הבניית תחושת המסוגלות העצמית של מורות
מקור: בין המשפחה הפרטית למשפחה המקצועית: הבניית תחושת המסוגלות העצמית של מורות
מגמות, כרך מג' מס' 4, אדר א' תשס"ה מרץ 2005 עמ' 699-728
ארבעה מקורות מרכזיים משפיעים על תחושת המסוגלות העצמית של הפרט: התנסויות של הפרט עצמו, התנסויות עקיפות על ידי צפייה במודל, שכנוע מילולי והשפעות חברתיות ומצבי עוררות פיזיולוגית-רגשית שלפיהם האדם שופט את מידת יכולתו לבצע משימה (Bandura, 1997)
הערכת המסוגלות היא תולדה של תהליך הסקת מסקנות שבו האדם שוקל ומצרף את התרומות של שני מרכיבים: המרכיב האישיותי המתייחס לתכונות אופי של האדם, והמרכיב המצבי המתייחס לנסיבות משתנות.
תחושת המסוגלות העצמית של מורים
לפי ההבחנה של חברי ארגון Rand Corporation (Armor et al., 1976) נחלקות ההגדרות למושג תחושת המסוגלות העצמית של מורים לשתי קבוצות: תחושת מסוגלות אישית של המורה המתייחסת לתחושות המורה שהוא בכוחות עצמו יכול להשפיע על התלמידים מבלי לקחת בחשבון קשיים אפשריים, ותחושת מסוגלות כללית של ההוראה המוגדרת בזיקה לקשיי התלמיד או לבעיות ברקע המשפחתי שלו.
פרידמן וקס (2000) הרחיבו את הגדרת המושג בהתאם לממצאי מחקרם על תחושת המסוגלות של מורים בישראל מעבר למרחב הכיתה, והוסיפו את המרחב הארגוני. הם כללו במושג זה גם את יכולתו של המורה לקיים יחסים בין-אישיים טובים עם סגל בית הספר ולהשפיע על המתרחש בו, להיות שותפים בעיצוב המדיניות הבית-ספרית ולהתקדם בהיררכיה.
תחושת המסוגלות של מורים במרחב הכיתה ובמרחב הארגון
במרחב הכיתה – תחושת המסוגלות של המורה בכל אותן מערכות יחסים מוסדרות ומוסכמות המתקיימות בין התלמידים למוריהם ובהן המורה משמש כמנהיג. מחקרים שעסקו בהכשרת מורים מראים, כי אפשר להעלות את תחושת המסוגלות של המורה בעזרת תכניות התערבות (קוזמינסקי, 1996; Housego, 1992; Guyton, 1991; Romano, 1996). מחקרים אחרים מצאו כי לאפיוני התלמידים יש קשר עם תחושת המסוגלות של המורה (Raudenbush, Rowan, & Cheong, 1992; Ashton & Webb, 1986).
במרחב הארגון – רוב המחקרים שעסקו בבית הספר כארגון הצביעו על קשר בין מאפיינים ארגוניים של בית הספר לתחושת המסוגלות של המורה (Tschannen-Moran, Woolfolk-Hoy, & Hoy, 1998).
בבתי ספר בעלי הישגים נמוכים המנהלים מתפקדים כמנהלנים ושומרי משמעת, ואילו בבתי ספר המאופיינים בהישגים גבוהים המנהל הוא גם מנהיג חינוכי המציע דרכים לשיפור ההוראה (Coladarci, 1992).
לשלושה גורמים יש קשר מובהק לתחושת המסוגלות הכללית של מורים: המנהל כמודל להתנהגות, מתן גמולים ויכולת המנהל להאציל סמכויות למורים.
מטרת המחקר: ללמוד מהם הגורמים הבונים או המעכבים את התפתחות תחושת המסוגלות המקצועית בקרב מורות מנקודת מבטן האישית.
שאלות המחקר:
1. מהם הגורמים התורמים לגיבוש תחושת מסוגלות גבוהה (להלן תמ"ג) או תחושת מסוגלות נמוכה (להלן תמ"נ) בקרב מורות?
2. איך מפרשות המורות את תרומתו של כל גורם לגיבוש תחושת המסוגלות שלהן?
3. האם קיימת דינמיקה פנימית בין הגורמים המשפיעים על תחושת המסוגלות ומהי?
שיטת המחקר
המדגם:
29 מורות מבתי ספר יסודיים בחינוך הממלכתי בישראל-
16 מורות שאובחנו כבעלות רמת מסוגלות גבוהה:
גיל: 26-52 שנים. ותק בהוראה: 2-33 שנים. ציון ממוצע של תחושת המסוגלות העצמית לפי שאלונים (פרידמן וקס, 2000): 5.16 בסולם בין 6 דרגות.
