היערכות לקראת הכשרת מורים לבתי ספר וירטואליים בארה"ב
מקור :
Roblyer, M.D. and Niki Davis . " Preparing teachers for the "schools that technology built": evaluation of a program to train teachers for virtual schooling " , Journal of Research on Technology in Education; Sum 2005 v37 n4 p399-409.
התנועה של בתי ספר תיכוניים וירטואליים בארה"ב הולכת וגדלה . יותר ויותר בתי ספר מציעים קורסים מתוקשבים בלמידה מרחוק (Roblyer,2003; Lewis and (Green , 2005 . דו"ח שהתפרסם ע"י המרכז האמריקאי הלאומי לסטטיסטיקה חינוכית מצא כי שליש מבתי הספר הציבוריים בארה"ב ( המהווים 9% מבתי הספר בארה"ב ) הפעילו קורסים מתוקשבים מלאים בחלק מהזמן (Lewis and Green , 2005 ) . מדובר על כ300,000 תלמידים בארה"ב הלומדים כבר בקורסים מתוקשבים ( Wood, 2005 ).
בהשוואה לטכנולוגיות חינוכיות אחרות כגון טלביזיה חינוכית נראה כי יש כאן התפתחות מרשימה אשר תלך ותגדל בשנים הקרובות. בתי ספר תיכוניים בארה"ב שהציעו בהתחלה קורסים מתוקשבים בודדים , עברו בהדרגה לתכנית לימודים כמעט מלאה המועברת בלמידה מרחוק .בתי ספר תיכוניים בארה"ב ובקנדה שהכניסו תוכניות לימודים מתוקשבות הצליחו להגדיל את הרישום של תלמידים לביה"ס ולכן , עפ"י הערכות שונות ,ילך ויגדל הביקוש לקורסים מתוקשבים בבתי הספר כי מתפתח דור חדש של תלמידים שגדלו בבתים רווי אינטרנט עם מחשבים מחוברים בפס רחב ( Wood,2005 ).
התלמיד הלומד כיום באמצעות האינטרנט שונה מהתלמיד שהכרנו בעבר . הניסיון של בתי ספר וירטואליים מלמד כי התלמידים שהצליחו בקורסים מסורתיים אינם בהכרח אלו שהצליחו בקורסים מתוקשבים . הדור החדש והשונה של תלמידים מחייב שינוי בגישה מבחינת ההוראה וגם בתי ספר מסוג שונה . מחקרים אחרים מצאו כי המורים הרגילים המלמדים בביה"ס מתקשים להבין את המדיה המתוקשבת והפוטנציאל שלה ויותר מכך , מתברר כי הם אינם בהכרח המורים המתוקשבים הטובים ( Wood, 2005 ;Roblyer & Marshall, 2003 ׂ). המורה המתוקשב , כמו המורה הרגיל בכיתה צריך להיות בעל יכולות טובות ליצור תקשורת בכיתה וכושר לארגן היטב את השיעור , אך בניגוד למורה הרגיל בכיתה הוא צריך להיות בעל התכונות הבאות (Cyrs, 1977 ׁ) :
יכולת הצגת נושאים בצורה לא מילולית כדי למשוך תשומת לב של תלמידים בקורסים מתוקשבים .
יכולת תכנון של מערך למידה המתואם ללמידה מתוקשבת .
יכולת עבודה שיתופית עם עמיתים כדי לפתח קורסים מתוקשבים .
מיומנות גבוהה בשאילת שאלות כדי לעורר עניין .
מיומנות גבוהה להפעלת תלמידים בין אתרי אינטרנט שונים ומגוונים .
מחקר אחר שנערך ע"י איסטון מצא כי התפקיד של מורה מתוקשב מחייב שינוי מהותי בכל תפיסת ניצול הזמן ואסטרטגיות ההוראה , מדובר על שינוי משמעותי בתפיסת מרחב ההוראה ומרחב הזמן וזאת כדי לעניין ולאתגר את התלמיד הלומד בקורס מתוקשב ( Easton , 2003 ). מכאן , עולה כי בשנים הקרובות יהיה צורך במורים מיומנים בהעברה של למידה מתוקשבת כי לא ניתן לבנות רק על המורים הרגילים הקיימים בביה"ס . מעבר למורים מתוקשבים יהיה צורך גם בגורמים מסייעים ותומכים להעברת הלמידים מרחוק כגון מנחים ויועצים שונים ( Aronson & Timms,2003 ).
לאור ההתרחבות המהירה של קורסים מתוקשבים והביקוש שילך ויגדל יהיה צורך במורים בעלי יכולת ללמד מרחוק בצורה יעילה ומשכנעת . כדי לענות על צורך זה ולהיערך היטב לעתיד , הוקם בארה"ב פרוייקט משותף לכמה אוניברסיטאות שמטרתו לפתח מודל להכשרת מורים מתוקשבים להוראה וירטואלית ולהכשרת תומכים המסוגלים ללמד בבתי ספר וירטואליים. אוניברסיטת איווה מרכזת את הפרוייקט ואמורה לבצע גם את ההערכה המעצבת לגבי האפקטיביות של הכשרת המורים המתוקשבים . בפרויקט הפיתוח של ערוצי הכשרת מורים להוראה בלמידה מרחוק נוטלות חלק גם אוניברסיטת פלורידה ואוניברסיטת וירג'יניה . הפרויקט נתמך וממומן ע"י משרד החינוך האמריקאי , אשר השתכנע לאחרונה כי הצורך במורים מיומנים להוראה מרחוק ילך ויגדל בשנים הקרובות . הדרישה של משרד החינוך האמריקאי היא כי בשלב הראשון יוכשרו לפחות 1000 מורים מיומנים ללמידה מרחוק במכללות ברחבי ארה"ב .
הוראה ללמידה מרחוק מציבה אתגר משמעותי למערכת הכשרת המורים הרגילה בארה"ב כי נדרשת היערכות שהיא , במידה רבה , מעבר להתמחות הקיימת של שילוב המחשב בכיתה ( Davis, 2003 ) . מערכת הכשרת המורים הקיימת חייבת להכיר את הדינאמיקה של בתי ספר וירטואליים ודרכי האינטראקציה בהם ולחשוף בפני פרחי ההוראה התנסויות מוצלחות בהוראה מתוקשבת כדי שתיווצר אצלם הפנמה מתאימה באמצעות רפלקציה . פרחי ההוראה צריכים לדעת כיצד להנחות תלמידים בלמידה מרחוק וכיצד לתמוך בהם בלמידה הוירטואלית . פרחי ההוראה צריכים גם לדעת כיצד לתכנן קורס מתוקשב מלא או חלקי ללמידה מרחוק וכיצד להכין מערך שיעור יעיל ללמידה מרחוק . בהכשרה של פרחי הוראה להתמחות של למידה מרחוק יהיו קורסים נפרדים למורים מתוקשבים , לעזרי הוראה מתוקשבים ולמתכנני קורסים מתוקשבים . פרויקט הכשרת המורים לבתי ספר הוירטואליים הידוע בשם The Teacher Education Goes into Virtual Schooling ׁ - (TEGIVS) שם לו למטרה לפתח את אסטרטגיות הבאות כדי לפתח ולבנות את המודל המתוכנן להכשרת המורים המתוקשבים :
א. פיתוח תוכניות לימוד חדשניות להוראה בבתי ספר וירטואליים כדי לענות על הסטנדרטים הקיימים להערכת מורים .
ב. פיתוח כלים ואמצעי הוראה המתאימים כדי לאפשר למורי המורים ולסגל ההכשרה לתכנן פעילויות מתוקשבות וכדי להעריך את המורים המתמחים , בין היתר יפותחו כלים כגון פורטפוליו ממוחשב ( Haasall, Nilakanta, Sheppard & Wang, 2005 ).
ג. טיפוח קהילה של מורי מורים ומכשירים בתכנית אשר ילוו ויקדמו את התכנית בבתי ספר ברחבי ארה"ב .
