מס"ע - שילובם של מחשבים ניידים במערכת החינוך ובבתי ספר - סקירת מידע
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
24.10.10 לינק    הדפסה מאמר
תגובות
מאמר ותגובות

שילובם של מחשבים ניידים במערכת החינוך ובבתי ספר - סקירת מידע

מהמדור: סביבות למידה ממוחשבות

• שתי יוזמות יישוביות בישראל לשילוב מחשבים ניידים בלמידה (פרויקט מ.ש.י -מחשב נייד לכל תלמיד ביישוב גני תקווה  ופרוייקט כתו"ם ) מעידים על שינוי חינוכי ממעלה שנייה, שינוי ממהותי בדפוסי הלמידה וההוראה .
• משתי יוזמות אלו ניתן ללמוד מה הם המודלים השונים לשלוב התקשוב במסגרת בית הספר כארגון; כיצד משתנה האווירה הלימודית בבית הספר; כיצד משפיע תהליך התקשוב על הישגי התלמידים ועוד.
• מחקרי המעקב הראו כי תכנית מחשב כתו"ם גרמה להרחבת שילוב המחשבים בהוראה בבית הספר, העמקה בהיבט הפדגוגי מידעני, תרומה משמעותית בהיבט האישי חברתי ובתרבות הארגונית הבית ספרית.  בעת השימוש במחשבים ניידים רמת החשיפה למידע ולמאמרים גבוהה מאוד ולכן התלמידים מגיעים לתוצאות טובות יותר. נוצר סחף ברצון ובשאיפה ללמוד ולהיחשף למידע רחב יותר. 
• האופנה האחרונה בעולם החינוך היא שילוב מחשבים ניידים בכיתות לצורך למידה פעילה בנוסף לחיבור לאינטרנט.  בארה"ב, באירופה, באוסטרליה ובבריטניה יש כבר מאות בתי ספר שציידו באופן ניסיוני חלק מהכיתות במחשבים ניידים, מחשב נייד לכל תלמיד (כולל חיבור לרשת האינטרנט ובמקרים מסוימים גם ללוח "חכם" ממוחשב של המורה).
• בתי ספר לא מחכים ליוזמות ממשלתיות, הם יוזמים בעצמם מהלכים להצטיידות תלמידים במחשבים ניידים. מגמה זו ניכרת במיוחד בקנדה ובארה"ב שם יוזמים בתי הספר בעצמם מהלכים לעידוד התלמידים להצטייד במחשבים ניידים ולעתים אפילו מחייבים את התלמידים וההורים להצטייד במחשבים ניידים.
• רק בארה"ב קיימות אלפי תכניות כלל-ארציות ביחס למחשבים ניידים, כבר לא מדברים על מחשבים ניידים בכל כיתה כי אם על מחשבים ניידים על כל שולחן בכיתה.
• תכנית החכירה של AppleTech מאפשרת לבתי ספר  ברחבי ארה"ב לחכור ציוד לפרק זמן שהיווה נושא למו"מ. אופצית ה-AppleEquity  היא תכנית שכירות לצורך רכישה.
• ביוזמות של שילוב מחשבים ניידים בארה"ב ניתן לראות כי ארבעה תחומים מרכזיים דווחו על ידי תלמידים ככאלו שהושפעו לטובה בגין השימוש במחשבים ניידים, ביניהם: כתיב, כתיבה, קריאה ומתמטיקה. לאחר המחזור הראשון, דיווחו התלמידים, ההורים והמורים שהמחשבים הניידים קשורים ישירות לעלייה ולשיפור בהישגים במיומנויות מסוימות ובידע של תלמידי כיתות ו'.