13 מורות שאובחנו כבעלות רמת מסוגלות נמוכה:
גיל: 34-50 שנים. ותק בהוראה: 1-26 שנים. ציון ממוצע של תחושת מסוגלות עצמית: 3.95.
כלים:
א. שאלון למדידת תחושת מסוגלות עצמית של המורה (פרידמן וקס, 2000) שנועד לאיתור הנבדקות. מכיל 46 היגדים על סולם ליקרט בן 6 קטגוריות.
ב. ראיונות עומק פתוחים בהם התבקשו המורות לספר באופן חופשי את סיפור ההצלחות והכישלונות שלהן בהוראה.
הליך:
מחקר חלוץ – ניתוח תוכן של ראיונות עם חמש מורות.
מחקר מרכזי – שלב ראשון של איתור הנבדקות במתודולוגיה כמותית. ושלב שני, שנערך במתודולוגיה איכותית, התבקשו 40 מורות שנבחרו להתראיין לצורך מחקר העוסק בצמיחה מקצועית של מורים. ומתוכן הסכימו, כאמור, 29. למורות לא נמסר על סיווגן לשתי קבוצות של רמת מסוגלות. עם אלה שהביעו הסכמה נערך ראיון עומק פתוח במשך כשעתיים.
עיבוד הנתונים וניתוחם נעשה בגישת "תיאוריה המעוגנת בשדה" – Grounded theory (Glaser & Strauss, 1967; Staruss & Corbin, 1994)
ממצאים עיקריים
ההיבט מבני
במרחב המקצועי- תעסוקתי דיברו המרוות על גורמים שיש להם זיקה לתחושת המסוגלות: חוויות של הצלחה וכישלון בקידום תלמידים מתקשים, יחסים עם מורים עמיתים, יחסים עם הורי התלמידים, יחסים עם ממונים ובעיקר עם המנהל/ת, יחסים עם תלמידים, סטטוס המורה בציבור, ידע מקצועי ולימודים, ותק וניסיון בהוראה, יכולת למלא תפקידים.
ניתן למיין גורמים אלה לשני תחומים:
התחום הכיתתי – יחסי הגומלין בין המורה לתלמידיו בתוך הכיתה.
התחום הארגוני – התנהלות המורה בתוך הארגון הבית ספרי. בתחום זה הסתמנה סוגיית היחסים עם המנהל כסוגיה הבולטת ביותר.
המרחב המקצועי- תעסוקתי: המנהל
נמצא שיש דפוסי ניהול המעודדים (בקבוצת המסוגלות הגבוהה) או המעכבים (בקבוצת המסוגלות הנמוכה) את פיתוח תחושת היכולת המקצועית של המורה.
1. משוב – כאשר המנהל מספק משוב חיובי רצוף על עבודתה היומיומית של המורה, מאפשר לה לפעול לפי שיקול דעתה ומטיל עליה תפקידים נוספים בבית הספר, המורה מפרשת את התנהגותו כביטוי הערכה לתפקודה ותחושת מסוגלותה עולה, ולהפך.
2. תרבות התקשורת בבית הספר – כאשר המנהל מעביר מסרים ברורים, מאפשר למורה לחשוף כישלונות ונותן לגיטימציה לבקר את החלטותיו כמנהל, אזי הוא יוצר תרבות תקשורת גלויה ותחושת המסוגלות של המורה עולה. אולם כאשר מסריו מעורפלים, כשמורה חשה שעליה להסתיר כישלונותיה – נוצרת תרבות של השתקה ותחושת מסוגלות נמוכה.
3. אווירה בלתי פורמלית – מורת עם תמ"ג חשו שהאווירה בבית ספרן היא של שייכות ולכידות. לעומתן מורות עם תמ"נ הרגישו בדידות, ניכור, חוסר קבלת גיבוי מהמנהל ושתפיסתו אותן היא טכנית של ממלאות תפקיד בלבד.
4. תפיסת הכוח של המנהל – מורות עם תמ"ג הרגישו שיש להן מנהל חזק המשתמש בכוחו לטובת בית הספר. ואילו מורות עם תמ"נ חשו שהמנהל שלהן חלש או שהוא משתמש בכוחו לפגיעה במורים.
5. תחושת שותפות בערכים חינוכיים – מורות עם תמ"ג חשות שותפות ערכית עם המנהל המקדמת את העשייה החינוכית שלהן. מורות עם תמ"נ חשות פער ערכי, שמחבל, לדעתן, ביכולתן לממש תכניותיהן.
המרחב הפרטי-משפחתי: משפחת המוצא ומשפחת הייסוד
משפחת המוצא
שלושה מאפיינים מבחינים בין בית ההורים של מורה עם תמ"ג לבית ההורים של מורה עם תמ"נ:
1. פיתוח כישורי התמודדות – מרבית המורות עם תמ"ג גדלו בבתים עם מחסור כלכלי. נראה שהתמודדויות אלה חיזקו את תחושת היכולת שלהן להתמודד עם משימות גם כשבגרו. לעומתן, מורות עם תמ"נ התלוננו על חוסר פיתוח כישורי התמודדות חברתיים אם בשל הגנת יתר של ההורים ואם בשל דפוס הזנחה.
