מירב אסף
מיון:
13 פריטים
פריטים מ- 1 ל-13
  • לינק

    לאחרונה נוסף תפריט "תוספים" בדרייב שהופך את העבודה ביישומי גוגל לאטרקטיבית עוד יותר. באמצעות תפריט זה ניתן להוסיף תכונות לתמלילן. יש להיכנס לתפריט התוספות, להוריד את התוספים הנבחרים ולגשת אליהם באמצעות התפריט. אז הנה ארבעה מהם ( מירב אסף ).

  • לינק

    מזה מספר שנים סקר שבו משתמשים מדרגים סביבות למידה שונות. לכל סביבה מומלצת יש קישור ובו פרטי הורדה או רכישה וכן הערות של מורים הכותבים כיצד השתמשו בסביבה זו. במצגת המקושרת תוכלו לראות את "תוצאות המצעד" של 2012 – לכל סביבה קישור והסבר קצרצר. במרבית הסביבות ניתן להשתמש בחינם ובחלק משמעותי מיהן ניתן לנהל למידה שיתופית. זו הזדמנות להכיר בזמן קצר מגוון יישומים לשיתוף מידע, לעיבוד מידע (ממגוון מדיה), לתקשורת, לחיפוש ועוד ועוד ( מירב אסף ) .

  • סיכום

    ד"ר מירב אסף הביאה לתשומת לבנו את הדילמה שמהדהדת יותר ויותר במערכות חינוך בארץ ובעולם. הדילמה נוגעת לשימוש של תלמידים בטלפונים ניידים בכיתה או בקורס. כותבת ד"ר מירב אסף : " אני מציעה להם (למורים) לבקש מתלמידים לשים את הניידים על השולחן (במצב שקט). אני מציעה זאת משתי סיבות – הראשונה היא שכשהטלפון על השולחן רואים מה התלמידים עושים אתו והשנייה היא שכשהטלפון על השולחן ניתן להשתמש בו ללמידה – הצבעות על סקרים, חיפוש באינטרנט, צילום והסרטה לשם חקר וכולי, שהרי לבתי ספר רבים מערכת אינטרנט אל-חוטית ולתלמידים רבים תכניות גלישה ללא הגבלה ( מירב אסף) .

  • לינק

    ד"ר מירב אסף הביאה לתשומת לבנו את ההתגבשות של דו"ח חדש של קבוצת הורייזן שמטרתו לזהות טכנולוגיות מרכזיות שישולבו במסגרות חינוך בשלושה טווחי זמן – בשנה הקרובה, בשנתיים שלוש הקרובות ובארבע חמש שנים הקרובות. השנה, יותר מבעבר, ישנה אפשרות לצפות בתהליכי העבודה של הקבוצה ולהציע יישומים משמעותיים באמצעות הוויקי של הקבוצה . ד"ר מירב אסף מסכמת בקצרה את הטכנולוגיות המתוקשבות המוצעות עד כה.

  • לינק

    הניסיון שצברו מכללות ובתי ספר בדרום הארץ בהתמודדות עם הוראה מקוונת בזמן חירום לא יסולא בפז וכולנו מקווים כי מצבי החירום הביטחוניים לא יחזרו במהרה. בכל מקרה, ד"ר מירב אסף , ממכללת קיי סיכמה בקיצור את הניסיון שצברה מכללת קיי בהוראה מרחוק באינטרנט והיא כותבת בבלוג שלה : "הנה כמה אפשרויות לעבודה מרחוק באמצעות המוודל (Moodle ) וכלים אחרים ובהמשך מספר קישורים בנושא שעת חירום בכלל. הנחיות אלה נשלחו באמצעות הדוא"ל כבר בזמן הפסקת הלימודים אך אני מוסיפה אותן לבלוג למשבר הבא…מקווה שבעוד זמן רב" ( מירב אסף) .

  • לינק

    הרצאתה של ד"ר מירב אסף במכון מופ"ת בנושאי הערכה בסביבה מתוקשבת שיתופית. ההרצאה דנה בנושאים הבאים : מה יש להעריך, כלים לאיסוף נתונים, דוגמאות למחוונים להערכת השיח, דוגמא למחוון להנחיית הערכת עמיתים ( הקורס "אוריינות ומידענות דיגיטאלית" ), דוגמא לעבודה שיתופית ( הקורס "למידה והוראה עם טכנולוגיה") , דוגמא למחוון שפותח עם הקבוצה ( מירב אסף) .

  • לינק

    בתחילת כל שנה מתפרסם דוח של קבוצת הורייזן (אופק) שמטרתו לזהות טכנולוגיות מרכזיות שישולבו במסגרות חינוך בשלושה טווחי זמן – בשנה הקרובה, בשנתיים שלוש הקרובות ובארבע חמש שנים הקרובות. להלן הטכנולוגיות המוזכרות בדו"ח 2012 , כפי שסיכמה ד"ר מירב אסף , מרצה ומפתחת תקשוב במכללת קיי .

  • לינק

    למידה שיתופית היא למידה מורכבת מאוד לניהול ולהערכה. על מנת לקבל תמונה משקפת ולעודד השתתפות ולקיחת אחריות, ההערכה צריכה להיות חלק בלתי נפרד וגלוי של כל תהליך הלמידה . בסקירה השיטתית של ד"ר מירב אסף ממכללת קיי ניתן לראות מרכיבי למידה שרצוי להתייחס אליהם בעת ההערכה וכן אמצעים וכלים לעידוד למידה שיתופית. למידה שיתופית מקוונת מתאימה לעבודה בקבוצות קטנות, בעיקר זו העוסקת בחקר ופתרון בעיות וסימולציות של סיטואציות, שם היא נמצאה כיעילה יותר מאשר סביבות לא מתוקשבות (Swan, Shen & Hiltz, 2006). תשתית זו הביאה להיווצרות סביבות ידע שיתופיות ומשתפות רבות (web 2.0, קוד פתוח וכולי) הפועלות באופן טבעי ברחבי הרשת. בסקירה זו מנסה ד"ר מירב אסף להראות באילו אופנים חוקרים ואנשי חינוך התמודדו עם מורכבות של למידה שיתופית מקוונת .

