תוצאות המחקר על מחשבים ניידים בפרו – כמה פרספקטיבות שנעלמו מעיני החוקרים


פרסום ממצאי המחקר על כישלון פרויקט מחשב לכל ילד בפרו מעוררים סערה בעולם התקשוב החינוכי בארץ ובעולם. בסקירה זו רכזנו תובנות מאירות עיניים של מומחים בחינוך ומומחי בתקשוב חינוכי בארץ ובעולם לגבי הפרויקט בפרו .

תוצאות מחקר שנערך בפרו, שבה היקף פרויקט מחשב לכל ילד הוא הגדול בעולם, העלו כי מתן המחשבים לילדים לא ממש תרם לביצועים ולהישגים הלימודיים. במסגרת מיזם OLPC שהחל בשנת 2007 נתנים מחשבים ניידים קטנים וזולים מאד לילדים במדינות מתפתחות. המחשבים מותאמים לתנאים הבסיסיים של כפרים וערים במדינות העולם השלישי (עמידות לרטיבות, הטענה ידנית ופעולה על סוללות), כשהמטרה העיקרית היא לאפשר לתלמידים במדינות עניות גישה לאינטרנט, ולספרים דיגיטליים.

מסתבר, שפרו היא אחת מהמדינות בעלות מערכת החינוך הגרועות ביותר בדרום אמריקה, כשרק 13% מבני ה- 7 הגיעו לרמה הנדרשת במתמטיקה ו- 30% לרמה הנדרשת בקריאה.

אי אפשר להנהיג שינוי בודד מבלי לשנות ולהתאים את שאר רכיבי המערכת החינוכית

המחשב הוא כלי טכנולוגי שצריך לדעת להשתמש בו על מנת להפיק מוצר בעל משמעות (חינוכית) לכן המחשב במערכת החינוך הוא כלי ולא מטרה לשפר את תהליך הלמידה.

ענין עקרוני , שלא פוסח גם על ישראל, הוא התאמת תכניות הלימוד ומערכות ההערכה לסביבה לימודית מתוקשבת . לא ניתן להתקדם רק בצד אחד של המשוואה. כל עוד לא יתבצעו שינוים מרחיקי לכת בתוכניות הלימודים ( כמו מקצוע הגיאוגרפיה בישראל , ששינה לגמרי את אורחותיו ותפיסת ההוראה-למידה שלו) ובתוכניות ההערכה (הבחינות הארציות שהופכות את המורים להיות טכנאי הוראה) אין סיכוי להתקדמות משמעותית עם המחשבים הניידים בחינוך.

מקור : האם שינוי ממעלה שניה בעקבות התקשוב החינוכי בכיתה? הציפיות, המציאות והאילוצים של המורים 

 

  הדיווח של הבנק העולמי על המחקר 

Evaluating One Laptop Per Child (OLPC) in Peru


ראה גם :
תרומתה של הלמידה באמצעות מחשבים ניידים אישיים לפיתוח מיומנויות למידה ואוריינות מידענית אצל תלמידי חטיבת ביניים


המורים בפרו כלל לא שינוי את דרכי ההוראה שלהם

חלק מהבעיה נעוץ בכך שהתלמידים לומדים מהר יותר ממוריהם, לדברי לילי מירנדה, המפעילה מעבדת מחשבים בבית ספר ממלכתי בסן בורחה, רובע של המעמד הבינוני בלימה. סנדרו מרקונה, הממונה על טכנולוגיות חינוך במשרד החינוך שם , מסכים עמה. "אם המורים אומרים לילדים להדליק את המחשב ולהעתיק את מה שהם כתבו על הלוח, פירוש הדבר שהשקענו במחברות יקרות מאוד", הטעים. ואכן כך זה נראה.
מקור :

ראה גם :
Getting Results With Laptops


האם ניתן לכפות סטנדרים מערביים על מדינות מתפתחות ?

אסתי דורון שליוותה פרויקטים מתוקשבים לשילוב מחשבים ניידים בבתי ספר וחוקרת את הנושא בישראל כותבת :

"הביקורות כלפי המיזם מתמקדות בכך שהמארגנים כפו סטנדרטים מערביים על ילדי המדינות המתפתחות וכי מארגני המיזם לא ממש הבינו את צרכיהם של התלמידים במדינות אלו."

"עיקר השימוש בניידים הוא להעתקה של הנכתב על הלוח, ובכך הופכים הניידים למחברות. עוד נמצא, שהמורים לא הדריכו את התלמידים כיצד להשתמש במחשבים וללמוד בעזרתם בצורה נכונה יותר. באזורים רבים בפרו אין נגישות לאינטרנט, כך שלא ניתן ללמד את התלמידים כיצד לגלוש."