2. מידת היציבות והתמיכה בבית – המסגרת הרגשית בבית של מורות עם תמ"ג היתה יציבה וחמה. ההורים היו אכפתיים, מסורים, ותומכים. לעומתן, מורות עם תמ"נ תיארו מסגרת בלתי יציבה של בית ההורים.
3. היבטים מגדריים – מהממצאים עולה הבדל בולט בין שתי הקבוצות במסרים שההורים שידרו להן בילדות בעניין היותן נשים. הורים למורות עם תמ"ג היו מודל חיקוי לשבירת תפיסות מגדריות שמרניות ועודדו את המורה לממש עצמה כאדם, ואילו הורים למורות עם תמ"נ ציפו מבתן להתנהג לפי דפוס "הילדה הטובה", לרצות סביבתה ולהיות "מושלמת". הבדל בולט נוסף בא לידי ביטוי בערכים המרכזיים בכל אחת מהקבוצות. הורים למורות עם תמ"ג העמידו את הלימודים כערך המרכזי והחשוב ביותר בבית. לעומת זאת, אצל מורות עם תמ"נ לא קיבלו הלימודים העדפה, הערך המרכזי היה עזרה לזולת.
משפחת הייסוד
ניתוח הממצאים העלה חמישה נושאים בשתי קטגוריות:
א. המשפחה הפרטית והמשפחה המקצועית
1. בית הספר כמשפחה – מורות עם תמ"ג הרבו להשתמש במטפורות של "בית שני" ו"משפחה נוספת" כשדיברו על עצמן בתוך המערכת הבית ספרית כדי לציין את הרגשתן הטובה בתוך המעגל המקצועי, אך יש להן משמעויות עמוקות ומורכבות הרבה יותר.
2. אימהות והוראה – מורות עם תמ"ג לא רק תופסות את בית הספר כמשפחה נוספת, אלא גם תופסות את עצמן כאימהות בתוך משפחה זו. לאימהות זו ארבעה ביטויים: ללדת את הילדים במובן המטפורי, להגן על הילדים, לזון אותם במובן המטפורי ולעצב אותם לפי הערכים החינוכיים של המורה.
מורות עם תמ"נ לא תיארו את בית הספר כמשפחה ואת עצמן כאימהות במשפחה. בדיקת המטפורות שהשתמשו בהן לתיאור בהקשר לבית הספר הובילה למסקנה שהן תופסות עצמן בתפקיד הילדה בבית הספר. לתפקיד זה ארבע משמעויות: פסיביות, חסימת יכולת על ידי גורם סמכותי, חיפוש הגנה וכמיהה לתמימות ילדית, המשקפות את מקומן של מורות עם תמ"נ כילדות בתוך בית ספר ומקנות למשפחה הבית ספרית משמעות סמויה של משפחה פרטית.
3. קריירה מול משפחה – מורות עם תמ"ג, גם כשהן מטופלות בילדים קטנים, לא ויתרו על מימושן העצמי ועל ההתקדמות המקצועית. לכולן היו תכניות להתפתח בהדרכה, בהתמחות או בניהול. לעומתן, למורות עם תמ"נ אין שאיפות להתפתחות מקצועית והן מתרצות זאת בהעמדת התפקיד האימהי לפני התפקיד המקצועי.
4. הצבת גבולות בין העולם המקצועי לעולם האישי – מורות עם תמ"ג מאפשרות לעבודה לפלוש לביתן. הן מתלוננות שפלישה זו פוגעת במשפחה, אבל הן מצאו דרכים מגוונות כדי להשלים עם המצב. גם אצל מורות עם תמ"נ העבודה פולשת הביתה אלא שמידת השליטה שלהן על התופעה מוגבלת מאוד. גם אין הן מצליחות להבחין הבחנה ברורה בין שני העולמות וגם לא מוצאות פתרונות שיאפשרו את קיום שני העולמות בכפיפה אחת.
ב. יחס הבעל לבחירה המקצועית
מורות עם תמ"ג סיפרו בהערכה ומתוך הכרת תודה כי הבעל שלהן תמך בבחירה המקצועית שלהן להיות מורות. תמיכתם לובשת שני פנים: הכרה מילולית בערך המקצוע וביכולת ההתמודדות של המורה, ותמיכה מעשית שבאה לידי ביטוי בעזרה בבית ובעזרה בהכנת חומרים להוראה.
לעומתן, מורות עם תמ"נ סיפרו שהן צריכות להתמודד בעצמן עם גידול הילדים והבעל לא מתחלק אתן בעול. אך אף יותר חשוב – הבעל מתנגד לבחירה המקצועית שלהן, דוחף אותן לפרוש מההוראה, מביע זלזול במקצוע וכועס על המחירים המשפחתיים שהעבודה גובה.
