סקירת ביקורת על הספר "הגברת מוטיבציה אצל נוער מתבגר ללימודי מדעים"

מחברות הספר: Lee Shumow & Jennifer A. Schmidt

Worsley, J. (2015). Review of the book Enhancing Adolescents' Motivation for Science. Science Scope, 38(5), 76-79.

מחברת סקירת הביקורת: Jean Worsley

הסיכום נכתב בידי ד"ר גילה אולשר ממכון מופ"ת

כיצד מורים יכולים להגביר מוטיבציה אצל כל התלמידים שלהם, בנים ובנות, ללמוד מדעים? זהו אחד האתגרים הגדולים ביותר העומד בימינו בפני המורים. בספר Enhancing Adolescents' Motivation for Science: Research-Based Strategies for Teaching Male and Females Students המחברות מספקות תיאוריה, מחקר ופרקטיקות של מוטיבציה כדי לסייע למורים לעמוד באתגר זה.

מורים מוזמנים לבחון את ההוראה שלהם כאשר הם שואפים להגדיל את מספר התלמידים המעוניינים בקריירות בתחומי המדע, הטכנולוגיה, ההנדסה והמתימטיקה (science, technology, engineering, and mathematics – STEM).

בארה"ב, יעד זה נמצא בקדימות עליונה ויקבע אם יישארו תחרותיים במאה ה-21. בעשרה פרקים, מקור מקיף זה כולל שפע של אסטרטגיות מבוססות חקר להגברת המוטיבציה של תלמידים, בנים ובנות, ללמוד מדעים. אסטרטגיות אלה מתאימות ל"דור הבא של סטנדרטים מדעיים" (Next Generation Science Standards).

בהקדמה לספר, הקוראים מגלים כיצד הספר מאורגן, חומרים נלווים, וסקירה של כל פרק. בפרק הראשון, המחברים מכניסים את מושג המוטיבציה ואת פרויקט ה"מדע ברגע" (Science in the Moment – SciMo), קבוצת המחקר שיצרה את הנתונים שעליהם מבוססות הרבה מאד מהאסטרטגיות המופיעות בספר. המבנים והתהליכים המוטיבציוניים להגדלת מעורבות התלמידים במדעים מופיעים בפרקים 10-2: ערך, שיוך קבוצתי, אוטונומיה, בטחון, הצלחה, כיוון המטרה, אמונות ביכולת, אתגרים ורגשות.

בכל מבנה, המחקר מגלה את היחס של המוטיבציה ללמידת מדעים. בתחילת כל מבנה מופיע תיאור קצר ומרתק המלווה בהגדרה, חשיבות, מחקר עכשווי ומקורות. יתרה מכך, השקפות תלמידים, שוני מגדרי ומעורבות הורית מתוארים ביסודיות.

המחברות כללו מספר רב של טבלאות ולוחות המדגימים שוני מגדרי במדעים. מצוין כי נשים מרגישות פחות בטחון וממעיטות בערך הצלחתן בקורסי STEM. במקרים רבים, מורי מדעים מקדישים זמן כיתה רב יותר לאינטראקציה עם בנים וכך הם נעשים יותר מעורבים כאשר העבודה הופכת למאתגרת יותר. מחקרים מראים שבנות מפגינות רמת חרדה גבוהה יותר וחשות תסכול רב יותר בשעורי מדעים.

על ידי שימוש בנתונים מפרויקט SciMo ומקורות אחרים, האסטרטגיות המתוארות להגברת מוטיבציית התלמידים כוללות: הוראה שיתופית, פיגום, סקירות עניין, דיגום, שילוב לימודי מיומנות בשיעורים, טכניקות להפיכת שיעורים למעניינים ורלוונטיים, תקשורת עם הורים ושימת דגש על מיומנויות חשיבה מסדר גבוה (הטקסונומיה של בלום).

המחברות מציעות שהטמעת אסטרטגיות אלה תיצור כיתה ממוקדת-תלמיד ותגביר את המוטיבציה בשיעורי מדעים. בסוף הספר, הקוראים ימצאו תיאור של פרויקט ה-SciMo בנספח, כמו גם ביבליוגרפיה ואינדקס.