הערכה בסביבת למידה/הוראה שיתופית מתוקשבת – סקירת ספרות

מאת : ד"ר מירב אסף, מכללת קיי

בסקירה ניתן לראות מרכיבי למידה שרצוי להתייחס אליהם בעת ההערכה וכן אמצעים וכלים לעידוד למידה שיתופית. למידה שיתופית מקוונת מתאימה לעבודה בקבוצות קטנות, בעיקר זו העוסקת בחקר ופתרון בעיות וסימולציות של סיטואציות, שם היא נמצאה כיעילה יותר מאשר סביבות לא מתוקשבות (Swan, Shen & Hiltz, 2006). תשתית זו הביאה להיווצרות סביבות ידע שיתופיות ומשתפות רבות (web 2.0, קוד פתוח וכולי) הפועלות באופן טבעי ברחבי הרשת.

בסקירה זו מנסה ד"ר מירב אסף להראות באילו אופנים חוקרים ואנשי חינוך התמודדו עם מורכבות של למידה שיתופית מקוונת . במאמרים שהיא סוקרת יש עיסוק בשלושה נושאים הקשורים בהערכה של למידה/הוראה שיתופית: מקורות תיאורטיים השואלים "מה יש להעריך", מאמרים פדגוגיים המתארים "כיצד יש להעריך" ומאמרים יישומיים המקדמים מערכות ספציפיות. ישנם מקורות הבודקים באופן אמפירי כל אחד מהנושאים הנ"ל, כאלה שסוקרים מחקרים כאלה, וחלקם מהווים המלצות מתועדות של מורים.

לסיכום, למידה שיתופית היא למידה מורכבת מאוד לניהול ולהערכה. על מנת לקבל תמונה משקפת ולעודד השתתפות ולקיחת אחריות, ההערכה צריכה להיות חלק בלתי נפרד וגלוי של כל תהליך הלמידה. תכנון תהליכי ההערכה צריכים להיות חלק מבניית התוכנית ולהתחשב ביעדיה ובפעולות שהיא רוצה לקדם ואלה צריכים להתייחס למגוון היבטים – השתתפות אישית וקבוצתית, למידה אישית וקבוצתית והערכת התוצר האישי והתוצר המשותף. היבטים אלה יכולים להיות מוערכים על ידי כמה גורמים המורה, הלומד, עמיתים ואף מדדים שמחולל המחשב. עם זאת, על המורה מוטלת האחריות ליצור מערך שירכז את המרכיבים הנ"ל ושאלה יתנו תמונה מהימנה בייצוג תהליך ההשתתפות, הלמידה ובאיכות התוצר הן של הלומד היחיד והן של הקבוצה, ומומלץ שהמערך יהיה לא רק מסכם אלא יהווה גורם מניע לאורך כל התהליך.

קישור בבלוג של ד"ר מירב אסף

למאמר המלא של ד"ר מירב אסף