"למרות שבמחקרים רבים כבר נמצא ששימוש במחשבים הניידים אינו מעלה את הישגי התלמידים במבחנים סטנדרטים, ממשיכים חוקרים רבים לשוב ולחקור את הנושא ו"להתאכזב" בכל פעם מחדש. מפליא הדבר, שדווקא הממצא המעיד על שיפור ביכולות הקוגניטיביות של התלמידים לא תפס כותרות ולא גרם להפתעה לטובה אצל החוקרים. ואולי דווקא השיפור ביכולות הקוגניטיביות מסמן את תחילתו של השינוי המשמעותי?"

"..והשאלה החשובה ביותר: עד מתי ימשיכו מובילים והוגי דיעות לצפות מהטכנולוגיה שתפתור את כל בעיות בית הספר? האם לא התבגרנו ולא למדנו מאום מהעבר? אם המורים אינם מלמדים כראוי, ללא הטכנולוגיה ולא בעזרתה, מדוע שנצפה שהישגי התלמידים ישתפרו? מדוע ממשיכים חוקרים לחפש את המטבע מתחת לפנס? ואולי עצם העובדה שילדים ממדינות העולם השלישי בונים לעצמם עתיד אופטימי יותר, שיאפשר להם להתחרות בכלכלה הגלובלית בצורה שוויונית יותר ומשפרים את נקודת הזינוק ההתחלתית שלהם בעולם תחרותי זה הוא הדבר החשוב במערכות החינוך במאה ה- 21? "

קישור למאמרה של אסתי דורון : כותרת בעיתון: "פרויקט 'מחשב לכל ילד' לא שיפר את ביצועי התלמידים"

ג''י הורוויץ , מומחה לא שגרתי לתקשוב בחינוך במכון מופ"ת ובמכללות להוראה כותב בבלוג המרתק שלו :

"יש הישג טכנולוגי אדיר, אבל למרבה הצער, במקום שהטכנולוגיה תמנף את החינוך לכיוונים חדשים, היא מחזקת את הקיים"
ג'יי הורוויץ מביא מדבריה של אודרי ווטרס (מבין הבלוגרים המעניינים ביותר בתחום התקשוב החינוכי) :

"ווטרס מסמיכה שמדובר ברעיון טוב, אבל היא איננה מסכימה שהמחקר הזה מראה שמדובר ברעיון שנכשל. היא מציינת שהיום מספר חברות משווקות מחשבים ניידים זולים, כך שה-OLPC איננו השחקן היחיד בשוק הזה. (היא יכלה גם להוסיף שהיוזמה של ה-OLPC דרבנה את החברות האלו לפתח מכשירים זולים.) אבל ווטרס מוסיפה שהתמונה הכללית של הכנסת כלים דיגיטאליים לשדה החינוך השתנתה מאד מאז תחילת תכנית ה-OLPC בשנת 2006, בעיקר בגלל המספר העצום של טלפונים סלולאריים מתקדמים שנמצאים בידי רבים בעולם, כולל במדינות המתפתחות. היא מציינת שזמינות המכשירים האלה מחייבת את ה-OLPC להציע מכשיר עם יותר מאשר רק גישה למידע והתחברות לאינטרנט."
קישור למאמר של ג'יי הורוויץ

הדילוג על השלב של הכשרת המורים בפרו

זאת ועוד: ניסיון רב מלמד שהכשרת המורים בשילוב המחשב בהוראה היא מרכיב הכרחי בהצלחה של כל תכנית לימודית-תקשובית. עורכי המחקר מציינים זאת (עמ' 20), ומצביעים על קיומו של נתק בין הצורך הזה לבין מה שנהוג בבתי הספר של פרו:
העובדה שבפרו דילגו על השלב של הכשרת המורים ביישום הפרויקט (אם בגלל התפיסה החינוכית, או מסיבות אחרות) מכריחה אותנו לשאול אם בכלל היה טעם במחקר שיבדוק אם חלוקת המחשבים לתלמידים גורמת לשיפור בהישגים לימודיים. הנתק בין מה שעורכי המחקר מזהים כתנאים הכרחיים לבין המציאות שנבדקה יוצר את הרושם שמדובר במחקר שאמנם נערך בקפדנות, ואפילו קיבל ממצאים מעניינים, אבל לא מוכיח דבר.
קישור למאמר של ג'יי הורוויץ 