 ממצאי הנתונים שנאספו בהערכות הראו כי פרויקט המחשבים הניידים היה מוצלח ביותר בכל הנוגע לעידודם של תלמידים לעשות שימוש במחשבים לעשיית שיעורי בית. בטרם החל הפרויקט, פחות מרבע (15%) מתלמידי כיתות ו' דיווחו כי הם השתמשו באופן תכוף במחשבים בבית הספר. לאחר השנה הראשונה של פרויקט המחשבי הניידים, 3/4 (75%) מהתלמידים דיווחו כי עשו שימוש רב ביותר במחשבים בבית הספר.
• כל המחקרים שבחנו את השלכותיו של מחשוב 1:1 ביחס להישגי התלמידים, מצאו כי אלו עלו בביצועיהם על עמיתיהם בכיתה בבחינות סטנדרטיות במקצועות השפה האנגלית ואמנויות - בפער סטטיסטי משמעותי. כותבי המחקרים גם מדווחים על עדויות למוטיבציה מוגברת של תלמידים ולהתחייבותם האישית ללימודים כמו גם על שינויים בגישות ההוראה של מוריהם.
• עם זאת, המורים בחלק מהיוזמות בארה"ב העידו כי הם חשים שאינם מוכנים לשימוש במחשבים הניידים, ששונים לדידם ממחשבים ניידים טיפוסיים. הטענה השכיחה שנשמעה מצד המורים הייתה כי לא הוקנתה להם הכשרה מספיקה בנקודה הזו ולכן הם חשו אי וודאות גוברת לקראת חלוקת המחשבים הניידים ויישום השימוש בהם.
• על מנת לפתור את הבעיה הקימו בארה"ב  סדרה של צוותי עבודה המתמקדים הן בתלמידים והן במורים מבתי הספר ומעבירים להם סדנאות הכשרה ולימוד.
• יותר ויותר מורים מצטיידים במחשבים ניידים כחלק ממערך ההוראה בבתי הספר בארה"ב. לעתים, היוזמה היא של ביה"ס ולעתים היוזמה היא של קרנות התומכות במורים (כגון קרן אתנה בישראל). מרבית המורים המצטיידים במחשבים ניידים זקוקים לעזרה ולהדרכה של עמיתיהם להוראה שהקדימו אותם בשילוב המחשבים הניידים בבתי הספר. אבל לא תמיד המורים יודעים על עמיתים בבתי הספר האחרים שכבר צברו ניסיון בהוראה בסיוע מחשבים ניידים .
• הסביבה של שילוב מחשבים ניידים בכיתה, מזמנת למורים מצבים חדשים בתחום של ניהול כיתה, הבניית הידע , מקום התלמיד בסביבה המתוקשבת. בכדי ליצור סביבות למידה יעילות על המורים לעבור השתלמויות שיהיו רלוונטיות בתחום התוכן, מותאמות לקבוצת הגיל שהם מלמדים ויסיעו להם להפעיל שיקולי דעת בהעצמת התהליכים בכיתתם בעזרת המחשבים הניידים. בריוס (Barrios, 2004 ) כותב שהמחסום הגדול ביותר להצלחת סביבת 1-1 הוא חוסר תמיכה מוכוונת במורים בשילוב הטכנולוגיה בתכנית הלימודים.
• יש לתת למורים המתחילים לעבוד עם מחשבים ניידים דוגמאות משמעותיות של שילוב מחשבים ניידים בתחום התוכן שלהם שיעזרו להם להבנות מחדש את השיעורים ולנצל את יכולת הנגישות מכל מקום בו-זמנית. (ubiquitous) המורים זקוקים לעזרה גם בניהול הכיתה ובסוגיות של ניהול טכנולוגי .
• המפתח להצלחת היוזמות לתכניות מחשוב 1:1, נעוצות במעורבותם של מורים ובהתחייבות אישית וחזקה של בית הספר. במילים אחרות, חלוקת מחשבים ניידים אישיים לתלמידים וההנחה שילמדו באופן עצמאי, לא בדיוק נמצאה כמאפיין עבודה אפקטיבי; מעורבותם של המורים, הכשרתם ופיתוחם המקצועי מגלם את המפתח האמיתי להצלחה.