ההיבט התהליכי
ההיבט התהליכי מתאר את תהליכי הסוציאליזציה המתרחשים בין שלושת המעגלים אצל מורות בעלות תמ"נ לעומת מורות בעלות תמ"ג.
במעגל ההשתייכות הראשון – מורות עם תמ"ג גדלו בבתים שיצרו סוציאליזציה לתחושת מסוגלות אישית גבוהה. גם במעגל השני, במשפחה שהקימה המורה עם בעלה וילדיה, התחזקה תחושת מסוגלותה בתחום המקצועי. במעגל ההשתייכות השלישי, בבית הספר, פגשה המורה מנהל שהתנהגויותיו נתפסו בעיניה כהתנהגויות מכבדות, מעודדות, אנושיות ותומכות. שלושת מעגלי ההשתייכות שלה חיים, מבחינתה, בהרמוניה ובתיאום. שלושתם משדרים לה מסרים דומים לגבי יכולותיה האישיות והמקצועיות ובכך מאפשרים לה לתפוס את תפקידיה השונים כמפרים זה את זה ולא כעומדים בסתירה זה לזה.
קבוצת המורות עם תמ"ג מתאפיינת בהומוגניות רבה; השונות בין הסיפורים היתה קטנה מאוד.
אצל מורות בעלות תמ"נ מתרחשת דינמיקה מורכבת יותר. מורות אלה גדלו בבתים שיצרו סוציאליזציה לתחושת מסוגלות אישית נמוכה. מאפייני הבית, נסיבות החיים והתנהגויות ההורים הובילו את הילדה-המורה לפתח אמונה מועטה ביכולתה להצליח. במשפחת הייסוד שלה לא עברה המורה חוויה מתקנת של חיזוק תחושת המסוגלות העצמית. ולבסוף התנהגות הבעל שחזרה עבורה את הדפוס מנמיך המסוגלות שחוותה בילדותה בבית הוריה וקיבעה, כפי הנראה, את המורה בעמדה פסיכולוגית של ילדה המחפשת מענה לצרכיה הרגשיים. עמדה זו מלווה את המורה במעגל המקצועי שלה, בבית הספר. בהתבוננות דיכוטומית אפשר להצביע במעגל זה על שני דפוסים אופייניים: דפוס ההמשך ודפוס הפיצוי.
דפוס הפיצוי – שכיח יותר. בדפוס זה מחפשת המורה מענה לחסך שהיא נושאת אתה מילדותה. אם המורה מגיעה עם הצורך בפיצוי, והמנהל מאפשר לה לקבל מענה לצורך שלה לבנות בהדרגה את תחושת המסוגלות המקצועית שלה. אפשרות אחרת היא מפגש בין מורה שבאה עם צורך בפיצוי ובין מנהל שלא מספק צורך זה. במקרה זה תחושת המסוגלות של המורות נשארת נמוכה.
דפוס ההמשך – אם הצורך של המורה הוא דפוס המשך של להיות ילדה טובה המקבלת חיזוקים מסביבתה על היותה טובה, והמנהל אינו מאפשר את קיום הדפוס, תחושת המסוגלות של המורה יורדת. מקרה אחר הוא כאשר למורה יש צורך בהמשך הדפוס של "הילדה הטובה" שהוטבע בה בבית הוריה והיא פוגשת מנהל המאפשר לה להמשיך לפעול בדפוס זה. כאן, לכאורה, תחושת המסוגלות שלה תעלה, אולם זוהי עלייה לטווח הקצר, התלויה בגורמים חיצוניים שצריכים להתקיים כדי שהיא תתמיד. במקרה זה עלולה המורה להישאר בתפקיד הילדה מבחינה פסיכולוגית ולא לצמוח ממנו.
דיון
בחינת הגורמים שעלו במחקר לפי הטיפולוגיה של בנדורה (Bandura, 1997) שהוצגה בתחילה מובילה למסקנה שיש הקבלה בין שלושת המקורות הראשונים המעצבים תחושת מסוגלות עצמית לבין הגורמים שציינו המורות, אך יש גם שוני.
התנסויות אישיות – במרחב המקצועי סיפרו המורות משתי הקבוצות בהרחבה על התנסויות בתחום היחסים עם המנהל ועל ההשפעה הרבה של התנסויות אלה על תחושת מסוגלותן. ממצאי המחקר מראים כי בהתאם למסקנתו של בנדורה, התנסויות עצמיות הן המקור המרכזי והחשוב ביותר בעיצוב תחושת מסוגלות.
