שוויוני או הגיוני: תפקיד הגמישות בחינוך מקוון

Stone, C. et al. (2019). Equal or equitable: The role of flexibility within online education. Australian and International Journal of Rural Education, 29, 2, 26-40

עיקרי הדברים:

● אוניברסיטאות המציעות מסלולי לימוד מקוונים נוטות להדגיש את המושג גמישות (Flexibility) בתכנים שיווקיים ופרסומיים.

● סטודנטים הבוחרים בהוראה מקוונת מציבים את מושג הגמישות בראש סדר העדיפויות.

● מאמר זה בוחן את הגמישות שניתנת בתוכנית הכשרה להוראה מקוונת באוניברסיטאות באוסטרליה דרך ראיונות עומק עוקבים (Follow up) עם תשעה משתתפים.

● מתוך הסתכלות לעבר עתיד האקדמיה, המאמר גורס כי יש לייצר תוכניות ייחודיות (ומקלות) עבור סטודנטים במסלולי לימוד מקוונים, למרות שהדבר יגרום לחוסר שוויון בינם לבין לומדי הקמפוסים הפיזיים, שמקבלים אותו תואר.

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת

בתי ספר מקוונים: סיפור עם מוסר השכל

אסטרטגיות להצלחת סטודנטים ומניעת נשירה מקורסים מקוונים

גמישות בהוראה מקוונת

בזמן שמספר הסטודנטים הבוחרים בהוראה מקוונת הולך וגדל, מהותו ומטרתו של הקמפוס האקדמי הפיזי משתנות והאקדמיה הופכת להיות נגישה למגוון רחב יותר של אנשים הפרוסים על פני שטח גאוגרפי רחב יותר (Stone & O'Shea, 2019).

הנגישות הגוברת של מסלולי לימוד מקוונים האיצה את קצב ההרשמה בקרב בעלי משרות מלאות, נשואים, הורים, בני 50+, בעלי מוגבלויות ואזרחים הגרים רחוק מהקמפוס (Hewson, 2018). עם זאת, הקדמה האקדמית-טכנולוגית הזו טומנת בחובה גם חסרונות, כגון שיעור נשירת סטודנטים גבוה ב-20% מהנשירה מקורסים כיתתיים (Greeneland & Moore, 2014).

המושג הבולט ביותר שצוין על ידי סטודנטים לתואר ראשון ושני כמניע להרשמה למסלולי לימוד מקוונים הוא גמישות. במקביל, מושג זה נמצא כנפוץ מאוד בפרסומות לקורסים אקדמיים מקוונים (Stone et al., 2016). על רקע זה, המחקר בוחן: כיצד מושג זה מתורגם ומיושם בפועל על ידי סטודנטים במוסדות מקוונים להשכלה גבוהה באוסטרליה? האם וכיצד הוא מתנגש עם חוקים ותקנונים אוניברסיטאיים?

מתודולוגיה

אחת לשבועיים, לאורך סמסטר שלם, בוצעו ראיונות עומק עם תשעה סטודנטים בשנתם השלישית לתואר ראשון בהוראה באוניברסיטאות אוסטרליות המציעות מסלולי לימוד מקוונים (סך הכול בוצעו 72 ראיונות).

הגם שבמהלך הראיונות עלו נושאים רבים הנוגעים ללמידה מקוונת, המאמר חתר להבין את מושג הגמישות בראי החוויה הסטודנטיאלית של קורסים מקוונים. כל תשעת הנשאלים טענו, בשלב זה או אחר של הראיון, כי הגמישות שמציעה ההוראה המקוונת הייתה חיונית עבורם. שכן, היא סייעה להם לנהל עומס עבודה ולהישאר מחויבים ונחושים – למרות מחויבויות נוספות בחייהם. יחד עם זאת, הסטודנטים דיווחו על סתירות בין מה שהבטיחו התכנים השיווקיים לבין קצב התקדמות הסמסטר והאינטראקציות עם המרצים.

על רקע זה להלן מנותח ומקוטלג המושג גמישות לפי האופנים בהם הסטודנטים חוו אותו:

גמישות לשלב את הלימודים עם חיים אישיים

הסטודנטים סיפרו שמלכתחילה בחרו בלימודים מקוונים בגלל שהיו זקוקים לגמישות. עבורם, הכוונה בגמישות היא האפשרות ללמוד בכל מקום וזמן, תוך ניהול תחומי האחריות והמחויבות של חייהם האישיים, המשפחתיים והכלכליים. עם זאת, בפועל הם חשו שהלימודים הפכו להיות עבודה שנייה וציפיותיהם נסדקו משום שמספר השעות שהקדישו ללימודים הייתה זהה, ואף גבוהה יותר, לתחושתם, למספר השעות שדורשים לימודים בקמפוס.

גמישות לנהל סדר עדיפויות

כל המרואיינים עבדו במקביל ללימודיהם, חלקם טיפלו בילדים או בהורים קשישים ומקצתם אף חוו משברים אישיים ומשפחתיים לאורך הסמסטר, כמו אובדן של בן משפחה. בהתחשב בעובדה שדרישות הקורסים המקוונים לא היו שונות מאלה בקורסים פרונטאליים, רוב הסטודנטים דיווחו שנכנסו ללחץ ולא הצליחו לעמוד בזמני ההגשה של המטלות.

