אתניות
מיון:
נמצאו 6 פריטים
פריטים מ- 1 ל-6
  • תקציר

    תוך שימוש בנתונים ממחקר של "מדד להוראה אפקטיבית" (Measure of Effective Teaching), המחברים מוצאים שהתלמידים תופסים את המורים המשתייכים לקבוצת המיעוט כמועדפים יותר לעומת המורים הלבנים. יש הוכחה מעורבת לכך שהתאמה של גזע בין תלמידים למורים מקושרת לתפיסות מועדפות יותר מצד התלמידים (Hua-Yu Sebastian Cherng and Peter F. Halpin, 2016).

  • לינק

    עורכי המחקר ביקשו לבחון את הקשר בין משתנים תרבותיים לבין הדרך בה מדריכים חינוכיים במוסד תקון לנוער תופסים את הנוער ומשתמשים בסמכותם כלפיהם.אוכלוסיית הנבדקים כללה 320 מדריכים חינוכיים מ-57 מוסדות שיקום לנוער עבריין ובמצבי סטייה חברתית.הנבדקים השיבו לשאלונים שבחנו ייחוס אחריות למצב הקורבן, ושימוש בסמכות באירועי משמעת. ממצאי השאלונים נותחו והוצלבו עם משתני רקע דתיים ועדתיים.מדריכים חינוכיים ערבים, יהודים מזרחים ודתיים נטו לראות בבני הנוער סוטים ועבריינים הראויים לענישה, יותר מאשר מדריכים אשכנזים וחילונים. מדריכים אלו גם נטו להגיב כלפי הנערים בכוחניות יתרה ובהתעלמות רבה יותר. לעומתם, מדריכים יהודים אשכנזים וחילונים נטו יותר לראות בנערים קורבנות של נסיבות, ובמהלך אירועי משמעת נטו להגיב יותר במתן הסברים. הממצאים מוסברים בנטיות הקולקטיביסטיות והאינדיבידואליסטיות של משתני הרקע העדתיים והדתיים.

  • מאמר מלא

    ספרו החדש של סמי שלום שטרית, "יהודית ודמוקרטית: מבחן בחינוך — חיבור על חינוך, לאומיות, אתניות ודמוקרטיה" (בימת קדם, 2014), אינו מעורר התרגשות ציבורית מיוחדת. שטרית, כמו אין-ספור מזרחים ואשכנזים שהמדינה מאכזבת אותם, נכנס כבר שנים ב"הגמוניה האשכנזית" ובכל האמצעים — עיון, שירה, פעילות פוליטית ופדגוגית. ההגמוניה האשכנזית המוכה והתשושה מתקשה להגיב (יורם הרפז).

  • סיכום

    הכותבת בוחנת את הקשרים הדיאלקטיים בין אנושיות, גזע, צבע, אתניות וחינוך, את הדרך שבה הם מומשגים בקבוצות שונות וכיצד יש לתפוס אותן ולשלבן בהוראה ובלמידה. היא טוענת בעד הכנסת שינוי להוראה והפיכתה או ביסוסה כהוראה נענית-תרבותית (cultural-responsive teaching), שהיא דרך ההוראה נכונה לקידום ההישגים של תלמידים בני אוכלוסיות הנתפשות כנחשלות תוך מתן כבוד למורשתם התרבותית. במאמר זה הכותבת פורשת את תפישותיה, אמונותיה ופרסומיה בנושא (Geneva Gay).

  • לינק

    מאמר זה מתאר מחקר שליווה בוגרי מכללה לחינוך, ילידי אתיופיה, אשר גרים בישראל ולומדים בתכנית ייחודית להכשרה להוראה, במסעם לאתיופיה. הסטודנטים – בוגרי המכללה- ענו על שאלונים לפני המסע ועם שובם לארץ. כמו כן במהלך המסע נערכו ראיונות אישיים עם כל אחד מהמשתתפים. משילוב שיטות המחקר עלה כי ניתוח תוכנן של שאלות פתוחות העוסקות במטרות המסע ובציפיות ממנו וניתוח איכותני נרטיבי של הראיונות מלמדים, כי היוצאים למסע היו עסוקים בעיקר בהוויית זהותם. המסע יצר מפגש של הסטודנטים להוראה עם תרבות המקור שלהם, ואפשר דיאלוג פנימי בין העולם שממנו באו לבין ההווה הקיומי שלהם. בדרך זו הם בחנו מחדש את הרכיבים השונים בזהותם האישית, התרבותית והמקצועית. המסע חשף את המשתתפים למארג של חוויות, מראות ושאלות, והיה מנוף להעצמה אישית בשלושת תחומי הזהויות האלה ( אורנה שץ אופנהיימר , אסתר קלניצקי).

  • לינק

    העבודה עוסקת באתניות, חינוך וזהות בבית הספר "קדמה" בשכונת הקטמונים בירושלים. הניתוח מבקש לחשוף את ה"קופסה השחורה" של בית הספר ומעלה לדיון שלוש שאלות מרכזיות: מה אופיו של שיח הזהות המובנה ב"קדמה"? כיצד מתורגם השיח הביקורתי לפרקטיקות פדגוגיות מעשיות, אלו תוצרים חינוכיים מניב תהליך זה, ובמה הוא מאתגר הלכה למעשה את מערכת החינוך הממלכתית? "קדמה" ביקש להניע שינוי שפועל מלמטה ובולט בחריגותו בנוף המקומי. זהו מיזם ייחודי שיצר מומנט סימבולי משמעותי, אך לא הצליח לייצר דיאלוג טרנספורמטיבי רחב. המקרה של "קדמה" מעיד יותר מכל כי ייחודיות ואוטונומיה חינוכית הן עניין מעמדי גרידא, וכי הניסיון ליצור במסגרת הממלכתית עולם מושגים מהפכני או לפחות "אחר" נדון לדרך חתחתים ( דליה מרקוביץ ) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין