ללמוד (גם) באמצעות משחקים והדמיות דיגיטאליים- סקירת ספרות

ד"ר ניצה ולדמן, עוסקת בהוראה למעלה מ 30 שנה, במגוון שכבות גיל. ב - 20 השנה האחרונות מכשירה מורים במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין בירושלים. עוסקת בהטמעה של שימוש נבון בכלים דיגיטליים בלמידה ובהוראה ברמות של סטודנט/סגל המכללה וסגלי כל המכללות. ניצה פועלת לשם שילוב תקשוב באימוני ההוראה של כל סטודנט.

תקציר

פילוסופים ואנשי חינוך רבים יצרו הגדרות למושג "משחק". ב"ספר החוקים" מביע אפלטון את דעתו המיוחדת על תפקידו של המשחק בחיים: "מהי הדרך הטובה לחיות? את החיים צריך לחיות במשחק, לשחק משחקים מסוימים, להקריב קורבנות מסוימים, לשיר ולרקוד, וכך להיות מסוגלים לזכות בחסדי שמים. המשחק הוא שעשוע אך אינו מהווה היפוכה של הרצינות, שום שהפרט המשחק פועל ברצינות ובכובד ראש, לעיתים עד כדי מסירות ודבקות רפאלי ושגב (2011) מציינים שבני אדם לומדים כמעט כל מה שחשוב באמצעות משחק: ללכת ולדבר, להסתדר עם האחר, להתנהל עם שותפים ונגד יריבים ועוד.

 בהרצאתה המרתקת של ד"ר ניצה ולדמן בכנס מיומנויות המאה ה21 בהוראה ובהכשרת מורים ( מכון מופ"ת, 14 לאפריל 2011) הוצגו בין היתר הסוגיות הבאות: המודל של Garris. Ahlers & Driskell (2002) ללמידה באמצעות משחקים, משחקים וירטואליים ומיומנויות קוגניטיביות במשחק Where in the world is Carmen sandiego? , מיומנויות קוגניטיביות במשחק Sim City, משחקי הדמיה מקוונים רבי משתתפים והמיומנויות הנדרשות.

למצגת של ד"ר ניצה ולדמן

לתקצירי הכנס

ראה גם :

Garris, R., Ahlers, R., & Driskell, J.E. (2002). Games, motivation, and learning: A research and practice model. Simulation & Gaming, 33(4), 441-467.

Prensky, M. (2001). Digital game-based learning. New York, NY: McGraw-Hill.


Using avatars and virtual environments in learning:
What do they have to offer?_