צפייה במודל – מורות משתי הקבוצות סיפרו על מודל חיקוי שהשפיע על תחושת מסוגלותן. בראש ובראשונה היו אלה דמויות ההורים. בעוד בנדורה שם דגש על דמויות המדגימות הישגים ביצועיים בהווה, מהמחקר הנוכחי עולה, כי דווקא דמויות מהעבר הרחוק, מילדותה של המורה, הן דמויות החיקוי המשמעותיות ביותר עבורה.
שכנוע מילולי – כל המורות דיווחו על אמירות בסביבתן האישית או המקצועית שהשפיעו על תחושת מסוגלותן. (בנדורה עוסק בשכנוע מילולי, אולם מהמחקר עולה שגם שתיקה היא רבת משמעות). בהלימה עם ממצאיו של בנדורה עולה כי ככל שהמקור המשכנע הוא בעל משמעות רבה יותר לחייו של הפרט, כך השפעתו תהיה גדולה יותר.
עוררות פיזיולוגית-רגשית – המחקר הנוכחי לא מצא תימוכין לכך. יתכן שחוסר מודעות לקשר בין תחושות גופניות וביטויים ריגושיים לתחושת המסוגלות נובע מהבניות מקצועיות המשדרות למורה שכאשת מקצוע עליה לפעול במישור הקוגניטיבי, ושלתחושות רגשיות הבאות לביטוי באופן גופני אין מקום במסגרת זו.
לסיכום, ממצאי המחקר מלמדים שלעבר של המורה ולחייה המשפחתיים יש קשר הדוק לתחושת המסוגלות המקצועית. הטבעות פסיכולוגיות שנושאת איתה המורה מילדותה פועלות את פעולתן ומשפיעות על תפיסתה את הגורמים הנמצאים בזיקה עם תחושת מסוגלותה בהווה המקצועי שלה. תרומתו של המחקר היא בהוספת השפעות פסיכו-דינמיות על המקורות הקוגניטיביים שהעלה בנדורה, שמקורם במשפחת המוצא ובמשפחת הייסוד של המורה, ושהמורה לרוב אינה מודעת לקיומם ולהשלכותיהם על תחושת מסוגלותה המקצועית.
ביבליוגרפיה
פרידמן, י' וקס, א' (2000). תחושת המסוגלות העצמית של המורה: המושג ומדידתו. ירושלים: מכון הנרייטה סאלד.
קוזמינסקי, ל' (1996). שינויים בתפיסת המסוגלות העצמית של מורים משלמים בעקבות השתתפות בסדנת חקר על הרחבת ידע מילים. דפים, 22, 19-30.
Armor, D., Conroy Oseguera, P., Cox, M., King, N., McDonnell, L., Pascal, A., Pauly, E., and Zellman, G. (1976). Analysis of the school preferred reading programs in selected Los Angeles minority schools. Rand Corporation.
Ashton, P., & Webb, R. (1986) Making a difference: Teachers' sense of efficacy and student achievement. New York: Longman.
Bandura, A. (1997). Self-efficacy: The exercise of control. New York: Freeman.
Coladarci, T. (1992). Teachers' sense of efficacy and commitment to teaching. Journal of Experimental Education, 60, 323-337.
Glaser, B.G., & Strauss, A.L. (1967). The discovery of grounded theory: Strategies for qualitative research. Chicago: Aldine.
Guyton, E., Fox, M.C., & Sisk, K. A. (1991). Comparison of teaching attitudes, teacher efficacy, and teacher performance of first year teachers prepared by alternative and traditional teacher education programs. Action in Teacher Education, 13 (2), 1-9.
Housego, B.E.J. (1991). Monitoring student teachers' feelings of preparedness to teach, personal teaching efficacy and teaching efficacy in a new secondary teacher education program. The Alberta Journal of Educational Research, 38 (1), 49-64.
Raudenbush, S.W., Rowan, B., & Cheong, Y.F. (1992). Contextual effects on the self-perceived efficacy of high school teachers. Sociology of Education, 65, 150-167.
Romano, J. L. (1996). School Personnel Prevention Training: A Measure of Self-Efficacy., Journal of Educational Research, 90, 1, 57-63
Strauss, A.L., & Corbin, J. (1994). Grounded theory methodology: An overview. In N.K. Denzin & Y.S. Lincoln (Eds.), Handbook of qualitative research. Thousand Oaks, CA: Sage.
Tschannen-Moran, M., Woolfolk Hoy, A., & Hoy, W. K. (1998). Teacher efficacy: Its meaning and measure. Review of Educational Research, 68 (2), 202-248.
