מקצועי דיגיטלי באמצעות מיקרו-הסמכה Micro-credentials

לפי שיטת המיקרו-הסמכה (Micro-credentials), אפשר ומומלץ לערוך קורסי פמ"ד איכותיים ביחידות לימוד קטנות ופרטניות, ואף ראוי לשקול תגמולים כספיים ישירים עבורם. שיטת המיקרו-הסמכה יכולה להתקיים במסגרת של בלוג, קורס מקוון (סינכרוני או א-סינכרוני), מפגש וירטואלי של רשת עמיתים לומדת ועוד (Bartz & Kritsonis, 2019). לפיכך, שיטת המיקרו-הסמכה תורמת למשתתפים בדרכים אלה:

• מעמיקה את ההיכרות עם חומר הלימוד;
• מספקת למידה מעמיקה וממוקדת-נושא;
• מהווה פרסונליזציה של למידה ומאפשרת למידה בקצב אישי;
• מבוססת על רכישת ידע, ואינה נמדדת בשעות לימוד;
• מחייבת השגת תגים דיגיטליים (ראו הסבר להלן) ומיומנויות ספציפיות;
• מוודאת כי המשתתפים מבינים את החומר (באמצעות בוחן, מבחן או התנסות מצולמת מול כיתתם);
• מקדמת למידה לאורך החיים (Vastano et al., 2022).

יש מגוון דרכים מקוריות ויצירתיות לבצע בפמ"ד מקוון:

• חדרי בריחה מקוונים (Gomez, 2020);
• פמ"ד המבוסס על סימולציות (Arvola et al., 2018);
• פמ"ד בעזרת רובוטים לימודיים (Casler-Failing, 2021);
• פמ"ד בסגנון קואצ'ינג (Vastano et al., 2022);
• פמ"ד על בסיס משחקי (Avidov-Ungar & Hayak, 2021; Hayak & Avidov-Ungar, 2020, 2022; Mitchell, 2020);
• פמ"ד המתמקד במעבר בהול בזמן חירום להוראה מקוונת (Lohman, 2020);
• פמ"ד ממוקד-מקצוע (Brauer, 2019; Thurm & Barzel, 2020);
• סיפורים דיגיטליים (Kim et al., 2021);
• פמ"ד לבני 50 ומעלה (Vanek et al., 2018)
• פמ"ד לכתיבת מערכי שיעור באמצעות וידיאו (Sullivan & Clarke, 2017);
• פמ"ד להעברת מסרים באמצעות מדיה חדשים (Sullivan & Clarke, 2017)

 פרסונליזציה של פיתוח מקצועי דיגיטלי

פרסונליזציה (Personalization; Customization) מוגדרת כהתאמה של מוצר, שירות או תהליך לאינדיבידואלים, לקבוצה או לקהל יעד שצפויים להפיק מהם תועלת. השימוש במודל זה הולך וגובר בעידן המקוון, והוא נפוץ מאוד בתחומים דוגמת בינה מלאכותית, מדיה, מחקר, למידה, מידענות, מיתוג, מכירות, ספרות, ספרנות, עתידנות, פרסום, קידום אתרים, שיווק ושירות לקוחות. הודות לרב-תחומיות הפוטנציאלית של רעיון הפרסונליזציה, בכוחו להשפיע על עולמות החברה, החינוך, הטכנולוגיה, הכלכלה, הפוליטיקה, הפנאי, התחבורה, התעסוקה והתקשורת (Fergusson & Wild, 2021; Hinojo-Lecena et al., 2019; Sengottuvelan et al., 2017).

דיון ומסקנות

ברמה הבית-ספרית, אפשר ומומלץ למנות רכזי טמ"ת שינהלו את תחום הפמ"ד הפנים בית-ספרי, או יעבדו בתיאום עם רכזי טמ"ת אחרים, ברמה המחוזית או האזורית. בפועל, מינויו של חבר צוות לרכז טמ"ת משדר מסר חיובי פנים-ארגוני ולפיו הפמ"ד מקובל ורצוי בבית הספר.

לבסוף, נראה כי הטמעה יעילה של מערכת למדידה, להערכה ולפיתוח של מיומנויות דיגיטליות של אנשי הוראה תלויה בארבעה משתנים עיקריים:

• שדרוג הרמה של סדנאות וקורסי פמ"ד עבור מרצים להוראה;
• עידוד המרצים להטמיע וליישם שיטות הוראה וירטואליות, חדשניות ויצירתיות;
• עידוד מחקר עצמי ומוסדי ביחס ליישום הפמ"ד במעשה ההוראה;
• פיתוח תשתיות ובנייה של חללי עבודה מתקדמים – או המרה ושדרוג של חללים ישנים.

מקורות

אבידב-אונגר, א' (2013). הפיתוח המקצועי בעידן של רפורמות ושינויים: משמעויות של תפיסת הרצף. בתוך ש' שמעוני וא' אבידב-אונגר (עורכות), על הרצף: הכשרה, התמחות ופיתוח מקצועי של מורים – מדיניות, תיאוריה ומעשה (עמ' 197–226). מכון מופ"ת.

אבידב-אונגר, א' וריינגולד, ר' (2013). ממדיניות ליישום: הרפורמה במדיניות הפיתוח המקצועי בישראל: נקודת המבט של מחוזות משרד החינוך. דפים, 59, 207–230.

אבידב-אונגר, א', שמיר-ענבל, ת' ובלאו, א' (2021). מאפייני תהליכי פיתוח מקצועי להוראה מקוונת ומאפייני פעילויות הוראה של מורים בבתי ספר יסודיים בתקופת סגרי הקורונה (דוח מסכם). לשכת המדען הראשי, משרד החינוך.

איזנברג, א' וזליבנסקי, ע' (2019). התאמת מערכת החינוך למאה ה-21 (מחקר מדיניות 130). המכון הישראלי לדמוקרטיה.

בר-זוהר, ב' ויוספסברג בן-יהושע, ל' (2021). פערים דיגיטליים במערכת ההשכלה הגבוהה. מכון מופ"ת.

עוזרי-רוייטברג, ס' ורוזנברג, ק' (2018). פרויקט TPACK-SMKB (דוח מחקר). מכללת סמינר הקיבוצים.

רדקר, ק' ופוני, א' (2021). מודל מארגן לפיתוח מקצועי של אנשי חינוך בעידן הדיגיטלי (תרגום: מכון מופ"ת). הנציבות האירופית.

רן, ע', אלמגור, ר' ויוספסברג-בן יהושע, ל' (2019). הלומדים החדשים: מאפייני דור ה-Z בכיתה ומעבר לכותלי בית הספר. מכון מופ"ת.

רן, ע' ויוספסברג בן-יהושע, ל' (2020). למידה מתמשכת לאורך החיים (Lifelong learning). מכון מופ"ת.

שמש, א' (2018). סקירת ספרות: פרסונליזציה של הלמידה. קרן טראמפ ועמותת בוגרי 8200.

Aagaard, T., & Lund, A. (2020). Digital agency in higher education: Transforming teaching and learning. Routledge.

Abbitt, J. T. (2011). Measuring technological pedagogical content knowledge in preservice teacher education: A review of current methods and instruments. Journal of Research on Technology in Education, 43(4), 281–300.‏ https://doi.org/10.1080/15391523.2011.10782573

Adelantado-Renau, M., Moliner-Urdiales, D., Cavero-Redondo, I., & Reyes, M. (2019). Association between screen media use and academic performance among children and adolescents: A systematic review and meta-analysis. JAMA Pediatrics, 173(11), 1058–1067. https://doi.org/10.1001/jamapediatrics.2019.3176

Alamri, H., Lowell, V., Watson, W., & Watson, S. L. (2020). Using personalized learning as an instructional approach to motivate learners in online higher education: Learner self-determination and intrinsic motivation. Journal of Research on Technology in Education, 52(3), 322–352. https://doi.org/10.1080/15391523.2020.1728449

Alamri, H. A., Watson, S., & Watson, W. (2021). Learning technology models that support personalization within blended learning environments in higher education. Tech Trends, 65(1), 62–78‏. https://doi.org/10.1007/s11528-020-00530-3

Alarcon, R., del Pilar Jiménez, E., & de Vicente‐Yagüe, M. I. (2020). Development and validation of the DIGIGLO, a tool for assessing the digital competence of educators. British Journal of Educational Technology, 51(6), 2407–2421.

https://doi.org/10.1111/bjet.12919

Alelaimat, A. M., Ihmeideh, F. M., & Alkhawaldeh, M. F. (2020). Preparing preservice teachers for technology and digital media integration: Implications for early childhood teacher education programs. International Journal of Early Childhood, 52(3), 299–317.‏ https://doi.org/10.1007/s13158-020-00276-2

Allen, I. E., & Seaman, J. (2017). Digital learning compass: Distance education enrollment report (Babson Survey Research Group). http://onlinelearningsurvey.com/reports/digtiallearningcompassenrollment2017.pdf

Almerich, G., Suárez-Rodríguez, J., Díaz-García, I., & Cebrián-Cifuentes, S. (2019). 21st-century competences: The relation of ICT competences with higher-order thinking capacities and teamwork competences in university students. Journal of Computer Assisted Learning, 10, 124–133. https://doi.org/10.1111/jcal.12413

A'mar, F., & Eleyan, D. (2022). Effect of principal's technology leadership on teacher's technology integration. International Journal of Instruction, 15(1), 781–798.‏ https://doi.org/10.29333/iji.2022.15145a

Amhag, L., Hellstrom, L. & Stigmar, M. (2019). Teacher educators' use of digital tools and needs for digital competence in higher education. Journal of Digital Learning in Teacher Education, 35(4), 203–220. https://doi.org/10.1080/21532974.2019.1646169

Armstrong, E. J. (2019). Maximising motivators for technology-enhanced learning for further education teachers: Moving beyond the early adopters in a time of austerity. Research in Learning Technology, 27, 9–19.‏ https://doi.org/10.25304/rlt.v27.2032

Arvola, M., Samuelsson, M., Nordvall, M., & Ragnemalm, E. L. (2018). Simulated provocations: A hypermedia radio theatre for reflection on classroom management. Simulation & Gaming, 49(2), 98–114. http://dx.doi.org/10.1177/1046878118765594

Avidov-Ungar, O. (2016). A model of professional development: Teachers’ perceptions of their professional development. Teacher and Teaching: Theory and Practice, 22(6), 653–669. DOI: 10.1080/13540602.2016.1158955

Avidov-Ungar, O. (2018). Professional development communities: The perceptions of Israeli teacher-leaders and program coordinators. Professional Development in Education, 44(5), 663–677.‏ DOI: 10.1080/19415257.2017.1388269

Avidov-Ungar, O., & Arviv-Elyashiv, R. (2020). Teachers’ perceptions of educational reform: The schools’ readiness, supporting mechanisms and contributions of the reform. International Journal of Educational Management, 35(1), 173–187. DOI: 10.1108/IJEM-12-2018-0386

Avidov-Ungar, O., & Eshet-Alkalai, Y. (2011). Teachers in a world of change: Teachers’ knowledge and attitudes towards the implementation of innovative technologies in schools. Interdisciplinary Journal of E-Learning and Learning Objects, 7(1), 291–303.‏

Avidov-Ungar, O., & Hanin-Itzak, L. (2019). Sense of empowerment among school ICT coordinators: Personal, subject-area and leadership empowerment. Technology, Knowledge and Learning, 24(3), 401–417.‏ https://doi.org/10.1007/s10758-017-9346-8

Avidov-Ungar, O., & Hayak, M., (2021). Teachers’ perception of the adoption and implementation of digital game-based learning (DGBL) into their classroom teaching. International Journal of Game Base Learning (IJGBL), 11(1), 17–30. DOI: 10.3390/educsci12030182

Avidov-Ungar, O., & Herscu, O. (2020). Formal professional development as perceived by teachers in different professional life periods. Professional Development in Education, 46(5), 833–844.‏ DOI: 10.1080/19415257.2019.1647271

Badia, A., Martín, D., & Gómez, M. (2019). Teachers’ perceptions of the use of Moodle activities and their learning impact in secondary education. Technology, Knowledge and Learning, 24(3), 483–499. DOI: 10.1007/s10758-018-9354-3

Ball, A. L., Ramim, M. M., & Levy, Y. (2015). Examining users’ personal information sharing awareness, habits, and practices in social networking sites and e-learning systems. Online Journal of Applied Knowledge Management, 3(1), 180–207.‏

Barak, M. (2017). Cloud pedagogy: Utilizing web-based technologies for the promotion of social constructivist learning in science teacher preparation courses. Journal of Science Education and Technology, 26(5), 459–469. DOI: 10.1007/s10956-017-9691-3

Baroud, J., & Dharamshi, P. (2020). A collaborative self-study of critical digital pedagogies in teacher education. Studying Teacher Education, 16(2), 164–182.‏ DOI: 10.1080/17425964.2020.1739639

Bartz, D. E., & Kritsonis, W. A. (2019). Micro-credentialing and the individualized professional development approach to learning for teachers. National Forum Teacher Education Journal, 29(3), 1–11. ‏ DOI: 10.1097/CEH.0000000000000107

Benali, M., Kaddouri, M., & Azzimani, T. (2018). Digital competence of Moroccan teachers of English. International Journal of Education and Development Using ICT, 14(2), ‏99–120.

Bennett, S., Agostinho, S., & Lockyer, L. (2017). The process of designing for learning: Understanding university teachers’ design work. Educational Technology Research and Development, 65(1), 125–145. DOI: 10.1007/s11423-016-9469-y

Blackwell, C. K., Lauricella, A. R., & Wartella, E. (2014). Factors influencing digital technology use in early childhood education. Computers & Education, 77, 82–90.

Bojanova, I. (2014). The digital revolution: What’s on the horizon? IT Professional, 16(1), 8–12. DOI: 10.1016/j.compedu.2014.04.013

Borup, J., & Evmenova, A. S. (2019). The effectiveness of professional development in overcoming obstacles to effective online instruction in a college of education. Online Learning, 23(2), 1–20. DOI: 10.24059/olj.v23i2.1468

Brauer, S. (2019). Digital open badge-driven learning-competence-based professional development for vocational teachers. University of Lapland Press. ‏

Buda, A. (2019). Stumbling blocks and barriers to the use of information and communication technology (ICT) in schools: A case study of a Hungarian town. Informatics in Education, 19(2), 159–179. DOI: 10.1016/j.pec.2020.09.015

Cabero-Almenara, J., Guillén-Gámez, F. D., Ruiz-Palmero, J., & Palacios-Rodríguez, A. (2021a). Classification models in the digital competence of higher education teachers based on the DigCompEdu Framework: Logistic regression and segment tree. Journal of e-Learning & Knowledge Society, 17(1), 49–61. DOI: 10.20368/1971-8829/1135472

Cabero-Almenara, J., Guillén-Gámez, F. D., Ruiz-Palmero, J., & Palacios-Rodríguez, A. (2021b). Digital competence of higher education professor according to DigCompEdu. Statistical research methods with ANOVA between fields of knowledge in different age ranges. Education and Information Technologies, 26(4), 4691–4708.‏ DOI: 10.1007/s10639-021-10476-5

Cabero-Almenara, J., Gutiérrez-Castillo, J. J., Palacios-Rodríguez, A., & Barroso-Osuna, J. (2021c). Comparative European DigCompEdu framework (JRC) and common framework for teaching digital competence (INTEF) through expert judgment. Linguagem E Tecnologia, 14(1), 1–18. DOI: 10.1111/ejed.12345

Cabero-Almenara, J., Romero-Tena, R., & Palacios-Rodríguez, A. (2020). Evaluation of teacher digital competence frameworks through expert judgement: The use of the expert competence coefficient. Journal of New Approaches in Educational Research, 9(2), 275–293. DOI: 10.7821/naer.2020.7.578

Caena, F., & Redecker, C. (2019). Aligning teacher competence frameworks to 21st century challenges: The case for the European Digital Competence Framework for Educators (DigCompeEdu). European Journal of Education, 54, 356–369. DOI: 10.1111/ejed.12345

Casal-Otero, L., Barreira-Cerqueiras, E., Mariño-Fernández, R., & García-Antelo, B. (2021). Digital teaching competence of galician vocational training teachers. Pixel-Bit, Revista de Medios y Educacion, 61, 165–196 [in Spanish]. DOI: 10.12795/pixelbit.87192