  • לינק

    בעידן של התאמת מידע ללומד או לחוקר חשוב שאנשי חינוך יכירו גם את הכלים המתוקשבים באינטרנט להתאמת מידע אישי ומקצועי.סביבות אלה נקראות PLE (סביבה מותאמת אישית – Personal Learning Environment). מכיוון שמדובר באתרים, ניתן לעבור ממחשב למחשב ובכניסה אחת להיות נגיש לכל אתרי העבודה שלך. ברשומה זו מתארת ד"ר מירב אסף אפליקציות שונות שעשויות להפוך את הדף הגוגל האישי לשער כניסה יעיל יותר לעבודה, וכן לתאר סביבות נוספות שהופכות את האינטרנט לסביבה מתואמת אישית.

  • לינק

    מירב אסף מתייחסת ל“ריב“ בין גישות המחקר השונות לתקופותיהן ומציעה שילוב של כמה גישות. לדבריה התועלת המעשית הנובעת משילוב הגישות במחקר חינוכי גדולה ועולה בהרבה על החיסרון של ערבוב הגישות המחקריות ואבדן חלק מתפישות העולם המדעיות שלהם.היתרון שבשילוב מתודות על פי מערכים איכותיים וכמותיים הוא ברור. התמונה המתקבלת ממגוון מקורות – מספריים, התנהגותיים, מילוליים וחזותיים – עשירה יותר. כמו כן, מרכיבים של מתודה אחת יכולים לפצות על חולשה של אחרת ובכך להאיר על עניינים רבים בשדה. מחקר משולב שנעשה היטב, אם כן, עשוי להציג תמונה מורכבת, תקפה ובת-הכללה יותר ממערכים נפרדים. למרות זאת, בספרות המחקר מתוארים מספר קשיים בניהול מערכי מחקר משולבים: מערך משולב לרוב מורכב יותר, יקר יותר ודורש יותר כוח-אדם לביצועו (בעיקר מערכים בו-זמניים). כמו כן, החוקר צריך להיות בקיא במגוון שיטות בכדי לשלב אותן באופן מיטבי, ולכן לעתים עולה הצורך לעבוד בצוותים הכוללים חוקרים המתמחים במתודות שונות.

  • לינק

    אסופת מאמרים זו עוסקת בסיפורים שבני אדם מספרים על עצמם ובגישות שונות לחקירתם מפרספקטיבה איכותנית. כל המחקרים נערכו במכללה אחת להכשרת מורים, בה גם סופרו ונאספו. עיקר הדגש בספר הוא בשיטות המחקר והניתוח השונות והמגוונות שהוא מציע בניסיון להבין את הסיפורים ולתת להם פרשנות. כך נפרשת בפני הקוראים קשת של גישות מחקריות המניבות יחד תמונה מרתקת של האנשים הבונים את מערכת החינוך הישראלית. הספר נכתב ונערך על ידי קבוצה של שמונים נשים שעבדה בצוותים קטנים במשך ארבע שנים, בשיתוף פעולה מלא, תוך ניסיון להדגים עבודת נשים במיטבה. הוא נחקר בדרך שניתן להגדירה כדרך עבודה נשית ומציג תוצרים של נשים חוקרות ( אסף , מרב, הלר, ערגה, טוהר, ורד) .

  • סיכום

    המחקר עוסק בתיאור מהלך הקריירה של 11 מורי מורים בעלי ותק בהוראה על ידי מחקר נרטיבי: איסוף נרטיבים דבורים על שלוש תקופות בחייהם המקצועיים וניתוחם בעזרת שיטתו הרב-ממדית של בארת לניתוח יצירות ספרותיות. ניתן לדמות את ההתפתחות של מורי המורים כתהליך התבגרות, אשר בעקבותיה הראיה הופכת להיות מפוכחת יותר. הממצאים הראו כי מורי המורים עברו שינויים בתפישתם את עצמם, תפקידם ואת הסטודנטים, ושהם עסוקים בעשייה ובהתחדשות למרות שלב הקריירה המאוחר בו הם מצויים. ההסברים לתופעה זו נעוצים בסביבת העבודה וכן בביוגרפיה האישית של מורי המורים הכוללת שינויים וחוויות של הצלחה. (מירב אסף, רקפת שחר, ורד טוהר וענת קינן)

  • תקציר

    המחקר המתואר בעבודה זו מתמקד באוכלוסיית המרצים המלמדים במכללה אקדמית אחת להכשרת מורים בישראל. לקבוצה זו משתייך סגל ההוראה האחראי להוראת קורסים דיסציפלינריים להבדיל מהמדריכים הפדגוגיים, אשר מלווים את הפרקטיקום של ההתכשרות להוראה. המחקר מנסה לשאול שאלות על האוכלוסייה הנחקרת באמצעות סיפורים מהסוג האישי שנאספו על פי הזמנה, על מנת לבחון את עולמו האישי של המספר ואת הארגון שבתוכו הוא פועל. אוכלוסיית המחקר כללה מדגם של 28 מרצים, 16 גברים ו- 12 נשים. (ורד טוהר, מירב אסף, ענת קינן, רקפת שחר)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין