יכולת תלמידים לפתח ולהעריך טענות במהלך שיעור מדעים
| | Science Education ,Volume 84, Issue 6 , Pages 757 – 792 |
מקור וקרדיט:
תקציר המאמר נכתב ע"י יעל גושן ושם גולסט
מטרת מאמר זה הינה לבחון את יכולת התלמידים לפתח ולהעריך טענות במהלך שיעור מדעים בבית ספר תיכון. המחקר מתמקד באבחנה בין “Doing Science” (ללמוד מדעים) לבין “Doing the Lesson” (להעביר את השיעור).
במחקר זה השתתפו תלמידי כיתה ט' הלומדים בבית ספר תיכון בספרד, אשר עבדו בקבוצות במהלך שש פגישות לימוד ובמהלכן הם נצפו והוקלטו בוידאו וברשמקול.
לצורך ניתוח השיח של התלמידים נעשה שימוש בכלי Toulmin's argument pattern, וכן במבנים אחרים לצורך ניתוח הדיאלוגים.
האבחנה בין "Doing Science" לבין "Doing the Lesson" נעשתה לפי הרגעים בהם השיח הכיתתי נשלט על ידי דיבור בשפת המדעים או כאשר התלמידים מקבלים על עצמם את תפקידם כ"תלמידים".
הצגת טענות ודיון כיתתי
חוקרים שונים (Newton, Kuhn, Duschl Driver, ואחרים) התייחסו לעקרון לימוד המדעים בדרך של הצגת טענות. פרספקטיבה שכזו על לימוד מדעים, הרחיבה את מטרות הלימוד מעבר ללימוד התוכן המדעי בלבד. תיאוריית הצגת הטענות אימצה גם את הסכמות האנליטיות, הדיאלקטיות והרטוריות לצורך הצגת טענות ידע.
הצגת טענות היא רלוונטית במיוחד כאשר אנו דנים בלימוד מדעים. שכן, מטרת החקירה המדעית הינה להצדיק טענות ידע, אמונות ופעולות שננקטו בכדי להבין את הטבע. יש להדגיש כי הצגה ונימוק של טענות מדעיות הינה חיונית בלימוד מדעים. מכאן, יש ללמד כיצד להציג טענות מדעיות ביסודיות, בכדי להבין טוב יותר כיצד לקדם את התלמידים לנהל שיח התומך בלימוד מדעים ובשיח מדעי.
כיתות הלימוד הינן זירות מורכבות שבהן מתרחשות אינטראקציות דינאמיות רבות.
Lemke מסביר כי מרבית מהדיאלוג המתנהל בכיתה הינו "דיאלוג מסורתי" המשמר את המבנה החברתי של יחסי מורה-תלמיד.
כמו כן, חוקרים Puro, Theodorouו - Bloome מציגים את האינטראקציה בכיתה כהצגה פרוצדורלית (procedural display activities): הצגה של המורה והתלמידים, אחד לשני, של מכלול פרוצדורות אקדמיות, שהם עצמם רואים בהם את הדרך בה צריך שיעור להתנהל.
חוקי השיעור אינם בהכרח קשורים לתכנים אקדמיים או לא-אקדמיים שעל התלמידים ללמוד בשיעור, אלא לערכים התרבותיים המקומיים. ניתן למצוא לכך דוגמא בשעורי מדעים, שבמסגרתם מחויבים התלמידים להגיש דוח מעבדה, למרות שאין לכך כל ערך לימודי. ניתן לקרוא לכך גם "Doing school". בהתייחס לשיעורי מדעים, המשמעות של המונחים procedural disply activities ו- "Doing school" הינה למלא אחר ציפיות שיש למורים ולתלמידים לגבי המתרחש בבית הספר (כגון, לסכם שיעורים, להיבחן וכו').
לעומת זאת, " "Doing Scienceעוסק במתן סביבת למידה התורמת ומסייעת לקידום בנייה, הצגה והערכת טענות ידע ולמידת חקר.
במחקר זה עוצבו יחידות הלימוד ופעילויות סביב נושא של פתרון בעיות, במטרה ליצור דיונים. יש לציין כי, בכיתות לימוד בספרד האינטראקציה בין התלמידים הינה מועטה וישנן מעט הזדמנויות לפתרון בעיות או לדון בנושאים מדעיים.
במחקר קודם נמצא כי כישורי הצגת הטענות של התלמידים הספרדיים היו דלים מאוד. בכדי לחקור יכולת פיתוח טענות, היה צורך ליצור סביבת למידה בה התלמידים התבקשו לפתור בעיות, במטרה להבין בצורה מעמיקה כיצד ליצור תוכנית לימודים, הוראות ודגם הערכה על-מנת לקדם יכולת עצמית של התלמידים להבנה מדעית, והשתתפות משמעותית בלימוד מדעי.
ההקשר החינוכי, ההשתתפות והמתודולוגיה
כפי שצוין, במחקר זה השתתפו תלמידי כיתה ט' (טווח הגילאים נע בין 14-15). התלמידים ניצפו, הוקלטו בוידאו וברשמקול, כאשר עבדו בקבוצות במהלך שש פגישות לימוד.
