תפיסות של מורים וסייעים מקוונים כלפי מעורבות הורית בתיכון וירטואלי

מאת: Jered Borup

Borup, J. et al. (2019). Online teacher and on-site facilitator perceptions of parental engagement at a supplemental virtual high school. International Review of Research in Open and Distributed Learning, 20, 2, 79-95

עיקרי הדברים:

● ככל שההרשמה לשיעורים מקוונים בכיתות א'-י"ב תופסת תאוצה, מערכות חינוך בעולם מנסות לבחון את הדרכים באמצעותן הורים יכולים לסייע לילדיהם להצליח במסגרת הלימודית.

● המעורבות ההורית בלימודים מקוונים חשובה יותר ממידת המעורבות בלימודים מסורתיים.

● בית הספר המקוון Michigan Virtual דורש מהורי תלמידים לבצע את הפעולות הבאות:

  1. ליצור לילד סביבת למידה מותאמת טכנולוגית
  2. להתכונן לסייע בהתמודדות עם קשיים טכנולוגיים
  3. לעבור עם הילד על מערכי השיעור
  4. להציע תמריצים, להשתמש במנגנון ענישה
  5. להכניס את הילד לשגרת למידה ביתית
  6. לבצע מעקב שבועי אחר התקדמותו במערכת הלמידה ולהגדיר מטרות.

● דרכים נוספות לסייע לילדים בלימודים מקוונים הן: 

  1. לייעץ במעמד הבחירה וההרשמה לשיעור\קורס
  2. להיכנס לאתר הלמידה ולעקוב אחר ההתקדמות
  3. להיות זמינים לענות על שאלות בנושאי קריאה, כתיבה ודקדוק - אך להימנע מעזרה מוגזמת.

● מבחינת בתי הספר, הדרכים המיטביות לייעול מנגנון ההוראה המקוונת הן:

  1. החלת תקן של סייעים מקוונים בזמן אמת (On-site facilitators)
  2. הקמת פורטל ייעודי להורים
  3. שמירה על קשר שוטף עם ההורים לאורך שנת הלימודים
  4. הכרה בחוסר נגישות למשאבים אלקטרוניים של חלק מהתלמידים.

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת

בדיקת הקשר בין מעורבות הורית לבין מוטיבציית התלמידים

ניתוח החשיבות של תחושת שייכות עבור סטודנטים בהוראה מקוונת

מבוא

הצלחתן של תוכניות לימוד מקוונות של תלמידי א'-י"ב נשענת, במידה רבה, על הירתמות ונכונות הורי התלמידים לספק את התמיכה הנפשית, האדמיניסטרטיבית, הטכנית והפדגוגית שהמורים אינם מסוגלים לספק ממרחק. אולם, בחלק מן המקרים, מידת ואיכות התמיכה ההורית הינה מצומצמת ומוגבלת, מה שמהווה דאגה עבור מערכת החינוך (Larkin et al., 2015).

המגמה של תלמידי בתי ספר הנרשמים ללמידה מקוונת צוברת תאוצה, כאשר רוב ההרשמות נעשות בחטיבה העליונה והן נעשות בעיקר כקורסי השלמה וכקבוצות דיון. עם זאת, מתברר כי קורסים מקוונים מתאפיינים בשיעורי נשירה גבוהים בהרבה מקורסים פרונטאליים (Friedhoff, 2017).

על מנת להתמודד עם שיעור הנשירה הגבוה, חלק מתוכניות החינוך וההוראה המקוונות בארצות הברית נדרשות לספק לתלמידים סייע מקוון (On-site facilitator) שעוזר להם טכנית ופדגוגית, בצורה מקוונת, לאורך הקורס. הסייע המקוון זמין - לפני, בזמן ואחרי השיעור - עבור שאלות, צרכים וקשיים אדמיניסטרטיביים, טכנולוגיים ופדגוגיים של התלמידים ועוקב אחר התקדמותם לאורך הקורס.  ברם, הסייע אינו מייתר את ליוויו של ההורה (2018 (Borup,.

מעורבות הורית

בורופ (Borup, 2016) ובורופ ועמיתים (Borup et al., 2015) זיהו שלושה סוגי מעורבות הורית מרכזיים:

1) ארגון וניהול: לעזור לתלמידים להקים את סביבת הלמידה ביתית ולעבוד על פי לוח זמנים.

2) הוראה והנחיה: לענות על שאלות, לעזור לפתח מיומנויות חשיבה ולמידה, לספק משוב על עבודה ולסייע בטיפול בקשיים טכנולוגיים.

