הטריטוריות בצפון מערב קנדה (Northwest Territories) הן אזור מרוחק וקר, שיש בו ערים מודרניות וגם קהילות מבודדות שהדרך היחידה להגיע אליהן היא בטיסה. ההוראה בערים מחייבת את המורים להתמודד עם סביבה חינוכית רב-תרבותית, ואילו ההוראה בקהילות המבודדות, מציבה את המורים בחברה הומוגנית של קבוצות ילידיות שתרבותם שונה מהמורים. מכאן שעל המורים לא רק להסתגל לעבודתם החדשה אלא גם לעבור תהליך הסתגלות תרבותית. המאמר סוקר את המאפיינים של תכנית הסטז' הפורמלית למורים בטריטוריות של צפון מערב קנדה (NWT – Teacher Induction Program) ומדגישה את חשיבותם של ארבעה שלבים ( אבו ראס, ר' ) .

כאחת משופטות תחרות הסיפורים, קראה המחברת את כל הסיפורים בשמונה השנים האחרונות. לאחר קריאת כל הסיפורים שהתקבלו לתחרות מהמגזר הערבי, נחשפה בפני המחברת תופעה חברתית-חינוכית שהייתה ייחודית, שחזרה על עצמה בכמה וכמה סיפורים. מורים וגננות בני המגזר הערבי, כתבו על מצבם בשנת ההוראה כאשר ירדו דרומה לחבל ארץ רחוק שהווית החיים בו התבררה כשונה מהווית חייהם. מתוך כ-15 סיפורים שעסקו בתופעה, היא בחרה שמונה סיפורים, המשמשים בסיס למאמר זה ( שץ אופנהיימר, אורנה) .

המחקר בוחן את המקורות המבנים את תחושת המסגלות העצמית של מורות מנקודת מבטן ובראייה הוליסטית. נבדקו 29 מורות בדרגות ותק שונות שאובחנו כבעלות רמת גבוהה או נמוכה של מסוגלות. הממצאים נחלקים להיבט מבני והיבט תהליכי. המחקר מצביע על השלכות לא מודעות של מורות מעולמן הפרטי לעולמן המקצועי, ומציג פרופיל התנהגויות רצוי של מנהלי בתי ספר ושל הורים השואפים לקדם את תחושת המסוגלות של בנותיהן (מורות לעתיד). מוצגת השוואה למקורות המרכזיים המשפיעים על תחושת מסוגלות עצמית ע"פ Bandura מ-1997. (אפרת קס, יצחק פרידמן)

המחקר בחן מהי תרומתם של "סוכני" הקליטה השונים ומרכיביה לשביעות רצונן של המורות המתחילות מעבודתן ולתחושת מחויבותן להמשיך בה. הועבר שאלון בקרב 198 מתמחות בהוראה אשר השתתפו בסדנאות הסטאז' במכללת לוינסקי לחינוך בת"א בשנת תשס"ג. נמצא כי קיים קשר חיובי בין מרכיבי התמיכה, ובין רמת התמיכה של כל סוכני הקליטה בבית הספר לבין שביעות הרצון מהתפקיד, מה שמצביע על החשיבות הגדולה של מתן התמיכה, על כל מרכיביה, על ידי כל הסוכנים. מרכיב הקליטה היחיד שנמצא כמנבא את שביעות הרצון והמחויבות היה המרכיב של הכנסה לתפקיד אשר כלל יידוע לוגיסטי והכנסה במישור הפדגוגי. נמצא כי יחסה של המנהלת ומעורבותה בקליטה הוא בעל חשיבות רבה והמחברות ממליצות כי היא תובהר למנהלות ביחס לתפקידן בקליטת המתמחה, ובעיקר בהכוונתה בראשית השנה. (שרה שמעוני, חוה גונן, טל יעקבי)