שביל בעולם: חילי טרופר מלמד לחנך

טרופר, ח' (2015). שביל בעולם: עוד מחשבות על חינוך. תל אביב: ידיעות ספרים.

איש אינו מצפה מגיאומטריקן שיהיה משולש, כידוע, אך כולנו מצפים מאנשי חינוך שיהיו מחונכים. בעבודת המחנך אין די בהשכלתו הגבוהה או בשליטתו ברזי טכניקות ההוראה כדי לעשותו למחנך טוב, אלא מדובר באישיות כולה, הנוכחת במלאותה לפני תלמידיו, והיא הגורם המשמעותי ביותר בעשייה החינוכית. או בלשונו של מרטין בובר, במאמרו "על חינוך האופי": "על שלמותו של החניך משפיעה רק שלמותו של המחנך, הווייתו השלמה שלא במתכוון. המחנך אינו צריך להיות גאון מוסרי כדי לחנך בעלי אופי; אבל צריך הוא להיות אדם חי, שלם, המביע את עוצמתו ישר לזולת: חיותו מקרינה עליהם ומשפיעה ביתר תוקף וטוהר דווקא בשעה שאין עולה כלל על לבו הרצון להשפיע עליהם".

גישתו החינוכית של טרופר, כפי שהיא עולה ב"שביל בעולם", היא קודם כל הומניסטית. "ביקשנו לחנך לאהבת אדם. כל אדם באשר הוא... בלי אבל ובלי סייגים. כל אדם נברא בצלם". פעם אחר פעם טרופר פורש עשייה חינוכית שמוּנעת מתשוקה עזה לקדם צעירים, מדאגה עמוקה לשלומם ולכבודם, מתובענות מחמירה לשוויון הזדמנויות, ממחאה נגד עוולות הפערים החברתיים והנחשלות המצמיתה שאלה מולידים. רצונו כמחנך — לגעת בנפשם של התלמידים, לעורר בהם אמון וכבוד הדדי, להעצים בהם את תחושת המוגנות והמסוגלות ולעשות כל שביכולתו כדי לסייע להם "לפרוש כנפיים".

לסרטון "חינוך מעורר השראה" בהשתתפות חילי טרופר

לסקירה של פרופ' נמרוד אלוני בעיתון "הארץ"

ראו גם:

מקום בעולם