3) טיפוח אינטראקציות: לתמוך בניסיונות לבוא במגע עם גורמים רלוונטיים, כגון: מורי עזר, מורים מקוונים, סייעים מקוונים והתלמידים האחרים.

 

מעורבות הורית: רמות והשפעות

הספרות המחקרית גורסת כי מידת המעורבות של הורים בלימודים המקוונים של ילדיהם חשובה יותר ממידת המעורבות בלימודים הפרונטאליים. זאת אומרת, מעבר לתמיכה הנפשית, המוראלית והפדגוגית שצריך להפגין ההורה בלימודים מסורתיים, בלמידה מקוונת הילד זקוק גם להקמת תשתית טכנולוגית, ליצירת סביבת למידה שקטה ולפיקוח משמעתי בבית.

בשני המקרים, ניתן לחלק את המעורבות ההורית לשלוש קטגוריות מרכזיות:

1) נפקדים: הורים שבאופן כללי אינם מעורבים בלימודים של ילדיהם.

2) תומכים: הורים שמתעניינים בלימודי הילדים, מתייחסים לחוות הדעת של המורים ומגבירים מעורבות כאשר מתבקשים.

3) משתתפים: הורים אשר מקפידים על רמה גבוהה של מעורבות לאורך שנת הלימודים באמצעות בדיקת ציונים, פיקוח על ביצוע מטלות, מתן הדרכות ועבודת אחד-על-אחד עם הילד (Borup et al., 2013).

הגם שלבתי הספר יש מדיניות ברורה בנוגע לתקשורת בין מורים לבין הורים, מדיניות זו נוטה להתמקד ביצירת קשר עם הורים כאשר התנהגות או התקדמות התלמיד מתרופפת, במקום תקשורת שוטפת לאורך שנת הלימודים. למעשה, גם מורים וגם הורים מצפים אלו מאלו להשקיע יותר בסיוע לתלמידים (Hasler-Waters et al., 2014). מכאן, שאתגר מרכזי בהוראה המקוונת היא להגדיר את הציפיות ממעורבות ההורים ולספק להורים מידע לגבי סוגי התמיכה הנחוצים.

מתודולוגיה

המחקר נערך בבית ספר מקוון בשם Michigan Virtual המציע לתלמידי מדינת מישיגן, ארצות הברית, להירשם למגוון רחב של קורסי השלמה. בשנת הלימודים 2015 – 2016, היו רשומים ב-Michigan Virtual 8,710 תלמידים. על רקע זה, 12 מורים מקוונים ו-12 סייעים מקוונים מבית ספר זה השיבו לסקר ולשני ראיונות עומק בני 50 – 60 דקות, מתוך שאיפה לגלות דרכים מיטביות לשיפור המעורבות ההורית בלמידה מקוונת.

ממצאים

המורים והסייעים סברו כי כאשר הסייע מעורב מאוד בהתקדמות התלמיד, הצורך במעורבות הורית פוחתת והישגי התלמידים משתפרים, ובחלק מהמקרים טובים יותר משיעורים פרונטאליים. עם זאת, אחד המרואיינים הביע חשש שהתקדמות התלמידים עלולה הייתה לנבוע מתמיכה הורית מוגזמת.

המורים והסייעים המקוונים גיבשו רשימה של תחומי האחריות ההוריים הדרושים והמיטביים, במקביל למכשולים פוטנציאליים בהם הורים עלולים להיתקל:

ייעוץ

הסייעים והמורים האמינו שהורים צריכים לשמש כפרטנר צמוד בייעוץ להרשמה לקורסים מקוונים. הם טענו שההורים אינם מעורבים מספיק בתהליכי בחירת השיעורים של ילדיהם ואף העידו כי נאלצו לרדוף אחרי הורים שלא היו מודעים לכך שילדיהם צריכים להירשם לקורסים מקוונם.

אפילו כאשר הורים לקחו חלק בייעוץ להרשמה, הם לקו בחוסר הבנה לגבי הלימודים המקוונים ולא יכלו לספק המלצות מועילות. יתכן כי המגבלה הזו הייתה נעוצה, במידה רבה, בעובדה שאותם הורים לא נרשמו לקורסים מקוונים כאשר הם היו תלמידים ולא היו בקיאים בנבכי הטכנולוגיה.

בכדי להתגבר על הקושי הזה, הסייעים תדרכו את התלמידים בטרם ביקשו מהוריהם עזרה בהרשמה.

תמיכה ויצירת קשר

הסייעים והמורים האמינו שיחס חם, קשב ודאגה מצד ההורים הינם הכרחיים עבור יכולתם להשפיע לחיוב על תהליך הלמידה. במישור השלילי, תלמידים שמרגישים שלהוריהם לא אכפת מלימודיהם עלולים לזלזל ולהזניח את הלימודים.

הורים צריכים להתעניין ולהגיב לשאלות והערות המורים ואף ליזום יצירת קשר עם מורים, אם יש צורך בכך. אולם, מן הראיונות עולה כי מעט מאוד הורים יצרו קשר על דעת עצמם.

פיקוח על התקדמות התלמידים

מרגע שתלמידים נרשמים לקורס מקוון, על ההורים להיכנס לאתר הלמידה, לעקוב אחר התקדמותם ולהיות פרטנרים אקטיביים.

בהקשר זה, הסייעים והמורים הצביעו על מספר חסמים שהקשו על ההורים לפקח על ילדיהם:

א) גיליון הציונים שחולק ב-Michigan Virtual היה נפרד מהגיליון שניתן בבית ספר המקור. אי לכך, חלק מהמורים נמנעו מהרשמה לשני אתרים נפרדים.

ב) לא היה פורטל להורים שבו ניתן לראות התקדמות וציונים. במקום זאת, על ההורים היה להירשם בתור ילדיהם ולנווט בתוך האתר אל גיליון הציונים, מה שהיווה מגבלה טכנית עבור חלקם.

ג) חלק מההורים שנכנסו לפורטל לא הצליחו להבין ולפרש את התקדמות ילדיהם לפי העיצוב הטכני של האתר.

ד) הורים שביקשו מילדיהם להראות להם את הציונים, נקלעו למצב שבו הילדים מציגים נתונים חלקיים ו\או מפרשים את הציונים לפי ראותם.

תמרוץ והנעה

הסייעים והמורים גילו כי עצם הנוכחות ההורית לצד התלמיד הופכת את התלמידים ליותר מעורבים ונמרצים. הסייעים והמורים הציעו שההורים יציבו רף ציפיות ביום הראשון של הלימודים, יעניקו לילדיהם תמיכה מתמשכת, יחגגו הצלחות כאשר הן מגיעות ויבצעו הערכה מחדש, אם וכאשר הילדים לא מצליחים לעמוד בציפיות.

כאשר הילד אינו עומד בציפיות, מורים וסייעים ממליצים למורים להשתמש במנגנון של תגמול וענישה על מנת להמריץ את הילדים. הענישה יכולה לכלול ריתוק לבית או שלילת מותרות, כמו גישה לטלפון סלולארי או מפתחות לרכב.

ארגון וניהול

סייעים ומורים גרסו כי הורים צריכים לתכנן את פעילויות הלמידה הביתיות כדי לוודא שהקורס יתנהל ויסתיים בזמן.

ישנם הורים שלא יכלו לספק לילדיהם את המשאבים או היציבות הדרושים לסביבת למידה מקוונת ביתית. בהקשר זה, דווח על מחסור במחשבים, חוסר חיבור לאינטרנט ותקשורת אינטרנטית איטית. אותם ילדים נאלצו לנשור, ללמוד ממחשבי הספרייה העירונית או מבית של קרוב משפחה והתמודדו מתוך סביבת עבודה מאתגרת.

חשוב לציין, אין די בלארגן לילדים מקום שקט לעבוד בו. אדרבא, על ההורים לעזור לילדיהם לנהל את לוח הזמנים משום שדעתם של ילדים מוסחת בקלות, בייחוד במרחב האינטרנטי.

הנחיה

להורים יש פוטנציאל לספק לילדיהם תמיכה פדגוגית חשובה. למשל, הם יכולים לענות על שאלות בשעות בהן מורי וסייעי בית הספר אינם זמינים (למשל, לילות וסופי שבוע) בנושאי קריאה, כתיבה, דקדוק ועוד. עם זאת, חשוב מאוד שלא להציע לילד עזרה רבה מדי שתמנע ממנו לפתח מיומנויות חשיבה עצמאית. כך או כך, ככל שהתלמידים עולים בשכבת הגיל, פוחתת יכולת ההורים לספק תשובות מקצועיות ומדויקות בנושאים מורכבים, כמו אלגברה או גיאומטריה.

דיון והמלצות

מצד אחד, חלק מההורים היו מעורבים יתר על המידה – עד כדי כך שיתכן שהכינו שיעורים עבור התלמידים. מצד שני, רוב ההורים לא היו מעורבים מספיק. לכן, מפקחים, מנהלים, מורים וסייעים צריכים להמשיך לחפש אסטרטגיות להגברת מעורבות הורית.

מורים וסייעים מקוונים התקשו כאשר ניסו להניע הורים למעורבות. מורים דיווחו שחסרו להם פרטי התקשרות נכונים והם נאלצו לשלוח הודעות באופן עקיף, דרך הנהלת בית הספר. בנוסף, סייעים מקוונים לא הצליחו להזין ולעדכן נתונים מאומתים במערכת ונאלצו לעבוד בצורה מסורבלת ולשלוח מיילים להורים באופן אינדיבידואלי, מטלה שגבתה זמן רב ומאמץ מיותר.

מתוך הניסיון שצברו מורי וסייעי בית ספר Michigan Virtual, עולות ההמלצות הבאות:

1) במעמד ההרשמה, תוכניות מקוונות צריכות לכלול שדה חובה שבו הורים מזינים במערכת מספר טלפון וכתובת דוא"ל.

2) המערכת המקוונת צריכה לכלול הרשאה למורים ולסייעים לעדכן פרטי קשר שגויים.

3) תוכניות מקוונות צריכות לספק להורי התלמידים פורטל ייעודי ונוח למשתמש שדרכו ניתן לדווח על התקדמות והישגי תלמידים. לא זו בלבד, יש להציע להורים חומרים ותמיכה טכנית שתאפשר להם להתגבר על חוסרי הבנות ולחזק את שליטתם בפורטל.

4) בתי ספר מקוונים צריכים להיות בקשר עם ההורים לאורך כל השנה, ולא רק במעמד ההרשמה ובתחילת השנה. למשל, באמצעות ארגון פגישות ואירועים מקוונים על בסיס חודשי.

5) מנהלי בתי ספר מקוונים צריכים להכיר ולבחון את המגבלות של חלק מהתלמידים שאינם נגישים למשאבים אלקטרוניים. שכן, יתכן שבית הספר יוכל לסייע לחלקם למצוא זמן ומקום ללמוד ממנו, כמו חדר פנוי בבית ספר או במרכז קהילתי קרוב.

ביבליוגרפיה

Borup, J. (2016). Teacher perceptions of parental engagement at a cyber high school. Journal of Research on Technology in Education, 48, 67-83

Borup, J. (2018). On-site and online facilitators: Current and future direction for research. In K. Kennedy & R. Ferdig (Eds.), Handbook of research on K-12 online and blended learning (2nd edition). Pp: 423-442. ETC Press

Borup, J., Graham, C. R., & Drysdale, J. (2014). The nature of online teacher engagement at an online high school. British Journal of Educational Technology, 45, 793-806

Borup, J., Stevens, M., & Hasler Waters, L. (2015). Student and parent perceptions of parental

engagement at an online charter high school. Online Learning, 19(5)

Freidhoff, J. R. (2017). Michigan ’s K-12 virtual learning effectiveness report 2015-16. Lansing, MI: Michigan Virtual University

Hasler-Waters, L., & Leong, P. (2014). Who is teaching? New roles for teachers and parents in cyber charter schools. Journal of Technology and Teacher Education, 22(1), 33–56

Larkin, I. M., Brantley-Dias, L., & Lokey-Vega, A. (2015). Job satisfaction, organizational commitment, and turnover intention of online teachers in the K-12 setting. Online Learning, 20(3), 26–52.

 

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?

 

Borup, J. (2016). Teacher perceptions of parental engagement at a cyber high school. Journal of Research on Technology in Education, 48, 67-83

Borup, J. (2018). On-site and online facilitators: Current and future direction for research. In K. Kennedy & R. Ferdig (Eds.), Handbook of research on K-12 online and blended learning (2nd edition). Pp: 423-442. ETC Press

Borup, J., Graham, C. R., & Drysdale, J. (2014). The nature of online teacher engagement at an online high school. British Journal of Educational Technology, 45, 793-806

Borup, J., Stevens, M., & Hasler Waters, L. (2015). Student and parent perceptions of parental

engagement at an online charter high school. Online Learning, 19(5)

Freidhoff, J. R. (2017). Michigan ’s K-12 virtual learning effectiveness report 2015-16. Lansing, MI: Michigan Virtual University

Hasler-Waters, L., & Leong, P. (2014). Who is teaching? New roles for teachers and parents in cyber charter schools. Journal of Technology and Teacher Education, 22(1), 33–56

Larkin, I. M., Brantley-Dias, L., & Lokey-Vega, A. (2015). Job satisfaction, organizational commitment, and turnover intention of online teachers in the K-12 setting. Online Learning, 20(3), 26–52.

 

yyya