כיתה שוויונית

גלילי, ת' (נובמבר, 2014). כיתה שוויונית. שיעור חופשי, 111, 21.

"התפישה שלפיה הכיתה הינה סביבה ניטרלית – אינה אלא אשליה, ואפילו אשליה מסוכנת, משום שהיא עלולה להביא אנשי חינוך להתעלם מהמציאות שמחוץ למוסד החינוך ולהיות עיוורים למתחולל בתוכה". כך כותב פסיכולוג האגודה לזכויות האזרח במאמרו "הכיתה כמיקרוקוסמוס", המסכם את הגישה החינוכית של האגודה שלפיה בכיתה, כמו בכל חברה הטרוגנית, עלולות להופיע תופעות של גזענות ואפליה, וכי המורים יכולים להתמודד עמן ולהיאבק בהן.

בהשתלמויות האגודה משתתפים 20 בתי ספר ומרכזי פסג"ה (מרכז לפיתוח סגלי הוראה), ארבעה מוסדות להשכלה גבוהה (מכללות חינוך או בתי ספר לחינוך באוניברסיטאות) וכן 15 מוסדות חינוך בלתי פורמליים. מלבד אלה, האגודה מספקת ליווי פרטני למורים מעשרות בתי ספר נוספים בנושאים שונים של דמוקרטיה וזכויות אדם. על הביקוש לתכנים יעידו גם כ-4,000 מורים ואנשי חינוך הרשומים לאתר האינטרנט של מחלקת החינוך ("הסדנא").

"התוכניות שלנו נבנו מתוך אג'נדה חברתית המבקשת למגר את הגזענות והאפליה. הנחת היסוד שלנו אומרת שהכיתה היא מראה של החברה. אנחנו מאמינים שתפקיד המחנכים הוא לחנך את הילדים נגד גזענות ואפליה", אומר יונתן יקיר, רכז חינוך עברי באגודה לזכויות האזרח. את ההכשרות של האגודה עוברים כלל המורים בבית הספר, ולא רק מחנכי הכיתות או מורים לאזרחות. מדובר בהשתלמות חדר מורים – כלומר, צוות המורכב ממחנכת, יועצת, ומורים מקצועיים. זאת, על פי הגישה שעל המורים להוות דוגמה. אם הם יפנימו את ההתנהגות השוויונית, האמפתיה לאחר והחשיבה המורכבת בעצמם, סביר להניח כי יוכלו להנחיל את הכלים האלה לתלמידים.

"הכיתה לא מנותקת מהחברה הכללית, ומגמות של חוסר סבלנות קיימות בקרב התלמידים, שסופגים השקפות ותפישות ממעגלים שונים שבהם הם חיים, במשפחה ובקהילה", אומר יקיר. "הם חווים בבתי הספר סוג של דרוויניזם תרבותי: החזק שורד. יש היררכיות בחלל הכיתה. יש יותר טובים ופחות טובים, מעמדות – כל זה מוביל לאווירה רוויית קונפליקטים. בחוץ התלמיד לומד ש'אל תהיה פראייר, תהיה חזק, תפתח מרפקים'. בבית הספר הם לומדים להיות הישגיים על ידי מיונים והקבצות. זה לא שאנחנו רוצים לבטל הכל. אנחנו לא באים להפוך את היוצרות ולא להכיר בשונות או במתן בולטות להישגים. אבל אנחנו אומרים שכדאי להיות מודעים לאופן שבו זה תורם למציאות של שסעים ופערים חברתיים. זה לא מספיק לדבר על הזכות לכבוד, הזכות לשוויון. צריך לפעול.

"בהשתלמויות אנחנו אומרים, קודם כל נסתכל על חדר המורים ועל תפישות של מורים. מה נחשב אצלם למשל מקצוע יוקרתי יותר בין מקצועות ההוראה? איך הם מתייחסים זה לזה? אנחנו לא מחפשים רק גזענות קלאסית, כמו התייחסות למורה האתיופית, אלא איך מתייחסים מורים ותיקים לחדשים, למשל, ואיך הם רואים את התלמידים. אם מורה רוצה לחנך באמת לשוויון עם האחר, הוא צריך להבין למה ילד בוחר לשבת בסוף הכיתה. אולי דימוי הגוף שלו כל כך נמוך בגיל 15, שהוא מעדיף לשבת בסוף הכיתה ולהיעלם".

עוד מספר יקיר כי באגודה עמלים על פיתוח חומרי לימוד המסייעים לחינוך לערכים דמוקרטיים. "כך למשל, במתמטיקה ידברו עם המורים והמורות על ה'אתנו-מתמטיקה' הרואה במתמטיקה תוצר של פעילות אנושית, תלוי תרבות ויחסי כוח. לפי תפישה זו, המתמטיקה והוראתה משמשים כלי לשימור הסדר החברתי, שבו קבוצות מסוימות חזקות יותר מקבוצות אחרות. גישת האתנו-מתמטיקה, נותנת, אם כך, מסגרת רעיונית לתופעות הגזענות והאפליה. בו בזמן, אם משתמשים בה נכון, גישה זו עשויה להציע גם מתמטיקה אחרת, שמאפשרת ראייה מורכבת. שילוב של מתמטיקה קלאסית עם מתמטיקות אחרות (תרבויות אחרות, קריאה אחרת של המספרים ועוד) ושימוש במספרים כדי לחנך לאקטיביזם ולשינוי חברתי יהיו השילוב שיאפשר את ה'נרטיב שמנגד'. זוהי מתמטיקה שתכלול ייצוגים של תרבויות שונות".

וחזרה לכלים פשוטים יותר: באמצעות משחקי תפקידים, מנתחים בהשתלמויות את תגובת המורה לאמירה של תלמיד. "אנחנו מפתיעים מורים", מספר יקיר. "הם מצפים לחוסר סובלנות מוחלט מצדנו לאמירות גזעניות, אבל מתברר להם, להפתעתם, שאנחנו חושבים שהגבול רחוק הרבה יותר ממה שהם היו רוצים". בניתוח התגובה, מעודדים מורים לשיח עמיתים – כלומר, שיתוף של מורים אחרים.

במקום להמציא טריקים חדשים, באגודה לזכויות האזרח מעדיפים להתאים כלים מתוך הארסנל הקיים של המורים, למשל, עבודה בקבוצות קטנות. "בקבוצות קטנות יש אפשרות להתבטא, עבודה כזו תורמת ליצירת סולידריות", מסביר יקיר, "ואנחנו אומרים שצריך לאפשר ביטוי לילדים שונים". כלי נוסף הוא ביזור והאצלת סמכויות – לתת לילדים אחריות על חלק מסוים בשיעור. הרבה פעמים, מורים חושבים שהם ניהלו שיעור באופן טוב, אבל מתברר להם שהם ניהלו שיחה עם שלושה ילדים בלבד והשאר בהו או שיחקו בטלפון. על ידי מתן אחריות, בכל פעם לילד אחר, זוכים בהקשבה רבה מצדו וגיוסו לתהליך.

סיכום המאמר נכתב בידי צוות פורטל מס"ע