 בעקרון , תוכניות להטמעת מחשבים ניידים במחזור החיים של ביה"ס מחייבת גיבוש יותר מעגלי תמיכה והכשרה בהשוואה לתוכניות הטמעה של שילוב מחשבים רגילים במציאות ביה"ס.  תוכניות מוצלחות הפועלות לשילוב מחשבים ניידים פיתחו מודל ייחודי לפיתוח מקצועי של המורים הבנוי על 3 מעגלי תמיכה והכשרה. המעגל הראשון כולל תוכנית תמיכה והכשרה לכלל המורים, המעגל השני כולל תמיכה והכשרה לצוותי המורים בכל בית ספר בנפרד,  המעגל השלישי כולל תמיכה והכשרה לצוותי מורים של כל מקצוע לימוד בנפרד.
• בארה"ב נקטו כמה מורים ביוזמה ברוכה והקימו לאחרונה קהילת מורים עמיתים המשתמשים במחשבים ניידים בבתי הספר.
• בישראל , פרויקט "מחשב נייד לכל מורה", הוא פרי יוזמה של עמותת "אתנה" www.athenafund.org  שותפים לו משרד החינוך והתרבות, הקרן לקידום החינוך של הסתדרות המורים והצטרפו אליו קרנות ותורמים אחרים, כמו קרן "מיראז'", ארגון "אורט" העולמי, פוג'יסטו סימנס, אינטל, מייקרוסופט, סימנטק ואחרים.
• השותפים לפרויקט הציבו לעצמם מטרה: להעניק לכל מורה במדינת ישראל מחשב נייד והדרכה בניצולו לצרכים פדגוגיים, כך שעד שנת 2012 לכל מורה במדינת ישראל יהיה מחשב והוא יוכל להשתמש בו ביעילות כדי לקדם מטרות חינוכיות.
• פרויקט "מחשב נייד לכל מורה" חולש כבר על 21 ערים ומועצות אזוריות ובספטמבר 2010 הפרויקט הגיע גם לעיר טבריה, כאשר זה כבר מסמן אותה כרשות הרביעית במחוז הצפון שמצטרפת לפרויקט.
• סקר שנערך אודות הפרויקט של עמותת "אתנה" הצביע על השפעה גדולה שלו ביחס לשילוב התקשוב בבית הספר ובכיתות. המורים דיווחו שהמחשב הנייד וההדרכה שקיבלו, הגבירו את השימוש במחשב בשגרת עבודתם.
• ממצאי הסקר  בישראל ביחס לפרויקט מראים כי:
• המורים חשים שיפור ניכר בתפקודם;
• 75% טענו כי יכולת ההוראה שלהם השתפרה וכי רמת העניין של תלמידיהם בשיעור גברה בעקבות השימוש במחשב הנייד בשיעורים;
• 35% מן המורים טענו שחלה ירידה תלולה בבעיות המשמעת של תלמידיהם;
• המורים מדווחים שהם מפעילים את המחשב הנייד גם בשיעורי הלמידה הפרטנית במסגרת "אופק חדש", וכי הוא מאפשר להתאים לכל תלמיד את השיעורים שהוא זקוק להם;
• בין הדילמות שדווחו על ידי מורים השואפים לשנות את סביבות ההוראה באמצעות מחשבים ניידים:
• היעדר תמיכה תומכת של מורים עמיתים בביה"ס;
• עומס יתר בעבודה;
 ההיערכות הנוגעות לחומרי הוראה ללמידה משמעותית נשארת בגדר אישי בלבד בעוד שנדרשת היערכות מערכתית.

• בראייה כוללת יש לציין כי תחלופה גבוהה של מנהלים ואנשי פיקוח, כאשר כל בעל תפקיד חדש מביא איתו סדר יום קצת שונה, וגם אורך הרוח הקצר של מערכות חינוך שגורם לכך שלא מאפשרים לתהליכים להבשיל. מורים רבים אינם יודעים לבנות פעילויות לימודיות  לכיתה משולבת מחשבים ניידים 1:1 שמעוררות את סקרנותם של התלמידים. מעטים מדי מסוגלים לתכנן שיעורים מסקרנים שבאמצעותם תלמידי המחשבים הניידים  קולטים וזוכרים את המידע שמנסים להקנות להם.
• פרויקט הבינלאומי "מחשב נייד לכל תלמיד", שיזם פרופ' ניקולס נגרופונטה, זכה להדים גדולים בכלי התקשורת בכל העולם, אך בפועל דשדש הפרויקט ולא הצליח להתרומם, בין היתר בשל אי תמיכה והעברת הדרכה מספקת למורים.
• עפ"י תכנית לאומית בפורטוגל יהיו ל-500,000 תלמידים מחשבים ניידים בבית-הספרClassmate)  של אינטל). מספר זה הוא כמעט 40% מסך כל התלמידים במדינה זאת! כל אלה יהיו מחוברים לרשת האינטרנט וזה לזה במהלך יום הלימודים שלהם. כל אלה יממשו את החזון של ניקולס נגרופונטה (ועכשיו גם של אינטל,( וכנראה, יוכיחו כי "הפתרון לכל בעיה בעולם שלנו, המענה לכל סוגיה בכוכב-הלכת הזה, כולל את החינוך... ובתחום החינוך ההצלחה תלויה במחשב הנייד."
• אורוגוואי הייתה המדינה הראשונה בעולם שהעניקה מחשבים ניידים לכל תלמיד בשלבי החינוך היסודי.  יש כאלו שחשבו שמיזם זה עלה להם הון אולם כל המיזם עשה שימוש בפחות מ-5% מהתקציב הכולל לחינוך באורוגוואי. אורוגוואי חברה בארגון One Laptop Per Child organization והממשלה עשתה זאת בסיועו. הארגון הוקם על ידי פרופ' ניקולס נגרופונטה, ששאף בתחילה לספק מחשבים ניידים בעלות הפחותה מ- 100$. לבסוף, עלות התכנית יצאה קצת יותר מכפול מכפי שתוכנן, בהתחשב בכל צרכי ההכשרה, תקשורת האינטרנט והתחזוקה השוטפת – 260$ למחשב שגם זו עלות יחסית נמוכה.
• התחרות בין חברת אינטל ובין OLPC גברה לאחרונה במיוחד מאז שפותחה הגרסה השנייה והמתקדמת של אינטל למחשב הנייד החינוכי הכולל מצלמת רשתׁ WEBCAM  משוכללת לכל מחשב ומערכת אבטחת מידע המגנה על המחשב הנייד.
• לא בכל מקרה, יש הצדקה לשילוב המחשבים הניידים בכיתות הלימוד. לגבי תלמידים רגילים עדיין מוקדם לשפוט את ערכם הפדגוגי. אולם, במקרה של תלמידים בסיכון,  הוכח במחקר כי יש הצדקה רבה לשילוב מחשבים ניידים . תלמידים מאוכלוסיות מצוקה או שכונות של מעוטי יכולת בהן אין תרבות למידה מבוססת ותומכת קשיים בלמידה וקשיי הסתגלות ,עלולים להוליד כישלון בבית הספר ואף להביא לניתוק מהפעילויות הבית ספריות.
• המחשבים הניידים מעצימים את האחריות ללמידה של התלמידים בסיכון ומסייעים בפיתוח יכולת חקר אישית גבוהה יותר בהשוואה לתלמידים בסיכון בבתי ספר בקבוצת הביקורת שלמדו ללא מחשבים ניידים.
• מחקר שנערך בישראל מדגיש את השפעתו החיובית של השימוש במחשבים ניידים בכיתות החינוך המיוחד, עקב היותו תדיר ובשליטתו של התלמיד.
על פי החוקרות, תוצאות המחקר משקפות את העולה מן הספרות המחקרית העוסקת בנושא הכתיב והשפעת המחשב עליו, ועל פיה שימוש במחשב עשוי להיות דרך יעילה ללימוד כתיב נכון, ואף יכול להביא לשיפור מיומנויות הכתיבה המתבצעת שלא באמצעות מחשב.
• עם זאת, התרומה הנוספת שמעניק מחקר זה לידע הקיים בתחום היא ההתנסות במחשבים ניידים ולא נייחים, הנגישים לתלמידים כל העת ומאפשרים חזרות מרובות המביאות להאצה בשינויים הנצפים לאחר זמן קצר. כמו כן, הכתבת המלים בבדיקה נערכה בכתב יד ולא באמצעות המחשב. חלה אם כן העברה של מיומנות הכתיב, שנרכשה עקב שימוש במחשב, חזרה לכתיבה באמצעות נייר ועט.
• בשילוב המחשבים הניידים בבתי הספר, יש לקחת בחשבון את סוגיית ארגון מרחב הלמידה והעבודה בכיתה.
• המחשבים הניידים מעצם שמם ותפקודם נועדו לשרת אותנו בכל מקום, בכל זמן, ולאפשר לנו למידה מתמשכת. אך האם הדרך שבה הוכנסו מחשבים אלו לכיתות תואמת את תפקודם האופטימאלי? הכיתה הנורמטיבית במדינת ישראל בנויה מטורים ואפילו אם בכיתות הנמוכות של ביה"ס היסודי ניתן לראות מבנה של קבוצות הרי שבכיתות ה'-ו' ביסודי המבנה הזה "נשבר" וחוזר למבנה הטורים. הפונים כולם אל המורה הנמצאת במרכז הכיתה.
•  מספר סיבות אפשריות לכישלון או לקשיים רציניים בתכניות של מחשבים ניידים 1:1 בעולם:
א. המורים לא קבלו הכשרה מקצועית מספקת טרם כניסתם לתכנית
ב. ההכשרה המקצועית הסתיימה כעבור זמן קצר ולא נמשכה לאורך מספר שנים
בתכנית;
ג. התשתיות לא הוכנו כראוי;
ד.לא הייתה מדיניות ברורה או תכנית מסודרת על מנת להתמודד עם המרכיבים השונים  והמורכבות של שילוב ניידים 1:1;
• בתי ספר של מחשבים ניידים 1:1 שמתקשים להטמיע את החדשנות בביה"ס ימצאו את עצמם מהר מאד במצב של ירידה תלולה. זה עדיין לא אומר שהם נכשלים, אך זה אומר שעליהם לבחון את המצב ולנסות לצמצם עד כמה שניתן את עומק הירידה ואת אורכה.
• בראייה פדגוגית כוללת, מחקרים אחרונים בארה"ב ובאוסטרליה מלמדים כי התכניות  של מחשבים ניידים 1:1 מסייעות לשיפור היכולת של תלמידים להשתמש בטכנולוגיה  שאליה הם נחשפים;
• מגוון נוסף של מחקרים מצביעים על מה שעשוי להיחשב כתועלת בלתי צפויה – שיפור  מיומנויות הכתיבה.
• נראה כי קלות השימוש במעבד תמלילים בד בבד עם היכולת לחזור לאחור ולשנות דברים (פעולה שאם לא הייתה מתאפשרת במחשב הייתה משתקפת על פני הנייר),  מסייעת לתלמידים ללמוד לכתוב באופן עקבי יותר ובטקסט משכנע.
• המכירות למגזר הציבורי, כולל בתי ספר, ממשלות ומוסדות בריאות, הכניסו לדל 14 מיליארד דולר בשנה, או כמעט רבע מכלל ההכנסות שלה.