Casler-Failing, S. L. (2021). Learning to teach mathematics with robots: Developing the "T" in technological pedagogical content knowledge. Research in Learning Technology, 29, 1–20. DOI: 10.25304/rlt.v29.2555

Cheng, S. L., Lu, L., Xie, K., & Vongkulluksn, V. W. (2020). Understanding teacher technology integration from expectancy-value perspectives. Teaching and Teacher Education, 91, 81–96. DOI: 10.1115/1.4034789

Clements, K., West, R. E., & Hunsaker, E. (2020). Getting started with open badges and open micro-credentials. The International Review of Research in Open and Distributed Learning, 21(1), 153–171. DOI: 10.19173/irrodl.v21i1.4529

Compen, B., De Witte, K., & Schelfhout, W. (2021). The impact of teacher engagement in an interactive webinar series on the effectiveness of financial literacy education. British Journal of Educational Technology, 52(1), 411–425. DOI: 10.1111/bjet.13013

Cowey, A. E., & Potts, H. W. (2018). What can we learn from second generation digital natives? A qualitative study of undergraduates’ views of digital health at one London university. Digital Health, 4, 205–215.‏ DOI: 10.17478/jegys.1090172

Darling-Hammond, L., Hyler, M. E., & Gardner, M. (2017). Effective teacher professional development (Report). Learning Policy Institute.

Deh, D., & Glodovic, D. (2018). The construction of identity in digital space. AM Journal of Art and Media Studies, 16, 101–111.‏ DOI: 10.1080/13602004.2016.1153825

De Ridder, S. (2021). The banality of digital reputation: A visual ethnography of young people, reputation, and social media. Media and Communication, 9(3), 218–227.‏ DOI: 10.1177/1468796819866334

Dias-Trindade, S., & Ferreira, A. (2020). Digital teaching skills: DigCompEdu check-in as an evolution process from literacy to digital fluency. Icono, 18(2), 162–187. DOI: 10.7195/ri14.v18i2.1519

Dille, K. B., & Røkenes, F. M. (2021). Teachers’ professional development in formal online communities: A scoping review. Teaching and Teacher Education, 105, 103–131.‏ DOI: 10.1016/j.tate.2021.103431

Dudeney, G., & Hockly, N. (2016). Literacies, technology and language teaching. In F. Farr, & L. Murray (Eds.), The Routledge handbook of language learning and technology (pp. 115–126). Routledge.

Dunning, D. (2011). The Dunning–Kruger effect: On being ignorant of one's own ignorance. Advances in Experimental Social Psychology, 44, 247–296. https://doi.org/10.1016/B978-0-12-385522-0.00005-6

Eichelberger, A., & Leong, P. (2019). Using TPACK as a framework to study the influence of college faculty's beliefs on online teaching. Educational Media International, 56(2), 116–133. DOI: 10.1080/09523987.2019.1614246

Elliott, M., Rhoades, N., Jackson, C. M., & Mandernach, B. J. (2015). Professional development: Designing initiatives to meet the needs of online faculty. Journal of Educators Online, 12(1), 160–188. DOI: 10.9743/JEO.2015.1.2

European Commission. (2013). Supporting teacher competence development for better learning outcomes (Report). European Commission.

European Council. (2018). Council recommendation of 22 May 2018 on key competences for life-long learning (2018/C 189/01). European Council.

European Union. (2018). Council recommendation on key competences for lifelong learning. Official Journal of the European Union, 4(6), 189–202.

European Education and Culture Executive Agency. (2019). Digital education at school in Europe report. European Education and Culture Executive Agency Publication Office. https://data.europa.eu/doi/10.2797/763

Evans, J. C., Yip, H., Chan, K., Armatas, C., & Tse, A. (2020). Blended learning in higher education: Professional development in a Hong Kong university. Higher Education Research & Development, 39(4), 643–656.‏ DOI: 10.1080/02188791.2020.1766417

Eyman, D. (2015). Digital rhetoric: Theory, method and practice. University of Michigan Press.

Falloon, G. (2020). From digital literacy to digital competence: The teacher digital competency (TDC) framework. Educational Technology Research and Development, 24, 1–24. DOI: 10.1007/s11423-020-09767-4

Fergusson, A., & Wild, C. J. (2021). On traversing the data landscape: Introducing APIs to data‐science students. Teaching Statistics, 43, 71–83.‏ DOI: 10.1111/test.12266

Fernandes, G. W. R., Rodrigues, A. M., & Ferreira, C. A. (2020). Professional development and use of digital technologies by science teachers: A review of theoretical frameworks. Research in Science Education, 50(2), 673–708.‏ DOI: 10.1007/s11165-018-9707-x

Ferrari, A. (2013). DIGCOMP: A framework for developing and understanding digital competence in Europe. The European Commission. https://data.europa.eu/doi/10.2788/52966.