ניתן לתאר את הכיתה כנמצאת בנקודת אמצע בין תיאורה ככיתה שהמורה במרכזה, לכיתה שהתלמידים במרכזה.
בכוונת המורה היה להעביר חלק מאחריות הלמידה אל התלמידים, אך לעיתים קרובות הסתבר שאין לה את היכולת לעשות זאת. לדוגמא: היא לא נתנה מספיק זמן לתלמידים על-מנת לענות על שאלה, ובמקום זאת היא סיפקה את התשובה בעצמה. בנוסף, למרבית השאלות ששאלה היתה רק תשובה אחת "נכונה".
לפי הגדרתו של Lemke, ארבעת השעורים הראשונים הם "דיאלוגים מסורתיים" – המורה שואלת שאלה, התלמידים עונים, והמורה מעריכה את התשובה. בשיעורים החמישי והשישי, התלמידים פתרו בעיות בקבוצות קטנות, שם התרחש "דיאלוג אמיתי" של Talking Science.
שאלות התלמידים
מרבית שאלות התלמידים התעוררו בעקבות נושאים שהעלתה המורה. יחד עם זאת, ישנן מספר דוגמאות לשאלות שהתלמידים שאלו בעצמם, והמורה התעלמה מחלקן.
למשל: בשיעור הראשון, כאשר המורה ציירה על הלוח ביצית ותא זרע בגודל זהה, אחד התלמידים הצביע על תא הזרע ושאל: "כל כך גדול? ". ניתן היה להבחין כי התלמיד מבין כי תא הזרע קטן יותר וכי הציור של המורה אינו מדויק. המורה בחרה שלא להשיב לשאלה והמשיכה והסבירה כי לבני האדם יש עשרים ושלושה כרומוזומים.
דו"חות התלמידים
התרחש במהלך שיעורים 5 ו- 6 בלבד.
דיאלוג אמיתי
לפי הגדרתו של Lemke, דיאלוג אמיתי מתרחש כאשר המורה שואלת שאלה בעלת טווח רחב של תשובות, או שואלת לדעתו של התלמיד, או לניסיונותיו בחיים. דיאלוג מסוג זה התרחש במהלך השיעורים החמישי והשישי, כאשר בכל התרגילים ופתרון הבעיות בארבעת השיעורים הראשונים הייתה רק תשובה אחת.
דיאלוג מעורב
לפי הגדרתו של Lemke, דיאלוג מעורב מתקיים בין תלמידים כאשר המורה מתפקדת כמתווכת בלבד. סוג זה של דיאלוג התרחש במהלך השיעורים החמישי והשישי, כאשר בארבעת השיעורים הראשונים היו מעט דוגמאות לכך שהתלמידים דנים בינם לבין עצמם.
עבודה בקבוצות
עבודה זו התרחשה בכל השיעורים שבהם התלמידים ניהלו דיונים מדעיים.
כתיבה מדעית בעקבות דיון בעל פה
לא נמצאו דוגמאות לכתיבה מדעית. בשעורים הכיתתיים שבהם התקיים דיון בעל פה, התקיים דיאלוג מסורתי והמורה שלטה בכיתה באופן מוחלט.
ניתוח נתונים
ניתוח הנתונים התבצע על תעתיק אור קולי; ניתוח יחידת משפט שבור.
התעתיק מנותח במספר מצבים:
ראשית, ניסיון לזהות כיצד למדו התלמידים בכל יחידת שעור "Doing the Lesson" או "“Doing Science. קטגוריה זו מתייחסת לשוני בין התרבויות (החוקרים כינו זאת כתחום התרבות ותרבות בית ספרית).
· תחת קטגוריה "תרבות בית ספרית" אנו מקדדים את החוקים סדרה של משימות כיתתיות.
· תחת הקטגוריה "תרבות בית הספר" אנו מקדדים את הקשרים שיכול להיות שנראים כפרוצדורות של תצוגה או מעשים של תלמידים.
· תחת קטגוריה של תרבות המדע אנחנו מקדדים דוגמאות של דיבור ומעשים מדעיים.
המטרה של זיהוי הדוגמאות של שתי התרבויות המנוגדות היא לחשוף מי מהם הוא הדומיננטי בשיח.
כפי שצוין, כלי המחקר שנעשה בו שימוש הוא Toulmin's argument pattern ובמסגרתו נבדקו מספר מרכיבים הקשורים זה לזה:
א. Data. במקרה שלנו, הכוונה היא לנתונים משוערים ונתונים אשר נמצאים בהצהרת הבעיה.
ב. תביעות ומסקנות. במקרה שלנו, השערות שונות של שינוי צבעים.
ג. הצדקות. הסיבות המצדיקות את הקשר בין נתון למסקנה.
ד. הצדקות הקשורות לרקע התאורטי של הטיעונים.
ה.סתירה של הנימוקים שמושלכים על התביעות.
עדיין אין תגובות לפריט זה
yyya