תכנית ההערכה של הפרויקט
במסגרת הפרויקט מתוכננת להתבצע הערכה מקיפה של כל שלבי ביצוע הפיתוח והיישום של הרכיבים הנ"ל . קבוצה של מעריכים פנימיים וחיצוניים יגבשו את תכנית ההערכה על פי אמות מידה המשקפות גישות חדשניות להוראה . מתוכננת הן הערכה מסכמת והן הערכה מעצבת .
מטרות ההערכה
יכולת העברה וירטואלית : האם פרחי ההוראה במוסדות להכשרת מורים יכולים להעיד על מיומנויות גבוהות ויכולת מוכחת להעביר תכנים בתחומי ההוראה , הסיוע להוראה והתכנון של יחידת הלימוד המתוקשבת ?
כלי העברה : האם במסגרת הפרויקט פותחו כלים יעילים להעברת תכנים והעברת ההוראה הוירטואלית ?
קהילות מעשה : האם הסגל הקשור לפרויקט עושה שימוש בשיטות ההוראה שפותחו והאם יש שיתוף בידע ביניהם ?
לצורך ביצוע ההערכה ייעשה שימוש בטבלאות הערכה המשקפות שימוש מתאים במצבי למידה משתנים ודינאמיים בהוראה וירטואלית . הכוונה להשתמש במדדי הערכה להוראה מתוקשבת ולקורסים מתוקשבים שפותחו במקור על ידי אוניברסיטת קליפורניה ( ראה : http://www.csuchico.edu/celt/roi )
הבסיס להסמכת המורים להוראה וירטואלית הם הסטנדרטים להוראה מתוקשבת שגובשו בשנת 2004 ע"י( ISTE'S national education technology standards (NETS , ההנחה היא כי במרוצת הזמן יתווספו סטנדרטים נוספים להערכה ולהסמכת המורים החדשים להוראה וירטואלית . הפרויקט הוצג בכינוס 2005 של האגודה לקידום טכנולוגיות מידע בהכשרת מורים (SITE ) בארה"ב וזכה לתגובות רבות , להערות בונות , ולמשובים מן המשתתפים לגבי הסטנדרטים להערכה ולהסמכה (Davis et al , 2005) .
במסגרת הפרויקט יפותח בסיס ידע משותף באינטרנט אשר ישקף את כל ההתקדמות בפרויקט ויפיץ מידע לכל הנוגעים בדבר במוסדות להכשרת המורים . בסיס הידע השיתופי יכלול ספריה דיגיטאלית ובה יתועדו כל השיטות , הכלים וחקרי המקרה של הפרויקט . הכוונה לעודד גורמים נוספים לקחת חלק בפרויקט ולפתח כלים ממוחשבים מסוג Open source software .
אתר פרוייקט TEGIVS
http://www.ctlt.iastate.edu/research/projects/tegivs/homepage.html
מידע על מחברי המאמר
Dr. Niki Davis is a professor of Curriculum and Instructional Technology and Director of Iowa State University's Center of Technology in Learning and Teaching; she is also a professor of ICT in Education in the Institute of Education, University of London, UK. Niki is the principal investigator of the TEGIVS project. (Address: Niki Davis, PhD, Director, Iowa State University Center for Technology in Learning & Teaching, Lagomarcino Hall, Ames, IA 50011-3194; nedavis@iastate.edu.)
Dr. Roblyer is an adjunct professor of Educational Technology in the University of Maryland University College's online Master of Education program; she is the external evaluator on the TEGIVS project. Pearson Education has just released the fourth edition of her landmark book Integrating Educational Technology Into Teaching. (Address: M. D. (Peggy) Roblyer, PhD, 300 Hidden Lakes Drive, Carrollton, GA 30116; mroblyer@polaris.umuc.edu.)
References
Aronson, J., & Timms, M. (2003). Net choices, net gains: Supplementing the high school curriculum with online courses. San Francisco: WestEd.
Clark, T. (2001). Virtual Schools: Trends and issues, report commissioned by the Distance Learning Resource Network, a WestEd Project; co-sponsored by the Centre for the Application of Information Technologies at Western Illinois University, October. Available: http://www.dlrn.org/trends.html.