Filges, T., Torgerson, C., Gascoine, L., Dietrichson, J., Nielsen, C., & Viinholt, B. (2019). Effectiveness of continuing professional development training of welfare professionals on outcomes for children and young people: A systematic review. Campbell Systematic Reviews, 15, 106–117. DOI: 10.1111/j.1365-2214.2011.01247.x

Forkosh-Baruch, A., & Avidov-Ungar, O. (2019). ICT implementation in colleges of education: A framework for teacher educators. Journal of Information Technology Education, 18, 207–229. DOI: 10.28945/4312

Fuchs, K., Pösse, L., Bedenlier, S., Gläser-Zikuda, M., Kammerl, R., Kopp, B., & Händel, M. (2022). Preservice teachers’ online self-regulated learning: Does digital readiness matter? Education Sciences, 12(4), 27–44‏. DOI: 10.3390/educsci12040272

Gachago, D., Morkel, J., Hitge, L., van Zyl, I., & Ivala, E. (2017). Developing eLearning champions: A design thinking approach. International Journal of Educational Technology, 14, 1–14. DOI: 10.1186/s41239-017-0068-8

Gallego-Arrufat, M., Torres-Hernández, N., & Pessoa, T. (2019). Competence of future teachers in the digital security area. Comunicar, 61, 57–67. DOI: 10.3916/C61-2019-05

Gamrat, C., Zimmerman, H. T., Dudek, J., & Peck, K. (2014). Personalized workplace learning: An exploratory study on digital badging within a teacher professional development program. British Journal of Educational Technology, 45(6), 1136–1148.‏ DOI: 10.1111/bjet.12200

Garzon, E., Sola, T., Ortega, J., Marín, J., & Gómez, G. (2020). Teacher training in lifelong learning: The importance of digital competence in the encouragement of teaching innovation. Sustainability, 12, 28–52.

Ghavifekr, S., & Rosdy, W. A. W. (2015). Teaching and learning with technology: Effectiveness of ICT integration in schools. International Journal of Research in Education and Science, 1(2), 175–191.

Ghomi, M., & Redecker, C. (2019). Digital competence of educators (DigCompEdu): Development and evaluation of a self-assessment instrument for teachers' digital competence, CSEDU, 33, 541–548.‏ DOI: 10.1016/j.compedu.2020.104052

Gomez, M. (2020). A COVID-19 intervention: Using digital escape rooms to provide professional development to alternative certification educators. Journal of Technology and Teacher Education, 28(2), 425–432.‏

Gosselin, K. P., Northcote, M., Reynaud, D., Kilgour, P., Anderson, M., & Boddey, C. (2016). Development of an evidence-based professional learning program informed by online teachers’ self-efficacy and threshold concepts. Online Learning, 20, 178–194. DOI: 10.24059/olj.v20i3.648

Haddad, A. T., & Senter, R. (2017). The relationship of technology to workers’ alienation. Sociological Focus, 50(2), 159–182.‏ DOI: 10.1177/104438949407500404

Hall, J., Lei, J., & Wang, Q. (2020). The first principles of instruction: An examination of their impact on preservice teachers’ TPACK. Educational Technology Research and Development, 68(6), 3115–3142. DOI: 10.1521/psyc.2007.70.4.345

Hall, R., Atkins, L., & Fraser, J. (2014). Defining a self-evaluation digital literacy framework for secondary educators: The DigiLit Leicester project.‏ Research in Learning Technology, 22, 1–17. DOI: 10.3402/rlt.v22.21440

Hayak, M., & Avidov-Ungar, O., (2020). The Integration of digital game-based learning into the instruction: Teachers' perceptions at different career stages. TechTrends, 64(6), 887–898. DOI: 10.1007/s11528-020-00503-6

Hayak, M., & Avidov-Ungar, O. (2022). Perceptions of senior academic staff in colleges of education regarding integration of technology in online learning. Journal of Information Technology Education: Innovations in Practice (JITE:IIP), 21, 1–13.

Heap, T., Thompson, R., & Fein, A. (2021). Designing teacher professional development programs to support a rapid shift to digital. Educational Technology Research and Development, 69(1), 35–38.‏ DOI: 10.1007/s11423-020-09863-5

Hermansen, H. (2017). Knowledge relations and epistemic infrastructures as mediators of teachers’ collective autonomy. Teaching and Teacher Education, 65, 1–9. DOI: 10.1016/j.tate.2017.03.003

Hinojo-Lucena, F. J., Aznar-Díaz, I., Cáceres-Reche, M. P., & Romero-Rodríguez, J. M. (2019). Artificial intelligence in higher education: A bibliometric study on its impact in the scientific literature. Education Sciences, 9(1), 51‏. DOI: 10.3390/educsci9010051

Hobbs, R., & Coiro, J. (2019). Design features of a professional development program in digital literacy. Journal of Adolescent & Adult Literacy, 62(4), 401–409. DOI: 10.1002/jaal.907

Hodson, R. (2018). Digital revolution. Nature, 563, 31–51.

Horizon. (2019). Horizon Report 2019 Higher Education Edition. EDUCAUSE. Horizon.

Hoechsmann, M., & De Waard, H. (2015) Define digital literacy policy and practice in the landscape of Canadian education. Media Smarts, 7, 1–15. DOI: 10.28945/4957

Howell, E., Perez, S., & Abraham, W. (2021). Toward a professional development model for writing as a digital, participatory process. Reading Research Quarterly, 56(1), 95–117. DOI: 10.1002/rrq.294

Hunt-Barron, S., Tracy, K. N., Howell, E., & Kaminski, R. (2015). Obstacles to enhancing professional development with digital tools in rural landscapes. Journal of Research in Rural Education, 30(2), ‏1–14.