ביבליוגרפיהפרידמן, י’ וקס, א’ (2000). תחושת המסוגלות העצמית של המורה: המושג ומדידתו. ירושלים: מכון הנרייטה סאלד.קוזמינסקי, ל’ (1996). שינויים בתפיסת המסוגלות העצמית של מורים משלמים בעקבות השתתפות בסדנת חקר על הרחבת ידע מילים. דפים, 22, 19-30.Armor, D., Conroy Oseguera, P., Cox, M., King, N., McDonnell, L., Pascal, A., Pauly, E., and Zellman, G. (1976). Analysis of the school preferred reading programs in selected Los Angeles minority schools. Rand Corporation.Ashton, P., & Webb, R. (1986) Making a difference: Teachers’ sense of efficacy and student achievement. New York: Longman.Bandura, A. (1997). Self-efficacy: The exercise of control. New York: Freeman.Coladarci, T. (1992). Teachers’ sense of efficacy and commitment to teaching. Journal of Experimental Education, 60, 323-337.Glaser, B.G., & Strauss, A.L. (1967). The discovery of grounded theory: Strategies for qualitative research. Chicago: Aldine.Guyton, E., Fox, M.C., & Sisk, K. A. (1991). Comparison of teaching attitudes, teacher efficacy, and teacher performance of first year teachers prepared by alternative and traditional teacher education programs. Action in Teacher Education, 13 (2), 1-9.Housego, B.E.J. (1991). Monitoring student teachers’ feelings of preparedness to teach, personal teaching efficacy and teaching efficacy in a new secondary teacher education program. The Alberta Journal of Educational Research, 38 (1), 49-64.Raudenbush, S.W., Rowan, B., & Cheong, Y.F. (1992). Contextual effects on the self-perceived efficacy of high school teachers. Sociology of Education, 65, 150-167.Romano, J. L. (1996). School Personnel Prevention Training: A Measure of Self-Efficacy., Journal of Educational Research, 90, 1, 57-63Strauss, A.L., & Corbin, J. (1994). Grounded theory methodology: An overview. In N.K. Denzin & Y.S. Lincoln (Eds.), Handbook of qualitative research. Thousand Oaks, CA: Sage.Tschannen-Moran, M., Woolfolk Hoy, A., & Hoy, W. K. (1998). Teacher efficacy: Its meaning and measure. Review of Educational Research, 68 (2), 202-248.
מאמר מדהים, המחקר מאוד מעניין, השתמשתי בו לצורך עבודה, אני מציעה לכל מורה שיקרא כדי לדעת תחושת המסוגלות שלו ולבדוק את השפעת האנטליגנציה על ההצלחה.
שלום, המאמר טוב אם כי מצומצם מאד. מדוע המחקר מתייחס רק למורות? האם נמצאו הבדלים בהתפתחות תחושת המסוגלות העצמית/מקצועית המבוססת על הטיפולוגיה של בנדורה בין גברים לנשים, במחקר זה או במחקר אחר? תודה מראש.
שלום ד"ר אפרת קס. התרשמתי מאוד מספרך.. " לא לפחד מהפחד" ניסיתי לרכוש אותו במספר חנויות ספרים אך נאמר לי כי אזל כל מלאי הספרים. היכן בבקשה ניתן לרכוש אותו????
לד"ר פידמן וד"ר קס שלום!במסגרת עבודת תיזה שאני עושה על העצמת סטודנטים לתואר שני בחינוך, אשמח לקבל את השאלון שבניתם.תודה מראשאסתי
שלום ד"ר פרידמן וד"ר וקס.אני בע"ה כותבת עבודה בנושא מסוגלות עצמית של מורי מתמטיקה ,אשמח שתשליחו לי את השאלון למדידת תחושת מסוגלות עצמית של המורה .תודה
אשמח לקבל במייל חוזר שאלון זה בהקדם האפשרי. תודה
אשמח לקבל בדחיפות עוד היום במייל את שאלון תחושת המסוגלות.תודה רבה
שלוםבמסגרת לימודי לתואר שני אני מעוניינת בשאלון מסוגלות עצמית .האם תוכלו לשלוח לי במייל?תודה אהובה
שלום אשמח לראות את השאלון מסוגלות עצמיתתודה שיקמה חיו
מעוניינת בשאלון הבודק את רמת המסוגלות העצמית של מורים כלפי שילוב אשמח מאוד לקבל את השאלון באיימל…ממש דחוף לי… תודה רבה!
מעוניינת בשאלון הבודק את רמת המסוגלות העצמית של מורים כלפי שילוב אשמח מאוד לקבל את השאלון באיימל…ממש דחוף לי… תודה רבה!
נהניתי לקרוא את הממצאים השאלה שלי האם יש מחקר דומה על תחושה של מסוגלות עצמית אצל תלמידים
שלום רב!אשמח לדעת היכן ניתן למצוא שאלון למורים בנושא העצמה. וראיון למנהלים בנושא העצמה. תודה גליה נח
שלום וברכה, אני סטודנטית במכללת קיי לחינוך ואשמח לקבל את השאלון לבדיקת תחושת מסוגלות בקרב ילדים. וחומרים נוספים . אודה לעזרתכם בהקדם. המטרה היא השוואה בין בתחושת המסוגלות בקרב בנים במסגרות שמרניות לדמוקרטית,
אשמח לקבל את השאלון של מסוגלות עצמית,לצורך עבודה סמנריון לתואר שני.תודה!
