אתניות, חינוך וזהות: המקרה של בית ספר קדמה, תיכון עיוני בקהילה

הפרקטיקות ששימשו את "הסחרחרה הפדגוגית" שנוצרה בבית הספר גיבשו שלושה דגמים פדגוגיים מרכזיים: האינטגרטיבי, החתרני וה"אחר". קיבוצן יחד פורש לרווחה את המשמעויות שהוקנו לתפיסה הפדגוגית הביקורתית ואת המגבלות וההתניות בהן נכבל פרויקט זה במערכת הממלכתית. "קדמה" ביקש להניע שינוי שפועל מלמטה ובולט בחריגותו בנוף המקומי. זהו מיזם ייחודי שיצר מומנט סימבולי משמעותי, אך לא הצליח לייצר דיאלוג טרנספורמטיבי רחב. המקרה של "קדמה" מעיד יותר מכל כי ייחודיות ואוטונומיה חינוכית הן עניין מעמדי גרידא, וכי הניסיון ליצור במסגרת הממלכתית עולם מושגים מהפכני או לפחות "אחר" נדון לדרך חתחתים.