• שוק צומח כשבבתי ספר במערב שואפים להגיע ליחס של מחשב אחד לכל תלמיד, אך ייתכן כי המגמה עומדת להתחלף, עקב עליית הפופולריות של נטבוקים, כאשר בתי ספר מתחילים לצפות שתלמידים יביאו איתם מחשבים משלהם.
• אין לזלזל גם בכוחו של האמצעי הסלולרי על סוגיו, אשר הפך מזה כבר לאמצעי תוכן לכל דבר, גם בקרב תלמידים וגם כאן ניכר צפי לגידול ולפיתוח.
  הערה : סקירת המידע המלאה , הכוללת מעל 200 עמודים נמצאת במרכז המידע של מכון מופ"ת וניתן לעיין בה   באינטרנט כאן.

תגובות (11)

27.12.10 סימה קאהן    |   בי"ס דוגמא עוזיאל
אשמח לקרוא על מחקר בישראל,משום שהנתונים בארץ שונים מחו"ל............
27.12.10 רונן    |   דוגמא עוזיאל
אנו בעיצומו של תהליך שמהר מאוד יחלחל למערכת החינוך היסודי. עדיין אינני בטוח שהתועלת והיתרונות רבים על הקשיים וחוסר הקשר הבלתי אמצעי בין מורה לתלמיד.
27.12.10 אלון צפריר    |   ממ"ד דוגמא עוזיאל
המאמר הנ"ל מדבר לענ"ד רק לגבי תלמידים מתקשים ומאתגרים . להם זה יעזור (אולי). אך חשוב מאוד שילמדו גם בדרך הישנה והטובה.
27.12.10 דולה בייבי    |   גימנסיה ירושלים
מאמר מאיר עיניים ממש מרתק נשמח לקרוא עוד
15.12.10 אוריאל דיניץ    |   אוניברסיטת תל-אביב
סקירה מושקעת. קיבלתי הרבה תובנות חדשות. תודה.
07.11.10 דינה
כסטודנטית להוראה, זה נותן הרגשה מעולה שמכונים ומחלקות מחקר מעודכנים ועושים עבודת חקר מקיפה ורצינית כל כך.
נהדר. ישר כוח!
04.11.10 בראל חנן
סקירה מצוינת. מאחר והנושא אקטואלי כל כך - היה נהדר אם הייתם יכולים באופן קבוע והלאה לעדכן אותה תקופתית.
03.11.10 ראומה אפשטיין
סקירה מעמיקה ורבת היקף. נהניתי מהמגוון, חידוד התובנות וגם מההגשה הנוספת של הראיונות דרך קטעי וידאו - חדשני לחלוטין. תודה
03.11.10 סם קפלן    |   משרד החינוך - מינהל מו"ט
עמי שלום
טוב לשמוע ממך גם בימים עמוסים כאלו.....
אנו "יוצאים לדרך" כבר עתה עם התקציבים.
חלוקת העבודה ברורה וחדה יותר : טיפול בכ"א , תוכן ,ציוד מנהלות ותקציב
אני בקטע האחרון - כולל מפרטים וסטנדרטים לציוד והצטיידות . אם זה רלוונטי אשמח לשלוח מה שתרגיש לנכון שחשוב ויביא תועלת
שמור על קשר !
ביי
סם קפלן
אוכל לתת מסמכים ותובנות בתחום
02.11.10 עמי סלנט    |   פורטל מס"ע
סמי שלום ,


תודה רבה על הערותיך .
נשמח לקבל כל חומר על פרויקט מחשבים ניידים למורים במשרד החינוך

עמי סלנט
01.11.10 סם קפלן    |   משרד החינוך - מינהל מו"ט
עמי שלום
מעניין. תודה. שמח ללמוד. האם אפשר להתיחס למחשבים ניידים למורים (כידוע לך," לב" תוכנית משרדנו )
מאנגליה ניתן ללמוד הרבה ובכלל....
שמור על קשר
ביי
סם קפלן