אנחנו כותבות מחקר בנושא הזדהות עם קבוצות ולצורך כך אנחנו בוחנות את המשתנים הבאים: מסוגלות הוראתית (teacher efficacy) תמיכת הנהלה ( principal support) רווחה נפשית ( (subjective wellbeing) ומגדר. האם אפשר לקבל במייל את השאלון למדידת תחושת מסוגלות עצמית של המורה (פרידמן וקס, 2000) . . תודה רבה לכם, בברכה, דר' יפה דורון
אני יועצת המעוניינת למדוד את האפקטיביות של תוכנית התערבות שאני מתכננת להפעיל בקרב מורים המטרה היא למדוד את השפעת התוכנית על תחושת המסוגלות העצמית של המורים . כייצד אוכל לקבל את השאלון שלכם . תודה רבה מתי 0546887271
דר' פרידמן ודר' קס שלום, במסגרת הלימודים שלי לתואר שלישי אני עושה עבודה בנושא שחיקה בקרב מורים בבית ספר יסודי. אשמח אם תעזרו לי למצוא את השאלון:The Classroom and School Context (CSC) Model of Teacher Self-Efficacy (כולל הנורמות).בברכה,זיאד חורי
ד"ר פרידמן וד"ר וקס שלום רב,הנני סטודנטית לקראת תואר שני . אני כותבת עבודה בנושא השפעת השתלמויות מורים על תחושת המסוגלות העצמית וזהות מקצועית של מורים . אשמח לקל את השאלון בנושא מסוגלות עצמית.תודה רבה,בברכה, שרה פרץ
ד"ר פרידמן וד"ר קס שלום רבקראתי את המחקר המעניין. לצורך עבודה סמינריונית אני מחפשת שאלון הבודק תחושת מסוגלות.אשמח ואודה לכם אם תואילו לשלוח לי את השאלון.נטע
שלום האם אפשר לקבל את השאלון במייל.תודה
קראתי את המחקר מאד מעניין ,האם אפשר את השאלון הבודק תחושת מסוגלות לצורך עבודה לתואר ראשון,תודה
אשמח לקבל את השאלון לצורך פרקטיקום תואר שני ל"ל
שלום,אשמח לקבל את השאלון לתחושת מסוגלות עצמית מאת פרידמן וקס .
שלוםאני לומדת לתואר שני במכללה ואני מעוניינת במסגרת מחקר שאני עושה לקבל בבקשה שאלון הבודק תחושת מסוגלות בקרב ילדי עובדים זרים.תודה רחל
שלום ד"ר פרידמן וד"ר קס.במסגרת לימודי תואר שני ביעוץ חינוכי, עורכות מחקר בנושא תחושת מסוגלות מורים להעביר תכנית כישורי חיים בכיתה.מחפשות חומר להוכיח השערות שנגזרו מהסקירה הספרותית שלכם בנושא מסוגלות. א.תחושת מסוגלות לאחר תכנית הכשרה בתחום כישורי חיים תשפר יכולת בהיכרות עם עולמו הפנימי של התלמיד. ב.תגביר מסוגלות לקדם יחסים חברתיים בכיתה. מוקד ההשערה- כיצד ההכשרה מסייעת בתחומים הנ"ל?. מבקשות עזרה – נתקענו. תודה רבה
דר' פרידמן ודר' קס שלום,אני עושה עבודת סמנריון שבודקת את תחושת המסוגלות העצמית של המורים , השתמשתי בכמה מהמאמרים שלכם והייתי שמחה גם להעזר בשאלון שלכם, אודה לתגובתכם, בתודה מראש, עמית.
מאמר מדהים שמשלים מחקר שאני מסיימת בימים אלה. אנא אם יש אפשרות להפנות אותי לספרות העוסקת בתחושת מסוגלות עצמית של המורה בתחום הארגון ובכלל למאמרים העוסקים בהשפעת מנהלי בית ספר על תחושת מסוגלות עצמית של המורה זה יהיה נפלא, תודה רבה!
בקשה לשאלון בנושא מסוגלות עצמית
שלום יעלמומלץ לחפש במאגר כלי המחקר באתר מרכז המידע של מכון מופת:http://infocenter.macam.ac.il
שלום רב,אני חוקרת העצמת מורים ומחפשת שאלון בנושא "מסוגלות עצמית"תודה
אני אשמח אם תוכלו להפנות אותי למאמרים ושאלונים בנושא מסוגלות עצמית ותכונות מנהיגותיות. אני עושה עבודה הבודקת את הקשר בין משתנים אלו. תודה
אני אשמח אם תוכלו להפנות אותי למאמרים ושאלונים בנושא מסוגלות עצמית ותכונות מנהיגותיות. אני עושה עבודה הבודקת את הקשר בין משתנים אלו. תודה
שלום ליאתנסי לחפש במאגר כלי המחקר בנמצא באתר מרכז המידע הבין-מכללתיhttp://infocenter.macam.ac.il/TopMenu_Search.aspx
אני מחפשת שאלון הבודק תחושת מסוגלות לשינוי קריירה או להתפתחות בקריירה. האם אתם יודעם על שאלון כזה?
שלום רב,ראשית, סליחה על העיכוב במתן התשובה.בתשובה לפנייה אלינו, על מנת לקבל מידע על שירותינו ולהזמין רשימה ביביליוגרפית ותקצירים, אנא פנו לתורן מרכז המידע, בטלפון מס' 02-6494465 בימים א'-ה', בין השעות 9:00 ל-13:00.נשמח לסייע לך בשאלות נוספות.
שלום ליאתנא לפנות למרכז המידע הבין מכללתי לקבלת סיועhttp://infocenter.macam.ac.il
שלום יעל רובין,ניתן לחפש שאלונים במאגר כלי המחקר באתר מרכז מידעhttp://infocenter.macam.ac.il
אני מחפשת שאלון שיעזור לי במחקר שבודק את הההבדלים בין גננות ותיקות לגננות צעירות בתחושת מסוגלות בעבודה עם ילדים בגיל הרך. עדיין לא מצאתי שאלון תקף ומהימן שקשור לגננות ו/או עוסק בגיל הרך. אשמח להעזר בכם. בתודה רחלי שטטמן
אני עורכת מחקר אודות השפעת המנהיגות המעצבת על המסוגלות העצמית אשמח לקבל שאלון לבדיקת המסוגלות העצמית של המורה
שלום, אני מעוניינת ליצוק קשר/ לבקש מהמחברת של המאמר אפרת קס, אם היא יכולה לשלוח לי את תוכנית ההתערבות המערכתית לשיפור הדימוי העצמי של תלמידים ל"ל המשולבים בבתי ספר רגילים (במאמר משנת 1995, יש את התוכנית באופן כללי, אני מבקשת את התוכנית המפורטת אם אפשר.)תודהאפרת תנעמי
אני עושה פרוייקט בנושא של תחושת מסוגלות אצל תלמידים אשמח אם תוכלו לעזור לי למצוא שאלון שתמאים לתלמידים אני מחפשת בדחיפות לא מצאתי בשום מקום אחר. תודה רבה!
אני עושה פרוייקט בנושא של תחושת מסוגלות אצל תלמידים אשמח אם תוכלו לעזור לי למצוא שאלון שתמאים לתלמידים אני מחפשת בדחיפות לא מצאתי בשום מקום אחר. תודה רבה!
לצורך עבודה סמינריונית ממחפשת את שאלון תפיסת המסוגלות העצמית של מורות ושאלון הבוחן את רמת הפתיחות והיישום של אמצעים טכנולוגיים בבית ספר יסודי, על ידי המורות. כיצד אוכל להגיע לשאלונים אלה?
הייתי שמחה לקבל את השאלון של פרדימן וזקס. תודה.
לדר פרידמן וד"ר וקס שלום רב! נחשפתי למאמרכם המרתק בחיפוש אחר שאלון של בנדורה, וראיתי כי השאלון תורגם והותאם לארצנו. אני מעוניינת לעשות דוקטורט בנושא אימון מערכתי , והייתי מבקשת להשתמש השאלון המסוגלות העצמית .מה הפרוצדורה לבקש אישור על השימוש בשאלון ולקבלו?בברכהסני
שלום רחליניתן לחפש שאלונים במאגר כלי המחקר של מרכז המידע במכון מופ"תללא תשלום בקישור:http://tr.im/PsSG
האם השימוש והשרות כרוך בתשלום? כדי לבקש טלפונית שימצאו לי שאלון כרוך בתשלום?
כתב העת נמצא במרכז המידע במכון מופ"ת. לפרטים ויצרית קשר: http://infocenter.macam.ac.il
קראתי את המחקר המאד מעניין שהגעתי אליו בעת שחפשתי שאלון הבודק הצלחה אצל מורים. לצורך עב' סמינריונית על "השפעת האינטליגנציה רגשית על הצלחתו של המורה" אשמח ואודה לכם מאד אם תואילו לשלוח לי את השאלון.
לדר פרידמן וד"ר וקס שלום רב!קראתי את מאמרכם המעניין , אני כותבת עבודה בנושא מסוגלות עצמית אצל תל' עם ל"ל ורציתי לבדוק אם יש דרך למצוא את השאלון הבודק תחושת מסוגלות והאם השאלון מתאים גם לתלמידיםאשמח לתגובתכם,בברכהשרונה מרציאנו