חוקרים אחרים בארה"ב מאירים את עיננו לכך שבמדינת מיין בארה"ב מתנהל כבר למעל עשר שנים ניסוי רחב היקף בשילוב מחשבים ניידים בכיתה והמחקרים המתודולוגיים של מיטב החוקרים בארה"ב מצאו כי הוא תרם באופן משמעותי להישגים של תלמידי בתי הספר במדינת מיין בתחומי המתמטיקה והכתיבה.
מקור : Handing Out Laptops in School Isn't Enough—Teachers Need Training, Too

על הניסוי במדינת מיין


הטעויות המתודולוגיות של החוקרים

כותב ג'יי : "אני מודה שקראתי את המשפטים האלה מספר פעמים. לא קשה להבין שהחוקרים קבעו את מה שהם מכנים "expected monthly gains" על ידי חלוקת ההתקדמות הקוגניטיבית ה-"רגילה" של ארבע שנים לתוך 48 חלקים שווים. מבחינה מתמטית הדבר הגיוני. אני מניח שיחידה כזאת גם מאפשרת לחוקרים למדוד התקדמות. אבל אפילו אם יש דבר כזה "התפתחות קוגניטיבית רגילה", האם יש מישהו בתחום החינוך שבאמת חושב שההתפתחות הזאת מתקדמת במנות חודשיות שוות? אם זאת הנחה בסיסית של החוקרים, נדמה לי שיש בעייתיות גדולה יותר במחקר שלהם מאשר רק קביעת מה חשוב לבדוק."

קישור למאמר של ג'יי הורוויץ

מתי בעצם מתחולל השינוי ביכולות הקוגניטיביות ?

כותבת אריאלה לוונברג , שצברה תובנות מעמיקות בישראל מליווי מיזמים מתוקשבים בחינוך :

"אותי זה מקומם שאנשים בכלל חושבים שמחשבים ניידים או נייחים חושבים שעצם ההקלדה לתוך מחשב תשפר יכולות קוגניטיביות...יש מקום להניח שהשיפור ביכולות הקוגניטיביות חל כתוצאה מהבשלה והתפתחות טבעית תוך כדי תקופת המחקר ולא מתוך שימוש בעזרים טכנולוגיים ממוחשבים דווקא(האם שימוש בעט שיפר את היכולת הקוגניטיבית לעומת שימוש בעיפרון או חריטה בלוח צפחה..?) אין זה רק עניין של מדידת הישגים שאינם רלוונטיים (למרות שיש להניח שתיאום יד עין אולי השתפר תוך שימוש במחשב), זה עניין של תפיסה שאותה אנו רואים לא רק בארצות רחוקות...אין ספק שילדים צריכים ללמוד תוך שימוש במחשב שהיה כלי העבודה של העשור הראשון של המאה ה-21... הציפייה לשיפור בהישגים היא ההצדקה הכלכלית שצריך לתת להשקעה מסוג זה".

ראה גם :
שינוי דרכי הוראה בכיתה בעקבות תקשוב ומחשבים ניידים : "אני מלוות למידה יותר מאשר מורה"

שילובם של מחשבים ניידים במערכת החינוך ובבתי ספר - סקירת מידע

מה דעתך?

    הכי מפתיע ואפילו מדהים שאנו מופתעים. ממה שקראתי, באמת קשה היה לצפות למשהו שונה בפרו, אבל נדמה שאנחנו נאחזים כטובע שנאחז בקש בפגמי פרו כיון שאין בנמצא שום דוגית אחרת להיאחז בה.

    פורסמה ב 16/04/2012 ע״י גיל עמית

    כמו שגיל אמר, מזמן ידוע שאם אין שינוי בפדגוגיה, והשינוי היחידי הוא בטכנולוגיה – לא יהיה שינוי אמיתי. אז למה אנו מצפים?

    פורסמה ב 16/04/2012 ע״י זהבה בכר

    הייתי שמח לקרוא על הניסוי בפרו ממקור מקצועי יותר מאשר עיתון הארץ, עם כל הכבוד לפרסום ולאמינות זה עדיין לא עיתון מדעי. אי אפשר לנהל דיון על מה שמתפרסם בעיתון.

    פורסמה ב 18/04/2012 ע״י רם כהן

    תודה לך רם , אכן נשמט אצלנו משום מה הקישור לדו"ח המחקר המלא . הוספנו את הקישור לדו"ח המחקר המלאוחוץ מזה , לא הסתמכנו רק על עיתון "הארץ" אלא על התובנות של מיטב מומחי התקשוב בארץ ובעולם!!

    פורסמה ב 18/04/2012 ע״י עמי סלנט
    מה דעתך?