שימוש בנתונים הנמדדים לאורך זמן כמקור מידע למחקר, למדיניות ולתכניות חינוכיות בישראל – דוח מפעילות לימודית

בושריאן, ע׳ (עורך). (תשע״ז, 2017). שימוש בנתונים הנמדדים לאורך זמן כמקור מידע למחקר, למדיניות ולתכניות חינוכיות בישראל, דוח מפעילות לימודית. היזמה למחקר יישומי בחינוך, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

מערכת החינוך בישראל, כמו גם במדינות אחרות, היא גורם מרכזי באספקת שירותים ציבוריים, עמוד תווך בתהליך בניית ההון האנושי של האוכלוסייה, ויש לה השפעה מכרעת על רווחת האנשים ועל צמיחת המשק. מערכות חינוך ניצבות בפני אתגרים מורכבים - לרבות קידום שוויון הזדמנויות והענקת שירותים בהיקף הולך וגדל ובאיכות גבוהה - וכל זאת תחת מגבלת משאבים תמידית.

לצורך הערכה של פעילות מערכת החינוך ושיפורה המתמשך נדרשים מסדי נתונים מקיפים ואיכותיים. בשנים האחרונות גברה בישראל המודעוּת ליתרונות הגלומים בנתוני אורך כבסיס לקביעת מדיניות, להערכת תכניות התערבות ולמחקר באיכות גבוהה העוסק בהיבטים שונים של מערכת החינוך. במקביל גבר גם הביקוש לנתוני אורך והתרחב השימוש בהם לצד השימוש המסורתי בנתוני חתך. כל זאת מתוך הבנה שרכישת השכלה היא תהליך רב־ממדי ומתמשך, ושתהליך זה מושפע מהחלטות המתקבלות בנקודות זמן שונות על ידי אנשי חינוך, הורים, תלמידים ואחרים. מעקב על פני זמן אחַר אותם פרטים עשוי להעמיק את ההבנה של תהליכים הקשורים ברכישת השכלה ובהזדמנויות נוספות לחינוך.

היזמה למחקר יישומי בחינוך הקימה בתמיכת יד הנדיב ובעידודה צוות מומחים שיוביל תהליך למידה בנושא ׳השימוש בנתונים הנמדדים לאורך זמן כמקור מידע למדיניות ולתכניות חינוכיות׳. חברי הצוות הם:פרופ׳ לאה אחדות – המרכז האקדמי רופין ומכון ון ליר בירושלים (יו״ר); פרופ׳ מיכל בלר – מכללת לוינסקי לחינוך; מר נעם זוסמן – בנק ישראל; פרופ׳ טל ז׳רסקי – אוניברסיטת חיפה; פרופ׳ איריס טבק – אוניברסיטת בן־גוריון בנגב; פרופ׳ אורלי מנור – האוניברסיטה העברית והדסה. מרכֵּז הצוות מטעם היזמה הוא עודד בושריאן.

בפני הצוות עמדו שלוש מטרות מרכזיות: א) בחינת דרכים ליצירת תשתיות של נתוני אורך בתחום החינוך ובתחומים המשיקים לו, הנגשתם והרחבת השימוש בהם לצורך מחקר וקביעת מדיניות ב) קידום שיתוף פעולה בין גופים המחזיקים בנתוני אורך במטרה לייצר מסדי נתונים אינטגרטיביים ג) בחינת היבטים טכנולוגיים ומשפטיים־אתיים הכרוכים ביצירת תשתיות של נתוני אורך והנגשתם לציבורים רחבים, תוך שימת דגש על שמירת הפרטיות.

הצוות קיים שלושה מפגשים עם נציגים של משרדי ממשלה, בעיקר משרד החינוך והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ״ס), אנשי אקדמיה ומומחים אחרים – ששיתפו את החברים בניסיונם ובידע שלהם (סדר היום של המפגשים בנספח ב׳, תקצירי קורות חיים של המשתתפים בנספח ג׳). שני מפגשים הוקדשו לתשתיות הנתונים הנמצאות במשרד החינוך ובלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ובמהלכם נסקרו מסדי הנתונים הקיימים, האופן שבו הם מאורגנים ונשמרים, דרכי ההנגשה שלהם לציבור הרחב ובמיוחד לחוקרים ועוד כיוצא באלה. מפגש נוסף הוקדש בעיקרו להיבטים המשפטיים הכרוכים ביצירת נתוני אורך, בהעמדתם לרשות הציבור ובתכניות לעתיד – תוך שימת דגש על הגנת הפרטיות. כן פגש הצוות מומחים בתחומים של התממה (anonymization) ואבטחת מידע.* הצוות פרסם שני קולות קוראים לסקירות: ׳מיפוי מאגרי מידע בתחום החינוך׳ – להכנת סקירה זו נבחרה ד״ר עמליה רן ממרכז המידע במכון מופ״ת – ו׳אבטחת מידע ופרטיות׳. להערכת צוות המומחים, לא התקבלו הצעות איכותיות דיין לסקירות נושא השני, ולפיכך הוחלט להשלים את המידע הנחוץ על ידי מספר פגישות ושיחות טלפוניות עם מומחים, וחיבור סקירה לא־מקיפה שהכין מרכֵּז הצוות.

בחורף 2016 ערך צוות המומחים יום עיון לסיכום פעילותו ולהצגת הידע שצבר – לקהל הרחב. יום העיון עסק בשלושה נושאים, בהתאם לנושאים שעלו בתהליך הלמידה: המושב הראשון עסק בנתוני אורך ובשימוש בהם לצורכי מחקר וגיבוש מושכל של מדיניות חינוכית. המושב השני דן בנתונים המינהליים בתחום החינוך הקיימים בישראל ובדרכים (המצויות והרצויות) להנגיש אותם לציבור החוקרים. המושב השלישי כלל דיון בצורך להגן על פרטיות מושאי הנתונים המינהליים ועל הדרכים לעשות כן.

___________

* בשפה האנגלית קיימים מספר מונחים המתארים שינוי קובץ נתונים על מנת להקשות על זיהוי האנשים שמאחורי הנתונים: anonymization, de-identification, Statistical disclosure control ועוד. חוקרים מסוימים משתמשים במושגים הללו באופן שונה, אולם לא קיימת כרגע משמעות מוסכמת שונה לכל אחד מהביטויים. בעבודה זו נשתמש במונח התממה כתרגום לכל הביטויים הללו.

לדוח המלא באתר היזמה למחקר יישומי בחינוך