Ingvarson, L., & Rowley, G. (2017). Quality assurance in teacher education and outcomes: A study of 17 countries. Educational Researcher, 46(4), 177–193. DOI: 10.3102/0013189X17711900

Innerarity, D. (2012). Power and knowledge: The politics of the knowledge society. European Journal of Social Theory, 16(1), 3–16. DOI: 10.1177/1368431012468801

Instefjord, E., & Munthe, E. (2016). Preparing pre-service teachers to integrate technology: An analysis of the emphasis on digital competence in teacher education curricula. European Journal of Teacher Education, 39(1), 77–93. DOI: 10.1080/02619768.2015.1100602

Instefjord, E., & Munthe, E. (2017). Educating digitally competent teachers: A study of integration of professional digital competence in teacher education. Teaching and Teacher Education, 67, 37–45. DOI: 10.1016/j.tate.2017.05.016

Jabbar, A., & Hardaker, G. (2013). The role of culturally responsive teaching for supporting ethnic diversity in British university business schools. Teaching in Higher Education, 18(3), 272–284. DOI: 10.1080/13562517.2012.725221

Kack, A., Barbutiu, S. M., & Fors, U. (2019). Migrant teachers’ self-estimated digital competence: A study within Swedish teacher education. Contemporary Issues in Technology and Teacher Education, 19(2), 256–278.‏

Kerkhoff, S. N., & Makubuya, T. (2022). Professional development on digital literacy and transformative teaching in a low‐income country: A case study of rural Kenya. Reading Research Quarterly, 57(1), 287–305.‏ DOI: 10.1002/rrq.392

Kim, D., Long, Y., Zhao, Y., Zhou, S., & Alexander, J. (2021). Teacher professional identity development through digital stories. Computers & Education, 162, 104–118.‏ DOI: 10.1016/j.compedu.2020.104040

Kimberley, J., & Suvandzhieva, K. (2021). Early adopters driving digital literacy: Professional development in technology enhanced learning. Journal of Perspectives in Applied Academic Practice, 9(2), 6–12. DOI: 10.14297/jpaap.v9i2.477

Langset, I. D., Jacobsen, D. Y., & Haugsbakken, H. (2018). Digital professional development: Towards a collaborative learning approach for taking higher education into the digitalized age. Nordic Journal of Digital Literacy, 13(1), 24–39.‏ DOI: 10.1080/14703297.2020.1813189

Lechman, E. (2015). ICT diffusion in developing countries: Towards a new concept of technological takeoff. Springer.

Lee, K., Park, S., Jang, B., & Cho, B. (2019). Multidimensional approaches to examining digital literacies in the contemporary global society. Media and Communication, 7(2), 36–46. DOI: 10.1177/1461444818799523

Lee, K. W., & James, C. C. (2018). Exploring a transformative teacher professional development model to engender technology integration in the 21st century ESL language classrooms. International Journal of Computer-Assisted Language Learning and Teaching, 8(4), 13–31.

Lesser, M. (2016). Why we badge: The potential for digital credentials. Education Digest, 81(5), 43–48

Levy, C. (2019). Elementary teacher professional development for computer science and digital game-based learning (Doctoral dissertation, Concordia University).

Li, Y., Wang, Q., & Lei, J. (2020). Exploring technology professional development needs of digital immigrant teachers and digital native teachers in China. International Journal of Information and Communication Technology Education, 16(3), 15–29.‏ DOI: 10.4018/IJICTE.2020070102

Lindfors, M., Pettersson, F., & Olofsson, A. D. (2021). Conditions for professional digital competence: The teacher educators’ view. Education Inquiry, 12(4), 390–409‏.DOI: 10.4103/1947-489X.211004

Lindqvist, M. H. (2019). The uptake and use of digital technologies and professional development: Exploring the university teacher perspective. In A. Elci (Ed.), Handbook of research on faculty development for digital teaching and learning (pp. 505–525). IGI Global. ‏ DOI: 10.3402/edui.v4i4.23223

Lohman, L. (2020). Leveraging socio-material practices to build e-learning literacy in "suddenly online" professional development. Journal of Literacy and Technology, 21(3), 59–81.‏

Lohman, L. (2021). Build, buy, or rent? A system view of faculty design work in the digital learning era. Educational Technology Research and Development, 69(1), 277–280.‏ DOI: 10.1007/s11423-020-09899-7

Long, M. W., Albright, G., McMillan, J., Shockley, K. M., & Price, O. A. (2018). Enhancing educator engagement in school mental health care through digital simulation professional development. Journal of School Health, 88(9), 651–659.‏ DOI: 10.1111/josh.12670

Lucas, M., Bem-Haja, P., Siddiq, F., Moreira, A., & Redecker, C. (2021). The relation between in-service teachers' digital competence and personal and contextual factors: What matters most? Computers & Education, 160, 104–122. DOI: 10.1016/j.compedu.2020.104052

Mathur, P. (2017). Technological forms and ecological communication: A theoretical heuristic. Lanham-Boulder.

Mercader J. C. M., & Bellonch, D. (2021). Female higher education teachers use digital technologies more and better than they think. Digital Education Review, 40, 172–184.‏ DOI: 10.1344/der.2021.40.172-184

Meyer, K. A., & Murrell, V. S. (2014). A national study of training content and activities for faculty development for online teaching. Journal of Asynchronous Learning Networks, 18, 3–18. DOI: 10.24059/olj.v18i1.355

Mitchell, G. D. (2020). Digital game-based learning: Instruction and professional development. Keiser University.‏

Morze, N., Buinytska, O., Varchenko-Trotsenko, L., Vasylenko, S., Nastas, D., Tiutiunnyk, A., & Lytvynova, S. (2022). System for digital professional development of university teachers. Educational Technology Quarterly, 16, 1–17. DOI: 10.1016/j.tate.2021.103544

Mourlam, D. (2017). Preparing for infusion: Emergence of a model for faculty TPACK development. Journal of Technology & Teacher Education, 25(3), 301–325.