Cyrs, T. E. (1997). Competence in teaching at a distance. In T. E. Cyrs (Ed.), Teaching and learning at a distance: What it takes to effectively design, deliver, and evaluate programs (pp. 15-18). San Francisco: Jossey-Bass Publishers.
Davis, N. E. (2003). Technology and teacher education in the USA: What makes for good sustainable practice? Technology, Pedagogy and Learning, 12(10), 59-84.
Davis N. E, Niederhauser, D. S., Compton, L., Lindstrom, D., & Schoeny, Z. (2005). Virtual Schooling lab practice: Case studies for teacher preparation. In C. Crawford, R. Carlsen, I. Gibson, K. McFerrin, J. Price, R. Weber, & D. A. Willis (Eds.), Society for Information Technology & Teacher Education International Conference Annual (pp. 342-345), Phoenix, AZ, March 2005. Charlottesville, VA: Association for the Advancement of Computing in Education.
Easton, S. (2003). Clarifying the instructor's role in online distance learning. Communication Education, 52(2), 87-105.
Goodlad, J. (1994). Educational renewal. San Francisco: Jossey-Bass Publishers.
Hassall, L., Nilakanta, R., Sheppard, M., & Wang, Y. (2005). eDoc: Innovation in electronic portfolio design and development. In C. Crawford, R. Carlsen, I. Gibson, K. McFerrin, J. Price, R. Weber, & D. A. Willis (Eds.), Society for Information Technology & Teacher Education International Conference Annual (pp. 96-100), Phoenix, AZ, March 2005. Charlottesville, VA: Association for the Advancement of Computing in Education.
Hix, D., & Hartson, H. R. (1993). Developing user interfaces: Ensuring usability through product and process. New York: John Wiley & Sons.
International Society for Technology in Education. (2004). National educational technology standards for teachers: Preparing teachers to use technology. Eugene, OR: Author.
Kosma, R., Zucker, A., & Espinoza, C. (1998, October). An evaluation of the virtual high school after one year of operation, Arlington, VA: SRI International. Available: http://vhs.concord.org.
Loupe, D. (2001). Virtual schooling: A new dimension to learning brings new challenges for educators, eSchool News, 4(6), 41-47
McLester, S. (2002). Virtual learning takes a front row seat, Technology and Learning, 22(8), 24-36.
National Education Association. (n.d.). Guide to online high school courses. Washington DC: Author. Available: http://www.nea.org/technology/distanceed/highschool/.
Revenaugh, M. (2005). Virtual schooling: Legislative update. Technology & Learning, 25(9), 20-25.
Roblyer, M. D. (2003). Virtual high schools in the United States: Current views, future visions. In J. Bradley (Ed.), The open classroom: Distance learning in and out of schools (pp. 159-170). London: Kogan Page.
Roblyer, M. D. (2005). Real issues for virtual schools. The International Principal, 8(3). Available: http://www.readnow.info.
Roblyer, M. D., & Marshall, J. (2003). Predicting success of virtual high school distance learners: Preliminary results from an educational success prediction instrument (ESPRI). Journal of Research on Technology in Education, 35(2), 241-255.
Roblyer, M. D., & McKenzie, B. (2000). Distant but not out-of-touch: What makes an effective distance learning instructor? Learning and Leading With Technology, 27(6), 50-53.
Setzer, C., Lewis, L., & Greene, B. (2005). Distance education courses for public elementary and secondary school students: 2002-2003. Report No. NCES 2005-101. Washington, DC: National Center for Education Statistics.
Thompson, A. D. (in press). Scientifically based research: Establishing a research agenda for the technology in teacher education community. Contemporary Issues in Technology and Teacher Education.
Thompson, A. D., Schmidt, D. A., & Davis, N. E. (2003, January) Technology collaboratives for simultaneous renewal in teacher education. Educational Technology Research and Development, 51(1), 71-87.
Wood, C. (2005). Highschool.com. Edutopia, 1(4), 32-37