סטורי-טלינג דיגיטלי: גישה דידקטית חדשנית בתיאטרון לשיפור הרווחה הפסיכו-פיסית וההערכה העצמית

Minino, Roberta; Liparoti, Marianna (2023). Digital storytelling: AN innovative didactic approach in theatre for improving psychophisical wellbeing and self-esteem, Italian Journal of Health Education, Sport & Inclusive Didactics 2, p91-101, 11p; DOI: 10.32043/gsd.v7i2.838

מטרת מחקר זה הייתה להעריך את ההשפעה של אמנות התיאטרון על רווחה פסיכופיזית והערכה עצמית בקבוצת מתבגרים צעירים, ולאחר מכן להעריך האם השיטה הדידקטית החדשנית של סיפור דיגיטלי בהקשר של תיאטרון יכולה לספק שיפורים נוספים ברווחה ובהערכה העצמית בהשוואה לשיטות דידקטיות מסורתיות.

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים על תיאטרון

שיעורים על פי מתודולוגיית ההוראה Digital Storytelling כללו הצגה של סצנות תיאטרליות מסיפורים, תוך מתן אפשרות לשחקנים הצעירים לבצע אימפרוביזציות.

החוקרים השוו תוצאות מבדקים של הערכה עצמית ושל רגשות חיוביים לעומת שליליים שקיבלה קבוצת צעירים המתרגלים תיאטרון עם התוצאות שהשיגה קבוצת ביקורת, אשר לא תרגלה שום פעילות מחוץ ללימודים.

תוצאות המחקר הראו כי לתיאטרון יש השפעה חיובית להפליא על הרווחה הפסיכולוגית והגופנית של מתבגרים צעירים, במיוחד על רגשות חיוביים. לכן, נראה כי אסטרטגיות ומתודולוגיות הוראה חדשניות יכולות להיות כלי שימושי בהקשר התיאטרון שבשילוב עם הוראה קלאסית יכול לשפר כמה היבטים של רווחה ולהפחית מצבים רגשיים שליליים.

עם זאת, לגבי הערכה עצמית, המחקר לא הראה הבדל משמעותי מבחינה סטטיסטית בין שתי הקבוצות. לדעת החוקרים, ייתכן שהדבר קשור במשך הקצר של המחקר, 4 שבועות בלבד, שכנראה אינם מהווים מספיק זמן לשינויים משמעותיים בהערכה העצמית. זאת, משום שהערכה עצמית היא מיומנות שכפופה לפחות לשינויים בהתאם לסביבה.