Mouza, C., Ottenbreit-Leftwich, A. & Yadav, A. (2022). Professional development for in-service teachers: Research and practices in computing education. In C. Mouza & N. C. Lavigne (Eds.), Research, Innovation & Methods in Educational Technology. University of Delaware (In press).

Nikolopoulou, K. (2020). Teachers’ training as a factor of professional development and personal development. The case study of Major Training Program in Greece. Open Education: The Journal for Open & Distance Education & Educational Technology, 16(2), 110–127.

Nilsen, A. G., Almas, A.G. & Gram, H. (2020). Producing digital learning resources (DLR) for teacher training. Designs for Learning, 12(1), 71–80. DOI: 10.16993/dfl.153

OECD. (2018). Future of education and skills 2030: Conceptual learning framework. OECD.

OECD. (2020). Innovating teachers’ professional learning through digital technologies (‏OECD education working paper no. 237). OECD Publications.

Peled, Y., Kurtz, G., & Avidov-Ungar, O. (2021). Pathways to a knowledge society: A proposal for a hierarchical model for measuring digital literacy among Israeli pre-service teachers. The Electronic Journal of e-Learning, 19(3), 118–132.

Pelletier, K., Brown, M., Brooks, D.C., McCormack, M., Reeves, J., Arbino, N., Bozkurt, A., Crawford, S., Czerniewicz, L., Gibson, R., Linder, K., Mason, J. & Mondelli, V. (2021). EDUCAUSE Horizon report: Teaching and learning edition.

Pugacheva, N., Kirillova, T., Kirillova, O., Luchinina, A., Korolyuk, I., & Lunev, A. (2020). Digital paradigm in educational management: The case of construction education based on emerging technologies. International Journal of Emerging Technologies in Learning, 15(13), 96–115. DOI: 10.3991/ijet.v15i13.14663

Punie, Y., & Redecker, C. (2017). European Framework for the Digital Competence of Educators: DigCompEdu. The European Union.

Rakap, S., Jones, H. A., & Emery, A. K. (2015). Evaluation of a web-based professional development program (Project ACE) for teachers of children with autism spectrum disorders. Teacher Education and Special Education, 38(3), 221–239. DOI: 10.1177/0888406414535821

Ratnayake, I., Thomas, M., & Kensington-Miller, B. (2020). Professional development for digital technology task design by secondary mathematics teachers. Mathematics Education, 52(7), 1423–1437.‏ DOI: 10.1007/s11858-020-01180-8

Redmond, P., & Lock, J. (2019). Secondary pre-service teachers’ perceptions of technological pedagogical content knowledge (TPACK): What do they really think? Australasian Journal of Educational Technology, 35(3), 45–54. DOI: 10.14742/ajet.4214

Reisoglu, İ., & Cebi, A. (2020). How can the digital competences of pre-service teachers be developed? Examining a case study through the lens of DigComp and DigCompEdu. Computers & Education, 156, 116–127. DOI: 10.1016/j.compedu.2020.103940

Rios, P., & Ruiz, C. (2020). Educational Innovations in Latin America: Guidelines for the formulations of public policies. Educational Innovations, 22(32), 199–214. DOI: 10.14507/epaa.28.4140

Roberts, L. D., Howell, J. A., & Seaman, K. (2017). Give me a customizable dashboard: Personalized learning analytics dashboards in higher education. Technology, Knowledge and Learning, 15, 16–30. DOI: 10.1007/s10758-017-9316-1

Rodriguez-Hoyos, C., Fueyo Gutiérrez, A., & Hevia Artime, I. (2021). The digital skills of teachers for innovating in university teaching. Pixel-Bit, Revista de Medios y Educacion, 61, 71–97 [in Spanish]. DOI: 10.12795/pixelbit.86305

Rondan, L. C., Cadenillas-Albornoz, V., Zavala-Alfaro, F. E., Zavala-Alfaro, B. S., & Arellanos-Tafur, O. N. (2022). Soft skills and digital competencies in teacher professional development in times of a COVID-19 pandemic. International Journal of Early Childhood Special Education, 14(1), 64–73.‏ DOI: 10.9756/INT-JECSE/V14I1.221009

Różewski, P., Kieruzel, M., Lipczyński, T., Prys, M., Sicilia, M. A., García-Barriocanal, E. & Uras, F. (2019). Concept of expert system for creation of personalized, digital skills learning pathway. Procedia Computer Science, 159, 2304–2312. DOI: 10.1016/j.compedu.2019.03.006

Ruiz-Cabezas, A., Medina Domínguez, M. D. C., Pérez Navío, E., & Medina Rivilla, A. (2020). University teachers’ training: The digital competence. Pixel-Bit: Revista de Medios y Educacion, 58, 181–215 [in Spanish]. DOI: 10.54988/cv.2022.2.1043

Ryan, T., & Neely, C. (2016). Professional development: Educating digital natives in the twenty-first century. Journal of Technologies in Society, 12(3–4), 11–24.‏ DOI: 10.18848/2381-9251/cgp/v12i3-4/11-24

Sanglub, A., Nilsook, P., & Wannapiroon, P. (2019). Imagineering on augmented reality and digital twin for digital competence. International Journal of Information and Education Technology, 9(3), 213–217. DOI: 10.18421/TEM103-51

Scherz, Z., Yarden, A., & Eylon, B. (2021). Professional learning communities for science teachers: Models and modeling. In A. Hofstein, A. Arcavi, B. Eylon, & A. Yarden (Eds.), Long-term research and development in science education: What have we learned? Constructing knowledge: Curriculum studies in action (pp. 290–305). Brill

Schleicher, A. (2019). Helping our youngest to learn and grow: Policies for early learning. International Summit on the Teaching Profession. OECD Publishing.