גמישות לרוץ קדימה או להשלים חומר

1) ללמוד חומרים נגישים מראש: חלק ממשתתפי המחקר ציינו לאורך הסמסטר כמה חשוב היה להם לקבל גישה מראש לחומרי הלימוד של הקורס, במקום שבוע-אחר-שבוע. כך, הם הצליחו ללמוד בקצב שלהם, בהתאם ללוח הזמנים הייחודי להם.

2) הארכת זמן להגשת מטלות: תחום נוסף בו הסטודנטים חשו צורך בגמישות היה הארכת זמן בהגשת מטלות כיתתיות, למקרה שנסיבות חייהם ימנעו מהם ללמוד למשך זמן מסוים.

3) השפעה על מחויבות סטודנטים: המוטיבציה והמחויבות של סטודנטים כלפי הקורסים המקוונים נפגעה כאשר חשו שהמערכת האוניברסיטאית נוקטת בקשיחות ובחוסר הבנה. למשל, כאשר מרצה סירב לענות על שאלה משום ש"זה לא היה זמן שמוקדש לשאלות סטודנטים לפי התקנון" או לא קיבל מטלה שהוגשה באיחור.

צדק, שוויון או היגיון

מאמר זה גורס כי הנסיבות האישיות, הדמוגרפיות והגאוגרפיות של סטודנטים במסלולי לימוד מקוונים צריכות להילקח בחשבון כאשר אוניברסיטאות בונות מערכי שיעור, תוכניות הוראה ותקנונים. מדובר בתפיסה יוצאת דופן משום שהמשמעות של התאמת קורסים ללמידה מקוונת, היא, למעשה, ליצור חוסר שוויון בין תלמידי קמפוס לבין תלמידי אונליין. שכן, הצרכים של שני סוגי הסטודנטים האלו הינם שונים.

גמישות כמדד לצדק

הבטחת האוניברסיטאות להציע מסלולי לימוד גמישים מעמידה, לא פעם, את המרצים במצבים בהם עליהם להפר את תקנון האוניברסיטה בכדי לא לפגוע בסטודנטים המגיעים מאוכלוסיות מוחלשות יחסית. על כן, יש להעניק למרצי הקורסים המקוונים יותר גמישות באופן, בתוכן ובקצב בו הקורסים מנוהלים (Ragusa & Crampton, 2018).

סיכום

המאפיינים האישיים והדמוגרפיים של סטודנטים במסלולי לימוד מקוונים הינם ייחודיים ומהווים אתגר עבור האוניברסיטאות. לאור העובדה שהסטודנטים המקוונים לא מציבים את הלימודים בראש סדר העדיפויות ועל מנת להתמודד עם שיעור הנשירה הגבוה שלהם, יש להכיר בכך שמערכי השיעור והתקנונים של המוסדות האקדמיים זקוקים לעיצוב מחדש והתאמה לעידן המקוון.

באופן פרטני, סטודנטים במסלולי לימוד מקוונים זקוקים לגמישות לא רק מבחינת הזמן והמקום שבהם ניתן הקורס. יש לטפל גם בסוגיות הבאות:

אדמיניסטרציה: אף על פי שרבים מן הסטודנטים גרים באזורים מרוחקים, מצופה מהם למלא הנחיות אדמיניסטרטיביות המאלצות אותם להגיע לקמפוס לצורך מילוי טפסים או לחפש שרותי צילום, הדפסה ודואר.

עיצוב הקורס: סטודנטים רבים התלוננו על כך שקורסים עדיין בנויים במתכונת מסורתית, אך מוגשים במדיום מקוון. כך, למשל, כמות החומר המועברת, ומטלות הקריאה והכתיבה הנלוות, גדולות מדי ואינן תואמות את אורך השיעור. שכן, לשיטת משתתפי המחקר, המדיום המקוון מאפשר תחלופה של פחות מילים בזמן נתון מאשר בהרצאות פרונטאליות.

תקשורת עם המרצה: על מנת שלא להעמיד את המרצים במצבים בעייתיים מבחינה אתית, הסטודנטים ביקשו לאפשר למרצים יותר מרווח פעולה בהארכת מועדי הגשה וביכולת לתמרן ולסטות ממסלול השיעור לטובת שאלות שעולות. זאת, משום שמרצים חשו מתח, ואף ניגוד עניינים, כאשר ראו לנכון להאריך לסטודנטים את מועד ההגשה על אף שתקנון האוניברסיטה לא התיר זאת או הקדישו זמן למענה על שאלות סטודנטים במהלך השיעור, למרות שלפי התקנון זמן המענה הוא בסוף השיעור.  

ביבליוגרפיה

Greenland, S. J., & Moore, C. (2014). Patterns of student enrollment and attrition in Australian open access online education: A preliminary case study. Open Praxis, 6(1), 45-54

Hewson, E. R. F. (2018). Students’ emotional engagement, motivation and behavior over the life of an online course: Reflections on two market research case studies. Journal of Interactive Media in Education, (1), art. 10, 1-13

Ragusa, A. T., & Crampton, A. (2018). Sense of connection, identity and academic success in distance education: Sociologically exploring online learning environments. Rural Society, 27(2), 125-142

Stone, C., & O’Shea, S. (2019). Older, online and first: Recommendations for retention and success. Australasian Journal of Educational Technology, 35(1), 57–69

Stone, C., O’Shea, S., May, J., Delahunty, J., & Partington, Z. (2016). Opportunity through online learning: Experiences of first-in-family students in online open-entry higher education. Australian Journal of Adult Learning, 56, 2, 146–169