Schmid, R., & Petko, D. (2019). Does the use of educational technology in personalized learning environments correlate with self-reported digital skills and beliefs of secondary-school students? Computers & education, 136, 75–86.‏ DOI: 10.1016/j.compedu.2019.03.006

Scull, J., Phillips, M., Sharma, U. & Garnier, K. (2020). Innovations in teacher education at the time of COVID19: An Australian perspective. Journal of Education for Teaching, 46(4), 497–506. DOI: 10.1080/02607476.2020.1802701

Sengottuvelan, P., Lokeshkumar, R., & Gopalakrishnan, T. (2017). An improved session identification approach in web log mining for web personalization. Journal of Internet Technology, 18(4), 723–730. DOI: 10.18848/1447-9494/CGP/v17i04/46972

Song, M. J. (2021). Teacher professional development in integrating digital fabrication technologies into teaching and learning. Educational Media International, 58, 1–18.‏ DOI: 10.1080/09523987.2021.1989766

Starkey, L., & Yates, A. (2021). Do digital competence frameworks align with preparing beginning teachers for digitally infused contexts? An evaluation from a New Zealand perspective. European Journal of Teacher Education, 38, 1–17. DOI: 10.1080/02619768.2021.1975109

Sullivan, S., & Clarke, T. (2017). Teachers first: Hands-on professional development with digital writing. English Journal, 106(3), 69–74. ‏‏

The World Bank. (2020). COVID-19: Impact on education and public policy responses) Report). The World Bank Group.

Thoma, B., Turnquist, A., Zaver, F., Hall, A. K., & Chan, T. M. (2019). Communication, learning and assessment: Exploring the dimensions of the digital learning environment. Medical Teacher, 41(4), 385–390.‏ DOI: 10.1080/0142159X.2019.1567911

Thurm, D., & Barzel, B. (2020). Effects of a professional development program for teaching mathematics with technology on teachers’ beliefs, self-efficacy and practices. ZDM – Mathematics Education, 52(7), 1411–1422.‏ DOI: 10.1007/s11858-020-01158-6

Torres Barzabal, M. L., Martínez Gimeno, A., Jaén Martínez, A., & Hermosilla Rodríguez, J. M. (2022). La percepción del profesorado de la Universidad Pablo de Olavide sobre su Competencia Digital Docente. Pixel-Bit: Revista de Medios y Educacion, 63, 35–64] in Spanish]. DOI: 10.12795/pixelbit.91943

Uerz, D., Volman, M., & Kral, M. (2018). Teacher educators’ competences in fostering student teachers’ proficiency in teaching and learning with technology: An overview of relevant research literature. Teaching and Teacher Education, 70, 12–23. DOI: 10.1016/j.tate.2017.11.005

UNESCO. (2020). COVID-19 impact on education: Global monitoring of school closures caused by COVID-19. UNESCO Institute for Statistics Data.

UNESCO. (2022). Guidelines for ICT in education policies and masterplans. ‏ UNESCO.

U.S. Department of Education. (2016). Future ready learning: Reimagining the role of technology in education. Office of Educational Technology.

Vanek, J., Rosin, M., Silbert, J. H., Tashjian, K., & Webber, A. A. (2018). Technology, innovation and adult career pathways. Practitioner Perspective, 17, 124–130.

Vastano, S. E., Scott-Covington, R., Dusinberre, J., Matejka, A., & Feistman, R. (2022). Micro-credentialing teacher leadership: Coaching digital professional development. In Y. Huang (Ed.), Handbook of research on credential innovations for inclusive pathways to professions (pp. 356–374). IGI Global.‏

Walkington, C., & Bernacki, M.L. (2018). Personalization of instruction: Design dimensions and implications for cognition. The Journal of Experimental Education, 86(1), 50–68. DOI: 10.1080/00220973.2017.1380590

Wasserman, E., & Migdal, R. (2019). Professional development: Teachers’ attitudes in online and traditional training courses. Online Learning, 23(1), 132–143.‏ DOI: 10.24059/olj.v23i1.1299

Waters, P. (2020). E-Books to support preservice science teacher development. Journal of Higher Education Theory & Practice, 20(4), 33–37. DOI: 10.33423/jhetp.v20i4.2983

Willis, J. (2012). Adapting the 2008 NETS-T standards for use in teacher education: Part II. International Journal of Technology in Teaching & Learning, 8(2), 1–20.

Wong, S., Laidlaw, L., & Liu, Y. (2021). Reimagining professional development for digital literacies: Old, new and pandemic. Language and Literacy, 23(2), 49–60. DOI: 10.20360/langandlit29563 ‏

Woodworth, J. L., Raymond, M. E., Chirbas, K., Gonzalez, M., Negassi, Y., Snow, W., & Van Donge, C. (2015). Online charter school study. Stanford University Press.

‏Zahorec, J., Hašková, A., & Munk, M. (2019). Teachers' professional digital literacy skills and their upgrade. European Journal of Contemporary Education, 8(2), 378–393. DOI: 10.1016/j.techsoc.2022.102141

‏Zimmer, W. K., & Matthews, S. D. (2022). A virtual coaching model of professional development to increase teachers' digital learning competencies. Teaching and Teacher Education, 109, 42–57.‏ DOI: 10.1016/j.tate.2021.103544